ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 20/10/2019
גרסת הדפסה

עת"מ 4144/07 - מנהלי, תכנון ובניה

דני עאסי ואח' נגד המועצה המקומית פסוטה


31/5/2007

עתמ 4144/07

1 . דני עאסי

2 . פליפ קסיס

3 . והיב קסיס

4 . אליאס עאסי

5 . פליפ עאסי

נגד

המועצה המקומית פסוטה

בימ"ש לעניינים מינהליים חיפה

בפני: כב' השופט: ר. שפירא

[31.5.2007]

פסק דין

בפני עתירת תושבים ובעלי בתים במועצה המקומית פסוטה, המופנית כנגד המועצה המקומית, היא המשיבה. לב העתירה הוא דרישת העותרים לחייב את המועצה המקומית לסלול דרך שתקשר את בתיהם עם הכביש/רחוב הסמוך, באופן שיאפשר גישה לבתיהם. לטענתם הם מתגוררים בבתיהם שנבנו כחוק, חלקם כבר יותר מעשור שנים. אחד העותרים מתעתד לבנות את ביתו על פי היתר כחוק.

לטענת העותרים, לא הוכשר כביש/רחוב גישה לבתיהם, על אף שקיים תוואי מאושר לדרך ולמועצה המקומית אישור מהוועדה לתכנון ובניה לסלול את הדרך. כתוצאה מכך מוגבלת הגישה לבתי העותרים לשביל לא מוסדר, רווי מכשולים, באופן המסכם את העוברים בו. עוד טוענים הם כי עקב העדר כביש גישה לא ניתן להגיע לבתיהם עם רכבי חילוץ והצלה (אמבולנס, כבאית וכיוצ"ב). עוד משנת 1990 היו העותרים בקשרי התכתבות עם המועצה המקומית בעניין הדרך לבתיהם ואולם הנושא לא בא לפתרונו. ביום 12/2/06 שלחה המועצה המקומית מכתב בו ציינה המועצה המקומית כי פרצה דרך אל מקרקעי העותרים (נספח ח' לעתירה). למועצה ניתן היתר בניה לביצוע העבודות (נספח ז לעתירה) ואולם בפועל לא בוצעו עבודות עד היום. בהעדר דרך לא מקבלים העותרים גם שירותים מוניציפאליים שונים כגון מתקני פינוי אשפה במרחק סביר מבתיהם. העותרים טוענים כי המועצה המקומית פועלת בשרירות ובחוסר תום לב כאשר היא אינה מסדירה את הדרך לבתיהם ואינה דואגת לאספקת מכלול השירותים המוניציפאליים. בהתאם, ומהטעמים שפורטו בהרחבה בעתירה מבקשים העותרים כי בית המשפט יורה למשיבה, המועצה המקומית, לסלול לאלתר את הדרך לבתיהם.

המועצה המקומית הגישה תשובתה בכתב. חלק מטיעוניה אינם מן העניין, כמו למשל הניסיון לקשור סכסוך עם אחד העותרים בענייני תשלום ארנונה לנשוא העתירה, ומוטב לו לא היו נטענים כלל. לגופו של עניין אין המועצה המקומית מתכחשת לתפקידה ולחובתה לדאוג לדרך תקינה עבור בתי העותרים ואספקת שירותים מוניציפאליים. אלא שלטענת המועצה המקומית אותו תוואי דרך שאושר לפריצה הוא שביל ברוחב 2 מטר שיש בו זכות מעבר במקרקעין בבעלות פרטית. אין זו דרך גישה לבתי העותרים. בהתאם לתכנית מתאר חדשה המצויה כיום בשלבי אישור מתקדמים עתידים להיסלל כבישים ודרכי גישה באזור בו מתגוררים העותרים ואלו יהיו דרכי הגישה לבתיהם. אותו שביל אליו מכוונים העותרים בעתירתם הוא זכות למעבר במקרקעין פרטיים ולא תוואי דרך בהתאם לתכנית המתאר. אמנם העירייה פעלה לקבלת היתר להסדרת שביל זה ואולם מדובר בהיתר להכשרת זכות המעבר הקיימת ולא לפריצת תוואי לרחוב חדש במקום. לטענת המשיבה העותרים בנו את בתיהם כאשר ידעו שתוואי מעבר זה אינו דרך ציבורית בהתאם לתכנית המתאר וכי לא מתוכננת דרך בתוואי זה ואין להם להלין אלא על עצמם. המועצה טוענת כי בעבר סייעה בפריצת הדרך הנ"ל ואולם אחד השכנים, בעל זכויות במקרקעין גובלים, חסם את הדרך. עוד טוענת המועצה המקומית כי בקרוב תאושר תכנית המתאר החדשה ובה גם תוואי דרך ציבורית שתשרת את איזור מגורי העותרים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי אל המסקנה כי דין העתירה להדחות.

המועצה המקומית אינה חולקת על חובתה לספק שירותים מוניציפאליים, לרבות סלילת דרך גישה, לבתי העותרים. לטענתה אף מצויה תכנית מתאר חדשה בשלבים סופיים של אישור ולאחר אישורה תיסלל הדרך לבתי העותרים. הצהרה זו של המועצה המקומית מחייבת וחזקה כי תפעל על פי התחייבותה, כפי שהצהיר ב"כ בבית המשפט.

רואה אני כטעם לפגם את העובדה שהעותרים לא ציינו בעתירתם כי נכחו בישיבת המועצה שדנה בתכנית המתאר, כפי שעולה מטעוני בא כוחם בדיון בפני מיום 30/5/07 (עמ' 3 ש' 17). ראוי היה לציין זאת, לרבות מודעות העותרים לעובדה שתכנית מתאר חדשה מצויה בשלבי אישור מתקדמים. הדבר לא פורט כדבעי בעתירה ובכך לא קיימו העותרים את חובת הגילוי המלא החלה עליהם ולמעשה די היה בטעם זה כדי לדחות את עתירתם.

על זאת אוסיף כי למעשה מדובר בעניין שנדון בין הצדדים למעלה מעשר שנים. מכתב העירייה בעניין שביל הגישה נכתב כבר לפני למעלה מ- 11 שנים. בנסיבות אלו חל על העתירה שיהוי.

ואולם לא מטעמים דיוניים יש לדחות את העתירה.

תוואי הדרך נשוא העתירה אינו כביש גישה אלא דרך להולכי רגל, כפי שעולה מעיון בתכנית המתאר עצמה וכן במכתבו של מהנדס הועדה לתכנון ובניה מעלה נפתלי מיום 14/2/07, שצורף כנספח יג' לעתירה. מכאן שאין בסיס לדרישת העותרים לחייב את המועצה המקומית לסלול בתוואי זה דרך שתאפשר מעבר גם בכלי רכב, כמפורט בסעיף 1 לעתירה. לכל היותר, ואם תוכשר הדרך בעתיד, תהיה זו מדרכה להולכי רגל בלבד, כמפורט בתכנית הבניה. מכאן, שעל פי המסמכים שהציגו העותרים עצמם דינה של העתירה להסדיר בתוואי זה דרך מעבר לרכב, להדחות, בהיותה מנוגדת להוראות תכנית המתאר החלה על התוואי. לכל היותר ניתן יהיה להכשיר את המעבר הנ"ל כמדרכה להולכי רגל.

כאמור, המועצה המקומית התחיבה להסדיר את דרך הגישה לרכבים במסגרת התכנית המצויה בשלבי אישור ואינה מתכחשת לחובתה לעשות כן. משהתחיבה המועצה המקומית לפעול בהתאם אין עוד צורך במתן פסק דין שיחייבה לפעול, דבר שהיא מתחייבת לבצע ממילא.

עם זאת אבהיר כי העובדה שתושבים שבנו בתיהם כחוק אינם זוכים לחיבור בתיהם לדרך ציבורית וזאת לתקופה של למעלה מעשור שנים היא לכשעצמה בלתי סבירה. רשות מקומית חייבת לפעול להסדרת כל השירותים המוניציפאליים, לרבות דרכי גישה, לאלו שבנו בתיהם כחוק בהתאם לתכנית המתאר. מחדל בביצוע פעולות אלו לאורך זמן הוא בלתי סביר בעליל ואי קיום חובות המועצה המקומית על פי חוק.

בהתאם, בכפוף לרישום בפרוטוקטול בית המשפט את התחיבות המועצה לסלול דרכי גישה בהתאם לתכנית המתאר החדשה שתאושר, דין העתירה להדחות. אבהיר כי אם לא תפעל המועצה המקומית בנחישות לשם אישור תכנית המתאר וקיום התחייבויותיה בתוך פרק זמן סביר, יהיה בכך בגדר של התנהגות שלטונית בלתי סבירה, על כל המשתמע מכך, לרבות אחריות לנזקים שיגרמו כתוצאה מאי קיום החובה על פי חוק ובהתאם להתחייבותה בפני בית המשפט. ראוי הוא שהמועצה תפעל במהירות לאישור תכנית המתאר החדשה וסלילת דרכי הגישה בהתאם להתחייבותה. לחילופין, ואם אכן הוסרו כל ההתנגדויות של בעלי המקרקעין בהם עובר השביל המאושר לסלילה, כי אז ראוי הוא שהמועצה המקומית תפעל לסלילת אותו מעבר להולכי רגל, כל זאת בהתאם לאישור שניתן לה ע"י הוועדה לתכנון ובניה. כמו כן על המועצה המקומית לדאוג לכך שהתושבים/עותרים שבנו בתיהם כחוק יקבלו לאלתר את כל השירותים המוניציפאליים, לרבות פינוי אשפה ממתקנים שיוצבו במרחק סביר מבתיהם, באותה מידה שניתנים שירותים אלו לכלל תושבי המועצה.

בכפוף לאמור לעיל דין העתירה להדחות.

בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום י"ד בסיון, תשס"ז (31 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

ר. שפירא, שופט


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן