הדינאוזאורים נכחדו

הספד זה מוקדש ל"צעירי" מפלגת העבודה, ושימון בראשם. הדינאוזאורים נכחדו. זקן חברי הכנסת, אחרון המוהיקנים לדור המייסדים, כותב בימים אלה דפים של היסטוריה רבת הישגים בתחומים רבים, אבל הוא יזכר כמי שהפליא להגיע תמיד למקום השני.

דינאוזאור שני, אהוד ברק, כוכב שביט שזרח בשמי הפוליטיקה ונעלם כלעומת שבא. ייזכר לטוב (או לרע בעיני אחרים) כמי שהוציא את ישראל מבוץ הלבנון. בפרק האחרון לקרירה הפוליטית, הוא זכה לחוסר התלהבות בולט במיוחד של מפלגתו, הרים דגל לבן, חבר אל שימון ואל תהום הנשיה הפוליטי.



בנימין בן אליעזר, דינאוזאור צמחוני, התמודד בכבוד, הפסיד בכבוד, ועתיד לצלול אל הקלחת הרוחשת של מאות "פעילים" ו"עסקנים" החולמים לטפס במעלה הסולם.

ואחרון הדינאוזרים, זן נדיר שלא נחקר, הופיע כאלמוני ונכחד כפלמוני מבלי שחוקרי הדינאוזאורים הצליחו לגלות מה הייתה האג'נדה הפוליטית שלו.

את מקומם של שליטי הארץ ירשו המכרסמים. קטנים, זריזים, בעלי דם חם, ומסתגלים במהירות לשינויי האקלים. אין להם דם כחול, אין להם עבר בטחוני, אין להם דרגות ותארים. אבל הם רבים ונפוצים, ויש להם חוכמת רחוב.



עמיר פרץ, הוא נציג של זן חדש של פוליטיקאים. זן זה רוחש כבר שנים רבות בשולי במת ההיסטוריה, אבל צילם של הענקים האפיל עליו. עתה הגיע יומו להנהיג מפלגה שפוררה את עצמה. נפתח עידן חדש, ולאלוהי העתיד הפתרונים.