ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 20/10/2019
גרסת הדפסה

א (ת"א) 761270/04 - שלום, ארנונה

עיריית רמת-גן נגד אנגל אסתר


21/1/2007

א 761270/04

עיריית רמת-גן

נגד

אנגל אסתר

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בפני: שופטת אושרי פרוסט-פרנקל

[21.1.2007]

פסק דין

רקע

בפניי תביעה כספית בסך 6,772 ש"ח, אשר הוגשה על ידי עירית רמת גן, (להלן: "התובעת"), נגד הגברת אנג'ל אסתר (להלן: "הנתבעת"), בגין חוב דמי ארנונה ומים עבור נכס המצוי ברחוב רש"י 33 (להלן: "הנכס"), המצוי בתחום שיפוטה של התובעת. חוב הארנונה הנטען, הינו לתקופה החל מיום 1.1.04 ועד ליום 31.12.04, בתוספת יתרות ארנונה בסך 316 ₪ משנת 2003 ובסך הכול 5,749 ₪. חוב המים הינו לתקופה החל מיום 11.10.02 ועד ליום 7.9.04 בסך 1,022 ₪.

ביום 4.5.05,בתיק אזרחי 62327/04, נתן כבוד השופט פורג, תוקף של פסק דין להסכם בין הצדדים לתיק שבפני, לפיו ינוכה מיתרת חובה של הנתבעת בתיק זה, סך של 1,050 ₪ שהוטלו על הנתבעת בגין חיובי המים.

במהלך דיון ההוכחות תיקנה התובעת את סכום התביעה כך שיופחת חוב המים וסכום חוב הארנונה יהא בסך 5,750 ₪ .

טענות התובעת

בתקופה הרלוונטית לתביעה הייתה הנתבעת רשומה בספריה כמחזיקה בנכס ולא שילמה את דמי הארנונה.

טענת ההגנה היחידה של הנתבעת הינה, שהיא זכאית להנחה בארנונה הואיל ועסקה מוגדר כעסק הקטן בשטחו מ-40 מ"ר והיותה בת 69 .

בקשת הנתבעת מיום 10.10.05 למתן הנחה בארנונה, בהתאם לאמור בתקנה 14ג (א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג – 1993, נדחתה מהטעם שלא צירפה את המסמכים המתאימים לבקשה, לרבות שומת הכנסה סופית לשנת 2004 ומהסיבה שההנחה אינה ניתנת בדיעבד אלא רק לאותה שנת מס.

טענות הנתבעת:

הנתבעת מנהלת בנכס עסק של תיווך נדל"ן. זו אינה ההתדיינות הראשונה בין הצדדים באותו הנושא. בשנת 2004 הגישה תביעה כנגד התובעת בתיק זה, בגין חיובי מים שחויבה בגין הנכס ועבור צריכה משותפת וזאת בניגוד למצב בפועל, בו לא השתמשה כלל במים. ביום 4.5.05 הסתיימה תביעתה בפשרה, לפיה זוכתה מחיובי המים, בסך 1,050 ₪.

לגרסתה, לא זנחה כלל את חיובי הארנונה שהושתו עליה ופעלה מול התובעת כדי להסדיר את חובה זה. התובעת סירבה לאפשר לה לשלם את חוב הארנונה בלבד, בהפחתת חוב המים והיא חששה שתשלומים שיבוצעו לכיסוי חוב הארנונה, יזקפו לטובת חוב המים. בפועל כך פעלה התובעת, כאשר זקפה כל תשלום שביצעה לזכות חוב המים.

רק בחודש אוקטובר 2004, לאחר שהתקבלה ההחלטה בתיק האחר, והתובעת הקפיאה את כל חיובי המים וחייבה אותה בגין ארנונה בלבד, החלה הנתבעת להסדיר את תשלומי הארנונה. בשלב זה התברר לה שהינה זכאית להנחה משמעותית בארנונה בשיעור שבין 25% ל-30%, בהיותה גמלאית בת למעלה מ-60 שנה ומאחר ושטח הנכס קטן מ-40 מ"ר.

לגרסתה, במשך ששת השנים בה הינה מחזיקה בנכס, הייתה זכאית להנחה בסך כ-9,900 ₪, סכום הגבוה מהסכום אותו היא נתבעת לשלם בתיק זה.

לטענתה, היא עומדת בכל התנאים הדרושים לקבלת הנחה בתשלום הארנונה, כפי שפורסמו בחוברת לגמלאי. על התובעת החובה לזכותה באותה הנחה בארנונה בגין הנכס, כפי שהיא מקבלת על דירתה, בהיות כל הנתונים מצויים בפניה.

בקשתה לקבלת ההנחה נדחתה ע"י התובעת כלאחר יד, ללא נימוקים וללא כל התייחסות עניינית כמתחייב מרשות מקומית, בטענה שעליה לפנות בכתב לוועדת ההנחות ולבקש נימוקים מפורטים לדחיית הבקשה.

דיון

לעניין, טענת הסמכות העניינית, אשר הועלתה על ידי התובעת בסעיף 19 לסיכומיה, לפיה נעדר בית משפט זה סמכות עניינית לדון בטענות הנתבעת בשאלת זכאותה להנחה בארנונה ,שכן אלה צריכות להידון בבית המשפט לעניינים מנהליים, יפים לכך דברי כבוד השופט סובל כמופיע בסעיף 8 לסיכומי הנתבעת:

"התוצאה המתקבלת מכוחן של הוראות אלו היא זו: ככלל, מי שנדרש לשלם ארנונה לרשות מקומית ומבקש לעשות דרישה זו כ"חרב" כלפי הרשות (תקיפה ישירה) מחויב לעתור נגד הודעת התשלום לבית המשפט לעניינים מינהליים. לעומת זאת, אם הרשות המקומית הגישה נגד הנישום תביעה לתשלום הארנונה לבית המשפט (האזרחי) המוסמך, או אז יכול הנישום להתגונן נגד התביעה בטענה כי הודעת התשלום אינה חוקית (תקיפה עקיפה), ובמקרה כזה חוקיות הדרישה תוכל להתברר גם בבית המשפט האזרחי (ה"פ (י-ם) 774/03 דמירי נ עיריית ירושלים).

משכך, לבית משפט זה הסמכות לדון בטענות ההגנה של הנתבעת.

המחלוקת בין הצדדים היא האם הנתבעת זכאית להנחה בארנונה, בהיותה גמלאית והיות שטח הנכס קטן מ-40 מ"ר.

עד התובעת מר דוד מזרחי העיד בפני, כי מנהלת מחלקת הגבייה המליצה לדחות את הבקשה להנחה בארנונה, (נספח ב' לתביעה), מאחר ולא הומצא לתובעת דו"ח שומה סופית של הנתבעת לשנת 2004.

לטענתו, בהתאם לשומה סופית לשנת 2003 של הנתבעת, הכנסותיה בצירוף קצבת הזקנה אותה היא מקבלת, עולות על הסכום המינימאלי המזכה בהנחה ומשכך נדחתה בקשתה. (עמוד 3 שורות 15-13 לפרוטוקול).

לדבריו, ועדת ההנחות של התובעת, אינה קשורה למחלקת הגבייה ותפקידה לבחון את הנושא בהתאם לקריטריונים. (עמוד 3 שורה 23 לפרוטוקול).

הנתבעת העידה בפניי, שהיא משלמת כ-6,000 ₪ כל שנה עבור הארנונה העירונית וגם בשנת 2006 שילמה קרוב ל-4,500 ₪. (עמוד 6 שורה 8 ,11 לפרוטוקול).

לטענתה, נודע לה לראשונה על זכאותה להנחה בשנת 2005, כאשר קיבלה את חוברת הגמלאים ולגרסתה, לא זנחה את עניין הארנונה גם בעת שניהלה את התביעה כנגד התובעת בתיק זה, כאשר נפגשה עם סגן ראש העיר ובפניותיה למחלקת הגבייה. (עמוד 6 שורות 24-23 לפרוטוקול).

אי הגשת ערעור על החלטת וועדת ההנחות, נבע מכך שהיא לא קיבלה כל תשובה מהתובעת ואת נימוקיה לסירוב. (עמוד 7 שורות 12-8 פרוטוקול).

ככלל מקובלת עליי גרסת התובעת.

פרק ה': לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, דן בהנחות לבתי עסק.

תקנה 14:

"14א. בפרק זה -

"עסק" - בנין או קרקע שאינו משמש למגורים;

"בעל עסק" - בעל השליטה בעסק, למעט עסק שמנהל חבר- בני- אדם כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה.

14ב. ועדת הנחות שמינתה המועצה לפי תקנה 5, תדון גם במתן הנחה לפי פרק זה.

14ג. (א) הועדה רשאית לתת הנחה למחזיק בעסק שנתקיימו לגביו כל האלה:

(1) הוא בעל העסק ואין הוא בעל עסק נוסף;

(2) שטחו של העסק אינו עולה על 75 מטרים רבועים;

(3) מלאו לו 65 שנים ובאשה - 60 שנה;

(4) הוא עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 240,000 שקלים חדשים; הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע בתחילת כל שנת כספים; בפסקה זו, "עוסק" ו"מחזור עסקאות של עוסק" – כמשמעותם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(5) הוא זכאי להנחה מארנונה, לפי תקנה 2(8), בעד דירת המגורים שבה הוא מחזיק.

(ב) ההנחה שתינתן למי שזכאי לכך לפי תקנת משנה (א), תהיה עד השיעור שניתן לו באותה שנת כספים על דירת המגורים שבחזקתו, ותינתן לגבי 40 המטרים הרבועים הראשונים של שטח העסק.

בקשת הנתבעת, נדחתה על ידי ועדת ההנחות של התובעת ביום 14.11.05 עקב אי צירוף המסמכים המתאימים לבקשתה ומאחר ורמת הכנסותיה גבוהה מהסביר. בהחלטה זו נכתב:"לדחות הכנסות סבירות ליחיד".

לעניין תקנה 14(4) הנ"ל אציין כי הנתבעת לא צירפה לכתב הגנתה ו/או תצהירה כל מסמך על מחזור עסקאותיה ומשכך אין לה אלא להלין על עצמה. נספח י' לתצהיר הנתבעת הינו אישור מטעם יועץ המס שלה עבור ההכנסה החייבת במס בלבד, לשנים 2004-1999 .

"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595)

תקנה 2 לתקנות הנ"ל קובעת:

2. (א) מועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה הכללית שהוטלה באותה שנת הכספים על מחזיק בנכס שנתקיימו לגביו אחד התנאים כמפורט להלן, בשיעורים שפורטו להלן:"

בהתאם לתקנה 2 הנ"ל, המועצה רשאית לקבוע הנחה מסכום הארנונה "באותה שנת כספים" ולא רטרואקטיבית כנטען ע"י הנתבעת.

התביעה שבפני הוגשה לבית המשפט ביום 30.12.04, בגין חובותיה של הנתבעת, נכון ליום 29.12.04. לטענת התובעת שלא נסתרה, הנתבעת הגישה לראשונה את בקשתה להנחה בארנונה בגין הנכס בו מנוהל בית העסק, רק ביום 10.10.05. משכך זכאית הייתה הנתבעת לבקש את ההנחה בארנונה רק לשנת 2005, בהתאם לאמור בתקנה 2לתקנות הנ"ל .

טענת הנתבעת שלא שילמה את חובה לתובעת, כל עוד לא הסתיים הליך זה ומתוך ציפייה לתוצאותיו, בטוענה: " מה רע בזה", אינה עומדת במבחן הסבירות. בהיותה אזרחית המנהלת את עסקה בתחום שיפוטה של התובעת היה עליה לשלם את תשלומי הארנונה ככל אדם אחר.

תקנה 16 לתקנות הנ"ל קובעת:

16". זכאי להנחה שלא פרע במלואה את יתרת הארנונה שהוטלה על הנכס בשנת הכספים, עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה, תהיה ההנחה שנקבעה לו בטלה מאותו יום ותיווסף ליתרת הארנונה." אין חולק שהנתבעת לא שילמה את חובותיה בגין הארנונה על הנכס נשוא תביעה זו ואין לה להלין אלא על עצמה.

לאור המקובץ בפסק דיני זה, אני מקבלת את התביעה במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך 5,750 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 30.12.04 ועד התשלום בפועל.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום ב' בשבט, תשס"ז (21 בינואר 2007) בהעדר.

פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן