ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 12/10/2019
גרסת הדפסה

בש"א 2828/05 - שלום, ארנונה

פאן דורס תעשיות עץ בע"מ ואח' נגד עיריית ראשון לציון


25/6/2006

בשא 2828/05

ת.א 3130/05

1. פאן דורס תעשיות עץ בע"מ

2.יצחק עוזיאל

3.שמואל עוזיאל

נגד

עיריית ראשון לציון

בית משפט השלום רמלה

בפני: כב' הרשם דן סעדון

[25.62006]

החלטה

זוהי בקשת רשות להתגונן.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

  1. המשיבה הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר לתשלום חיובי ארנונה, מים ביוב, פסולת ו"אכיפה מנהלית" שהצטברו בגין נכסים ברחוב סחרוב 21 ויוסף ספיר 9 (להלן: הנכסים) עד ליום 1.8.05.
  2. על פי האמור בכתב התביעה נרשמה חברת דלת חן בע"מ (להלן: דלת-חן) כמחזיקה בנכסים משנת 1995 לערך ועד ליום 29.10.01. המבקש מר יצחק עוזיאל (להלן: יצחק) הוא בעל השליטה בדלת חן ובעליו של הנכס ברחוב יוסף ספיר 9. כשמונה חודשים קודם לרישומה של דלת חן כמחזיקה בנכסים נרשמה ברשם החברות חברת פאן דורס תעשיות עץ בע"מ (להלן: פאן דורס). פאן דורס מצויה בבעלותו ובניהולו של מר שמואל עוזיאל (להלן:שמואל) שהוא בנו של יצחק.
  3. פאן דורס נרשמה בספרי המשיבה כמחזיקת הנכס ברחוב ספיר 9 החל מיום 29.10.01 במקום דלת חן שהייתה רשומה עד לאותו מועד.
  4. בכתב התביעה טענה המשיבה כי יש לחייב את יצחק בתשלום סכום התביעה וזאת מתוקף החזקתו בנכסים ומתוקף היותו בעל שליטה בדלת חן שהפסיקה את פעילותה ונותרה חייבת כספים למשיבה (סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה לשם השגת יעדי תקציב), תשנ"ג – 1992 (להלן:חוק ההסדרים). חיובם של פאן דורס, יצחק ושמואל נובע לשיטת המשיבה בין היתר מהעברת פעילות שבוצעה, על פי הנטען, בין דלת חן לפאן דורס ואף זאת בהתאם להוראות חוק ההסדרים.
  5. לחלופין עותרת המשיבה לחייב את פאן דורס, יצחק ושמואל בחובותיה של דלת חן מכוח דיני הרמת המסך שלפי חוק החברות שכן מבקשים אלה יצרו על פי טענתה חובות על שם דלת חן וזאת ללא כל כוונה לפורעם.
  6. המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן. במסגרת הבקשה טוענים יצחק ושמואל כי מעולם לא החזיקו אישית במי מן הנכסים ומעולם לא התחייבו לשאת בחובות שהצטברו בגין הנכסים. כמו כן נטען כי ביום 21.1.04 ניתן צו לפירוקה של דלת חן. המשיבה מעולם לא הגישה תביעת חוב למפרק דלת חן בגין החיובים נשוא התביעה ולפיכך אין לראות במשיבה משום "נושה". משפקעו ביחס לדלת חן החיובים נשוא התביעה שוב אין המשיבה זכאית להיפרע בגין חיובים אלה מן המבקשים. לעניין זה מפנים המבקשים לפסק הדין בפש"ר (ת"א) 713/97 בן דוד נ' מועצה אזורית לב השרון, תק – מח 2001 (1)29948). כן נטען בבקשה כי מכיוון שהמשיבה הגישה תביעה זו 4 שנים לאחר שפאן דורס הפכה מחזיקה בנכס ברחוב ספיר 9 הרי שדי בשיהוי זה מצד המשיבה כדי למנוע מבעדה להגיש תביעה זו.
  7. לעניין הטענה להעברת הפעילות בין דלת חן לפאן דורס מציינים המבקשים כי טענה זו מופרכת מיסודה בין היתר משום שהצו לפירוקה של דלת חן ניתן 3 שנים מאוחר יותר ממועד היווסדה של פאן דורס וחוב הארנונה נשוא התביעה נוצר בטרם קיבלה פאן דורס את החזקה בנכס ברחוב ספיר ומכאן שאין לחייבה בחוב זה. לעניין הרמת המסך מכוח חוק החברות גורסים המבקשים כי לא ניתן לבצע פעולה כזו מהטעם הפשוט כי פאן דורס ושמואל לא היו מעולם אורגנים ובעלי מניות בדלת חן. באותה מידה, כך נטען, לא תתכן אפשרות לניצול לרעה של מסך ההתאגדות על ידי פאן דורס, שמואל ויצחק שכן לפחות בחלק מהזמן בו החזיקה דלת חן בנכס ברחוב ספיר פאן דורס טרם נוסדה.
  8. המשיבה ויתרה על חקירת המבקשים והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. בכתב סיכומיה טוענת המשיבה כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן וזאת מן הטעמים הבאים:
  9. ראשית, משהודו המבקשים בהפסקת פעילותה של דלת חן קמה החזקה (מכוח סעיף 8 לחוק ההסדרים המפנה לסעיף 119א לפקודת מס הכנסה) כי נכסיה הועברו ליצחק ללא תמורה אלא אם הוכח אחרת. במקרה זה לא הוכח אחרת שכן לא הובאה ראיה לכך שכל הציוד של דלת חן אכן נרכש ע"י פאן דורס שכן לא צורפו קבלות ומאזנים לביסוס טענה זו.

    שנית, הוכח, לטענת המשיבה, כי בוצעה העברת פעילות מדלת חן לפאן דורס שכן חברות אלה נרשמו כמחזיקות הנכס ברחוב ספיר זו אחר זו, בשם כמעט זהה (לדעת המשיבה) וכשהן עוסקות באותו תחום עיסוק. כל זאת באמצעות יצחק ושמואל שהם אב ובנו ולפיכך עונים להגדרת "קרוב" בפקודת מס ההכנסה אליה מפנה סעיף 119א. עוד מציינת המשיבה בסיכומיה כי פאן דורס הוקמה לאחר היקלעותה של דלת חן לקשיים כלכליים כבר בחודש אוקטובר 2001 ומכאן המסקנה כי פאן דורס נועדה להמשיך את פעילותה של דלת חן.

    שלישית, יש לדחות את טענת "איני מחזיק" שהעלו יצחק ושמואל. טענה זו יש להעלות בפני מנהל הארנונה בהליך השגה (סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976 (להלן: חוק הערר)) ובית המשפט יתיר העלאת טענה זו בפניו רק לאחר נטילת רשות ובמקרים עקרוניים.

    רביעית, נטען כי אי הגשת תביעת חוב למפרק דלת חן אינה חוסמת את דרכה של המשיבה בהליך זה על פי הוראות חוק ההסדרים שכן תכליתו של חוק ההסדרים הייתה, בין היתר, לאפשר לרשות מקומית להגיש תביעות כספיות כנגד בעלי עניין בחברות פרטיות שהפסיקו פעילות או התפרקו והותירו אחריהן חובות מס לא משולמים לרשות המקומית. המשיבה מנסה לאבחן את נסיבות פסק הדין עליו מסתמכים המבקשים מנסיבות ענייננו וטוען כי לא ניתן ללמוד הלכה מפסק דין זה. כן טוענת המשיבה כי לא עומדת למבקשים כלפיה טענת שיהוי שכן לא הייתה לה ברירה אלא להעביר את רישום הארנונה על שמו של המחזיק האמיתי בנכס ולפיכך לא היה בהעברה זו משום ויתור על החוב ומה גם שטרם חלפה תקופת ההתיישנות להגשת תביעה זו.

    דיון

  10. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי יש ליתן למבקשים רשות להתגונן באופן חלקי מפני תביעת המשיבה, כפי שיבואר להלן.
  11. ראשית אציין כי יש ליתן למבקשים שמואל, יצחק ופאן דורס רשות להתגונן כנגד החיובים בכתב התביעה שאינם בגדר "ארנונה" כמו גם כנגד חיובי "ארנונה" לתקופות שקדמו למועד כניסתו לתוקף של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים. כפי שצוין בפרשה אחרת (בש"א (רמ') 1016/06 יתום נ' עיריית ראשון לציון) לא ניתן לעתור מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים לתשלום חוב שאיננו חוב ארנונה, המוסדר בסעיף 8(ג) וביחס לתקופות שקדמו לכניסתה של הוראת סעיף 8(ג) לתוקף.
  12. אינני סבור כי ניתן למנוע מיצחק ומשמואל להעלות בהליך זה טענת "איני מחזיק". אין מחלוקת כי החברות דלת חן ופאן דורס נרשמו כמחזיקי הנכסים ויש להניח כי הודעות התשלום נשלחו מן המשיבה אל החברות האמורות ולא אל יצחק ושמואל באופן אישי. לפיכך, ברי כי חוק הערר אינו חוסם את דרכו של מי שאינו רשום כמחזיק ולא נשלחה אליו הודעת תשלום מלטעון במסגרת ההליך המשפטי שנכפה עליו כי לא החזיק בנכסים.
  13. אשר לעניין טענת המשיבה בדבר העברת הפעילות מדלת חן אל פאן דורס: הנטל להוכיח טענה זו מוטל כמובן על המשיבה וזו לא הביאה עד עתה כל ראיה לביסוס טענה זו. מאידך, מראיות המבקשים שהוצגו בהליך זה עולה כי ישנם בשאלה זו פנים לכאן ולכאן באופן המצדיק מתן רשות להתגונן גם בטענה זו. כך, רשימת הציוד שנמכר על ידי דלת חן לפאן דורס עוסק, על פי פשוטו, במכירת ציוד ולא בהעברת פעילות עסקית מחברה אחת לרעותה. עיון בתדפיסי רשם החברות מלמד כי עיסוקה של דלת חן הוגדר כ"ייצור ושיווק רהיטים" בעוד שעיסוקה של פאן דורס הוגדר "מפעל תעשייתי לעבודות עץ". מן הדמיון בעיסוקים ("ייצור רהיטים" מול "עבודות עץ") עולה כי קיים דמיון מסוים בין תחומי הפעילות אם כי אין די בכך כדי להגיע למסקנה כי פאן דורס היא ממשיכת דרכה של דלת חן. גם העובדה כי שתי החברות פעלו מאותו מקום ומדובר בשתי חברות בעלי שמות דומים אין בה כדי על מנת להגיע למסקנה מבוססת בעניין העברת הפעילות, מה עוד שלטעמי אין מדובר בשתי חברות בעלי שמות דומים. טענת המשיבה – לביסוס עמדתה כי מדובר בהעברת פעילות – לפיה הקמת פאן דורס הייתה סמוך להיקלעותה של דלת חן לקשיים כלכליים נטענה ללא ראיה לכך.
  14. לעניין הרמת המסך מכוח חוק החברות והעילות בו יש לציין כי ככלל המדיניות השיפוטית בעניין זה מצווה על משנה זהירות בייחוס חובותיה של חברה לבעלי מניותיה או למנהליה (ע"א 4606/90 מוברמן נ' תל-מר, פ"ד מו(5)353). משנה זהירות זה מחויב המציאות פי כמה במקרה שלפנינו בו אין כלל טענה מצד המשיבה כי פאן דורס ושמואל הם מנהלים או בעלי מניות בדלת חן והיפוכו של דבר: אין כל טענה כי דלת חן ויצחק הם מנהלים או בעלי מניות בפאן דורס. קושי מובנה זה בהרמת מסך ההתאגדות על פי הוראות חוק החברות די בו, למצער, ליתן למבקשים רשות להתגונן.
  15. לעניין חיובו של יצחק מכוח חוק ההסדרים: אין חולק כי דלת חן נכנסה להליך פירוק ולפיכך קיימת חזקה ניתנת לסתירה העולה מחוק ההסדרים (המפנה להוראת סעיף 119א' לפקודת מס הכנסה) כי דלת חן העבירה את נכסיה ללא תמורה לבעל השליטה (יצחק). במקרה שלפנינו חזקה זו נסתרת לפחות בחלקה לנוכח העובדה כי צורף הסכם מכירת ציוד מדלת חן לפאן דורס באופן השולל את האפשרות כי ציוד זה הועבר במלואו ליצחק. יש אפוא לאפשר ליצחק לסתור את החזקה האמורה ולהראות כי לא הועברו לרשותו נכסי החברה וזאת על ידי הצגת המסמכים הנדרשים.
  16. בין הצדדים אין מחלוקת כי בנכס ברחוב ספיר 9 מחזיקה פאן דורס וזאת מיום 29.10.01 לכאורה עד 1.8.05. ברי, כי ככל שהצטבר חוב עצמאי של פאן דורס בתקופה הנ"ל הרי שמן הדין הוא לחייבה בתשלומו. בשלב זה אציין כי אינני סבור כי ניתן לחייב את פאן דורס ביחס לתקופה בה החזיקה דלת חן בנכס ברחוב ספיר שכן מדובר בשני מחזיקים שונים שצברו חובות נפרדים ואין כל ראיה כי לפאן דורס נשלחה דרישת תשלום בגין תקופת החזקה של דלת חן בנכס באופן שהיה סיפק בידה של פאן דורס להעלות טענת "איני מחזיק" בהליך השגה.
  17. סיכום

  18. לאור כל האמור ניתנת למבקשים רשות להתגונן. תצהירי המבקשים ישמשו כתבי הגנה. בקשת הרשות להתגונן שהגישה פאן דורס נדחית ככל שמדובר בחיובים שמקורם בהחזקת פאן דורס את הנכס ברחוב ספיר 9 לתקופה שמיום 29.10.01 (ולא קודם לכן)ועד 1.8.05.המשיבה רשאית להגיש בעניין זה פסיקתה לחתימה. אין צו להוצאות בהליך זה.

ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ו (25 ביוני 2006) בהיעדר הצדדים המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

דן סעדון, רשם


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן