ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 19/10/2019
גרסת הדפסה

עמנ 320/06 - ארנונה, מנהלי

בנק הפועלים בע"מ נגד מנהלת הארנונה של עיריית חדרה


7/6/2006

עמנ 320/06

בנק הפועלים בע"מ

נגד

מנהלת הארנונה של עירית חדרה

בית המשפט לענינים מנהליים בחיפה

בפני: השופט י' דר

[7.6.2006]

פסק דין

1. ערעור על החלטת ועדת הערר שליד עירית חדרה, שניתנה בתיקי ערר 34/04 ו-6/05, בה נדחו עררים שהגיש המערער לשנים 2004 ו-2005, בגין חיובי ארנונה על נכס ברח' הרברט סמואל בחדרה, המוחזק על ידו.

החלטת הועדה ניתנה בשני העררים יחד ביום 12.1.06.

2. הערר התייחס למחלוקת ביחס לשטח הנכס ולדרך שבה יש לחייב את המרתף בו מחזיק המערער.

המחלוקת בדבר השטח הכולל אינה רלבנטית עוד. ועדת הערר הציעה לצדדים לערוך מדידה משותפת ולהגיע להסכמה, וכפי שעולה גם מן התשובה, אין עוד מחלוקת בנושא זה.

3. נותרה המחלוקת בדבר החיוב ביחס למרתף. לעניין זה, ראוי לצטט את הפרק העוסק במרתפים בצו הארנונה לשנת 2004 של עיריית חדרה (הצו).

הפרק (1.2.11) מבחין בין מרתפים בשלושה סוגי נכסים: מגורים, מסחר ומלאכה ותעשייה זעירה.

וזו לשון סעיף 1.2.11.2 שענינו מרתפים במסחר:

"במידה והוא משמש לאחסנת טובין או לתצוגה בלבד או ריק מכל חפץ ואין מוכרים סחורה ממנו, ייחשב 75% מהשטח בלבד ויתווסף לשטח היחידה.

במידה והוא משמש למכירת סחורה ייחשב כל השטח ויתווסף לשטח היחידה".

לשון הפריט, לרבות השימוש במלה "בלבד", מצמצמת את העילה להנחה.

כדי להכנס להגדרת הפטור, על המערער להוכיח שהמרתף משמש לאחסנת טובין או לתצוגה בלבד, או שהוא ריק מכל חפץ.

4. המערער אינו טוען לשימוש לתצוגה ואינו טוען שהמרתף ריק. טענתו בפני ועדת הערר הייתה שהמרתף משמש לאחסנה. המשיבה טוענת שבמרתף נמצאות גם כספות של לקוחות.

עוד טוענת ב"כ המערער שאין טענה לפיצול בסיווג שטח המרתף אלא לחיוב כל הנכס (כולל המרתף) בתעריף "בנקים", כששטח המרתף צריך להיות מחויב בהפחתה, תחת "סיווג משנה" של מסחר.

לטענתה, ועדת הערר לא בחנה אם התמלאו תנאי הפרט 1.2.11.2 שבצו, ולכן על ערכאת הערעור להכריע בה.

5. הועדה קבעה (בסעיף 5 לנימוקי ההחלטה) כי אין מחלוקת בין הצדדים שהמרתף משמש כחדר כספות, כארכיון וכמקום לאחסון מסמכי הבנק. עוד קבעה הועדה כי השימוש במרתף על ידי המערער הוא לצורך פעילות בנקאית.

הועדה דחתה את הבקשה לפצל את החיוב בין חלק הנכס שהוא מרתף ובין החלק שאינו מרתף.

6. ניסוחו של הצו ברור וחד-משמעי.

השאלה העומדת לדיון היא האם השימוש במרתף, כפי שפורט בהחלטת הועדה, הוא לאחסנה אם לאו. נראה לי ברור לחלוטין שכשאין מחלוקת שבמרתף נמצאות כספות של לקוחות, ולקוחות מגיעים למרתף כדי להגיע לכספות, בין אם באופן עצמאי ובין אם לאו, אין השימוש במרתף תואם את תנאי הפטור.

7. המלה "בלבד" שבהגדרה מתייחסת הן לאחסנת טובין והן לתצוגה. יתכן שיש מקום לחשוב על התאמת הצו, כך שהטפל ילך אחרי העיקר או שתתאפשר חלוקה יחסית של השטח. על פי ההגדרה כמות שהיא, מתקפח גם מי שחלק הארי של המרתף שבשימושו משמש לאחסנת טובין ורק חלק קטן ממנו אינו משמש לכך ובכל זאת אין המחזיק נהנה מן ההנחה. מצד שני, הדברים יקשו על אפשרויות הפיקוח וניתן להבין הגיונו של ניסוח גורף, כפי שנעשה בצו הארנונה.

8. הביטוי "אין מוכרים סחורה ממנו" בפסקה הראשונה, כמו גם הביטוי "... משמש למכירת סחורה..." בפסקה השניה (שהושמטה על ידי ב"כ המערער מן הציטוט בסעיף 25 לערעור), אינם מוגבלים למכירת טובין אלא לכל עיסוק מסחרי על פי סוג העסק.

9. ב"כ המשיבה טען בפני הועדה כי ההקלה למרתפים אינה חלה על בנקים, שלהם סיווג יחודי בצו. כנראה שלכך כיוונה ועדת הערר החלטתה, כאשר כתבה (בסעיפים 3 ו-4) כי הפעילות במרתף היא פעילות בנקאית, שלא ניתן להפרידה מן הפעילות בקומת הקרקע.

איני משוכנע שזה הבסיס לסיווג, אך לאור העובדה שהתוצאה זהה על פי שני המבחנים, איני רואה צורך להכריע אם כך צריך לפרש את הצו.

המסקנה היא שאין פגם בהחלטת ועדת הערר. אני דוחה את הערעור.

אני מחייב את המערער לשלם למשיבה הוצאות הערעור בסך 10,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ותתווסף לו תוספת בשיעור מע"מ.

הניתן היום י"א בסיון, תשס"ו (7 ביוני 2006).

י' דר, שופט


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן