פשיזם הוא מערכת של תפישות ויישומים, אשר מציב את האינטרסים של המדינה, של האומה ושל המפלגה מעל לאינטרס של הפרט ושל המשפחה.

ראשיתה של אידאולוגיה זו בתקופת שלטונו של בניטו מוסוליני באיטליה, אולם ניתן למצוא לה תומכים גם במקומותינו.

הביטוי: "חזקה על נבחרי הציבור שהם יודעים את צורכי הקהילה" משקף תפישת עולם פשיסטית, משום שהוא מייחס לקומץ מקרי של אנשים שנבחרו תבונה מרובה מזו שיש לציבור בוחריהם.

ביטויים דומים ניתן למצוא אף בפסיקת בתי המשפט עד לתום שנות השבעים, אולם רוחות ליברליות ודמוקרטיות דוחקות את רגליו של הפשיזם מזה למעלה מעשרים שנה. מגמה זו זכתה לרוח גבית בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכיום מעדיפים שופטים רבים את האינטרס של הפרט על פני האינטרס של הציבור חסר הפנים.

גם ה"מדינה" של היום אינה מה שהייתה פעם. התפישה The king can do no wrong הפכה לארכאית, ואם המדינה גורמת לנזק, מוטלת עליה חובה, כעל כל האדם, לפצות את הפרט שניזק.

במחלוקת הנצחית בין הרשות השלטונית המטילה מסים לבין הנישום, קופת הציבור חדלה להיות פרה קדושה, ו"קדושה" זו מיוחסת כיום דווקא לקניינו של הפרט. את אחת הדוגמאות לכך ניתן למצוא בפסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, השופט א. טובי, בת"א 14627/05.[2]

בתביעה להשבת ארנונה ששולמה ביתר, התגוננה העירייה, בין היתר, בפגיעה הצפויה לקופת הציבור. בית המשפט פסק:

"אזרחים המשלמים מסים כחוק צריכים לדעת כי במקרה ותתגלה טעות בחיובם, יוחזר להם כספם. הדבר הוא מיסודות האמון במשטר ובשיטה. העירייה, ככל נתבע אחר, אינה יכולה להתעשר על חשבון התושב, המשלם ארנונה ביתר עקב דרישות תשלום מוטעות ולהסתתר מאחורי הטענה של פגיעה קשה ברשות ובתקציבה."

ה"ציבור" אינו אלא קבוצה של אינדיבידואלים, והוא אינו אורגן בעל קיום עצמאי, ובוודאי שהוא אינו אורגן בעל אינטרס הנוגד את האינטרס של אפילו פרט אחד מפרטיו.

ה"מדינה" אינה אלא מסגרת ניהולית, וסמכויות הניהול במדינה דמוקרטית מופקדות בנאמנות מידי מספר שנים בידי קבוצה מקרית של אינדיבידואלים.

מטבע הדברים, צצים ניגודי אינטרסים בין הפרט לבין הציבור חסר הפנים או המדינה, ואסור לנאמנים שבשלטון לפגוע בפרט או בקניינו אלא על פי דין מפורש.

על בתי המשפט לפרש את הדין הפוגע בפרט או בקניינו מנקודת מוצא דמוקרטית וליברלית, וכאשר המחוקק נכשל במלאכת החקיקה, יש לבטל דין כזה.

אם בתי המשפט ייכשלו בתפקיד רם ונישא זה, או אם המחוקק יצר את צעדיו של בית המשפט, צפויה לנו הפיכה בלתי דמוקרטית בהפגנות ללא רשיון, בהפרת חוק שיטתית ו"מוצדקת", במרד מסים וכיוצא באלה מרעין בישין.

איני רואה בחוקה פתרון לסכנה זו, אך כרסום בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל דברי איוולת שיצאו מתחת ידיו של המחוקק היא סכנה של ממש.

___________

1. Fascism, Merriam-Webster: a political philosophy, movement, or regime (as that of the Fascisti) that exalts nation and often race above the individual and that stands for a centralized autocratic government headed by a dictatorial leader, severe economic and social regimentation, and forcible suppression of opposition.

2. ק.ד.ח (מיסודו של ו. קורנגולד) בע''מ נגד עיריית כרמיאל.