עתמ 1416/06
חיה קורנווייץ
נגד
עיריית פתח תקוה
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב – יפו
בפני: כב' השופטת גדות שרה
[18.4.2007]
פסק דין
זוהי עתירה לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע" או "החוק"), בה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה למסור לעותרת את המידע המפורט בנספח א' לעתירה.
עובדות
1. העותרת, תושבת אלון מורה, פנתה למשיבה ביום 15.2.06, בבקשה לקבל מידע על פי חוק חופש המידע.
המידע אשר נתבקש ע"י העותרת הוא, בעיקרו, כדלקמן:
חלק א': גביית הוצאות עפ"י סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה)
א. האם ומתי החלה המשיבה בגביית הוצאות על פי סעיף 12ט לפקודת המסים (גבייה).
ב. מהם הכללים שקבעה המשיבה, אם קבעה, בכל הקשור לגביית ההוצאות ומהם השינויים אשר הוכנסו בכללים אלה.
פירוט הכללים יכלול גם התייחסות לשאלה עבור אלו אמצעי אכיפה נגבות הוצאות ומהו הסכום שנקבע לגבייה בגין כל אמצעי אכיפה.
ג. האם היו חריגות מהכללים שנקבעו ומיהו הגורם המוסמך לחרוג מכללים אלו.
ד. אם הכללים עוגנו בכתב, מבקשת העותרת את המסמכים המעידים על כך.
אם הכללים לא עוגנו בכתב - מבקשת העותרת כי יפורט אופן העברתם של הכללים לעוסקים בנושא ואופן אכיפתם.
ה. אם לא נקבעו כללים, מבקשת העותרת לדעת כיצד בפועל נעשה החיוב בהוצאות ומהו הסכום הכולל שנגבה בחלוקה לסוגים השונים של פעולות האכיפה.
חלק ב': גביית קנסות בתום שלוש שנים ממשלוח ההודעה בדואר רשום
א. האם גבתה המשיבה קנסות מאנשים, כאשר חלפו יותר משלוש שנים מהמועד האחרון בו נשלחו להם הודעות בדואר רשום.
ב. אם כן, מבקשת העותרת פירוט בכמה מקרים נגבו קנסות אלה ומהו הסכום הכולל של קנסות אלה, אשר נגבו ב-7 השנים האחרונות.
חלק ג': גובה הריבית
א. מהו שיעור הריבית אשר נגבתה בחמש השנים האחרונות מתושבים ובעלי נכסים (עבור ארנונה, מים, היטל השבחה וכו'), ולפי אלו כללים נגבתה.
ב. האם הריבית שנגבתה הינה מעבר להפרשי הצמדה.
(העתק פנייתה של העותרת צורף כנספח א' לעתירה).
2. ביום 8.3.06 דחתה המשיבה את בקשת העותרת למידע מהטעמים כדלקמן:
א. בקשת העותרת למידע מצריכה "הקצאת משאבים בלתי סבירה, שכן בבקשה הנידונה מתבקשת העירייה להמציא עשרות מסמכים נושנים אשר נמצאים בארכיון העירייה, ומציאתם עלולה להיארך זמן רב." (ההדגשה במקור – ש.ג.)
ב. רובם של המסמכים "הינם מסמכים המכילים מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי הרשות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה" (ההדגשה במקור – ש.ג.)
ג. העותרת אינה מציינת מהו עניינה בקבלת המידע שנתבקש על ידה ומהו העניין הציבורי במידע זה.
(העתק התשובה צורף כנספח ב' לעתירה).
3. תשובה זו היא נושא העתירה שבפנינו.
דיון
4. חוק חופש המידע קובע את זכותו של אזרח או תושב לקבל מידע מרשות ציבורית (סעיף 1 לחוק).
יחד עם זאת החוק מסייג זכות זו וקובע כי במקרים מסוימים מנועה הרשות או פטורה ממסירת המידע המבוקש לידי האזרח.
ר' סעיפים 8-9 לחוק חופש המידע, בחלקים הרלוונטים לענייננו:
"8. רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע באחד מאלה:
- הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה;
...
9. ...
(ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:
- מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה; ...".
5. לטענת המשיבה בתשובתה, המפנה לסייגים המצוטטים לעיל, הטיפול במידע שנתבקש ע"י העותרת מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה וגילויו עלול לשבש את תיפקודה ויכולתה לבצע את תפקידה.
לפיכך, טוענת הרשות, החלטתה לדחות את בקשת המידע של העותרת היתה סבירה וניתנה כדין.
6. בתגובתה לעתירה טוענת המשיבה כי מאחר והעותרת דרשה בבקשתה קבלתם של עשרות רבות של מסמכים כאשר המצאתם לידי העותרת דורשת שעות עבודה מרובות, הרי שהחריג לחוק מתקיים (ר' ס' 13 לתגובה).
בסעיף 15 לתגובה טענה המשיבה כי בקשת העותרת טומנת בחובה הקצאת משאבים בלתי סבירה הכוללת, בין היתר, הקדשת אין ספור שעות עבודה של עובדי העירייה לצורך מילוי הבקשה האמורה, ומשהתקיים חריג זה, הרי שבדין דחתה המשיבה את בקשת העותרת.
בסעיף 17 לתגובה טענה המשיבה כי בקשת העותרת על מרכיביה הרבים מקימה את החשש של שיבוש תפקודה התקין של הרשות הציבורית.
בסעיף 22 לתגובה טענה המשיבה כי אם תיאלץ המשיבה לטפל בבקשות מידע כגון זו של המבקשת, הדבר יוביל לסיכול פעולתה התקינה כמו גם לירידה בטיב השירות שיינתן לאזרח הנורמטיבי המבקש מהמשיבה מידע בהיקף סביר ומידתי.
המשיבה מוסיפה טענות נוספות בתגובתה, הכל כמפורט בתגובה ובסיכומים.
7. בסיכומים טוענת העותרת, בין שאר טענותיה, כי טענות המשיבה ביחס לנטל כבד ובלתי סביר המוטל עליה עקב הבקשה הועלתה "ללא תשתית מתאימה וללא ביסוס ממשי ודי בכך על מנת לדחותה ...". (ר' סעיף 2 לסיכומי העותרת).
ובהמשך, טוענת העותרת בסיכומיה:
"כדי להוכיח את טענתה, היה על המשיבה, לא רק לפרט ולהסביר אלא גם לתמוך את העובדות בתצהיר אדם אחד או יותר, בעל ידע וכישורים היכולים להעיד עליהם.
במקום זאת העובדות נתמכות בתצהיר עובד הלשכה המשפטית, שאינו מציין את תפקידו באותה לשכה.
הוא גם לא אומר בתצהירו כי מסירת המידע המבוקש כרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירה או בשיבוש תפקוד המשיבה."
(ר' סעיף 3 לסיכומי העותרת).
העותרת מוסיפה וטוענת כי אין כל ידיעה שיפוטית לפיה מסירת המידע כרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירה או שיבוש התפקוד, שכן, ייתכן כי רוב המידע מופיע בקובצי הנחיות, או בסעיפי תקציב, או במאגרי מחשב שקל ביותר להוציא מהם את אותם נתונים או, לכל היותר, ניתן לקבלם ע"י מספר שעות עבודה של איש מחשבים (ר' סעיף 4 לסיכומי העותרת).
8. טענות העותרת, המפורטות לעיל, בדין יסודן ומכוחן יש לקבל את העתירה.
9. המשיבה טוענת, כפי שפורט לעיל, כי הבקשה דורשת עשרות רבות של מסמכים, כי היא כרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירה, הכוללת, בין היתר, הקדשת אין ספור שעות עבודה של עובדי עירייה.
עוד טוענת המשיבה כי בקשת העותרת מקיימת את החשש של שיבוש תפקודה התקין של הרשות וכי אם תיאלץ לטפל בבקשות מסוג זה הדבר יוביל לסיכול פעולתה התקינה ולירידה בטיב השירות.
10. כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה היה על המשיבה לתמוך עובדות אלה בתצהיר, אולם לא הוגש תצהיר התומך בעובדות אלה.
המשיבה צירפה לתגובתה תצהיר של מר איתמר שיר, עובד הלשכה המשפטית של עיריית פ"ת, המצהיר כי העותרת כללה בבקשתה מסמכים רבים הקשורים ברובם לגביית הוצאות ע"י המשיבה וכי הבקשה הועברה לטיפול הלשכה המשפטית אשר שקלה את הבקשה לגופה ומסרה את החלטתה המנומקת לעותרת.
המצהיר מוסיף כי החלטת המשיבה היא שקולה וסבירה עקב קיומם של מספר חריגים המנויים בחופש המידע.
אין בתצהיר מאומה בעניין השקעת המשאבים הנדרשת לצורך המצאת המידע ואין עובדות אלה בידיעת בית המשפט.
טענת העותרת לפיה קיימים היום מאגרי מידע ממוחשבים המסוגלים להנפיק נתונים היא טענה סבירה, אם לא יותר מכך, ואם רצתה המשיבה לטעון כי המצאת המידע כרוך בעבודה ידנית מרובה, היה עליה להגיש תצהיר התומך ומפרט את התגובה.
11. בסיכומיה טענה המשיבה כדלקמן:
"כל בר בי רב... מבין כי לשם טיפול בבקשה שכזו יש להשקיע זמן עבודה רב... יש לעבור בין היתר על כל תיק הקשור בהליך גביית קנס בו טיפלה המשיבה; יש לבחון את משך הזמן שחלף בהליך זה מהמועד האחרון בו נשלחה הודעה בדואר רשום – דבר המצריך עיון קפדני בתיק הגבייה; כמו כן, יש בדוק האם גם במקרים אלו נגבה בסופו של דבר קנס; כן יש לחשב את הסכום הכולל של כל הקנסות הללו וזאת כאשר מדובר על הליכים שהתנהלו במשך שבע השנים האחרונות..." (סעיף 16 לסיכומים).
על המשיבה היה לכלול פירוט זה בתגובתה ובמיוחד לתמוך עובדות אלה בתצהיר.
12. משהסתפקה המשיבה בתגובה כללית על עומס, השקעת משאבים בלתי סבירה, שיבוש תפקוד הרשות וטיעונים נוספים מסוג זה, כשאלה לא פורטו ובמיוחד, לא נתמכו בתצהיר, לא הוכיחה המשיבה כי בענייננו מתקיימים החריגים לחוק וכי היא פטורה ממתן המידע.
13. אי לכך ולאור האמור לעיל יש להיעתר לעתירה.
14. המשיבה טוענת כי העותרת לא פירטה מה עניינה במידע ולחילופין מהו העניין הציבורי שבגילוי המידע (סעיפים 23-26 לסיכומים).
על פי סעיף 10 לחוק ועל פי הפסיקה, נושא האינטרס האישי ו/או הציבורי עולה רק מקום שנדרש איזון בין זכותו של העותר לקבל את המידע לבין הזכות להימנע ממסירת המידע (ר' עע"מ 1825/02 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' איגוד בתי אבות – א.ב.א, פס"ד מיום 6.1.05, פסקה 20 לפסה"ד).
בענייננו – אין צורך לערוך איזון בין עמדת העותרת לבין עמדת המשיבה שכן המשיבה לא הוכיחה, ולו לכאורה, כי היא נכנסת בגדר החריגים של חוק חופש המידע האוסר עליה או פוטר אותה מלמסור מידע.
15. לסיכום – אני נעתרת לעתירה ומחייבת את המשיבה למסור לעותרת את המידע המפורט בנספח א' לעתירה.
16. המשיבה תשלם לעותרת הוצאות בסך 10,000 ₪ + מע"מ נושאי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים.
ניתן היום ל' בניסן, תשס"ז (18 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.
גדות שרה, שופטת