הרשויות המקומיות יכולות להמתין עד לגמר הליכי ההתנגדות, אולם רבות מהן נוהגות לפתוח בהליכי גבייה מנהליים עוד בטרם התבררה המחלוקת.

בפקודת המסים (גביה) שלל המחוקק במפורש את סמכותן של הרשויות המקומיות לגבות ארנונה שנויה במחלוקת, אולם הוא לא עשה כן בפקודת העיריות. מטעם זה חוזרת ועולה השאלה: האם מותר לגבות חובות ארנונה שנויים במחלוקת על פי פקודת העיריות?

ביטול ההנחה לרכבת ישראל: בעתירה מנהלית 3061/06 רכבת ישראל בע"מ נ' עיריית חדרה, פסק בחן השופט רון סוקול, כי אין לגבות חוב שנוי במחלקות על פי פקודת המסים גבייה אך ניתן לפעול לגבייתו על פי פקודת העיריות. קבע אך סייג.

רכבת ישראל קיבלה הנחה בארנונה על פי פקודת הפיטורין. בשנת 1997 בוטלה ההנחה בחקיקה, אך העירייה המשיכה להעניק אותה בשומות הארנונה. בשנת 2005 גילתה העירייה את טעותה, ודרשה מרכבת ישראל לשלם את ההפרשים בארנונה, ובשנת 2006 השיתה על רכבת ישראל את מלוא סכום הארנונה ללא ההנחה.

רכבת ישראל החליטה לא לשלם סכום כלשהו בגין שנת 2006 בנימוק, שכל חוב הארנונה שנוי במחלוקת.

החלטת בית המשפט: הסמכות שניתנה לרשויות המקומיות לגבות ארנונה מכוח פקודת המסים גבייה היא הרחבת הסמכויות של הרשויות המקומיות, ומטעם זה, האיזון המתאים בא לידיי ביטוי בהגבלת אפשרות לגבות ארנונה שנויה במחלוקת. איזון זה לא נקבע בהליכי בגבייה מכוח פקודת העיריות.

גביית הארנונה נועדה לאפשר לרשויות המקומיות להעניק שירותים חיוניים כגון תאורת רחוב, איסוף אשפה, חינוך, אחזקת כבישים וכו'. עיכוב כללי של הליכי גבייה עד לגמר בירור המחלוקות שבין הנישומים לרשויות עלול להביא לקריסה כלכלית של הרשויות אשר לא יוכלו לכלכל את צעדיהן ולתכנן את תקציבן.

הסייג: השופט רון סוקול צפה, כי הרשויות המקומיות יתנו לפסיקתו פרשנות רחבה, ועל כן סייג וקבע, כי יש מקום לעכב את הליכי הגבייה במקרים מסוימים. בכל מקרה ומקרה יש צורך לאזן בין אינטרס הפרט בבירור המחלוקת בטרם ישלם את הנדרש ממנו, לבין האינטרס הציבורי לגבות את הארנונה בהקדם ולאפשר פעילות תקינה של הרשות המקומית: "בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול יהיה תום לבו של הנישום בהגשת ההשגה והערעור; האם באמת החוב שנוי במחלוקת, או שמא מטרת הליכי הערעור הנה עיכוב הליכי הגבייה; סיכויי ההצלחה של הנישום בערעור, מצבה הכלכלי של הרשות ויכולתה להשיב את הכספים אם יזכה הנישום בהשגותיו; איתנותו הפיננסית של הנישום ועד כמה יפגעו בו הליכי הגבייה וכדומה."

במקרה של רכבת ישראל נקבע, כי האיזון הראוי מחייב לדחות את בקשת הרכבת לעיכוב הליכי הגבייה. המחלוקות האמיתית היא ביטול ההנחה שאותה קיבלה הרכבת במשך השנים, ולא נגעה לסכומי הארנונה ששולמו במשך כל השנים. הליכי הגבייה אושרו רק לגבי החוב השוטף לשנת 2006.

האיזון הראוי: בית המשפט היה ער לצורך למצוא את שביל הזהב בין שני אינטרסים נוגדים, ויפה שכך עשה.

בהקשר של "התכנון התקציבי" חשוב להזכיר, כי רשויות מקומיות רבות נוטות להתעלם ממנו כאשר הן מחליטות להשית שומות ארנונה רטרואקטיביות מופרזות, המביאות לקריסת עסקים.

בהקשר של תום הלב בהגשת השגה וערר חשוב להזכיר, את חוסר תום הלב של רשויות מקומיות רבות בחקיקת תעריפי ארנונה ללא סמכות, כפי שנקבע לאחרונה בעניינה של עיריית תל אביב בעתירה מנהלית 2807/05 אנרגי מועדון כושר ובריאות נגד עיריית תל אביב.

בהקשר של מצבן הכלכלי העגום של הרשויות המקומיות חשוב להזכיר, כי מצבם הכלכלי העגום של נישומים רבים עלול למוטט אותם באבחת ארנונה רטרואקטיבית אחת.

ולסיום, הדעת אינה נוחה מעמדתה של רכבת ישראל לא להמשיך ולשלם בשנת 2006 את הסכומים שנהגה לשלם במשך כל השנים. ראוי לציין לטובה את עמדתה של עיריית חדרה, אשר פעלה בגבייה מנהלית רק נגד סכומים אלה, ולא פעלה לגביית חיובי הארנונה הנוספים בעקבות ביטול ההנחה. יש להניח, כי אלמלא נהגה כך, היה פסק הדין מגביל את זכותה לגבות סכומים שהם באמת שנויים במחלוקת.