ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 18/2/2024
גרסת הדפסה

נכס שאינו ראוי לשימוש פטור מארנונה ללא הגבלה בזמן

ועדת הערר קצבה את משך הזמן של הפטור ובכך חרגה מהוראות החוק וקראה לתוכו מה שאין בו

מאת: רמי  שר ישראל, עו"ד  

10/7/2006

האם רשאית רשות מקומית להגביל את תקופת הפטור מתשלומי ארנונה בגין נכס שאינו ראוי לשימוש ובכך לכפות על הנישום להשמיש את הנכס?

אברהם גוגיג ויעל שטיינבך הם בעלים של נכס בתל אביב. שריפה שפרצה במקום גרמה לנכס נזק, שתואר בחוות דעתו של מהנדס מטעם עיריית ת"א: 

"...המבנה נפגע בשריפה שפרצה במקום: גג הרעפים נשרף והתמוטט ברובו, נותרו קרשי עץ של הקונסטרוקציה שרופים ותלויים על בלימה... המצב הנוכחי של הגג שנותר אינו יציב ומהווה סכנה ממשית לציבור... למען הסרת הסכנה יש לבצע את העבודות המפורטות להלן מידית.

1. לפרק ולפנות מהמקום את שרידי הגג השרוף של המבנה.

2. לאחר פירוק שרידי הגג, יש לאטום את כל הפתחים הפרוצים במבנה על מנת למנוע גישה חופשית למקום."

העירייה סירבה לפטור את הנכס מתשלום ארנונה, והנישומים עררו לוועדת הערר של הארנונה. בשלב זה נכרת הסכם לפיו הוענק לנכס פטור מארנונה לשנים 2002-2004 בשל היותו בלתי ראוי לשימוש. 

בשנת 2005 נשלחה לנישומים דרישה לתשלום ארנונה. בהשגה ביקשו הנישומים לבטל את דרישת החיוב גם ביחס לשנת 2005 וציינו, כי חלקים מהמבנה נאטמו לאחר מתן הפטור על ידי מדור מבנים מסוכנים של העירייה. למרות שבמצבו של הנכס לא חל שינוי כלשהו נדחתה ההשגה על ידי מנהל הארנונה בנימוק ש"המבנה מוזנח וללא שימוש ולפיכך... אינו עומד בקריטריונים למתן הפטור על פי סעיף 330."

 על החלטה זו הוגש ערר לועדת הערר של הארנונה. המערערים הציגו לועדה צילומים של המבנה, חוות דעת של מהנדס בודק מטעם מדור מבנים מסוכנים בעירייה וחשבון, המעיד על ביצוע פרוק ופינוי כל שרידי הגג השרוף של המבנה ואטימת כל הפתחים הפרוצים במבנה באפריל 2004.

ועדת הערר דחתה את הערר, וקבעה: 

"הנכס שבידי העוררים נמצא זה זמן רב מוזנח, הרוס, נטוש... במהלך התקופה נאלצה העירייה, מדור למבנים מסוכנים, לבצע איטום של הנכס, להסיר גג מתפורר על מנת להגן על שלום הציבור... הגענו למסקנה שאין ליתן פטור נוסף בגין סעיף 330 לפקודת העיריות, וזאת מן הטעמים הבאים:

העוררים קיבלו פטור במשך 3 שנים, שחלקו היה רטרואקטיבי, על מנת שיפעלו להכשיר את הנכס לשימוש או לחילופין להורסו. השתהות העוררים אינה צריכה ליפול על הקופה הציבורית. שלוש שנים היא תקופה סבירה ביותר, ולטעמנו אף נדיבה. בהתחשב בנסיבות העניין, איננו רואים סיבה להפלות בין העוררים לבין תושבים אחרים בעיר מחזיקים מבנים במצב דומה ואינם מקבלים פטור לתקופה בלתי מוגבלת בזמן."

על החלטה זו הוגש ערעור מנהלי, שנדון בפני השופטת שרה דותן בבית המשפט המחוזי בת"א.

השאלה העומדת לדיון בענייננו קבעה השופטת דותן - הינה אם רשאית הייתה ועדת הערר להגביל את משך מתן הפטור בהסתמך על הוראת סעיף 330.

בסעיף 330 לפקודת העיריות נקבע: 

נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראת הפקודה, או שניזוק במידה שאי-אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעירייה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה, לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי ארנונה שהגיע זמן פרעונם לפני מסירת ההודעה.

התנאים המצטברים שחייב נישום לעמוד בהם: מצב הנכס אינו שמיש ואינו ניתן לשימוש בין מפני שנהרס ובין מפני שניזוק במידה שאינו ניתן לשימוש; בפועל, אין יושבים בנכס ואין משתמשים בו; המחזיק מסר על כך הודעה בכתב לעירייה. 

האם רשאית העירייה להוסיף על התנאים שנקבעו בסעיף 330 הנ"ל תנאים נוספים כגון משך הפטור, שיקום הנכס או הריסתו מתוך כוונה להשתמש במכשיר הפיסקלי למימוש מטרה שונה חיוב בעל הנכס לפעול לשינוי מצבו?

ועדת הערר קבעה, כי למערערים היה מספיק זמן בשלוש השנים בהן נהנה הנכס מפטור על מנת לשקמו או להרסו ומשלא פעלו באחת משתי הדרכים, אין הם זכאים עוד לפטור. לא הובהר בהחלטה מהו הבסיס החוקי לחיוב הבעלים או המחזיקים להשקיע השקעות, שלא על פי הוראת חוק מפורשת.

בפס"ד מלק סלומון נ' מנהל הארנונה של עיריית חדרה נקבע: 

"מבחן כדאיות השיפוץ וחיוב משתמע גם אם אינו ישיר, שעל בעל הנכס לבצע תיקונו, למרות שלכאורה מתקיים הנתון העובדתי של 'נכס שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו', נוגד את העיקרון שאין מטילים מס אלא מכוח הוראה מפורשת".

השופטת דותן אימצה הלכה זו ופסקה:

"ועדת הערר קצבה את משך הפטור מתוך מטרה לקדם אינטרס לגיטימי, כשלעצמו, חיוב בעל הנכס להביא לסיומו מצב בו הנכס החרב ניצב בשיממונו, ואף עלול לסכן את הציבור. אלא, שבכך חרגה הועדה מהוראות החוק וקראה לתוכו את מה שאין בו.  

גם הנימוק לפיו הענקת פטור נוסף משמעותה יחס מפלה בין המערערים לבעלי נכסים אחרים, לאו נימוק הוא, בהעדר בסיס חוקי לקציבת משך הפטור אין מנהל הארנונה רשאי לקצוב גם את זמנם של בעלי נכסים אחרים שמצבם זהה."

הערעור נתקבל, ונקבע כי הנכס זכאי לפטור מארנונה על פי הוראת סעיף 330 לפקודה.

_______

עמ"נ 280/05 בית המשפט לעניינים מנהליים בת"א, השופטת: שרה דותן


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. f   מאת: f    23/7/2006
  2. נכס שאינו בשימוש לא חייב בארנונה ?   מאת: yehuda    23/7/2006
  3. פטור מארנונה לנכס שלא בשימוש    מאת: יוסי    28/7/2006
  4. תגובה ליוסי   מאת: הנריק רוסטוביץ    30/7/2006
  5. דירה שאיננה בשימוש זמן רב   מאת: גבי    5/4/2007









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן