ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 13/10/2019
גרסת הדפסה

בשא (ת"א) 1831/06 - מחוזי, ארנונה

ועד מקומי שבי ציון ואח' נגד שירותי בריאות


11/1/2007

בשא (ת"א) 1831/06

1 . ועד מקומי שבי ציון

2 . עמנואל סוקולובסקי

נגד

שירותי בריאות

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בפני: כב' השופטת שרה דותן

[11.1.2007]

פסק דין

בקשת רשות לערער כנגד החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ריבה ניב) מיום 17.4.06, בש"א 179397/05 בת.א. 52557/05 לפיה התקבלה בקשת המשיבה למתן צו מניעה האוסר על המבקשים לנקוט או להשלים הליכי עיקול או גביה כנגד המשיבה, לרבות על פי צו עיקול בחברת ישראכרט בע"מ.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי ליתן רשות לערער ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

הרקע העובדתי

המשיבה הינה בעלת נכס מקרקעין בתחומי המועצה המקומית שבי ציון. בעבר שימש המבנה כבית הבראה אשר נסגר ואינו משמש עוד לייעודו.

בין המשיבה למועצה המקומית, קודמתו של הועד המקומי, נתגלעו סכסוכים באשר לסיווג הנכס לצרכי ארנונה.

ביולי 2003 נחתם בין המועצה המקומית שבי ציון למשיבה הסכם באשר לאופן חישוב הארנונה.

בתאריך 28.10.03 נכנס לתוקפו צו המועצה המקומית (שבי ציון, ביטול) התשס"א – 2000 אשר קבע כי המועצה המקומית שבי ציון תבוטל כגוף סטטוטורי וכל החובות וההתחייבויות יועברו למועצה האזורית מטה אשר (להלן: "המועצה האזורית"), וכיום מנוהל היישוב על ידי שני גופים: המועצה האזורית והועד המקומי שבי ציון, מבקש מס' 1 בהליך שבפני. מבקש 2 הינו יו"ר הועד המקומי.

על פי הנטען בכתב התביעה, שהוגש על ידי המשיבה לבית משפט השלום בתל-אביב, בראשית שנת 2004 קיבלה הודעה ממבקש 1 ובה דרישת תשלום ארנונה כללית בסכום של 100,296 ₪.

המשיבה סברה, לגרסתה, כי למבקש 1 הוענקה סמכות לגבות ארנונה כללית ושילמה את הסכום שנדרשה לשלם.

בסוף שנת 2004 פנתה המועצה האזורית למשיבה ודרשה כי תשלם לה ארנונה כללית בסך 170,000 ₪ לשנת 2004. המשיבה אשר סברה כי התשלום לידי מבקש 1 מהווה את מלוא חוב הארנונה, פנתה בבקשת הבהרה למועצה האזורית אשר הודיעה בתשובה כי לא הואצלה סמכות למבקש 1 לחייב בתשלום ארנונה.

לאחר שהוצג בפני המשיבה צו הארנונה לשנת 2005 של המועצה האזורית, וניתן לה אישור כי המועצה תכבד את ההסכם משנת 2003, שולמה על ידה הארנונה לשנים 2004-2005.

לנוכח השתלשלות העניינים, שחלקה תואר לעיל, טענה המשיבה כי המבקש אינו מוסמך לגבות ארנונה כללית וכי ההסכם החל על חליפי המועצה המקומית שבי ציון כולל את כל חיובי הארנונה שעליה לשלם והמבקש אינו רשאי לגבות תשלומים נוספים אשר אינם חלק מצו הארנונה.

לפיכך, התבקש בית המשפט להעניק למשיבה את הסעדים כדלקמן:

1. ליתן הצהרה לפיה, בהתאם להסכם בין הצדדים מיום 1.7.03 על המשיבה לשלם ארנונה בלבד וכי אין היא חייבת במסי הועד המקומי.

2. לחייב את המבקש 1 להשיב לידי המשיבה את הסכום ששולם בשנת 2004.

3. ליתן כנגד המבקשים צו לאכיפת ההסכם בין הצדדים, אשר ימנע ממבקש 1 לבצע כל פעולה ובכלל זה פעולת עיקול ו/או גביה בניגוד למוסכם בין הצדדים.

4. ליתן צו המצהיר כי העיקול שהוטל על כספים המגיעים למשיבה בטל.

5. לחייב המבקשים לשלם למשיבה סך של 90,000 ₪.

בהחלטתה נשוא הבקשה שפני דנה כב' השופטת ניב בבקשה לסעד זמני אשר יאסור על המבקשים להמשיך ולנקוט בהליכי עיקול, ולאחר שבחנה את טענות הצדדים, נעתרה לבקשת המשיבה והורתה כי צו המניעה הארעי האוסר העברת הכספים המעוקלים לידי המבקשים יוותר על כנו עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית.

דיון

הדיון שבפני התמקד בשאלת סמכותו של בית משפט השלום בתל-אביב להעניק את הסעד המבוקש.

יודגש כי הצו המונע המשך הליכי העיקול מתייחס אך ורק לסעד ההצהרתי בתביעה, שכן הליכי הגביה נועדו לאכוף תשלומים שהמשיבה סבורה שאינה חבה בהם והמתייחסים לשנת 2005. מכאן, שיש להכריע ראשית לכל בשאלת הסמכות העניינית של בית משפט השלום להעניק הסעד המבוקש.

סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים התש"ס – 2000 קובע לענין סמכותו של בית המשפט:

"בית משפט לעניינים מנהליים ידון באלה –

(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית);".

פרטים 1 ו- 8 לתוספת הראשונה מונים ענייני ארנונה ונושאים הקשורים להחלטות של רשויות מקומיות:

"1. ארנונה – ענייני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד.

....

8. רשויות מקומיות

(א) החלטה של רשות מקומית או נושא משרה, או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים;..."

ברע"א 6590/05 עיריית אשדוד נ' שמעון צרפתי בע"מ מבהיר כב' השופט גרוניס מהם הנושאים המצויים בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, ככל שהם קשורים לחיובי ארנונה והחלטות רשויות מקומיות:

"בין יתר סמכויות רשאי בית המשפט לעניינים מינהליים להעביר תחת שבט ביקורתו החלטות של רשויות מקומיות (פרט 8 לתוספת הראשונה לחוק, וכן הוראות נוספות בתוספת הראשונה שאינן מתייחסות לזהות המחליט, אלא לנושא ההחלטה, ושלפי אופיו המחליט הוא רשות מקומית). לפיכך, כאשר אדם מעונין בביטולה או בשינויה של החלטה שנתקבלה על ידי רשות מקומית, ובהעדר הסדר מיוחד, עליו לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים. שונים הם פני הדברים כאשר הסעד המבוקש הינו סעד כספי. יש לאבחן מקרה זה ממקרה בו נתבקש סעד של ביטול או שינוי החלטה מינהלית".

(ראו גם רע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נ' בלונדר ואח', פ"ד נט (5) 470, 480).

מכאן שהסעד ההצהרתי המבוקש לפיו המשיבה אינה חבה בתשלום ארנונה למבקש 1 אינו בסמכותו של בית משפט השלום, ובית המשפט לא היה רשאי להעניק את הסעד הזמני הנובע מהסעד בתביעה העיקרית.

באשר לסמכות המקומית תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א – 2000 מורה כי עתירה תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של הרשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ולפיכך, על המשיבה להגיש עתירה לבית המשפט המוסמך בטרם תזכה לסעד הזמני לו היא עותרת.

לאור האמור לעיל, החלטתי לקבל את הערעור ולבטל את צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית משפט השלום. יחד עם זאת, אני מעכבת את ביצוע ההחלטה עד לתאריך 1.2.07.

המשיבה תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום.

ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום כ"א בטבת, תשס"ז (11 בינואר 2007)

שרה דותן, שופטת

 


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן