ערב אחד רציתי לצ'ט מן השגרה, יצאתי לרחוב והנה מולי מופיעה בחורה חלב על הזמן – מיוחמת ...במינה מיד הבנתי שהיא חוזרת בתשוקה.

אמרתי לה : "תסלחי לי את סוטה קפה ?" "לא אני מצטערת" היא ענתה לי "אני לא סוטה כי אני בדיאטה- אני שומרת מישגל ".

וואו זה כבר עשה לי את זה, ורציתי להפעיל את זקפת הרש אבל נזכרתי, בחרמן גולדבלט הזקור לטוב והחלטתי להמתין, שאלתי אותה מאיפה היא והיא ענתה לי שהיא מברית המוצצות – מוצצת בריתות בשפתנו.

היא היתה סטודנטית למגעים מדויקים אמא שלה חרמנה ליצלן- רופאה מן התחת שתמיד אמרה לה : לא כל המוצץ זהב.

היא אמרה ששמעה לראשונה על רחל המשנוררת והיא חולה על שועמי נמר. היא גם לחשה לי שמרק שגל –

אותה.

אני כמקבץ מתנדבות ידוע וכמי שמדליק נשואות ביום העצמאות נשארתי בפה פעור, אמרתי לה - תשליכיני לעת זיקפה .

איצ'ה גולן כפר-מעש