העובדות הרלוונטיות הינן בקצרה כדלקמן:

במכתב נאמר:

"עם סיום התקנת הציוד ע"י טכנאי בזק אנא פנה לחברת האינטרנט שלך או לחברה שממנה הזמנת את כרטיס הרשת, להשלמת תהליך ההתחברות לשירות.

לטענתם, הם הבינו מהמכתב:

5. בדיעבד הסתברו להם העובדות כהווייתן, שהן שונות מהאמור לעיל:

הסתבר להם כי לצורך חיבור ע"י בזק, לא נדרשת כל פעולה בבית הלקוח, אלא בזק מבצעת פעולה של "הרמת שלטר" בלבד, שאינה מצריכה כל שיתוף של הלקוח;

6. יוער כי לטענת המבקשים, הם בקשו להקטין את נזקיהם. לכן, כאשר התגלה להם האמור לעיל, הם בקשו מבזק לחברם מחדש למסלול "שש פלוס" – עד שיותקן המודם בביתם. משעה שהם בקשו זאת, בזק נעתרה לבקשתם והם הוסיפו לגלוש באינטרנט בתעריף המוזל של מסלול "שש פלוס".

7. בזק טוענת כי אין מקום לקבל את הבקשה. לטענתה, חוק הגנת הצרכן מתיר הגשת תובענה ייצוגית רק בקשר עם עילות שעניינן השלב הטרום חוזי. בזק טוענת כי המכתב נספח ב' נשלח לאחר שהתובעים כבר התקשרו בעסקה לקבלת שירות אינטרנט מהיר – מנטוויז'ן. המכתב נשלח כחלק מביצוע העסקה.

עוד נטען כי נוסח המכתב אינו מטעה, ועל כל פנים – אם התובע הוטעה ממנו, הרי הדבר נובע, לגרסתו שלו, ממידע שהוא קיבל קודם לכן מחברת נטוויז'ן, מידע ממנו הוא הסיק כי טכנאי של בזק אמור להגיע בעתיד לביתו.

עוד נטען כי התובעים לא הוכיחו את עילת "ניצול המצוקה".

האם למבקשים עילת תביעה אישית נגד בזק?

9. תנאי ראשוני שעל בית המשפט לבחון בבואו לאשר תביעה כתביעה ייצוגית, הוא קיומה של עילת תביעה מבוססת לכאורה בידי המבקש. הנטל המוטל על המבקש - התובע בשלב זה, הוא נטל נוסף, מחמיר יותר לעומת הנטל המוטל על תובע בתביעה רגילה, כאשר מוגשת בקשה לסילוק על הסף (ר' רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ. א.ש.ת. ניהול פרוייקטים , פ"ד נ"ז(3) 220, והאסמכתאות המאוזכרות שם).

בית המשפט בוחן בשלב זה את האמור בכתב התביעה, את ראיות התביעה וגם את טענות ההגנה. אם בית המשפט מגלה כי סיכויי התביעה להתקבל אינם גבוהים – לא תאושר הגשת התביעה כתביעה ייצוגית (ר' למשל עובדיה נ. סלקום, ת"א (ת"א) 2170/01, פסק דינה של כב' השופטת חיות, רע"א 6567/97 בזק נ. עזבון המנוח אליהו גת, תק-על 1998(2) 1627 ורע"א 8268/96 שמש נ. דן רייכרט, פ"ד נ"ה (5) 115).

הסעיף קובע:

המבקשים טוענים כי בזק עשתה הן במעשה והן במחדל, דברים שהיו עלולים להטעות אותם כצרכנים.

11. המבקשים טוענים כי כדי למנוע את ההטעיה, היה על בזק לנסח את המכתב באופן ברור ובלתי משתמע לפרשנויות שונות, ממנו יהיה מובן שהציוד כבר הותקן, שבזק כבר החלה בגביית התשלום בעד השירות, ועל כן על המנוי לפנות לספק האינטרנט בלא שיהוי. המבקשים טוענים כי היעדרו של הסבר מפורט אודות תהליך ההתחברות לשירות בשלב הטרום חוזי, העדר גילוי נאות באשר לפער הזמנים בין חיבור המבקשים לאינטרנט ע"י בזק לבין מועד התקנת הציוד ע"י נטוויז'ן, מהווה הטעייה במחדל מצידה של בזק.

12. לפני שנתייחס לטענת ההטעייה על כל היבטיה, אני סבורה כי מן הראוי לבחון היטב את מערכת החוזים בין כל הצדדים הרלוונטיים – המבקשים, חברת נטוויז'ן ובזק.

כעולה מחומר הראיות, בין המבקשים לבין בזק היה קיים הסכם קודם, לפני שהמבקשים ביקשו להתחבר לשירות האינטרנט המהיר, הסכם לגלישה בתעריף מוזל "שש פלוס".

כפי שצויין, על מנת להתקשר בהסכם זה, בחרו המבקשים לפנות לחברת נטוויז'ן (לאחר שנמסר להם מבזק שהדבר אפשרי). המבקש פנה טלפונית לנציג חברת נטוויז'ן, כאשר במהלך שיחה זו נקשר ביניהם הסכם.

בעקבות השיחה, ולאור קיומו של ההסכם, פנתה נטוויז'ן לבזק, כדי שבזק תחבר את המבקשים לאינטרנט המהיר. כאמור, לאחר חיבור זה, שלחה בזק למבקשים את המכתב.

אחד הטפסים עליו הוחתם בנו של המבקש (טופס ההזמנה - נספח ב' לתגובת בזק), על ידי נציג נטוויז'ן, שהיה בביתם לצורך השלמת החיבור לאינטרנט המהיר, נושא גם את שמה של בזק.

14. אני סבורה כי מחומר הראיות בכללותו עולה כי קיים חוזה בין בזק לבין המבקשים, שמכוחו התחייבה בזק לספק להם את התשתית לחיבורם לשירות האינטרנט המהיר, והמבקשים התחייבו לשלם לבזק תשלום חודשי עבור שירות זה.

אציין עוד, כי אף אם הטופס שצורף כנספח ב' לתגובת בזק משקף את תוכן ההסכמות בין הצדדים, אין פירוש הדבר בהכרח כי הצדדים התקשרו בחוזה במועד בו נחתם הטופס.

כפי שאפרט בהמשך, שאלת מועד ההתקשרות אין בה, לדעתי, כדי לשנות את התוצאה של הסכסוך דנן.

15. המבקשים מבססים את התביעה שלהם על עילותיו של חוק הגנת הצרכן. הם אינם טוענים טענות המושתתות על עילות מכוחם של דינים אחרים, שכן טענות כאלה אינן מצדיקות אישור תביעה כתובענה ייצוגית.

16. עילת התביעה המרכזית שנטענה ע"י המבקשים היא כי המכתב "עלול להטעות" אותם כצרכנים.

שני מונחים טעונים הבהרה בהקשר זה – מהי "הטעייה", ומה נדרש מתובע כדי להוכיח שמצג מסוים "עלול להטעות".

ברע"א 2837/98 שלום ארד נ. בזק החברה הישראלית לתקשורת, פ"ד נ"ד (1) 600, התייחס בית המשפט העליון לשאלה מהי הטעייה, בהקשר של חוק הגנת הצרכן. באותו ענין נקבע כי:

"ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; והשנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם" (שם בעמ' 608).

17. כאמור, ס' 2 לחוק הגנת הצרכן מתייחס לדבר שעשה עוסק ש"עלול להטעות" את הצרכן. המשמעות של "עלול להטעות" נדונה ברחבה בפסה"ד ברזני (ע"א 1977/97 וד"נ 5712/01).

כפי שנפסק בדעת הרוב בפסה"ד ברזני, הרי חרף הניסוח של סעיף 2 הנ"ל, כדי שלצרכן תעמוד עילת תביעה, עליו להוכיח כי הוא נחשף לפרסום המטעה, וכי הוא הסתמך עליו (ר' חוות דעתו של כב' הנשיא ברק בע"א 1977/97 יוסף ברזני נ' בזק החברה הישראלית, פ"ד נה (4), 584).

אם צרכן לא נחשף לפרסום, וממילא לא הסתמך עליו, אין לומר שהפרסום המטעה פגע בו. אין די, לכן, בכך שנוצר מצג מטעה. כדי שהתובע יהיה תובע ייצוגי עליו להוכיח הסתמכות שלו על הפרסום, וקשר סיבתי בין ההסתמכות הזו, לבין הנזק שקרה לו.

18. המבקשים מתייחסים בתביעתם בעיקר למצג שהוצג ע"י בזק - הוא המכתב נספח ב'. הם טוענים כי המכתב כפי שנוסח היה מטעה.

מטענות המבקשים עולה כי הם מתייחסים בעיקר לשלושה נושאים שבמכתב, שניסוחם עלול להטעות:

המידע על מועד החיבור לתשתית בזק, והאם חיבור זה מחייב ביקור של טכנאי בזק בבית הלקוח? (להלן: "הנושא הראשון");

המידע על תום הגלישה במסלול המוזל ("הנושא השני");

נדון בטענות לגבי שלושת הנושאים הללו.

19. אני סבורה כי מחקירת המבקש עולה, כי ככל שהוא הוטעה בקשר עם הנושא הראשון, הדבר לא נבע מלשונו של מכתב בזק.

במכתב נאמר כי "עם סיום התקנת הציוד ע"י בזק אנא פנה לחברת האינטרנט שלך.." המבקשים טענו כי היו סבורים שטכנאי בזק אמור היה להגיע בעתיד לביתם, ולהתקין את הציוד. הם לא הבינו כי התקנת הציוד הסתיימה כאשר נשלח המכתב, וכי לצורך סיום התקנת הציוד – לא נדרש כל שיתוף פעולה מטעמם, ולא נדרש ביקור טכנאי בזק בביתם.

מטענות המבקשים עולה, כי לו היה המכתב מנוסח באופן שונה (למשל "בזק סיימה לחבר אותך לאינטרנט המהיר. אנא פנה לחברת האינטרנט שלך....") – המכתב לא היה מטעה אותם בהקשר זה. הטעות המרכזית שלהם בהבנת המכתב, נבעה מכך שהם הבינו מנוסחו כי בזק טרם התקינה את הציוד בביתם, וכי לצורך ההתקנה, יצטרך טכנאי של בזק להגיע לביתם.

20. ואולם, הסברה של המבקשים לפיה טכנאי בזק אמור להגיע לביתם כדי להתקין את הציוד, לא נבעה מהמכתב.

המבקש העיד על שיחת הטלפון שהיתה לו עם נטוויז'ן – במסגרת המו"מ לקראת התקשרותו בהסכם להספקת השירות של האינטרנט המהיר. הוא העיד כי הבין בשיחה זו מנטוויז'ן כי טכנאי אמור להגיע אליו הביתה.

כך נאמרו הדברים בדיון:

"ש. ...טכנאי יגיע אליך אומרת לך נטוויז'ן?

ת. כן. טכנאי יגיע אליך..." (עמ' 22 שורות 8-9).

ובהמשך:

"ש. אבל תסכים איתי שפה (כלומר במכתב, ר. ר.) לא מופיע שום דבר שממנו אפשר ללמוד שיבוא טכנאי אליך הביתה?

ת. כשאתה קורא אותו (את המכתב, ר. ר. ) היום, אתה לא יכול להבין את זה, אבל כשאתה יושב ומחכה לטכנאי... טכנאי בזק יבוא ויהיה לי ציוד"

וכן:

"ת. ..מה שאני הבנתי שיגיע טכנאי של בזק יתקין לי את הציוד ויהיה לי מודם. נטוויז'ן היא בסך הכל צינור שבזק מעבירה דרכו את הדברים"..

21. ממכלול הדברים הללו עולה, כי טעותו של המבקש בהבנת אופן חיבורו לאינטרנט, ומועד החיבור, וטעותו בהבנת המכתב, אינה נובעת מהסתמכות שלו על האמור במכתב. המבקש עצמו מודה, כי כאשר הוא קורא את המכתב היום, הבנתו שונה מהאופן בו הוא הבין את הדברים אז.

ואולם ההבנה השונה שלו נבעה מהדברים שנאמרו לו לטענתו על ידי נטוויז'ן – נטוויז'ן אמרה לו שיגיע טכנאי לחבר אותו. לכן, הוא "ישב וחיכה" שהטכנאי יגיע, ולכן כאשר הוא קבל את מכתב בזק, הוא הבין שבזק מודיעה לו שטכנאי מטעמה אמור להגיע לביתו.

22. האמור לעיל שומט את הקרקע מתחת לתביעה הייצוגית מכמה טעמים.

ראשית, כפי שהובהר, המבקש לא הוטעה עקב הסתמכות על המכתב. לא הוכח הקשר הסיבתי הנדרש בין הטעות הנטענת לבין האמור במכתב, ובלא קשר סיבתי כזה – אין למבקש עילת תביעה אישית.

כאמור, תנאי ראשוני לאישור תביעה כתביעה ייצוגית הוא כי לתובע תהיה עילת תביעה אישית כנגד הנתבע (ר' ע"א 1977/97 יוסף ברזני נ' בזק החברה הישראלית, פ"ד נה(4), 584).

יתרה מזאת - מדבריו של המבקש שהובאו לעיל עולה, כי כדי לבחון את ההבנה של כל אחד ואחד מהתובעים הפוטנציאלים בקבוצה ביחס להליך ההתחברות, צריך יהיה לבדוק מה נאמר לכל אחד מהם על ידי נטוויז'ן בשיחה עמה. זאת משום שהמצג הראשון והעיקרי לגבי תהליך ההתחברות במקרה דנן, לא היה במכתב, כי אם בשיחה הקודמת לו עם נטוויז'ן. המצג בשיחה עם נטוויז'ן הוא שביסס את ההבנה של הלקוחות לגבי הליך ההתחברות, כאשר המכתב יכול היה לכל היותר לחזק הבנה זו –כפי שקרה למבקש דנן.

זאת ועוד – אני סבורה כי דבריו של המבקש מעידים על כך כי ניסוחו של המכתב בהקשר זה, אינו עולה כדי הטעיה. מדובר לכל היותר בניסוח שאינו ברור דיו, ושניתן לפרש אותו במספר אופנים. המבקש פירש אותו באופן אחד, לאור המידע המוקדם שהיה לו. פרשנות אחרת שאינה יוצרת את הפער בין הדברים הנאמרים לבין המציאות - אף היא אפשרית.

בפסק הדין עובדיה נ. סלקום שאוזכר לעיל, קבעה כב' השופטת חיות:

"יחד עם זאת, ספק בעיני האם די בניסוח לקוי המשתמע לכמה פנים על מנת לבסס עוולה של הטעיה המבוססת על ס' 2(א) לחוק הגנת הצרכן".

23. כאמור, תביעת המבקש מתייחסת גם לעובדה שבזק חדלה לחייב אותו על גלישה באינטרנט בתעריף המוזל "שש פלוס" סמוך לאחר משלוח המכתב, ועוד בטרם הוא חובר לאינטרנט המהיר.

במכתב, בזק מסרה מידע בנושא זה - בזק הודיעה למבקש שהיא תבטל את מסלול הגישה המוזל – אלא אם כן המבקש יפנה למוקד בזק כדי להזמינו שוב.

ההטעייה הנטענת בהקשר זה נובעת מאותה טעות עצמה שאליה התייחסתי לעיל – המבקש היה סבור כי מסלול הגישה המוזל יבוטל רק לאחר שטכנאי בזק יבקר בביתו. לו היה מבין כי תהליך ההתחברות הסתיים – הוא היה מבין גם שמסלול הגישה המוזל יבוטל מיידית, אלא אם כן הוא יודיע אחרת. לכן, ומאחר שאני סבורה כי הטעות לגבי הביקור העתידי של הטכנאי נובעת מהדברים שנאמרו למבקש על ידי נציג נטויז'ן, אינני סבורה כי למבקש עומדת עילת תביעה גם בנושא זה.

24. יוער כי המבקש טוען בסיכומים מטעמו, כי הליך ברירת המחדל שקבעה בזק, שכולל ניתוקו האוטומטי משירות של תעריף גלישה מוזל, אלא אם כן הצרכן מבקש שלא לנתקו, טומן בחובו "מנגנון מובנה להתעשרות בלתי צודקת וסמויה מעיני הדיוטות, על גבם של המנויים התמימים".

ואולם, אף לו היה מקום לקבל את השקפתו של המבקש בהקשר זה, אין בך כדי להצדיק את אישור תביעתו כתביעה ייצוגית.

כאמור, המבקש היה קשור, החל מחודש דצמבר 2001 בהסכם עם בזק – לגלישה בתעריף מוזל של מסלול "שש פלוס".

הטענה לפיה בזק הפסיקה לחייב את התובעים בתעריף המוזל (מסלול "שש פלוס") – היא טענה במישור החוזי בין המבקשים לבין בזק. זו עשויה להיות טענה של הפרת ההסכם.

עילה של הפרת הסכם, כמו גם עילה של עשיית עושר ולא במשפט, אינן עילות תביעה שניתן לאשר בגינן תביעה ייצוגית. לכן, עצם השימוש של בזק במנגנון של ברירת המחדל – אין בו כדי להצדיק אישור התביעה כתביעה ייצוגית.

אני סבורה כי בזק היתה צריכה למסור מידע זה ללקוחות וכי אי מסירת המידע הזה על ידי בזק, מהווה הטעייה.

האם התקיימו יתר תנאי החוק לענין הטעייה?

26. לאחר שנקבע כי בזק הטעתה את המבקשים בכך שלא יידעה אותם במכתב כי היא מתחילה לחייב אותם בגין שירות האינטרנט המהיר, למרות שברור היה כי הם לא יכולים עדיין להנות משירות זה, יש לבחון האם התקיימו יתר תנאי עילת ההטעייה.

על המבקשים להוכיח כי נגרם להם נזק, כי קיים קשר סיבתי בין הנזק לבין ההטעייה, וכי ההטעייה היתה "בענין מהותי בעסקה".

27. אני סבורה כי למבקשים נגרם נזק – הם חוייבו לשלם עבור שירות שלא ניתן להם, במועד בו לא היו יכולים עדין להנות ממנו. קל לכמת את הנזק - מדובר בחיוב עבור התקופה בה המבקשים לא יכלו עדיין להנות מהשירות של האינטרנט המהיר.

מדובר בענין מהותי בעסקה – השאלה ממתי יתחיל החיוב הכספי בגין שירות שניתן, והאם החיוב יהיה קודם למועד בו ניתן יהיה להנות מהשירות, היא ודאי שאלה מהותית בעסקה.

28. באשר לקשר הסיבתי, טוענת בזק כי לא הוכח קיומו של קשר כזה. לטענתה, הנזק נגרם למבקשים כתוצאה ממחסור במודמים אצל חברת נטוויז'ן, מחסור שכתוצאה ממנו התעכב חיבורם של המבקשים לרשת. לטענתה, אין קשר בין מחדלה של בזק ליידע את המבקשים על מועד תחילת החיוב, לבין העיכוב ביכולתם של המבקשים להנות מהשירות.

29. אינני מקבלת את הטענה.

על מנת לבחון האם קיים קשר סיבתי בין ההטעייה לנזק שנגרם, יש לבחון האם הנזק היה יכול להמנע אלמלא ההטעייה.

המבקשים טוענים כי לו היו יודעים כי בזק התחילה לחייב אותם, הם היו פונים מוקדם יותר לנטוויז'ן ומבקשים שיסופק להם מודם בהקדם (ר' למשל ס' 27.5 לסיכומי המבקשים).

בנוסף, במסגרת חקירתו הנגדית, נשאל המבקש מה היה עושה לו היה יודע שרק אחרי התקנת המודם על ידי נטוויז'ן הוא יכול להתחיל לגלוש, וכי זה כרוך בהרמת מתג על די בזק, והשיב כי היה "מבקש שירימו לי את המתג ביום שיש לי את המודם". (עמ' 31 לפרוטוקול, שורות 20-23).

30. אני סבורה כי לו היו העובדות ידועות במלואן למבקשים, הנזק היה יכול להמנע. אני סבורה כי המבקש יכול היה לפנות לבזק, ולוודא כי הוא לא יחוייב עבור השירות שניתן לו – עד תחילת מתן השירות בפועל.

הראייה לכך כי ניתן היה לעשות זאת היא כי על פי עדותו של נציג בזק – לקוחות שבחרו לבצע את הזמנת המודם והתקנתו באמצעות בזק, חוייבו עבור השירות רק לאחר החיבור הסופי שלהם לאינטרנט המהיר – היינו לאחר שמותקן המודם אצלם בבית.

כך מעיד בהקשר זה העד מר אטיאס מטעם בזק:

ת. כן.." (עמ' 62 לפרוטוקול, שורות 6-3)

31. בזק טענה כי חוק הגנת הצרכן מתיר הגשת תביעה ייצוגית רק בקשר עם עילות שעניינן בשלב הטרום חוזי. לכן, ומאחר שהמכתב נשלח למבקשים לאחר ההתקשרות בהסכם להספקת שירות האינטרנט המהיר (הסכם שהם התקשרו בו עם נטוויז'ן) – לא עומדת למבקשים, על פי הטענה, עילה מכוח חוק הגנת הצרכן.

32. אני סבורה כי המידע במכתב בזק למבקשים הוא מידע טרום חוזי.

כפי שצויין לעיל, השאלה מתי בדיוק נקשר ההסכם בין בזק לבין המבקשים אינה נקייה מספקות. לא היה בין בזק למבקשים מו"מ, ולא היה (אלא בשלב מאוחר יותר) קשר ביניהם – שבו ניתן לקבוע כי החוזה נכרת.

33. אולם, מאחר שההסכם בין בזק לבין המבקשים הוא הסכם להספקת חיבור לרשת תמורת תשלום, נכון יהיה לקבוע כי החוזה נכרת במועד בו ניתן השירות ונגבה התשלום עבורו.

השירות ניתן – לגרסת בזק – במקביל למשלוח המכתב, והתשלום עבורו נגבה – לגרסת בזק – מספר ימים לאחר מכן (ר' עדותו של העד מר אטיאס, עמ' 64 שורות 2-1 לפרוטוקול).

לכן, המכתב מהווה מידע טרום חוזי מבזק למבקשים ביחס לקשר החוזי ביניהם.

תוצאה זו היא סבירה גם לאור העובדה כי המכתב הוא ההזדמנות הראשונה בה בזק מסרה מידע ללקוחות לגבי הקשר ביניהם.

34. עם זאת, לדעתי, התוצאה המשפטית איננה צריכה להשתנות, גם אם ההתקשרות החוזית בין הצדדים קדמה למכתב.

ראשית, עיון מדוקדק בפסקי הדין של בית המשפט העליון בהקשר זה, מעלה כי אין הלכה פסוקה ברורה, שקבעה כי לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעילות שעניינן אינו בשלב הטרום חוזי.

כך, כב' השופט רובינשטיין קבע לאחרונה כי בית המשפט העליון טרם הכריע בשאלה האם עילת ההטעיה בחוק הגנת הצרכן מתייחסת להבטחות בשלב הטרום חוזי בלבד, או גם להתחייבויות כוזבות של עוסקים המעוגנות בחוזה (ר' ע"א 3955/04 לעיל, בעמ' 64).

בפסק דין מוקדם יותר (בענין שלום ארד שאוזכר לעיל), הותירה כב' השופטת שטרסברג – כהן את השאלה האם תחולת חוק הגנת הצרכן מוגבלת אך לשלב הטרום חוזי, ב"צריך עיון" (ר' עמ' 609-608 לפסה"ד).

אף דבריו של כב' השופט ריבלין בפסק דין ע"א 3613/97, דליה אזוב נ. עיריית ירושלים, תק-על 2002 (1) 102, 109, אינם בבחינת נקיטת עמדה מפורשת בסוגיה.

35. עם זאת, ניכר שהמגמה השלטת בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי הינה כי ההטעיה נשוא ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, חלה רק על השלב הטרום חוזי (ר' למשל בש"א (חיפה) 15033/04 לירן בריותי ואח' נ. פרופורציה פי אם סי בע"מ, תק-מח 2005(2) 616; ת"א (ירושלים) מלמד אפיק נ. סלקום ישראל בע"מ, תק-מח (98(2) 2137; בש"א (ת"א) 1753/00 שמעון שאבי נ. פלאפון תקשורת, תק-מח 2002(3) 2019; המ' (חיפה) רחל מאירסון נ. חברת החשמל לישראל (תק-מח 2000(3) 3276).

דעה זו עולה גם ממאמרו של המלומד פרופ' בר ניב ("גבולה של התובענה הצרכנית הייצוגית" עיוני משפט י"ט (תשנ"ד) 251. פרופ' בר ניב מציין שם כי:

"ההתמקדות במסירת המידע בשלב הטרום חוזי תוחמת את גבולות החוק בצורה ברורה למדי. לפיכך, עילות שאינן באות בגדר שלב עסקה זה, לא יכללו בחוק, ממילא לא יהיה ניתן להגיש בגינן תובענות ייצוגיות" (שם, עמ' 261).

מגמה זו נסמכת בעיקרה על הוראותיו של חוק הגנת הצרכן, שעוסקות ברובן המכריע בשלבים הטרום חוזיים, עוד קודם להשתכללות החוזה. כך אף משתמע מהאמור במבוא להצעת חוק הגנת הצרכן תש"ם – 1980, ה"ח 302 (ר' לענין זה מאמרו של ס. דויטש, "תובענות ייצוגיות צרכניות – קשיים והצעות לפתרון" מחקרי משפט כ' 299 בעמ' 348-349).

36. יחד עם זאת, גם הדיעה המנוגדת מצאה את ביטויה בפסיקתו של בית המשפט המחוזי. כך, לדוגמה, ר' בש"א (ירושלים) 5538/01 זמרוני נ. החברה למפעלי כלכלה ותרבות, פ"מ תשס"א (2) 66, ות.א. (ת"א) 1465/03 לוק נ. בנק המזרחי המאוחד, תק-מח 2005(2) 562).

37. לדעתי, לשונו של ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, אינה מחייבת את המסקנה לפיה ההטעיה אליה מתייחס הסעיף הינה רק הטעיה טרום חוזית. הסעיף על פי לשונו מתייחס לכל מצג של עוסק שעלול להטעות את הצרכן – בלא קשר לשאלה האם מדובר במצג לפני כריתת החוזה או לאחר מכן.

אכן, "בדרך כלל עוסק חוק הגנת הצרכן על פי תוכנו בנושאים הקשורים בתהליך קבלת ההחלטות של הצרכן טרם התגבשה העסקה בינו לבין העוסק" (ר' ת.א. (ת"א) 1417/02 כהן נ. פרטנר, פסק דינה של כב' השופטת צ. ברון). לכן, בדרך כלל, השלב הטרום חוזי הוא השלב הרלוונטי בו הצרכן מקבל מהעוסק מידע שיש בו כדי להשליך על החלטותיו העתידיות בקשר עם העסקה.

38. אולם, השאלה החשובה שיש לשאול אותה לטעמי, אינה האם המידע ניתן ללקוח בשלב הטרום חוזי או החוזי, אלא האם מדובר במידע שיכול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הצרכן. ייתכנו מצבים, בוודאי כאשר מדובר בחוזה "יחס", שנמשך על פני זמן רב, בהם ללקוח יש אפשרות להחליט החלטות שישליכו על זכויותיו החוזיות במהלך תקופת החוזה. אחת הדוגמאות למצב כזה היא כאשר קיימת במהלך החוזה "ברירת מחדל", היינו מצב בו במהלך החוזה, הספק פועל באופן מסויים, אלא אם כן הלקוח מודיע לו אחרת.

במקרה כזה, ובמקרים אחרים, יכול שמידע שעשוי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הצרכן ועל זכויותיו, יינתן ע"י העוסק גם בשלב שלאחר כריתת החוזה.

אינני רואה טעם, בנסיבות כאלה, בשלילת זכות התביעה מכוח ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, רק משום שהחוזה כבר נחתם. אני סבורה כי לאור תכליתו של חוק הגנת הצרכן, שנועד להגן על צרכנים, ולאפשר להם לקבל החלטות על סמך מידע אמין ונכון, יש לפרש את ס' 2 בו כמונע גם הטעיות כאלה.

אני סבורה אם כן כי המצב המשפטי אינו צריך להשתנות בהתאם לשאלה שהתשובה עליה אינה ברורה כלל במקרה דנן – מתי החל הקשר החוזי בין בזק לבין המבקשים, והאם המכתב קדם לתחילתו של קשר זה, או שהגיע לאחריו. כל עוד מדובר בהטעייה בענין העלול להטעות את הצרכן בענין מהותי, כאשר ההטעייה משנה את דרך הפעולה האפשרית של הצרכן בקשר עם זכויותיו, יש לצרכן עילת תביעה מכוח חוק הגנת הצרכן.

40. בשולי הדברים אעיר כי אף אם המכתב נשלח למבקשים לאחר שנכרת ההסכם ביניהם לבין בזק, ואף בהנחה כי עילת ההטעיה חלה רק על השלב הטרום חוזי, ניתן עדיין לקבוע כי בזק הטעתה את המבקשים בשלב הטרום חוזי. ההטעיה היא בדרך של מחדל, ונובעת מהעובדה שבזק לא גילתה למבקשים בטרם הם התקשרו איתה בחוזה, כי היא מתכוונת להתחיל לחייב אותם עבור השירות שניתן להם – של חיבורם לאינטרנט המהיר, עוד בטרם הם יוכלו להנות משירות זה. כפי שצוין לעיל, הטעייה זו גרמה למבקשים נזק – בסכום החיוב עד לתחילת קבלת השירות. הנזק יכול היה להימנע אלמלא ההטעיה – שכן בזק היתה יכולה לפעול כפי שפעלה עם אותם לקוחות שהיא סיפקה להם את המודמים, ולהתחיל לחייב אותם רק לאחר החיבור בפועל (או "להרים את השלטר" רק בסמוך לפני חיבור המודם).

41. המבקשים טענו כטענה חלופית כי עומדת להם כנגד בזק גם עילה מכוח ס' 3(ב) לחוק הגנת הצרכן.

הסעיף קובע:

42. אני סבורה כי אין לקבל את עילת המצוקה.

אכן, על פי ההלכה הפסוקה, ניתן לפרש את עילת ה"מצוקה הצרכנית" בצורה רחבה יותר מאשר את עילת המצוקה על פי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (ראה לעניין זה ע"א 3955/04 לעיל, עמ' 66; וכן ראה ס. דויטש, "דיני חוזים צרכניים מול דיני החוזים המסחריים", עיוני משפט כ"ג (תש"ס), 135).

ה"מצוקה הצרכנית" יכולה לכלול גם מקרה בו ללקוח אין יכולת בחירה מושכלת, לאור אי התמצאותו בפרטים הטכניים.

אולם, אני סבורה כי בענייננו, המבקש לא היה במצב של "מצוקה". גם לגרסתו, לו היה נמסר לו המידע המלא והנכון, הוא היה מבין את מצבו, ופועל כדי להקטין את נזקיו. מכאן, שהנזק הנטען אינו נובע ממצוקה, אלא מהעדר מידע - כתוצאה מההטעייה הנטענת.

אני סבורה כי אין ליצור חפיפה מוחלטת בין העילות של הטעייה למצוקה, ויש לייחד כל אחת מהן למקרים המתאימים לה. כעולה מטענות המבקש, המקרה דנן הוא מקרה בו טענות המבקש מבוססות על עילת ההטעייה ולא על עילת המצוקה.

43. בזק טוענת כי אף אם למבקשים קיימת עילת תביעה אישית, התביעה הייצוגית אינה הדרך היעילה להכריע במחלוקת.

הטעמים לכך הם משום שעילת ההטעייה שונה לגבי כל אחד מחברי הקבוצה, משום שגודל הקבוצה אינו מצדיק הכרה בתביעה כייצוגית, ובשל העדר תום לבו של המבקש.

44. אני סבורה כי אין לקבל את הטענות.

כפי שהובהר לעיל, העילה שבגינה ניתן לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית, מתייחסת להטעייה במחדל במכתב בזק. בהקשר זה, קיימות שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות לגבי כל חברי הקבוצה, שחוייבו עבור השירות לפני שיכלו להנות ממנו בפועל, בלא שבזק הודיעה להם על כך. אין מדובר בשאלות הקשורות למידע שנמסר לחברי הקבוצה על ידי חברת נטוויז'ן, ולכן העובדות הספציפיות של המידע שנטוויז'ן מסרה לכל אחד מחברי הקבוצה – אינן שוללות את האפשרות לדון בתביעה כתביעה ייצוגית.

הנזק של כל חבר קבוצה יתבטא בסכום בו חוייב על ידי בזק עבור השירות, עד למועד בו הוא קיבל את השירות בפועל.

יוער כי המידע לגבי גודל הקבוצה יינתן על ידי בזק. אם יסתבר כי מדובר בסכומי נזק המצויים בתחום סמכותו העניינית של בית משפט השלום, תבחן שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה.

46. אינני סבורה כי בזק הוכיחה כי המבקשים נעדרי תום לב, ואינם יכולים – מטעם זה – לייצג את הקבוצה.

בזק טענה טענות לענין תום לבו של המבקש, אשר נחפז לפנות לבזק במכתב מעורך דינו, עוד בטרם קבל את החשבון החודשי שלו, והזדרז בהגשת התביעה.

יתכן כי מוטב היה לו המבקש היה ממתין לפחות לקבלת החשבון החודשי שלו, על מנת שיוכל לבחון את הנזקים שקרו לו – לגרסתו שלו. אף על פי כן, אינני סבורה כי התנהגותו של המבקש די בה כדי לקבוע כי המבקש אינו ראוי לייצג את הקבוצה.

לכן, ולאור כל האמור לעיל, הבקשה לאישור התביעה כתביעה יצוגית מתקבלת באופן חלקי, בעילות כפי שפורטו לעיל.

בזק תעביר למבקשים את המידע הנדרש לגבי גודל הקבוצה ונזקיהם תוך 30 יום מהיום.

התיק נקבע לישיבת קדם משפט ביום 28.11.05 שעה 08:30 כדי לבחון את אופן המשך ניהול התובענה.

ניתנה היום, 10.10.05 בהעדר הצדדים