על פי דיני ההנחה בארנונה, ניתנת הנחה בארנונה למי שאין לו הכנסה באותה שנה שבה מתבקשת ההנחה בארנונה. נישום בארנונה, המבקש להוכיח שאין לו הכנסה, או שיש לו הכנסה נמוכה, אמור להמציא לרשות המקומית אישור מפקיד השומה. על פי לשון הפשט של דיני ההנחה בארנונה, אם לנישום אין הכנסה בפועל בשנה מסוימת, הוא זכאי להנחה בארנונה.
פיצויי פיטורין
על פי דיני מס ההכנסה, פיצויי פיטורין שמקבל עובד שכיר פטורים ממס הכנסה עד לתקרה מסוימת, והסכום העודף חייב במס הכנסה. חובת תשלום מס ההכנסה בגין פיצויי פיטורין אלה חלה באותה שנה שבה נתקבלו הפיצויים בידי העובד. במקרה כזה, ישלם העובד את מלוא מס ההכנסה עם קבלת פיצויי הפיטורין, ובשומות מס ההכנסה שיוצאו לו בשנים הבאות, לא יהיה לפיצויי הפיטורין כל ביטוי.
תעריפי מס ההכנסה הם פרוגרסיביים, ולכן, ישלם העובד את מס ההכנסה בתעריף המירבי אם יבחר לשלם את מלוא מס ההכנסה בשנה שבה נתקבלו פיצויי הפיטורין.
המחוקק ביקש להקל על העובד, והתיר לו לבקש "פרישה רעיונית" של סכום פיצויי הפיטורין, העולה על תקרת הפטור, עד ל- 6 שנות כספים. עובד שבוחר לבצע פרישה רעיונית, ייהנה מתעריפי מס ההכנסה הנמוכים בכל שנה, בתנאי שלא תהיה לו הכנסה אחרת באותן שנים. אצל נישום כזה, בשומות מס ההכנסה בשנים שלאחר קבלת פיצויי הפיטורין, יופיעו אותם סכומי פיצויים, שנכללו בפרישה הרעיונית לצורך הקטנת נטל מס ההכנסה, למרות שבאותן שנים לא משולמים לו פיצויי הפיטורין.
האם פיצויי פיטורין שנפרשו הם "הכנסה" לצורך הנחה בארנונה?
יש רשויות מקומיות הגורסות, כי פיצויי פיטורין שנפרשו לצורך הפחתת סכומי מס ההכנסה, נחשבים כ"הכנסה" בשנות הפרישה, ויש לקחת אותם בחשבון לעניין הזכאות לקבל הנחה בארנונה.
לפי גישה מחמירה זו, לוקחים בחשבון את סכום פיצויי הפיטורין שחייב במס הכנסה, ואשר מופיע בדו"ח השנתי של הנישום בתקופת הפרישה הרעיונית.
האם הפרישה הרעיונית של הכנסה מפיצויי פיטורין לצורך הפחתת מס הכנסה רלוונטית או לא לדיני הארנונה?
המבחן הראשון: אם נלך בעקבות הגישה המחמירה, כי לצורך קביעת הזכאות בהנחה בארנונה יש לקחת בחשבון את סכום פיצויי הפיטורין שחייב במס הכנסה, אשר בוצעה בו פרישה רעיונית ואשר מופיע בדו"ח השנתי של נישום א' בתקופת הפרישה הרעיונית, תתעורר השאלה: מהו דינו של נישום ב' ששילם את מלוא מס ההכנסה בשנה שבה נתקבלו פיצויי הפיטורין ולא ביקש פרישה רעיונית?
לצורך הנחה בארנונה, אין כל הבדל בין נישום א', שביקש לחלק באופן רעיוני את סכום פיצוי הפיטורין שחייב במס הכנסה, לבין נישום ב', שלא ביקש לחלק באופן רעיוני את סכום פיצוי הפיטורין שחייב במס הכנסה למעט ההבדל בסכומי מס ההכנסה. זה כמו זה קיבלו את פיצויי הפיטורין באותו יום, ולשניהם לא הייתה הכנסה אחרת בשנים הבאות.
המבחן השני: אם נלך בעקבות הגישה המחמירה, כי לצורך קביעת הזכאות בהנחה בארנונה יש לקחת בחשבון את סכום פיצויי הפיטורין שחייב במס הכנסה, אשר בוצעה בו פרישה רעיונית ואשר מופיע בדו"ח השנתי של נישום א' בתקופת הפרישה הרעיונית, תתעורר השאלה: האם יש לקחת בחשבון גם את סכום פיצויי הפיטורין שאינם חייבים במס הכנסה?
אין כל הבדל בין סכום פיצוי הפיטורין החייב במס הכנסה לבין סכום פיצויי הפיטורין הפטור ממס הכנסה, למעט תקרת הפטור ממס ההכנסה. אלה גם אלה הכנסות שנתקבלו בשנה שבה נתקבלו ופרישתם לשנות המס הבאות היא רעיונית בלבד.
המבחן השלישי: אם נלך בעקבות הגישה המחמירה, המיושמת על נישום א' אשר ביקש פרישה רעיונית לגבי סכום פיצויי הפיטורין החייב במס הכנסה, והקובעת, כי לצורך קביעת הזכאות בהנחה בארנונה יש לקחת בחשבון גם את סכום פיצויי הפיטורין הפטור ממס הכנסה, תתעורר השאלה: האם אצל נישום ג', אשר כל סכום פיצויי הפיטורים שקיבל היה פטור ממס הכנסה יש לקחת אותם בחשבון לעניין זכאותו לפטור מארנונה בשנות המס שלאחר קבלת ההכנסה?
ברי, כי גם על פי הגישה המחמירה, אין להחמיר עם נישום ג' לצורך זכאותו בפטור מארנונה, משום שהוא קיבל פיצויי פיטורין הפטורים ממס הכנסה.
צא ולמד, כי גם אצל נישום א' אין לקחת בחשבון לצורך זכאות בפטור מארנונה את סכום פיצויי הפיטורין הפטור ממס הכנסה, למרות שבנוסף להם הוא קיבל פיצויי פיטורין החייבים במס הכנסה וביקש פרישה רעיונית.
אם סכום פיצויי הפיטורין, הפטור ממס הכנסה, אינו נלקח בחשבון לצורך הזכאות בהנחה בארנונה, אזי כלל זה חל גם על פיצויי הפיטורין, החייבים במס הכנסה אצל נישום ב', שכאמור, לא ביקש פרישה רעיונית, משום שתקרת הפטור ממס הכנסה לעניין פיצויי פיטורין אינה רלוונטית לעניין הכנסתו של נישום בארנונה.
ולבסוף, אם פיצויי הפיטורין החייבים במס הכנסה אצל נישום ב' אינם נלקחים בחשבון לצורך הזכאות בהנחה בארנונה, אזי כלל זה חל גם על פיצויי פיטורין החייבים במס הכנסה אצל נישום א', שביקש פרישה רעיונית, משום שהפרישה הרעיונית של פיצויי הפיטורין היא פיקציה משפטית לעניין מס הכנסה, ואין לה נפקות לכל עניין אחר.
הגישה המחמירה הנ"ל אינה עולה בקנה אחד עם מטרת החקיקה של ההנחות בארנונה. הפרישה הרעיונית של הכנסה מפיצויי פיטורין נועדה להיטיב עם העובד באמצעות הפחתת מס הכנסה, והיא אינה רלוונטית לדיני הארנונה. נישום, שבחר לפרוש את ההכנסה החייבת מפיצויי הפיטורין, זכאי להנחה בארנונה אם אין לו הכנסה אחרת בשנות המס שלאחר פיטורין וקבלת פיצויי הפיטורין.
לעניין דיני ההנחה בארנונה, אין מקום להבדיל בין שלושת הנישומים הנ"ל.
אודות ARNONA
גרסת הדפסה
