ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 23/10/2019
גרסת הדפסה

עתמ 1403/05 - מנהלי, היטל סלילה

יורם הכהן ואח' נגד המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה ואח'


3/9/2006

עתמ 1403/05

1. יורם הכהן

2. רונית ליס הכהן

נגד

1. המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה

2. מר עמית קידר - גזבר המועצה

3. מר גדעון הכהן

בית המשפט לעניינים מינהליים חיפה

בפני בר זיו ברכה

[3.9.2006]

החלטה

1. העותרים הגישו עתירה למתן צו הקובע כי לא חלה עליהם החובה לשלם למשיבה מס' 1 (להלן "המועצה") השתתפות בעלות הקמת קיר תומך ברחוב השיטה בבנימינה (להלן "הרחוב"), ולהפסיק את הליכי גבית דמי ההשתתפות הנ"ל.

2. העותרים הינם הבעלים של מגרש מס' 266 בגוש 10215, ברחוב השיטה בבנימינה (להלן "המגרש"). הבעלות במגרש הועברה לעותרים ללא תמורה מאביו של העותר מס' 1 בשנת 1998. על המגרש בנו העותרים בית מגורים בשנים 1999/2000.

3. בישיבת המועצה מיום 31.12.95 הוחלט "לבצע השלמת סלילה, קיר תומך ומדרכות" ברחוב השיטה, וזאת מכוח סמכותה על פי חוק עזר לבנימינה (סלילת רחובות), תשי"א- 1950 (להלן "חוק העזר"). בתחילת שנת 1996 שלחה המועצה לתושבי הרחוב הודעה על ההחלטה, כאשר היא מציינת כי "לאחר סיום הסלילה תחוייב בהתאם לחוק העזר".

4. ביום 25.7.96 שלחה המועצה לאביו של העותר מס' 1 (שהיה, כאמור, הבעלים של המגרש) "חשבון סופי – סלילת כביש ומדרכות – רחוב השיטה (מס' 2)", בו נדרש לשלם בגין חלקו בסלילה סך של 13,205 ₪. הסכום שולם בהתאם לדרישה.

5. בין יתר תנאי היתר הבניה שקיבלו העותרים הם נדרשו לבנות קיר תומך לאורך חזית מגרשם ברחוב השיטה והקיר אכן נבנה על ידם.

6. ביום 16.9.01 שלחה המועצה לעותר "חשבון סופי – סלילת כביש ומדרכות – רחוב השיטה (מס' 2) – תיקון", בו נדרש לשלם סכום נוסף של 11,351.62 ₪.

7. העותר מחה על הדרישה ובתשובה למכתבו הודיעה לו המועצה, במכתב מיום 24.10.01 כי:

"בשנת 1996 כאשר חושבה האגרה לתשלום סלילת כביש השיטה הושמטה מהחישוב עלות הקמת הקיר התומך לאורך חזית המגרש השייך לקופת חולים כללית בסך של 133,411 ₪ מתוך כוונה להטיל את מלוא עלות הקמת הקיר על קופת חולים ובכך להקל על תושבי הרחוב.

במשך מספר שנים התנהל ויכוח עם קופת חולים אשר סרבה לשלם את מלא עלות הקמת הקיר ושילמה את חלקה היחסי בלבד.

ביום 22.2.01 התקבלה חוות דעתו של היועץ המשפטי של המועצה אשר לפיה היה עלינו לחשב מחדש את חיוב הגובלים ולהטיל את עלות הקמת הקיר התומך. אשר לפיכך תוקן החיוב".

8. העותרים, ביחד עם דיירים אחרים ברחוב, הודיעו למועצה, במכתב מיום 25.11.01, כי על פי יעוץ משפטי שקיבלו הם אינם חייבים בתשלום עבור הקיר התומך.

9. במשך השנים התנהלה תכתובת בין הצדדים בקשר לדרישת המועצה ובחודש נובמבר 2005 החלה המועצה לנקוט נגד העותרים בהליכי גביה.

10. בעתירתם טוענים העותרים כי המועצה לא היתה מוסמכת לחייב את בעלי הנכסים הגובלים בהוצאות הקיר התומך מאחר ומדובר בסלילת מדרכה ועל פי סעיף 8 לחוק העזר חייבת היתה המועצה לדרוש את הקמת הקיר התומך מקופת חולים (בעלת הנכס הגובל לקיר נשוא החיוב) ורק אם קופת חולים לא היתה מבצעת את הקמת הקיר היתה המועצה רשאית לבצעו בעצמה (זאת , בהבדל מסמכותה של המועצה לבצע בעצמה הקמת קיר תומך לצורך סלילת כביש וחיוב בעלי הנכסים הגובלים).

העותרים טוענים כי לפי חוק העזר חייבים בתשלום בעלי הנכסים הגובלים, ובמועד הרלבנטי לביצוע הקיר התומך היה הבעלים אביו של העותר ואם בכלל, היה מקום להשית את החיוב עליו.

עוד טוענים העותרים כי גם אם קיים חוב – הרי שהתיישן, שכן החוב בגין דמי ההשתתפות התגבש בשנת 1996 ו/או המועצה השתהתה בדרישתה ובהליכי הגביה – דבר שמביא לבטלות החיוב.

העותרים טוענים כי בנסיבות המקרה המועצה אינה מוסמכת לפעול לפי פקודת המיסים (גביה).

בכל מקרה טוענים העותרים כי יש לקזז מהחיוב את עלות הקמת הקיר התומך שבוצע על ידם בחזית מגרשם.

11. המועצה טענה כי יש לדחות את העתירה מפאת שיהוי, שכן דרישת התשלום נשלחה לעותרים כבר בשנת 2001 ועתירתם הוגשה בסוף שנת 2005. המועצה טענה כי היה על העותרים לצרף לעתירתם את קופת חולים , שתצטרך לשאת בחיוב הסלילה במידה ועתירת העותרים תתקבל וכי בית משפט זה כלל אינו מוסמך להדרש לעתירה, שכן מדובר בסעד כספי באצטלא של סעד הצהרתי המורה על ביטול החוב ועל פי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס- 2000, לא ניתן להגיש לבית משפט זה תביעה כספית, אלא בענייני מכרזים. המועצה טוענת כי התנהגות העותרים נגועה בחוסר תום לב.

באשר לחוק העזר טענה המועצה כי עבודת הקיר התומך התבצעה כחלק מעבודת סלילת הרחוב, במסגרת סמכויותיה על פיו וכי החיוב נעשה כדין.

באשר לטענת ההתיישנות טוענת המועצה כי אינה חלה בענייננו מאחר והחיוב המתוקן הוצא רק בשנת 2001 ובכל מקרה טענת התיישנות הינה דיונית ולא עילה לתקיפת חיוב ואינה חלה על חוב אותו מבקשת רשות לגבות בהליכי גביה מינהליים, כמו אלה שננקטו על ידה נגד העותרים.

12. הטענה לפיה טענת ההתיישנות אינה מהווה עילה לתקיפת חיוב והמועצה רשאית לנקוט הליכי גביה מינהליים חרף חלוף תקופת ההתיישנות , נדחית על ידי. אמנם ההתיישנות הינה טענה דיונית בעיקרה (סעיף 2 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 לפיו "אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה"), ואולם תוצאתה מהותית במובן זה שהנושה מנוע מלגבות חובו מן החייב, חרף קיומה של הזכות גופה. תוצאה מהותית זו – אין זה מן הראוי כי תחסם בפני חייב שנושהו הינו רשות ציבורית, אחרת נעמוד במצב של אפליה בלתי רצויה לפיה תהיה הרשות חופשית לנקוט הליכי גביה בכל מועד שתמצא לנכון בעוד שאזרח, שירצה לתבוע חוב מהרשות יהיה מוגבל בהגשת תביעתו, והרשות תהיה רשאית לטעון נגדו טענת התיישנות (וראה , לאחרונה פסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין מיום 30.8.06 בע"א 10977/03 דור אנרגיה 1988 בע"מ נ. עירית בני ברק (לא פורסם) – סעיף ז' לפסק הדין).

13. גם מנוסח סעיף 4 לפקודת המסים (גביה), הדן בהליכי הגביה המינהליים (הוצאה לפועל בשל אי תשלומים) עולה כי המחוקק התכוון כי הליכי גביה שכאלה ינקטו באופן מיידי (בחלוף 15 יום מהמועד בו נדרש החייב לשלם חובו).

14. ניתן לעשות הקבלה בין טענת ההתיישנות לטענת חוסר הסמכות. גם טענת חוסר סמכות הינה טענת הגנה בפני נתבע ואולם מי שנדרש לשלם "מס" – רשאי להגיש עתירה מינהלית למתן צו לפיו החיוב שהושת עליו – הושת שלא כדין ו/או בחוסר סמכות ודרכו לא תחסם בטענה שמדובר בטענת "הגנה" בלבד (והדברים יפים הן לגבי "בטל מעיקרו" והן לגבי "ניתן לביטול").

15. באשר למועד התגבשות עילת התביעה של המועצה, הרי שברור כי החוב התגבש עם סיום הסלילה, בשנת 1995, ומשלוח הודעות החיוב על פי חוק העזר. נכון שהמועצה רשאית להוציא חשבון מתוקן, במקרה של טעות, אך מועד עריכת החשבון המתוקן אין בו כדי לשנות את מועד היווצרות עילת התביעה.

16. אשר על כן אני קובעת כי המועצה אינה רשאית לגבות מהמבקשים את דמי ההשתתפות, נושא העתירה וכי הליכי הגביה שנקטה בהם כנגד העותרים – מבוטלים.

17. המועצה טענה כי יש לדחות את עתירת העותרים מאחר וזו נגועה בשיהוי. טענה ממין זה מוטב היה ולא היתה נטענת בנסיבות שבפני, כאשר המועצה השתהתה במשלוח הדרישה במשך למעלה משש שנים (כאשר מצב העותרים שונה לרעה במהלך אותה תקופה, עקב שינוי הבעלות במגרש) ובכל מקרה:

"שיהוי אם חל בהגשת העתירה כנגד הטלתה וגבייתה של הארנונה החורגת מסמכותה של הרשות אינו צריך לשמש שיקול לדחיית העתירה, בהעדר נסיבות מיוחדות במינן" ((בג"צ 170/87 אסולין נ' ראש עיריית קרית גת, פ"ד מב(1) 678, 685).

ונסיבות שכאלה לא מתקיימות בענייננו.

18. המועצה טענה לחוסר סמכותו של בית משפט זה להדרש לעתירה . גם טענה זו דינה להידחות שהרי עסקנן שנושא משפטי בעל חשיבות עקרונית – בפניו פתוחה הערכאה השיפוטית (וראה ע"א 10977/03 הנ"ל – פיסקה ו'), ובכל מקרה אין המדובר ב"תובענה כספית" כטענת המועצה.

19. למעלה מהענין אציין כי לכאורה מהראיות שבפני עולה כי העותרים אינם חייבים בתשלום דמי ההשתתפות , כאשר המועצה עצמה הטילה על העותרים את החובה לבנות בעצמם, ועל חשבונם, את הקיר התומך הגובל במגרשם ואין מקום לחיובם בכפל תשלום – מחד לשאת בהוצאות בניה זו ומאידך, לשאת גם בחלק יחסי מעלות הקמת קיר תומך למגרש אחר, שבעליו נמנעו, מטעמים שאינם רלבנטיים לדיון בפני, לבצע את הקיר התומך הגובל במגרשם, בעצמם.

דרישת המועצה מהעותרים לבצע קיר תומך בעצמם גם נותנת שהמועצה עצמה ראתה בעבודה זו חלק מ"סלילת מדרכה" - כטענת הצדדים.

עובדות אלה, ביחד עם העובדה שהמועצה עצמה דרשה את דמי ההשתתפות במשך שנים רבות מקופת חולים – גם היא נותנת שאין מקום לחיייב את העותרים בדמי ההשתתפות.

20. אוסיף ואציין כי נקיטת הליכי גביה מינהליים כנגד אזרח לאחר חלוף 11 שנים ממועד היווצרות החוב יש בה משום חוסר תום לב מצד הרשות הציבורית וחוסר סבירות קיצוני (וראה באשר לחובת תום הלב של הרשות ע"א (ירושלים) 5242/04 - עיריית בית שמש ואח' נ' ד' רוטשטיין חברה לבניין ונכסים בע"מ . תק-מח 2004(3), 3686 והפסיקה שהובאה שם).

21. אשר על כן – אני מקבלת את העתירה וקובעת כי העותרים אינם חייבים לשאת בדמי ההשתתפות בהוצאות בנית הקיר התומך ברחוב השיטה בבנימינה ועליה להפסיק את הליכי הגביה המינהלית שנקטה בענין זה.

ניתנה היום י' באלול, תשס"ו (3 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

בר זיו ברכה


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן