 גרסת הדפסה
בר"ם 10139/05 - עליון, ארנונה
א.ש סקסון בע"מ נגד מנהל הארנונה במועצה המקומית כפר שמריהו
22/1/2006
בר"ם 10139/05
בר"ם 10139/05
המבקשת: א.ש סקסון בע"מ
נגד
המשיב: מנהל הארנונה במועצה המקומית כפר שמריהו
בית המשפט העליון
בפני: כבוד השופטת ד' ביניש
[22.1.2006]
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ש' דותן) בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בפסק הדין האמור התקבל ערעורו של המשיב על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה של המועצה המקומית כפר שמריהו (להלן: ועדת הערר) בנוגע לסיווגו לצרכי ארנונה בשנים 2004-2000 של נכס המוחזק בידי המבקשת.
המבקשת מחזיקה בנכס בתחומי המועצה המקומית כפר שמריהו ומנהלת בו עסק לממכר מטבחים ורהיטים. אין חולק כי במקום בו פועל העסק אין הפרדה פיזית בין השטח המיועד לתצוגה לשטח המיועד לאכסון. המבקשת טוענת כי על אף העדר הפרדה פיזית יש לחלק את השטח המוחזק על ידה ב"חלוקה רעיונית" לשני סיווגים שונים ("ארנונה עסק א" לעניין שטח התצוגה ו"מבנה עזר בעסק" לעניין שטח האחסון) בהתאם לשימוש המעורב שהיא עושה בנכס. זאת, בניגוד לעמדת המשיב לפיה יש לסווג את כל הנכס המוחזק על ידי המבקשת (מלבד שטח ספציפי המופרד באופן פיזי ושאין מחלוקת לגביו) תחת הסיווג "ארנונה עסק א". ביום 13.10.04 קבעה ועדת הערר כי על-פי השימוש שנעשה בנכס הן לצרכי תצוגה והן לצרכי אחסנה יש להחיל לגביו את עקרון ה"חלוקה הרעיונית" כך ש-30% משטח הנכס יסווג כ"מבנה עזר לעסקים" ו-70% משטח הנכס יסווג כ"עסקים סוג א'". המשיב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ובו טען כי אין להכיר בשיטת ה"חלוקה הרעיונית" כאשר לא קיימת הפרדה פיזית בנכס. בפסק דינו מיום 20.9.05 ציין בית המשפט כי השיטה המוצעת לבחינה פונקציונאלית של השימושים השונים בנכס עלולה לגרום לחלוקה שרירותית של השימושים בנכס ולפגיעה בוודאות ובשוויון בהליך גביית המס. כן התייחס בית המשפט לקושי המעשי הכרוך בשיטת הסיווג שהוצעה על ידי המבקשת. לפיכך, החליט בית המשפט לקבל את ערעור המשיב על החלטת ועדת הערר ולדחות את ערעור המבקשת על שומת הארנונה שהוצאה לה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. בית משפט זה קבע בעבר, בנוגע לסיווג לצרכי ארנונה של מתקן רב תכליתי, כי כאשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים של המתקן ייעשה הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד (בג"צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עיריית קרית אתא, פ"ד מו(1) 793, 816). שאלה נוספת שנדונה בבית משפט זה הייתה מתי תסווגנה יחידות שטח שונות המצויות בסמוך זו לזו תחת סיווגים נפרדים ומתי תסווגנה תחת סיווג אחד, על אף שבכל יחידת שטח מתנהלת פעילות אחרת. לעניין זה אומצו המבחנים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט המחוזיים ובהם בחינת הזיקה בין היחידות השונות ונחיצות השימוש בחלק ספציפי של הנכס למהות השימוש העיקרי בנכס ולמימוש תכליתו (ראו, ע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין שותפות רשומה נ' עירית ראשון לציון (לא פורסם), פסקאות 9-8 לפסק הדין). באותו מקרה ציינה השופטת ט' שטרסברג-כהן כי:
" אין זה מעשי ולא ניתן לצפות מן הרשות המקומית לבחון ולערוך מעקב בדבר השימושים הנעשים בחלקים שונים של נכס הומוגני בעיקרו כאשר שימושים אלה עשויים להשתנות מעת לעת וכך גם היחידות שבו" (ע"א 7975/98 הנ"ל, פיסקה 8 לפסק הדין).
במקרה אחר התעוררה שאלת הסיווג לצרכי ארנונה של מבנה ששימש כסוכנות דואר והייתה בו חלוקה פיזית בין השטח ששימש לקבלת קהל ומתן שירותי דואר לבין השטח ששימש לאחסון דברי דואר. המחזיקה באותו נכס ביקשה כי חלקיו השונים יסווגו בנפרד לצרכי ארנונה, אולם בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים הדגיש כי אחסנת דברי הדואר היא טפלה לפעילות העיקרית של הנכס וקבע כי יש לסווגו בהתאם לשימוש העיקרי שנעשה בו. בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באותו עניין נדחתה (ראו, בר"ם 1715/05 מגנזי נ' מנהל הארנונה של עיריית הרצליה (לא פורסם)).
המסקנה העולה מן האמור לעיל הינה כי השאלה העקרונית של סיווגו לצרכי ארנונה של נכס בו נעשים מספר שימושים נדונה כבר בבית משפט זה ונקבעו הקריטריונים להכריע בה. המקרה דנן אינו מעורר כל סוגיה החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין. לפיכך, אין כל הצדקה להעניק למבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ב בטבת התשס"ו (22.1.2006).
דורית ביניש, שופטת
|
תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק
|
|
|
|
