השלדים יוצאים מהארון

על הגלוי לעין ועל הנסתר מן העין

בשנת 1999 החליטה מועצת עיריית יבנה לשנות את צו הארנונה לשנת 1999 ולהרחיב את חיוב הארנונה למגורים גם על שטחי מרתף שלא חויבו בעבר.

שינוי נוסף בצו לשנת 1999 התייחס להעלאה בתעריף הארנונה, וזו אושרה על ידי שר הפנים ושר האוצר. דא עקא, בפנייה לשרים לא הזכירה העירייה את השינוי הנוסף בצו הארנונה לשנת 1999, שהתייחס להכללת שטחי המרתף בגדר השטחים המחויבים בארנונה למגורים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, השופטת ש. דותן, קבע, כי עמדת העירייה כי מדובר בתיקון טעות "עשוי לגרום להעלאת הארנונה על ידי שינויי סיווג 'יצירתיים' שמטרתם עקיפת דרישות חוקי ההקפאה". בית המשפט הורה על ביטול החיוב של המרתפים, אך דחה את העתירה להשבת תשלומים עודפים שהתקבלו אצל העירייה.

בית המשפט העליון, השופת א' חיות, קבע, כי סמכותן של הרשויות המקומיות לקבוע תעריפי ארנונה כפופה מאז מחצית שנות השמונים של המאה הקודמת לשורה של הגבלות סטטוטוריות שזכו לכינוי "הוראות ההקפאה".

המונח "בנין" מוגדר בסעיף 269 לפקודת העיריות, וחוק ההסדרים ותקנות ההסדרים אינם כוללים הוראות מדויקות באשר לשיטת חישוב השטח החייב בארנונה, למעט החובה להטיל את החיוב על פי מטרים רבועים.

הרשויות המקומיות קובעות בצווי הארנונה את שיטת חישוב השטח לצורך הטלת הארנונה ורשויות מקומיות שונות קובעות שיטות שונות, כמפורט בספר ארנונה עירונית מאת הנריק רוסטוביץ, פנחס גלעד, משה וקנין ונורית לב.

גם עיריית יבנה קבעה את שיטת חישוב השטח ללא שטחי המרתפים. שינוי שיטת חישוב השטח נועדה למנוע העלאות עקיפות של תעריפי הארנונה, אולם מותר לתקן טעות בחישוב השטח. עיריית יבנה שינתה את שיטת החישוב של השטח, והוסיפה את שטח המרתפים.

בית המשפט לא מצא צורך לדון בשאלה - האם לשרים יש סמכות לאשר שינוי בשיטת החישוב של השטח. הערעור נדחה.

הנשיאה בייניש והשופט א. א. לוי הצטרפו לפסק הדין.

אצל רשויות מקומיות רבות קבורים שלדים בארון של צווי הטלת הארנונה שהוטלו משנת 1986 ואילך. בעזרת זכוכית מגדלת וחשיבה אנליטית כמו של שרלוק הולמס ניתן לגלות שלדים אלה.

ואכן, בשנים האחרונות זכינו למספר פסקי דין, אשר הוציאו לאור מקצת משלדים אלה מהארון החשוך, והציבור זכה לראות אותן רשויות מקומיות בקלקלתן.

ראוי לציין, כי במרבית המקרים אלו שלדים עתיקים, ואין לזקוף לחובת פרנסי הציבור היום את חטאי קודמיהם. עם זאת, כאשר ראש הרשות המקומית כיום אוחז בקרנות המזבח הטמא, הוא הופך לשותף למי שטימא אותו בעבר.

מצוקתן הכלכלית של הרשויות המקומיות אינה מצדיקה לגבות תשלומי חובה, שנחקקו לא כדין. בתי המשפט מודעים כיום יותר מאשר בעבר לצורך לאזן את האינטרסים בין הרשות השלטונית לבין האזרח-הנישום.

ואל נא נשכח, כי טובתן של הרשויות המקומיות היא, בראש ובראשונה, טובתו של התושב, שבחר בנציגיו למועצת הרשות המקומית ובחר בראש הרשות המקומית על מנת שהם ישרתו אותו בדרך חוקית ובאופן צודק.

שליט נבחר ציבור, אשר טובת הארגון חשובה בעיניו מטובת יחידי הקבוצה, הוא שליט שאיבד את הקשר עם בוחריו, ואימץ את תפישת העולם של שליטים, שנמשכו למלכות על ידי נציגי אלוהים עלי אדמות, או של שושלת מלוכה בעלת דם כחול.

עורו השליטים !!!

דמכם אינו סמוק מדמו של נישום פלוני.

__________

עע"ם 8635/05 עיריית יבנה נגד רונית ארנפרוינד כהן ואח'

בית המשפט העליון, השופטים: הנשיאה ד' ביניש, א' א' לוי, השופטת א' חיות

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים עת"מ 1155/05 השופטת ש' דותן

ניתן ביום 15.5.2007

לפסק הדין המלא