מסתבר שיש ועדת רבנים כלשהי שמעניקה או שוללת אישורים לטלפונים לחרדים. עתה סלקום קיבלה אשור "לשווק מכשיר נוקיה שיעוקר מכל תכונותיו, למעט שיחה, ולא יאפשר תכן סלולרי, הורדת תוכנות והעברת מסרים".

לדעת מנהיגי העדה החרדית, כך כתוב, העולם הסלולרי מהוה איום אמיתי על טוהר הקהילה.

השירות הסלולרי ובמיוחד הדור השלישי, עם העברת המידע בפס רחב מסוגל להעביר תכנים שונים, גם פורנוגרפיים, למי שמחפש דוקא תכנים פורנוגרפיים.

כתוב שגם פלאפון חתמה על ההסכם עם הרבנים וגם היא תספק מכשיר טלפון מעוקר מכל שירותי תכן. לחברת "מירס" יש אישור לשווק את מכשיריה, אך היות ונטען שניתן לפרוץ את החסימות הקדושות שבמכשיריה, ועדת הרבנים מערימה בפני "מירס" קשיים בנוגע להמשך השיווק.

קיימת אפוא זירת מאבק איתנים בין כוחות שונים: מצד אחד רוחשים יצרים מבעבעים בעוצמה נוראה ולצדם פורצי תכנות זריזים שעוזרים להשיג את הסחורה הלוהטת. מנגד ניצבים הרבנים, מגובים בתורת ישראל הקדושה ומצוותיה, משה רבנו, הר סיני, בית המקדש ולוחשים שאפילו ההוא בעצמו שלח ברכה מוקלטת בוידיאו.

*

תארו לעצמכם מצב כמו זה, מצב מפניו חוששים הרבנים: שני עילויים המסתודדים בשולי השיעור ומורידים לטלפון וידיאו קליפ לוהט בכיכובה של מופקרת חביבה. שניהם להוטים, מה שנקרא "שניים אוחזין במופקרת... זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי... ויחלוקו".

איך יחלוקו אני מעדיף שלא לפרט, כי אני רוצה עוד להמשיך לכתוב באתר הזה.

יתכן גם מצב בו "זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי...האומר חציה שלי... נוטל רביע".

אמרו לו "אמרת חציה שלי יצאת פראייר".

"אמר להם לא אמרתי איזה חצי".

*

אם כך מעתה תאמר: שני סוגי טלפון יש במחוזותינו. סוג אחד הוא ה- "שח-צח" שכשמו כן הוא: רק דיבורים נקיים. הסוג השני המיועד לכל אחד שאינו נמנה על מחנה הטהורים, יקרא "תועבון". מדובר בהכלאה של המילים "טלפון" עם "תועבה" ו- "תיאבון".

עד כאן הכל בסדר. זולת ענין קטן אחד שטורד את מנוחתי. למה המלחמה הזו?

האם המנהיגים, מורי הדרך, הרבנים וראשי הקהילות אמנם נאלצים לעמוד כסכר איתן מול נחשולי הזימה הנשברים אל כתלי הכוללים והישיבות ומאיימים להטביע אותם בנהרות של ריר?

מדוע בכלל מתגייסים רבנים ומטילים איסורים גורפים ומוחלטים כאלה על הקהל הקדוש?

כלום באמת כל עיסוקם של לומדי התורה הוא בפורנוגרפיה וספיחיה?

האין הם ספוגים בכל כוליותם והוויתם וזמנם בלימוד תורה וקיום מיצוות?

הרי לצורך זה בלבד פוטרים אותם מכל חובה אזרחית, בזכות זה פוטרים את רובם מהצורך לעבוד לפרנסתם, אז חזקה שאין להם בכלל זמן לעסקי הנאפופין הדיגיטליים הללו!

*

בגלל תהיות אלה ובגלל עוד פגמים פעוטים בשיטה, עלה בדעתנו להציע סוג שלישי של טלפון. אם ה- "שח-צח" הופשט מכל תכונה מיוחדת, בעיקר אין הוא יכול לקבל תכנים או להעביר מסרים, אם ה"תועיבון" הוא טלפון רגיל המוביל את המחזיק בו הישר לשמד מוחלט, הרי שההמצאה שאנו מציעים בזה, ה-"כלום-פון", עולה עליה ועונה בהחלט על כל הדרישות.

ה"כלום-פון" לא עושה דבר, גם לא מעביר שיחות, לכן הוא נקרא "כלום".

אציין בסיפוק, סליחה, בשביעות רצון, שחוגים רבניים מדקדקים כבר הביעו ענין בהמצאה והם רואים בה חידוש תורני מבשר טובות. כלומר מבשר כלום, שזה הכי בטוח.

מצד שלישי בחוגי פוניבז' העלו חשש שמא המטלפן הכלומניק עלול להחזיק במכשיר ולדמיין לו התקשרות עם מוקד שיחות אירוטיות ואז "פוף" שוב לא יבוא משיח לעוד מאה שנים לפחות.

אז אם גם ה"כלום-פון" עלול חו"ח לטמא טהורים, במה ניתן עוד לנקוט שיהיה פחות מכלום?

*

ועדת הרבנים לענייני טלפונים דורשת עיקור מוחלט של כל תכונות עודפות של המכשירים. עיקור, או סטריליזציה בלעז, משמעותו חיטוי וגם ביטול יכולת הרבייה. מכאן מסתמן הפתרון האידיאלי, שהוא, כידוע ליודעי ח"ן, "הפתרון המשולב", קרי לקוח מעוקר שעבר סירוס כירורגי מקיף המתקשר ב"כלום-פון". הרי לכם פתרון הלכתי, כמנהג סבא ישראל.

ואם יקשו הנודניקים "אבל מה עם הזה... אתה יודע... צריך... בקצור, מה בקשר לילדים?"

"כן, אני יודע" אענה להם.

"אבל זה לא לטלפון".

*

הרבנים עורבו גם במתן היתרים לנופשים חרדים לרדת בספינת נופש לקרוז של תענוגות באוניה "יסמין" של חברת "מנו ספנות". הידיעה בעיתון הוכתרה במלים "ספינת אהבה גלאט כושר".

שייט התענוגות שיתרחש בימי חול בלבד כמובן דרש את הכשרת הספינה לכבוד הקהל הקדוש. לא עוד שיזוף חמוקיים על שפת הבריכה, לא עוד רומנים לוהטים או סולידיים בצל סירות ההצלה, לא עוד נערות שזופות המתרוצצות לפנות בקר במסדרונות ומחפשות את החצאיות שלהן. תשכחו מזה.

מועדונים יוק. כל כלי האוכל הוחלפו, אפילו השוקולד בדיוטי פריי הוחלף. הבריכה נסגרה ובגדי ים לא יראו. הצוות כולו לבש ארוך, כל הפעילויות נעשו לנשים וגברים לחוד.

*

פסגת השעשוע היתה סוללה של הרצאות רבנים. ודאי דיברו באוניה הזו על המבול והתיבה, על היאור ועל יונה והלויתן, שזה הטיטאניק של התנ"ך.

אני מנסה להעלות בדעתי איך זה לשמוע הרצאת-כיף באולם המרכזי יחד עם שמונה מאות גברים חובבי בצל. כולם גם בודאי התלבשו במיוחד להפלגה בספינה בצבע שחור: כובע שחור על כיפה שחורה גדולה, מקטורן שחור, מכנסיים שחורים, גרביים שחורים ונעלים שחורות.

בעצם אני יודע איך זה.

זה כמו כנס של חטיבה שבע!