ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 18/10/2019
גרסת הדפסה

א 3601/04 - שלום, ארנונה

עיריית רמלה נגד מוסדות שערי ציון


20/2/2006

א 3601/04

עיריית רמלה

נגד

מוסדות שערי ציון

בית משפט השלום רמלה

בפני: כבוד השופט זכריה ימיני

[20.2.2006]

פסק-דין

השאלה העומדת לדיון היא האם יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת דמי ארנונה לשנים 2002-2003 ועד לחודש ספטמבר 2004 בסכום כולל של 36,846.20 נכון ליום הגשת התביעה.

כללי:

התובעת היא עירייה שהוקמה על פי פקודת העיריות.

הנתבעת היא עמותה המפעילה גן ילדים בתחומי התובעת (להלן-"הגן").

התובע שלחה לנתבעת דרישת תשלום ארנונה לשנים 2002-2003 ועד לחודש ספטמבר 2004, אך הנתבעת טענה שאינה חייבת לשלם את הארנונה על פי הוראות פקודת הפיטורין מארנונה.

מאחר והנתבעת לא שילמה את הארנונה לשנים אלו. על כן הגישה התובעת את תביעתה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת לתשלום הארנונה בסך 36,846.20 ₪ (להלן-"הארנונה"). הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להגן (בש"א 3072/04). ביום 15.5.05 נתנה כב' השופטת נחליאלי לנתבעת רשות להגן מפני התביעה.

בישיבת יום 27.10.05 הסכימו ב"כ בעלי הדין כי השאלה העומדת לדיון היא שאלה משפטית, ועל כן יוגשו סיכומי הצדדים על פי כל המסמכים המצויים בתיק בית המשפט.

לטענת התובעת, הפטור לו טוענת הנתבעת, ניתן רק לאחר קבלת אישור הממונה על המחוז במשרד הפנים שהוא מכיר בגן לצורכי פטור על פי הפקודה. לטענת הנתבעת, יש ליתן לה את הפטור על פי סעיף 4(א)(VI)(א) לפקודה גם ללא אישור הממונה על המחוז במשרד הפנים.

דיון ומסקנות:

האם הפטור הוא אוטומטי או שעל הנתבעת לבקשו:

בבג"צ3585/94 אגודת בריכת מגדלי דוד המלך נ. עירית תל-אביב, תק-על 94(3) 1909 קבע בית המשפט העליון בפירוש כי בבקשות לפטור מארנונה יש לנהוג כבהשגה ו/או ערר על תשלום ארנונה, ולפיכך יש להביאן בפני מנהל הארנונה. ראה לענין זה גם את בש"א 2998/00 קופת חולים מאוחדת נ. המועצה האזורית מטה יהודה וכן את ת.א. 736/96, 5652/96 עירית ירושלים נ. מפעלי יד עידוד-קרן מילגות לבני תורה, אשר צורפו לסיכומי ב"כ התובעת.

לאור האמור לעיל, אין הנתבעת פטורה באופן אוטומטי מתשלום הארנונה, אלא היה עליה לפנות תחילה למנהל הארנונה ולבקש פטור זה, בהתאם לקבוע בחוק ובפסיקה.

אי הטלת ארנונה ופטור מתשלום ארנונה:

סעיף 4 לפקודה קובע כדלקמן:

"למרות כל האמור בפקודת העיריות, 1934:-

(א) ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה אשר:

  1. ...
  2. ...
  3. ...
  4. הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד חנוך, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותו מוסד-חנוך:

(א) כגן - ילדים, בית- ספר, סמינר או בית-ספר מקצועי, או

(ב)

(ג)

(ב) ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם היא בידי כל מדינה או עדה דתית או מוסד דתי או אגודת צדקה או מוסד חנוך, או אותה מדינה או אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודה או אותו מוסד חנוך משתמשים בהם לאחד מן הצרכים המפורטים בפסקא א (III) ,(II) ,(I) ו-(IV) מסעיף זה:

בתנאי שלא יפטרו ממסים אלה כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי אגודת צדקה או מוסד חנוך אם אותה מדינה או אותה עדה או אותה אגודה או אותו מוסד משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי.

לכאורה סעיף 4 לפקודה נוקט בלשון שארנונה כללית "לא תוטל", שמשמעו אי חיוב בארנונה מלכתחילה, אך מהמשך הסעיף נראה שכוונת המחוקק היתה למתן פטור ולא לאי הטלת הארנונה מלכתחילה, שכן בסיפא נוקט המחוקק בלשון של מתן פטור ולא בלשון של אי הטלת הארנונה. גם לגופו של ענין נראה שמדובר על פטור ולא על אי הטלת הארנונה מלכתחילה, שכן ברחבי העיר מצויים נכסים רבים, ואין העיריה יודעת מה מצבו של כל נכס ונכס. אין לדרוש מהעירה לחקור אודות כל נכס ונכס בכוחות עצמה, מכיוון שאם נעשה כן תהיה העיריה עסוקה בחקירות אודות הנכסים ולא בגביית הארנונה. על כן, מי שמבקש פטור, ייכבד ויבקש את הפטור בהתאם להוראות החוק. ואכן ברע"א 8879/99 עיריית תל-אביב יפו נ. המכללה לביטוח, פד"י נז(2) 577 (להלן-"פס"ד המכללה") פורש סעיף זה כמי שנותן פטור מארנונה אך לא מעניק אי הטלת ארנונה מלכתחילה בלי לבקש את הפטור.

לענין הדרך בה יש ללכת בעת שמבקשים את הפטור ראה לענין את פס"ד המכללה שם נקבע בסעיף 10 לפסק דינו של כב' השופט ריבלין כדלקמן:

"ראוי להעיר עוד באשר להליך שיש לנקוט בבקשה לקבלת פטור מארנונה לפי הוראת סעיף 4 לפקודת הפטור: הארנונה הכללית מוטלת, מידי שנת כספים, על -ידי ה"מועצה", כהגדרתה בסעיף 7 לחוק ההסדרים בשנת 1992. מכיוון שכך, מובן מאליו כי מנהל הארנונה בעירייה הוא זה שצריך לקבוע, לבקשת המחזיק בנכס, כי התקיימו בעניינו התנאים לקבלת פטור מתשלום הארנונה. ברם, הוראת סעיף 14 לפקודת הפטור מהווה חריג לכלל האמור, בקובעה כי דבר התקיימותו של תנאי מסוים מהתנאים לקבלת הפטור מארנונה יוכרע על-ידי גורם אחר ולא על-ידי מנהל הארנונה בעירייה. וכך קבוע בסעיף 14:

"סמכותו של ממונה על מחוז להחליט מתי חלה הפקודה כל שאלה באם איזו עדה, גוף או מוסד הם עדה דתית או מוסד דתי או אם איזו אגודה היא אגודת-צדקה או אם איזה מוסד הוא מוסד-חינוך, יחליט בה הממונה על המחוז שבו נמצא הנכס אשר ביחס אליו נתבעים הפיטורין ע"י אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודת-צדקה או אותו מוסד-חינוך".

על-פי הוראה זו, מי שמבקש לקבל פטור מתשלום ארנונה בהיותו עדה דתית או מוסד דתי, או אגודת צדקה, או מוסד חינוך, יפנה, תחילה, בבקשה לממונה על המחוז במשרד-הפנים, שיקבע אם זכאי הוא לקבלת פטור. אם תהא תשובתו של הממונה שלילית, רשאי המבקש לערער לבית המשפט המחוזי בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה (הוראת סעיף 15 לפקודת הפטור). מכל מקום, רק לאחר שמבקש הפטור הוכר כאחד מן הגופים הנזכרים בהוראת סעיף 4 לפקודת הפטור, יוכל הוא לפנות למנהל הארנונה בעירייה על-מנת שיקבע אם נתקיימו בעניינו יתר התנאים לשם קבלת פטור. זוהי, אם כן, הדרך הדיונית הנוהגת לשם קבלת פטור לפי הוראת סעיף 4."

יש ללמוד גם מהוראות סעיף 5 לפקודה והפסיקה בענין זה. סעיף 5(י) לפקודה קובע כי:

"כל רכוש (לרבות רכוש המדינה) שמוסד-מתנדב לשירות הציבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י שר הפנים לצורך פיטורין ע"פי סעיף זה"

יהיה פטור מהארנונה הכללית.

על פי סעיף זה, תנאי לפטור מארנונה כללית הוא אישור שר הפנים, ואת אישור זה קיבלה הנתבעת רק ביום 11.3.04.

המועד בו קיבלה הנתבעת את האישור מהממונה על המחוז:

הנתבעת קיבלה את האישור מהממונה על המחוז רק ביום 11.3.04. וזה נוסח האישור:

" הודעה בדבר אישור לצורכי פטור לפי פקודת מסי העירייה

ומסי הממשלה (פיטורין), 1938

הריני להודיע בזאת כי בתוקף הסמכות לפי סעיף 14 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן הפקודה) שהעביר אלי שר הפנים, אני מכיר ברשת גני הילדים של המוסד הר"מ כמוסד חינוך:

עמותת שערי ציון

להלן רשימת גני הילדים:

שערי ציון-לוד - רחוב הרב קוק 13, לוד.

שערי ציון-רמלה - רחוב שפירא 22, רמלה

מובהר כי אין בהכרה זו בכדי לנקוט עמדה בשאלת היותו של המוסד פועל לאיזה צורך שתכליתו הפקת רווח כספי. בשאלה זו, על הרשות המקומית לפעול בהתאם לכללים המחייבים ובכפוף לבדיקה שתערך על ידה."

נוסח האישור הובא במלואו, על מנת להראות שהאישור אינו רטרואקטיבי, אלא תוקפו ממועד חתימתו ולעתיד. מאחר וכך, אין הנתבעת זכאית לפטור מארנונה לשנים 2002-2003 ועד 11.3.04, ועליה לשלם לתובעת את הארנונה לתקופה זו. ראה לענין זה את פסק דינו של כב' השופט אברהם טל מיום 24.11.05 בעת"מ (מחוזי ת"א) 2872/04 עמותת "שובו" נ. עיריית נס-ציונה ואח' בסעיף 10 לפרק "הדיון" שבפסק הדין (טרם פורסם).

מהשאלון ותצהיר התשובה לשאלון שצורפו לסיכומי הנתבעת עולה שהנתבעת התבקשה להגיש את הבקשה לפטור מארנונה, אך לא עשתה כן בהתאם לדרך שהותוותה ברע"א 8879/99, על כן, אין הנתבעת פטורה מתשלום הארנונה, ועליה לשלם את מלוא סכום התביעה.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן:

  1. את הסך 36,846.20 בתוספת הפרשי הצמדה ורבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"מ-1980 מיום הגשת התביעה (8.11.04) ועד ליום התשלום בפועל;
  2. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  3. שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום כ"ב בשבט התשס"ו – 20 בפברואר 2006 בהעדר הצדדים.

זכריה ימיני, שופט


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן