כללי:

התובעת היא עירייה שהוקמה על פי פקודת העיריות.

הנתבעת היא עמותה המפעילה גן ילדים בתחומי התובעת (להלן-"הגן").

התובע שלחה לנתבעת דרישת תשלום ארנונה לשנים 2002-2003 ועד לחודש ספטמבר 2004, אך הנתבעת טענה שאינה חייבת לשלם את הארנונה על פי הוראות פקודת הפיטורין מארנונה.

בישיבת יום 27.10.05 הסכימו ב"כ בעלי הדין כי השאלה העומדת לדיון היא שאלה משפטית, ועל כן יוגשו סיכומי הצדדים על פי כל המסמכים המצויים בתיק בית המשפט.

דיון ומסקנות:

בבג"צ3585/94 אגודת בריכת מגדלי דוד המלך נ. עירית תל-אביב, תק-על 94(3) 1909 קבע בית המשפט העליון בפירוש כי בבקשות לפטור מארנונה יש לנהוג כבהשגה ו/או ערר על תשלום ארנונה, ולפיכך יש להביאן בפני מנהל הארנונה. ראה לענין זה גם את בש"א 2998/00 קופת חולים מאוחדת נ. המועצה האזורית מטה יהודה וכן את ת.א. 736/96, 5652/96 עירית ירושלים נ. מפעלי יד עידוד-קרן מילגות לבני תורה, אשר צורפו לסיכומי ב"כ התובעת.

לאור האמור לעיל, אין הנתבעת פטורה באופן אוטומטי מתשלום הארנונה, אלא היה עליה לפנות תחילה למנהל הארנונה ולבקש פטור זה, בהתאם לקבוע בחוק ובפסיקה.

סעיף 4 לפקודה קובע כדלקמן:

בתנאי שלא יפטרו ממסים אלה כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי אגודת צדקה או מוסד חנוך אם אותה מדינה או אותה עדה או אותה אגודה או אותו מוסד משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי.

לכאורה סעיף 4 לפקודה נוקט בלשון שארנונה כללית "לא תוטל", שמשמעו אי חיוב בארנונה מלכתחילה, אך מהמשך הסעיף נראה שכוונת המחוקק היתה למתן פטור ולא לאי הטלת הארנונה מלכתחילה, שכן בסיפא נוקט המחוקק בלשון של מתן פטור ולא בלשון של אי הטלת הארנונה. גם לגופו של ענין נראה שמדובר על פטור ולא על אי הטלת הארנונה מלכתחילה, שכן ברחבי העיר מצויים נכסים רבים, ואין העיריה יודעת מה מצבו של כל נכס ונכס. אין לדרוש מהעירה לחקור אודות כל נכס ונכס בכוחות עצמה, מכיוון שאם נעשה כן תהיה העיריה עסוקה בחקירות אודות הנכסים ולא בגביית הארנונה. על כן, מי שמבקש פטור, ייכבד ויבקש את הפטור בהתאם להוראות החוק. ואכן ברע"א 8879/99 עיריית תל-אביב יפו נ. המכללה לביטוח, פד"י נז(2) 577 (להלן-"פס"ד המכללה") פורש סעיף זה כמי שנותן פטור מארנונה אך לא מעניק אי הטלת ארנונה מלכתחילה בלי לבקש את הפטור.

לענין הדרך בה יש ללכת בעת שמבקשים את הפטור ראה לענין את פס"ד המכללה שם נקבע בסעיף 10 לפסק דינו של כב' השופט ריבלין כדלקמן:

על-פי הוראה זו, מי שמבקש לקבל פטור מתשלום ארנונה בהיותו עדה דתית או מוסד דתי, או אגודת צדקה, או מוסד חינוך, יפנה, תחילה, בבקשה לממונה על המחוז במשרד-הפנים, שיקבע אם זכאי הוא לקבלת פטור. אם תהא תשובתו של הממונה שלילית, רשאי המבקש לערער לבית המשפט המחוזי בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה (הוראת סעיף 15 לפקודת הפטור). מכל מקום, רק לאחר שמבקש הפטור הוכר כאחד מן הגופים הנזכרים בהוראת סעיף 4 לפקודת הפטור, יוכל הוא לפנות למנהל הארנונה בעירייה על-מנת שיקבע אם נתקיימו בעניינו יתר התנאים לשם קבלת פטור. זוהי, אם כן, הדרך הדיונית הנוהגת לשם קבלת פטור לפי הוראת סעיף 4."

יש ללמוד גם מהוראות סעיף 5 לפקודה והפסיקה בענין זה. סעיף 5(י) לפקודה קובע כי:

יהיה פטור מהארנונה הכללית.

על פי סעיף זה, תנאי לפטור מארנונה כללית הוא אישור שר הפנים, ואת אישור זה קיבלה הנתבעת רק ביום 11.3.04.

הנתבעת קיבלה את האישור מהממונה על המחוז רק ביום 11.3.04. וזה נוסח האישור:

שערי ציון-לוד - רחוב הרב קוק 13, לוד.

שערי ציון-רמלה - רחוב שפירא 22, רמלה

מובהר כי אין בהכרה זו בכדי לנקוט עמדה בשאלת היותו של המוסד פועל לאיזה צורך שתכליתו הפקת רווח כספי. בשאלה זו, על הרשות המקומית לפעול בהתאם לכללים המחייבים ובכפוף לבדיקה שתערך על ידה."

נוסח האישור הובא במלואו, על מנת להראות שהאישור אינו רטרואקטיבי, אלא תוקפו ממועד חתימתו ולעתיד. מאחר וכך, אין הנתבעת זכאית לפטור מארנונה לשנים 2002-2003 ועד 11.3.04, ועליה לשלם לתובעת את הארנונה לתקופה זו. ראה לענין זה את פסק דינו של כב' השופט אברהם טל מיום 24.11.05 בעת"מ (מחוזי ת"א) 2872/04 עמותת "שובו" נ. עיריית נס-ציונה ואח' בסעיף 10 לפרק "הדיון" שבפסק הדין (טרם פורסם).

מהשאלון ותצהיר התשובה לשאלון שצורפו לסיכומי הנתבעת עולה שהנתבעת התבקשה להגיש את הבקשה לפטור מארנונה, אך לא עשתה כן בהתאם לדרך שהותוותה ברע"א 8879/99, על כן, אין הנתבעת פטורה מתשלום הארנונה, ועליה לשלם את מלוא סכום התביעה.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן:

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.