ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 14/10/2019
גרסת הדפסה

א 3607/05- שלום, ארנונה

עיריית ראשל"צ נגד טרכטנברג מיכאל


6/2/2007

א 3607/05

עיריית ראשל"צ

נגד

טרכטנברג מיכאל

בית משפט השלום רמלה

בפני: כבוד השופט זכריה ימיני

[6.2.2007]

פסק-דין

השאלה העומדת לדיון היא האם יש לחייב את הנתבע בחובות הארנונה של חב' מגמא ארועים ושמחות בע"מ (להלן-"החברה") לתובעת בגין התקופה שמיום 1.7.04 ועד ליום 31.12.04.

כללי:

התובעת הינה עירייה לפי פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן-"פקודת העיריות")

הנתבע ומר גנאדי סורדין (להלן-"גנאדי") הינם בעלי מניות השליטה בחברה, והנתבע רשום ברשם החברות כמנהל החברה.

ביום 10.5.04 שכרה החברה מאת מר יעקב נג'י אולם ארועים הידוע בשם "אולמי היכל המלך" גוש 3942 חלקה 21 בדרך המכבים כביש ראשון-לציון בית-דגן, הכולל מחסן בקומה שניה של המבנה (להלן-"הנכס"). תקופת השכירות היתה מיום 16.5.04 ועד ליום 15.5.05. על החוזה חתמו הנתבע וגנאדי כמנהלי החברה.

ביום 28.2.05 הגישה התובעת ללשכת ההוצל"פ ברמלה את תיק הוצל"פ 3-05-01992-34 ובו בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כנגד החברה, הנתבע וגנאדי על הסך 27,201 בגין אי תשלום מסי עירייה בגין ביוב, מים, ארנונה, ופסולת עסקית. התביעה התייחסה למיסי עירייה שלא שולמו בגין הנכס לתקופה שתחילתה ביום 1.7.04 וסופה ביום 31.12.04. מוסכם על הצדדים שהנכס נמצא ברחוב המכבים 42 בראשון-לציון.

החברה לא הגישה התנגדות לביצוע הבקשה, וכנגדה קיים פסק דין.

גנאדי הגיש התנגדות לביצוע הבקשה, אך לבסוף ניתן כנגדו פסק דין.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע הבקשה בטענה שהוא לא שכר את הנכס אלא החברה, ועל כן אין לחייבו בתשלום מיסי העירייה. ההתנגדות נדונה בבש"א 1755/05. מהדיון בהתנגדות ומסיכומי הצדדים בבקשה עולה שהמחלוקת בין הצדדים היא האם החברה הפסיקה את פעילותה, כך שעל פי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992 ניתן לגבות את החוב של ההחברה מהנתבע.

ההסכמה הדיונית של בעלי הדין:

התובעת והנתבע הגישו את תצהירי העדות הראשית מטעמם.

בישיבת יום 31.10.06 הצהיר ב"כ התובעת כדלקמן:

"החל מחודש דצמבר 2004 נמצאת במקום חברה אחרת בשליטתו של גנדי סורדין שהיא המחזיקה בנכס. לא נעשו פעולות אכיפה כנגד החברה הנתבעת. העדה מטעם התובעת לא היתה במקום, אלא העידה על סמך מסמכים המצויים בעירייה.

אני מגיש לבית המשפט את פרוטוקול הדיון וההחלטה בתיק בש"א הקשורה לתיק העיקרי. אני אנסה לאתר את הבקשה למתן רשות להגן, ואם לא אמצא אותה היום, אגיש העתק ממנה מחר לבית המשפט."

בכפוף להצהרתו זו של ב"כ התובעת, ויתרו הצדדים על חקירות נגדיות, ובקשו לסכם את טענותיהם בכתב.

טענות הצדדים:

טוענת התובעת בסיכומיה כי מאחר והחברה הפסיקה לפעול ולא שילמה את חובותיה לתובעת, בהתאם לסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ב- 1992 (להלן-"חוק ההסדרים") ולחזקות הנובעות ממנו, חלה על הנתבע החובה לפרוע את חובות החברה.

טוען הנתבע בסיכומיו כי הוא עזב את החברה בחודש אוקטובר 2004, לאחר שגנאדי השתלט עליה ועל נכסיה. לכן, אינו חייב לשלם לתובעת את חובות החברה, אלא החברה וגנאדי הם החייבים לעשות זאת..

דיון ומסקנות:

המסגרת הנורמטיבית:

התובעת לא הוכיחה שהנתבע החזיק בנכס כאדם פרטי, ולא סתרה את טענתו של הנתבע שהוא היה בנכס כאורגן של החברה. מחוזה השכירות שצורף לתיק בית המשפט הוכיח הנתבע שהחזיק בנכס כאורגן של החברה. לכן יחול במקרה זה 8(ג) לחוק ההסדרים הקובע כדלקמן:

"על אף הוראות סעיף קטין (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], ה'תשל"ב- 1972 (בסעיף זה - "עסק"), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א) כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה בשינויים המחוייבים."

סעיף 119א(א)(3) לפקודת מס הכנסה קובע כדלקמן:

"בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), היה לחבר בני אדם חוב מס סופי והוא התפרק או הפסיק את פעילותו בלי ששילם את חוב המס האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו ללא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה."

חוק ההסדרים לענין ארנונה בלבד:

בהתאם לחוק ההסדרים חלה הרמת המסך הסטטוטורית אך ורק על חוב ארנונה. בכתב התביעה תבעה התובעת אך ורק את הסך 23,097 ₪ בגין ארנונה. על יתרת סכום התביעה לא חל חוק ההסדרים. התובעת לא הוכיחה על שום מה יש להרים את מסך ההתאגדות כנגד הנתבע. לכן תביעת התובעת כנגד הנתבע מעל לסך 23,097 ₪ דינה להידחות.

האם הוכיח הנתבע שלא קבל לידיו את נכסי החברה:

הנתבע הצהיר כי גנאדי השתלט על החברה לקח את נכסיה, והוא מנהל את העסק שלו בנכס. הנתבע הצהיר כי אינו נמצא בחברה ובנכס מאז חודש אוקטובר 2004. אילו היה הנתבע נותר עם הצהרתו זו בלבד, ספק רב אם הייתי מקבל אותה. אלא שב"כ התובעת הצהיר כי מאז חודש דצמבר 2004 מנהל גנאדי עסק בנכס באמצעות חברה חדשה שהקים. דבריו אלו של ב"כ התובעת תומכים בהצהרתו של הנתבע שאכן אינו נמצא בעסק, וכי גנאדי אכן השתלט על העסק.

בנסיבות אלו סבור אני שהנתבע הצליח להוכיח שגנאדי השתלט על העסק, וכי הוא ממשיך להחזיק בו ולתפעלו, באמצעות הנכסים שהיו לחברה.

אשר על כן, דין התביעה כנגד הנתבע להידחות.

מאחר והנתבע לא הודיע במועד לתובעת על עזיבתו את החברה, אינני עושה צו להוצאות.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע ללא צו להוצאות, ותיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ ברמלה שמספרו 3-05-01992-34, ככל שהוא נוגע לנתבע ייסגר לאלתר.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן בלשכתי היום י"ח שבט ה'תשס"ז - 6 בפברואר 2007 בהעדר הצדדים.

זכריה ימיני, שופט


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן