ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 22/10/2019
גרסת הדפסה

עמנ 242/05 - מחוזי, ארנונה

הילה כהן נגד עיריית חיפה, מנהלת הארנונה


22/9/2005

עמנ 242/05

הילה כהן

נגד

עיריית חיפה - מנהלת הארנונה

בבית המשפט לענינים מנהליים בחיפה

בפני ס. הנשיא השופט ש. ברלינר

[22.9.2005]

פסק דין

1. המערערת מפעילה חנות בגדים בנכס הנמצא ברח' נתנזון 2 חיפה - פינת רח' כיאט. בגין החנות יש לשלם ארנונה למשיבה, עירית חיפה. דרישות תשלום נשלחו אל המערערת. היא השיגה עליהן. השגתה נדחתה. לאחר מכן היא הגישה ערר (ערר מס' 183/03) לועדת הערר לעניני ארנונה שליד העיריה המשיבה. עררה נדחה בהחלטה מפורטת ומנומקת (ללא תאריך) שנשלחה בדואר רשום אל בא כוחה אשר ייצג אותה בערר ביום 10.4.05.

הערעור (שהוגש ביום 30.5.05) מופנה כנגד החלטה זו של ועדת הערר.

2. הרקע העובדתי הוא כדלקמן:

הבנין בו מצויה החנות שייך למשפחת ג'דעון. בעלה של המערערת מר שלמה כהן (שהתייצב גם הוא לדיון וטען את טענותיו בקשר למחלוקת), הוא דייר מוגן בנכס, ובעל זכות החזקה והשימוש בחנות. אשתו, המערערת, מפעילה בחנות עסק למכירת בגדים. בשלב מסויים אטמו המערערת ו/או בעלה את החלק האחורי של החנות, כך שכיום נחלקת החנות לשני חלקים: בחלק הקדמי מתנהל עסק הביגוד, והחלק האחורי אטום ואין בו כל פעילות. אין אפשרות כניסה אל החלק האחורי, אלא דרך חלון הפונה לרח' כיאט.

אין חולק כי עבור החלק הקדמי של החנות על המערערת לשלם ארנונה כנדרש. המחלוקת נסבה על החלק האחורי.

3. בעבר, נעשתה הפרדה ברישומי המשיבה באשר לחיוב בארנונה עבור כל אחד מחלקי החנות, כך שכל אחד מן החלקים קיבל מספר פיזי שונה שכן המערערת ובעלה טענו, שיש הפרדה ביניהם, היא מחזיקה בחלק הקדמי והוא (או שוכרת או חברה מטעמו) בחלק האחורי, והם אף פרודים ואין להם משק בית משותף.

בשלב מאוחר יותר התברר כי החלק האחורי אטום; איש אינו משתמש בו; בעלה של המערערת לא שילם ארנונה בעבורו; הוא טוען כי אין הוא מחזיק בו, והמשיבה צירפה את החיוב בארנונה לגביו, לחיוביה של המערערת. על כך נסב הערר שנדחה, כאמור.

4. המערערת טוענת כאמור כי היא מחזיקה רק בחלק הקדמי. היא לא מאשרת שבעלה מחזיק בחלק האחורי. אין זה מענינה, כך היא טוענת, מי מחזיק באותו חלק. מכל מקום, לפי עמדתה, יש לחייב אותה בארנונה רק בגין החלק הקדמי.

בעלה של המערערת טוען כי אין הוא מחזיק בחלק האחורי. הוא מסתמך על הסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין מיום 29.4.96 בת"א 11177/91 של בית משפט השלום בחיפה, לפיו הוסדרו חובותיו לעיריה בגין החנות ובסעיף 3 של הפסק נרשם: "מוסכם ומוצהר, כי הנתבע אינו מחזיק עוד במושכר מאז 12/90, לפי הודעתו לעירית חיפה עוד מ- 12/90."

המשיבה טוענת כי ראשית דבר, יש לדחות את הערעור על הסף, משום שהוגש באיחור. עוד טוענת המשיבה, כי בעלה של המערערת שלמה כהן הוא הדייר המוגן בכל החנות; הוא זה המחזיק בחלק האחורי של החנות; טענות המערערת ובעלה נטענות שלא בתום לב ומתוך מטרה להתחמק מתשלום ארנונה; לצורך זה הם גם אטמו את החלק האחורי של החנות, ומכל מקום, ניתן לגבות משניהם את הארנונה על יסוד האמור בסעיף 316 של פקודת העיריות [נוסח חדש] האומר כדלקמן:

316. גביית ארנונה בבנין או בקרקע שבבעלות משותפת
מקום שהוטלה ארנונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בנין או קרקע, שהם בבעלות משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומי שנגבתה ממנו הארנונה יהיה זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לחלקו של כל אחד בבנין או בקרקע, והוא רשאי לעקל את ההכנסה מן הבנין או הקרקע עד שיגבה את הסכום המגיע משאר הבעלים המשותפים."

5. סעיף 6(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו - 1976 קובע כי "על החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים; הערעור יוגש תוך 30 יום מיום מסירת ההחלטה למערער."

על פי נספח א' לבקשה בבש"א 31062/05 החלטת ועדת הערר נשלחה אל בא כח המערערת עו"ד אביטן בדואר רשום ביום 10.4.05. יש להניח שההחלטה התקבלה במשרדו ימים ספורים לאחר מכן. לא הובאו אישור או אסמכתא מתי נמסרה למשרדו החלטת וועדת הערר. לטענת המערערת, הוא היה במילואים ונודע לו על החלטת הועדה רק ביום 1.5.05 "עת היותו בשמ"פ צה"ל". אראה בכך, אם כי בדוחק, הצדקה להארכת המועד להגשת הערעור.

6. אטימת החלק האחורי של החנות על ידי בניית קיר בלוקים, מונעת כיום, למעשה, את השימוש בחלק האטום, אך אין בכך כדי להצדיק לראותו כבנין שנהרס או ניזוק עד כי לא ניתן להשתמש בו ואין לשלם בעבורו ארנונה (סעיף 330 לפקודת העיריות; ר' עמ"נ (חיפה) 420/04 מנהלת הארנונה בעירית חיפה נ' עובדיה סהר, תקדין מחוזי 2004(2), 4755)). יש לדחות איפוא את הטענה, כאילו אין הצדקה לחיוב בארנונה בגין החלק האחורי.

7. "אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר ..." (ס' 1 לפקודת העיריות) הוא זה החייב, קודם כל, בארנונה. טוענת המערערת כי היא אינה יודעת מי מחזיק בחלק האחורי של החנות; בעלה גם הוא מכחיש בחצי פה כי הוא מחזיק בחלק האחורי. מטרת שניהם היא להתחמק מתשלום ארנונה לגבי החלק האחורי, ואין לקבל את ניסיונו של הבעל להסתמך על פסק הדין משנת 1991 כראיה לכך שאין הוא מחזיק היום או בכל חלק מהתקופה הרלוונטית לערר,בחלק האחורי, תוך שהתנה תנאים, בדיון בפני, לגבי הארנונה בגין החלק האחורי, והקטנתה.

אני קובע כי הבעל הוא דייר מוגן בחלק האחורי של החנות, הוא בא בגדר מי ש"מחזיק בנכס (האחורי) כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר", והוא זה החייב, קודם לכל, בארנונה בגין חלק זה.

8. עולה איפוא השאלה אם ניתן לגבות את הארנונה בגין החלק האחורי גם מאת המערערת. הכלל הוא כי "כאשר מספר משתמשים מחזיקים ומשתמשים בנכס כולו במשותף, חזקתו של כל אחד מתפשטת על כל הנכס, ואין לו חזקה ייחודית בחלק מסויים בנכס. הרשות המקומית רשאית להשית את מלוא הארנונה על כל אחד מהמשתמשים או על כולם יחד, וכל מי ששמו מופיע בספר הנישומים חייב במלוא הארנונה בשל כל הנכס." (רוסטוביץ, ארנונה עירונית, מהדורה חמישית, עמ' 259). כלל זה בא לידי ביטוי גם בהוראת סעיף 316 הנ"ל, אשר ניתן להחילו, כך נראה, גם על הבעלים המשותפים של זכות ההחזקה בנכס, המשתמשים בו במשותף. (ר' דעת המיעוט בע"א 134/64 רשות הפיתוח נ' ראש עיריית ראשל"צ, פ"ד יח(3) 629 וכן ע"ש (חיפה) 5316/99 היכל דניאל נ' עירית חיפה, תקדין מחוזי 2000(4), 2901). יחד עם זה, מסביר המלומד רוסטוביץ, כי "יש מקרים, שבהם נכס מושכר לשוכרים אחדים בהסכם שכירות אחד, אולם כל אחד מהם עושה שימוש בחלק מסוים בנכס. אם שוכרים כאלה מבקשים למנוע את המצב שתואר לעיל, הם רשאים לבקש מהרשות המקומית לפצל את יחידות השומה, כך שכל אחד מהם יהיה נישום יחיד ביחידת שומה נפרדת." (שם, עמ' 260).

9. בעניננו, הסכימה המשיבה לפיצול זה, כך שהנכס פוצל לשתי יחידות שומה. בין שתי היחידות בנוי קיר בלוקים, ובניה זו אינה ארעית. המערערת אינה משתמשת בחלק האחורי, ולטענתה, שניתן לקבלה, אם כי בדוחק, היא פרודה מבעלה ואין לו יד ורגל בעסק החנות שברשותה, ולה אין כל זכות בחלק החנות האטום מאחורנית. בנסיבות אלה, ניתן להכיר בכך שהשימוש ששניהם עושים בחנות אינו שימוש משותף, ומכאן, שיש לקבל את הטענה כי את חיובי הארנונה בגין החלק האטום יש להפנות אליו, ולגבות את המגיע בגין חלק זה ממנו, ולא ממנה.

8. התוצאה היא כי הערעור מתקבל. חיובי הארנונה בגין החלק האחורי ייגבו מאת בעלה של המערערת. היא תישא בחיובי הארנונה בגין החלק הקדמי. המשיבה תתקן בהתאם את חיובי הארנונה ותוכל לנקוט בהליכי הגביה של הארנונה, על פי החיוב המתוקן, נגד כל אחד מהם, גם בגין העבר,לפי חלקו.

9. כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום י"ח באלול תשס"ה (22.9.05), בהעדר בעלי הדין.

ש. ברלינר - שופט


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן