2. העותרת הינה עמותה המוכרת כמוסד ללא כוונת רווח ומחזיקה בנכסים ברחוב עם ועולמו 8 בירושלים (להלן – הנכס או הנכסים). הנכסים משמשים כמוסד אקדמי (להלן – המוסד) המעניק לבוגריו תואר ראשון במינהל עסקים ותואר מוסמך בלימודי יהדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה (להלן – המל"ג).

3. בחודש מארס 2004 הגישה העותרת בקשה לקבלת פטור מארנונה לנכסי מוסד מתנדב לשירות הציבור בהתאם לסעיף 5(י) לפקודת הפיטורין. ביום 10.5.05 דחה הממונה את הבקשה מהנימוקים הבאים:

"פנייתכם בנדון נבדקה על ידינו והחלטת הממונה על המחוז היא לא לאשר לכם פטור מהסיבה שהמוסד אינו עומד בקריטריונים הקובעים כי:

א. המוסד אינו גובה תמורה עבור פעולותיו או שהתמורה שהוא גובה נמוכה באופן משמעותי ממחירי השוק.

ב. המוסד אינו עוסק ב"פעילות עסקית" או שהיקף "הפעילות העסקית" הינו שולי ביחס לפעילות הכללית של המוסד".

(נספח ה1 לעתירה).

4. ביום 19.3.06 פנתה העותרת לממונה בבקשה לשוב ולשקול את בקשתה. ביום 18.7.06 שב הממונה ודחה את הבקשה:

"במענה למכתבך מיום 19.3.06 הריני להשיבך כי אין בו לשנות את החלטתנו מיום 10.5.05 שבו דחינו את בקשתכם לקבלת פטור מארנונה למוסד מתנדב. המחיר אותו גובה עמותת טורו קולג' בעבור שכ"ל הוא מחיר שוק ואף גבוה ממנו בהשוואה לאוניברסיטאות ומכללות בארץ" (נספח ו' לעתירה).

על החלטה זו הגישה העותרת את העתירה שבפני.

עיקרי טענות העותרת

העותרת טוענת כי הנימוק עליו מבוססת החלטת הממונה הדוחה את בקשתה אינו נכון ואינו מבוסס. לטענתה, המחיר שהיא גובה עבור שכר לימוד, נמוך באופן משמעותי ממחיר השוק. העותרת טוענת כי על מנת לחשב את "מחיר השוק" במוסדות להשכלה גבוהה, יש לבחון מהו גובה שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה הגובים שכר לימוד בסיסי מלא. לטענתה, שכר הלימוד הבסיסי שגובים האוניברסיטאות, אינו משקף את מחיר השוק והוא נמוך ממנו באופן משמעותי שכן האוניברסיטאות מתוקצבות בשיעור ניכר על-ידי המל"ג. לעומת זאת, המוסדות הפרטיים להשכלה גבוהה - ובהם העותרת - אינם זוכים לתקצוב מאת המל"ג ונאלצים לגבות שכר לימוד מלא ללא הנחות משמעותיות.

העותרת טוענת כי ההשוואה שעשה הממונה בעניינה אינה נכונה כלל ועיקר. לטענתה, יש להשוות את שכר הלימוד שהיא גובה, לשכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה שאינם זוכים לתקצוב. לטענתה, בדיקה כזאת מעלה בבירור כי שכר הלימוד שהיא גובה נמוך באופן משמעותי משכר הלימוד הממוצע שגובים המוסדות הלא מתוקצבים. העותרת טוענת כי המחיר אותו היא גובה עבור שנת לימודים נמוך אף בהשוואה למחיר ממוצע של כלל המוסדות להשכלה גבוהה, כולל גופים מתוקצבים.

העותרת טוענת כי היא עומדת בכל הקריטריונים הנדרשים לצורך מתן פטור מכוח סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין וזכאית לפטור מארנונה בגין הנכס החל מיום החזקתה בו.

העותרת טוענת כי החלטת הממונה שלא לאשר לה פטור מארנונה מביאה למצב שבו מוסדות מסוימים להשכלה גבוהה זוכים לפטור מארנונה ומוסדות אחרים, זהים בפעולותיהם ובמהותם, נאלצים לשלם ארנונה מלאה רק בשל כך שאין הם נתמכים על ידי הקופה הציבורית. לטענתה, יש בכך אפליה וחוסר שוויון כלפיה.

6. המשיב טוען כי העותרת אינה עומדת בקריטריון שנקבע לפיו מוסד מתנדב זכאי לפטור אם "אינו גובה תמורה עבור פעולותיו או שהתמורה שהוא גובה נמוכה באופן משמעותי ממחירי השוק".

המשיב מפנה בעניין זה לטופס הבקשה לקבלת פטור מארנונה שהגישה העותרת בו נאמר -

"המוסד גובה מהתלמידים שכר לימוד והתמורה היא בהתאם למוסדות חינוכיים מקבילים העומדים במחירי השוק ובתחומים אחרים אף מתחת לרמת המחירים בשוק כגון לימודים למבוגרים לגיל השלישי" (נספח מש/1 לתשובת המשיב).

המשיב טוען כי לצורך בחינת "מחיר השוק" אין להבחין בין מוסדות לימוד המתוקצבים על ידי המדינה לבין אלה שאינם מתוקצבים על ידי המדינה. לטענתו, הקריטריון של "מחיר שוק" אינו מתייחס למקורות המימון של המוסד. לטענתו הקריטריון של "העדר תמורה או תמורה הנמוכה משמעותית ממחיר השוק" תקף בין אם מקורות המימון מגיעים בחלקם מהמדינה או ממקור אחר.

המשיב טוען כי בהתאם לנתונים הקיימים לגבי מוסדות להשכלה גבוהה אחרים – דוגמת העותרת (אשר צורפו על ידי העותרת עצמה) - המחיר שגובה העותרת אינו נמוך כלל ממחיר השוק ובוודאי שאינו נמוך באופן משמעותי ממחיר השוק כפי שנדרש בקריטריון.

המשיב טוען כי אף לשיטתה של העותרת לא ניתן לומר כי שכר לימוד בסכום של 18,000 ₪ לשנה יכול להחשב כשכר הנמוך באופן משמעותי ממחיר השוק, שלטענת העותרת עומד על סכום 26,500 ₪ לשנה. המשיב חולק על יצירת "ממוצע" מלאכותי על ידי העותרת וטוען כי יש לבחון את טווח המחירים של השרות הניתן. המשיב טוען כי שכר לימוד של 13,500 ₪ במדעי היהדות אותו גובה העותרת, אינו נמוך מהמחיר שגובה מכון אחר הדומה לעותרת אלא אף גבוה ממנו.

7. ככלל, הארנונה מהווה מקור מימון עיקרי לפעולותיה של הרשות המקומית להספקת שירותים ולטיפול בשלל הנושאים הנמצאים באחריותה, במטרה לקדם ולשפר את רווחת התושבים שבתחומי הרשות.

פקודת הפיטורין מתווה את הכללים למתן פטור מתשלום ארנונה. לענייננו רלוונטי סעיף 5(י') לפקודת הפיטורין הקובע:

"הנכסים דלקמן יהיו פטורים מהארנונה הכללית, דהיינו:

(י) כל רכוש (לרבות רכוש המדינה) שמוסד – מתנדב לשירות הציבור משתמש בו אך ורק לשירות הציבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר על ידי שר הפנים לצורך פיטורין על פי סעיף זה".

8. בשנת 1999 גיבש המשיב קריטריונים שעל המוסד המבקש פטור מכוח סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין לעמוד בכולם (להלן – הקריטריונים). לענייננו רלבנטי סעיף 2 לקריטריונים (להלן – הקריטריון השני) הקובע לאמור:

"המוסד אינו גובה תמורה עבור פעולותיו או שהתמורה שהוא גובה נמוכה באופן משמעותי ממחירי השוק ומשקפת את הפן ההתנדבותי של המוסד" (נספח ז' לעתירה).

החלטת המשיב קבעה כי העותרת אינה עומדת בסעיף 2 לקריטריונים והשאלה הדרושה הכרעה היא, האם החלטה זו סבירה ומבוססת נכונה או האם קיימת עילה המצדיקה התערבות של בית משפט בהחלטה.

9. בתי המשפט חזרו וקבעו כי התערבות בהחלטת הרשות תעשה רק כאשר ההחלטה מגיעה לאי סבירות קיצונית ולהפרה בוטה של כללי המשפט הציבורי. כאשר ההחלטה שקיבלה הרשות מצויה במתחם הסבירות, בית המשפט אינו נכנס לנעליה ואינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעת הרשות הדנה ומחליטה בעניין הנתון בסמכותה.

על בסיס אמות המידה שהותוו לעיל אבחן את המקרה שבפניי.

בסעיף 2 לקריטריונים נקבעה אמת מידה לצורך הענקת פטור מארנונה של פעילות ללא תמורה בכלל או תמורה הנמוכה באופן משמעותי ממחיר השוק. מטרת הסעיף ליישם את התכלית המרכזית העומדת בבסיס הפטור של הענקת פטור לגופים אשר "הפן ההתנדבותי" של עיסוקם הוא דומיננטי ומשתקף, בין השאר, שהם מספקים שירותים ללא כל תמורה או בתמורה הנמוכה באופן משמעותי ממחיר השוק.

11. בענייננו העידה על עצמה העותרת כי המחיר שהיא גובה עבור השירותים המסופקים על ידה הוא מקביל למחירי השוק. בבקשה שהגישה העותרת היא נדרשה לפרט, בין השאר, מהי התמורה שהיא גובה עבור "שירותיה או פעולותיה". לעניין זה ציינה העותרת בבקשתה לפטור מארנונה כי -

"המוסד גובה מהתלמידים שכר לימוד והתמורה היא בהתאם למוסדות חינוכיים מקבילים עומדים במחירי השוק ובתחומים אחדים אף מתחת לרמת המחירים בשוק כגון לימודים למבוגרים לגיל השלישי" (נספח מש/1 לתשובת המשיב).

דברים אלה מדברים בעד עצמם ויש בהם הודאה מפורשת מפי העותרת עצמה כי המחירים שהיא גובה עבור השירותים הניתנים על ידה הם: "מקבילים, עומדים במחירי השוק".

12. המשיב טוען כי הקריטריון של "מחיר שוק" אינו מתייחס למקורות המימון של המוסד וכי כדי לבחון את המחיר שגובה המוסד תמורת השירותים שהוא מספק אין זה משנה מהיכן מגיעים מקורות המימון שלו. טענה זו יש לקבל. המשיב בחן נכונה את הנתונים שהציגה בפניו העותרת ומסקנתו כי העותרת אינה עומדת בתנאים הנדרשים בקריטריון השני מבוססת היטב.

העותרת גובה שכר לימוד בסכום של 18,000 ₪ לתואר ראשון במינהל עסקים וסכום של 13,500 ₪ לתואר שני במדעי היהדות. לעומתה, "מכון שכטר" (הדומה לעותרת), גובה שכר לימוד בסכום של 22,000 ₪ עבור התואר כולו ולא עבור שנת לימוד אחת, כפי שטענה העותרת. בנוסף, ב"מכון שכטר" זכאי התלמיד להנחה של 50% בשכר הלימוד לשנה אחת. לפיכך צדק המשיב בקביעתו כי שכר הלימוד ב"מכון שכטר" אף נמוך מזה שנוהג בעותרת. עוד קבע המשיב כי, בהתאם לנתונים שסיפקה העותרת, קיימות מספר מכללות המוכרות על ידי המל"ג שאינן מתוקצבות על ידי המדינה, בדומה לעותרת, בהן שכר הלימוד עומד על סכום 24,000 ₪ (כגון - המכללה האקדמית נתניה והקריה האקדמית בקרית אונו). סכום זה גבוה בשיעור של כ-30% משכר הלימוד שגובה העותרת. לדעת המשיב הפרש זה מעיד כי שכר הלימוד שגובה העותרת אינו יכול להיחשב נמוך משמעותית מ"מחיר השוק" שאינו אחיד, מוחלט וחד משמעי.

13. העותרת טוענת כי הפרש של 30% בשכר הלימוד בינה לבין מוסדות אחרים, משקף את הרווח המתקבל על ידי המוסדות כתוצאה ממתן השרות. לטענתה, יש בכך כדי לשקף את אופיה ההתנדבותי של העותרת המאפשרת לתלמידיה ללמוד לתואר במחיר הנמוך משמעותית מהמחיר שגובים מוסדות דומים אחרים.

העותרת טוענת כי הקריטריון השני אינו קובע אחוזים כאלה או אחרים שיש בהם כדי לשקף את תכליתו. לטענתה, דרישת המשיב למחיר הנמוך ב-50% ממחיר השוק, הינה בלתי סבירה וחסרת פרופורציה בנסיבות אופי השירות בו מדובר, ובשים לב לכך שהאוניברסיטאות הן היחידות המקיימות תנאי זה והן כידוע מתוקצבות על ידי המדינה.

טיעון זה יש לדחות.

מתן פטור מארנונה הינה החלטה מינהלית חריגה בשים לב לכך שפטור לאחד מביא בדרך הטבע להכבדת נטל התשלום המוטל בסופו של דבר על כלל הציבור.

את הקריטריונים שקבע המשיב יש לפרש וליישם בהתחשב בסוג ההליך שבו מדובר ובעובדה שהפטור הניתן למוסד מביא למעשה לחסר בקופה הציבורית. אך ברור הוא כי הנטל למלא חסר זה יוטל על הציבור, בין אם בתשלום בפועל ובין אם בקיצוץ שירותים הניתנים לכלל. לפיכך הפרשנות התכליתית של סעיף הפטור (הקריטריון השני) תעשה על דרך החריג ובצורה מצומצמת.

14. בענייננו, נועד הקריטריון השני להוכיח את האופי ההתנדבותי של המוסד המבקש את הפטור. הקריטריון מדבר על מתן שירותים ללא כל תמורה או בתמורה הנמוכה משמעותית ממחירי השוק. החלטת המשיב לפיה המחיר שגובה העותרת אינו עונה על קריטריון זה ,סבירה ומתיישבת נכונה עם תכליתו של הסעיף להחיל את הפטור כחריג, על דרך הצמצום - רק מקום בו מדובר במחיר הנמוך במיוחד. לדעת המשיב, המחירים אותם גובה העותרת עבור השירותים הניתנים על ידה, אינם מתיישבים עם תכלית הפטור ואינם מצדיקים העמסת הפטור על גבו של כלל הציבור.

15. יש לדחות את ההשוואה שערכה העותרת עם שכר הלימוד הנמוך שגובות האוניברסיטאות שמקורו בתקציב המדינה. שאלת מקור ההקצבה של הגוף אינה רלוונטית לענייננו והמשיב בחן את המחיר כפי שהוא נדרש ממקבל השירות, בלא קשר למקורות המימון של המוסד.

16. לסיכום, החלטת המשיב מבוססת היטב על הודעתה של העותרת עצמה ועל הנתונים שעמדו בפניו. ההחלטה מתיישבת עם פרשנות תכליתית וראויה של הקריטריונים למתן הפטור ולא מצאתי כי היא בלתי סבירה או חורגת ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבות של בית משפט.

לפיכך החלטתי לדחות את העתירה. העותרת תישא בהוצאות המשיב בסכום של 3,000 ₪ בצרוף מע"מ.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.