ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 6/9/2024
גרסת הדפסה

וע 4006/03 - ועדת ערר, מס שבח

מנהל מס שבח חיפה נגד גולן עמוס


27/10/2005

וע 4006/03
בשא12131/05

מנהל מס שבח חיפה

נגד

גולן עמוס

ועדת ערר של מיסוי מקרקעין בחיפה

מ. סלוצקי - נשיא בדימוס, ב. ברזילי - שמאי מקרקעין, א. שניאור - עורך דין

[27.10.2005]

החלטה

1. בשלב שלאחר תום בירור הערר והגשת סכומי העוררים הגישה ב"כ המשיב בקשה לצרף לתיק ראיות נוספות שהן ולטענתה, חיוניות ושאמתותן אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים.

2. הראיות שהגשתן מתבקשת הן הבאות:

א. אשור מינהל מקרקעי ישראל בדבר זכויות החכירה של מושב רגבה.

המשיב טוען כי סבר שהצדדים אינם חלוקים בעניין זה כפי שאף עולה מהחוזים שהוגשו, אלא שמקריאת סכומי העוררים עולה שאין להם זכויות בקרקע. ב"כ העוררים מאשר כי ידוע לו שלמושב לא היו זכויות במקרקעין ולכן לא היה באפשרותו למכרם ל"בונה הצפון" שלא יכלה למכר קרקע שלא היו לה זכויות בה. טענה זו עולה לדבריו מדברי העדים בפני הועדה, ומפנה לעדותה של הרכזת הגב' רוזנטולר שאף נחקרה בענין זה ונשאלה אם ראתה חוזה חכירה והשיבה שאינה זוכרת וכי אינה יכולה לענות והוסיפה שלא מצאה צורך לבדק עניין זה במינהל מקרקעי ישראל.

ב- 26/7/05 לאחר קבלת סכומי העוררים פנה המשיב למינהל ונענה, כנטען על ידי ב"כ העוררים במכתב "לא רשמי קצר" שאינו חוזה שאין בו כדי להועיל.

ב. ראיה שניה הם הסכמי פשרה עם משתכנים אשר נחתמו לאחר תום ההוכחות בערר. הסכמי פשרה אלה נכרתו עם חלק מהמתשכנים שהודו כי רכשו דירת מגורים. ב"כ המשיב מסבירה כי הסכמים אלה לא הוגשו מאחר וסברה שהצדדים יגיעו לידיה הסכם פשרה במגעים שהתנהלו בינהם, ומשלא צלחו מבקשת היא להגישם כראיה.

ב"כ העוררים טוען כי הסכמים אלה נכרתו עם משתכנים שאינם נמנים על העוררים שהתקשרו בחוזים בגין טובות הנאה והקלות בהוענקו להם, והוא חלק על אמתות תוכנם. כן מוסיף הוא כי חלפו מספר חדשים ממועד הגעתם של הצדדים למסקנה כי המגעים לפשרה לא צלחו, והיה על המשיבה להגיש הסכמים אלה, אם יש מקום להגשתם, לפני הגשת הסכומים.

ג. ראיות נוספות הן מכתב מרואה החשבון של מושב רגבה המסכם את התשלומים השונים אשר נתקבלו מהקבלן לרגבה.

ד. טבלה המסכמת את דיווחי המשתכנים השונים לרשויות המס והשומות שהוצאו להם.

שתי ראיות אלה נועדו להקל על הועדה והצדדים ולחסוך עריכת חשובים ארוכים.

כאשר לראיה ג' טוען ב"כ העוררים כי מדובר במכתב שנכתב מאת המושב לצרכי פשרה בו מפורטים תשלומי המס שעל רגבה לשלם למשיב על פי הסכם הפשרה שבינהם, ומפורטים בו התשלומים ששולמו על ידי המשתכנים ישירות למושב רגבה. הסכם פשרה זה שהעוררים לא היו צד לו, אינו מחייבם.

הטבלה המסכמת אינה רלוונטית לטענת ב"כ העוררים, ואינה כוללת את העוררים ומשתכנים רבים אחרים.

ה. ראיה חמישית היא רשימת בעלי המניות של החברות הקבלניות: בונה הצפון ואולישביצקי פישר, של גביה טענת ב"כ המשיב, אין מחלוקת.

לטענת ב"כ העוררים ראיה זו אינה חיונית והיתה ברשות המשיב משנת 2002.

ו. ראיה שישית ואחרונה היא בקשה למתן פרטים שנשלחה לב"כ העוררים ע"י המשיב.

3. סעיף 89(ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) - תשכ"ג - 1963 (להלן: החוק הנ"ל) קובע כי:

"לועדה יהיו הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיפים 5 ו-5א לפקודת ועדות חקירה..."

ועוד סמכויות רבות ומגוונות. הועדה היא הדרג הראשון המוסמך לגבות עדויות ולברר את העובדות במלואן ולאשורן "בדרך שיפוטית או כעין שיפוטית". (ראה: ע"א 664/80 מנהל מס שבח אזור המרכז נגד ברכת חביב בע"מ (בפירוק מרצון) ואח' פס"ד לז' (3) עמ' 449 בעמ' 452 ה).

ועדת הערר משוחררת מדיני הראיות המקובלים (ע"א 200/83 גברין נגד מנהל מס שבח מקרקעין נצרת פס"ד לט' (1) עמ' 388 בעמ' 390). אך עדין עליה להשתית את ממצאיה אך ורק על ראיות שהובאו בפניה שהערכתן מסורות לה.

הקניית הסמכויות הרחבות לועדה נועדה לאפשר לה דיון קל ומהיר מבלי שתהיה כפופה למגבלת דיני הראיות החלים בבית משפט רגיל, כך שאין מקום להתנגדות ב"כ העוררים המושתת על דיני הראיות.

בענייני מיסים מוטלת חובה על הועדה "לא רק כלפי הנישום המערער אלא גם כלפי הציבור כולו שענין לו בכך, שהשומה תהיה שומת אמת".

ע"א 461/84 לוי נגד מנהל מס רכוש חיפה פס"ד מה' (4) עמ' 80 בעמ' 85.

קבלת התנגדותו של ב"כ העוררים לראיות הנוספות הרלוונטיות, משמעה לכאורה, שהחומר שבפני הועדה אינו מקיף את מכלול העובדות והטענות שיש בהן כדי להביא לקביעת שומת אמת.

הלכה פסוקה היא בע"א 440/50, 441, 442 עירית ת"א נגד צבי צוקר ואח' פס"ד ז' נספחים עמ' 1170 בעמ' 1174 כי:

"זכות טבעית של בית המשפט להרשות לצד ששגה להשלים את עדויותיו אפילו הוא כבר הצהיר כי אין לו עוד הוכחות, מוכרת הדיון הפלילי ונראה לי, לא כל שכן שיש להכיר בה במשפט אזרחי". (ראה גם ע"פ 288/58 פס"ד יג' עמ' 859).

4. יחד עם זאת אין להתיר הבאת ראיות בשלב בו אנו מצויים בדרך של שגרה אלא במקרים יוצאים מהכלל, כשהועדה סבורה שהן רלוונטיות ויש בהן צורך כדי לפסוק את הדין ולקבוע שומת אמת או מכל סיבה חשובה אחרת, וכל זה כדי למנוע עיוות דין, וכדי להגיע לתוצאה הנכונה.

לאחר ששקלנו בטענות הצדדים אנו מחליטים לקבל כראיות נוספות את הראיות א', ב', ג' ו-ד' ודוחים את קבלת הראיות ה' ו-ו'.

5. הצגת ראיות נוספות זו פותחת את הדיון ומאפשרת לב"כ העוררים לחקור את עורכי המסמכים ולהביא ראיות מטעמם בעניניים בהם דנים ראיות אלה.

אנו מחייבים את המשיב לשלם לעוררים שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן החלטה זו ועד לתשלום בפועל.

אנו קובעים את התיק להמשך השמיעה ליום 01/12/05 שעה 10:30.

על ב"כ העוררים להודיע מראש לב"כ המשיב את מי יש בדעתו לחקור כדי שהיהיא סיפק להזמינו למועד השמיעה.

ניתנה היום כ"ד בתשרי, תשס"ו (27 באוקטובר 2005)


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן