ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 22/10/2019
גרסת הדפסה

א 1035/01 - מחוזי, ארנונה

עיריית חיפה נגד רויאל קלאס אירועים בע"מ ואח'


5/8/2007

א 1035/01

עיריית חיפה

נגד

1 . רויאל קלאס אירועים בע"מ

2 . עידן - דוד נכסים בע"מ

3 . איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ

4 . נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ

5 . איטח יעקב

6 . איטח יצחק

7 . קדוש אמסלם משה

בית המשפט המחוזי בית משפט בחיפה

בפני: כב' השופטת ר. חפרי - וינוגרדוב

[5.8.2007]

פסק דין

1. עיריית חיפה הגישה תביעה זו בסדר דין מקוצר כנגד שבעת הנתבעים הנזכרים בכותרת בגין תשלומי ארנונה עבור שלושה נכסים והם:-

א. נכס המצוי ברחוב מקלף מרדכי 3/2 במפרץ חיפה (חלקה 16 גוש 11665).

ב. נכס המצוי ברחוב ההסתדרות 8/16 במפרץ חיפה (חלקה 15 גוש 11665).

ג. נכס המצוי ברחוב ההסתדרות 60/3 במפרץ חיפה (חלקה 12 גוש 11661).

העירייה טוענת בכתב התביעה שבגין הנכס הראשון קיים חוב ארנונה בגין החזקתו לתקופה שמחודש ינואר 1995 בסך 1,151,403.34 ₪, בגין הנכס השני קיים חוב ארנונה בגין החזקתו לתקופה החל מחודש יוני 1989 בסך 247,854.90 ₪, ובגין הנכס השלישי קיים חוב ארנונה בגין החזקתו לתקופה שמחודש מאי 1989 בסך 1,354,041.01 ₪.

התובעת טוענת כי נתבעת 2 - עידן דוד נכסים בע"מ (להלן- עידן דוד), הינה או היתה הבעלים ו/או בעלי זכות ההחזקה בנכס השלישי ומהווה מחזיק הנכס כמשמעותו בפקודת העיריות וכי נתבעת 4 - נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ (להלן - חברת נס או נס), הינה או היתה הבעלים או בעלי זכות ההחזקה בנכס הראשון והשני ומהווה מחזיק הנכס כמשמעותו בפקודת העיריות.

נטען כי נתבע 5, יעקב איטח, הינו בעל המניות העיקרי בנתבעות 2 ו- 4 ו/או מנהלן ו/או חבר בדירקטוריון, וכי נתבע 6, יצחק איטח, הינו בעל המניות העיקרי בנתבעות 2, 4, 3 ו/או מנהלן ו/או חבר בדירקטוריון, וכי נתבע 7, קדוש משה אמסלם, הינו בעל מניות עיקרי בנתבעות 4, 2, 1 ו/או מנהלן ו/או חבר בדירקטוריון.

עוד טוענת העירייה כי נתבעות 1 עד 4 הוקמו על ידי נתבעים 5 עד 7 בסמוך לחיובן ועקב חיובן של נתבעות 2 ו- 4 לשלם את חוב הארנונה וכי פעילות הנתבעות הועברה מאחת לשניה ולבסוף לידי נתבעת מס' 1 במטרה לחמוק מתשלום חוב הארנונה לתובעת, להונותה ובמטרה להבריח רכושן של הנתבעות ורכושם של הנתבעים 5 עד 7 מן התובעת ועל ידי כך לסכל כל נסיון גביית החוב בהליך מינהלי ומשפטי.

משכך עתרה בתביעה זו, שהוגשה ב- 30.9.01, לחייב את הנתבעים בתשלום חובות הארנונה.

2. הנתבעים הגישו 7 בקשות רשות להתגונן - כל נתבע ובקשתו (בש"א 16449/01 עד בש"א 166455/01).

5 בקשות שהוגשו על ידי רויאל קלאס ארועים בע"מ (נתבעת 1, להלן - רויאל קלאס), עידן דוד נכסים בע"מ (נתבעת 2), איי.אם.איי.איי. השקעות בע"מ (נתבעת 3, להלן איי.אם. איי.איי), נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ (נתבעת 4), ואיטח יעקב (נתבע 5), נתמכו בתצהיר שנערך על ידי יעקב איטח, הנתבע 5.

בקשתו של איטח יצחק (נתבע 6) נתמכה בתצהיר שערך יצחק איטח עצמו ובקשת קדוש אמסלם משה (נתבע 7) נתמכה בתצהיר שערך קדוש אמסלם עצמו.

בש"א 16453/01 ובש"א 16450/01 - בקשות רויאל קלאס ואיי.אם.איי.איי

התצהירים שהוגשו בתמיכה לבקשות רויאל קלאס ואיי.אם.איי.איי (נתבעות 1 ו- 3) הינם תצהירים זהים ויעקב איטח מצהיר בהם כי הינו מבעלי המניות במבקשות.

עיקר טענותיו בתצהירו הוא כי יש לדחות התביעה כנגד המבקשות מחסר עילה, שכן, התובעת לא פרטה ולא כללה בתחשיביה כל תחשיב בענין חוב נטען של המבקשות, אלא, צרפה תחשיבים בדבר חובן הנטען של חברת נס וחברת עידן דוד בלבד. נטען כי תדפיס החובות שצורף לתביעה אינו רלבנטי למבקשת ואינו משקף את חובה אם קיים בכלל חוב כזה.

עוד נטען כי טענת התובעת לפיה המבקשות הוקמו רק לצורך "חמיקה" מתשלום ארנונה, הונאת התובעת וכיוצא בזה, אין להן על מה לסמוך ואין בהן הגיון מסחרי כשמטרת הקמת המבקשת היא ניהול כלכלי של עסקיה למן הקמתה וכך צויין בתזכיר התאגדותה.

נטען כי לא הוכחו היסודות הנדרשים בחוק החברות 1999 לצורך הרמת מסך, כי אין להסיק מפניה לגיטימית לבית המשפט שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

נטען כי מכתב התביעה עולה כי התובעת נכשלה בגביית חובה מהחייבים האמיתיים ולכן עושה כמיטב יכולתה לתבוע את כל המעורבים בין שהינם חייבים על פי דין ובין שאינם, כדי להפרע בכל מחיר תוך ניצול לרעה של בית המשפט.

בש"א 16449/01 - בקשת עידן דוד

בקשה זו הוגשה על ידי עידן דוד נכסים בע"מ (הנתבעת 2). התצהיר המלווה בקשה זו, תצהירו של יעקב איטח, דומה לתצהיר שליווה את שתי הבקשות הקודמות אך נזכר בו כי ב- 1.1.98 השכירה עידן דוד בע"מ את הנכס לחב' נס בע"מ ועל כן היה וקיים חוב ארנונה, הרי הוא באחריות המחזיק. עוד טוען המצהיר, כי ראיה לכך שכיסתה את חובותיה בגין ארנונה בתקופה בה היתה מחזיקה בנכס הינם תשלומים המופיעים בתחשיבי העירייה המכסים את חובות הארנונה עד ליום 1.1.98 בו השכירה עידן דוד את הנכס לחב' נס בע"מ. עוד נטען בתצהיר זה, כי לאור תחשיבי העירייה חב' נס היא שהיתה חבה לה, אם בכלל, חוב ארנונה, ומה איפוא להקמת המבקשת אשר אין לה חובות לחוב כביכול של חברת נס.

בש"א 16452/01 - בקשת נס

בקשה זו הוגשה על ידי נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ.

בתצהירו מסר יעקב איטח כי הינו משמש כמנהל במבקשת, מוסר כי נוסדה רק ב- 1/98 וכי לא מובן כיצד רואה העירייה קשר בין חיוב ארנונה מ- 1989 להקמתה ב- 1998, כ- 9 שנים מאוחר יותר.

בש"א 16451/01 - בקשת יעקב איטח

בקשה זו הוגשה מטעם יעקב איטח עצמו הטוען בתצהירו כי מעולם לא היה הבעלים או בעל זכות החזקה או המחזיק בנכסים באופן אישי וכי התדפיס שצורף לתביעה אינו רלבנטי לו וכי הוא משקף, אם בכלל, חוב שאינו שייך לו. המצהיר טוען כי לא ברור לו כיצד העירייה מנסה לחייבו בחוב לא לו השייך לחברות שונות בגין ארנונה, שהרי ברור שהוא עצמו הינו יישות משפטית נפרדת מאותן חברות.

בש"א 16454/01 - בקשת יצחק איטח

בש"א זו הוגשה על ידי יצחק איטח.

תצהירו של יצחק זהה לתצהירו של יעקב בבש"א 16451/01. גם יצחק טוען בתצהירו כי התביעה הינה לתשלום ארנונה בגין נכסים שאינו הבעלים שלהם או בעל זכות החזקה או המחזיק בהם ומצהיר כי מעולם לא היה הבעלים או בעל זכות החזקה בהם באופן אישי.

בש"א 16455/01 - בקשת קדוש אמסלם משה

בש"א זו הוגשה על ידי קדוש אמסלם משה ותצהירו זהה לתצהיר יצחק ויעקב בבקשות הרשות להתגונן שהוגשו מטעמם - בש"א 16451/01 ו- בש"א 16454/01.

3. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהירים. מטעמה של העירייה התובעת נערך תצהירו של יוסי גדיאל, מנהל מחלקת אכיפת הגביה בעירייה (ת/1). מטעם הנתבעים נערך תצהיר אחד, הוא תצהירו של יעקב איטח.

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ב- 31.12.03 הודיע בא כח העירייה כי הסכום הנתבע בכתב התביעה ננקב לאחר הפחתת הסכום ששולם בסך 475,000 ₪, על פי הסדר שנעשה בשנת 2000 והועלה על הכתב במכתב עו"ד רוזנברג מ- 24.1.01. מר גדיאל נחקר על תצהירו ובמועד שהיה קבוע להבאת ראיות הנתבעים ביקשה בא כח הנתבעים להגיש את תצהירו של יצחק איטח, שכן, המצהיר הקודם, יעקב איטח, נאלץ לנסוע לחו"ל לרגל עסקיו. הבקשה התקבלה ותצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם הנתבעים כראיה, הוא תצהירו של יצחק איטח (נ/1), בעוד תצהירו של יעקב איטח, שהוגש לפני כן, איננו מהווה ראיה בתיק.

4. רקע עובדתי

מתברר כי עוד ב- 24.1.01 שלח היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד משה רוזנברג, ליעקב איטח, מכתב בענין חוב הארנונה (בו פורט ההסדר שהושג בשנת 2000) בו מצוין כי ועדת הפשרות בהליכים משפטיים בעירייה אישרה הסדר תשלום שגובש עם יעקב, לבקשתו, לפיו ישלם מחצית מחוב העבר דאז בסך 1,400,000 ₪, דהיינו, 700,000 ₪, וכן, את מלוא חובו השוטף לשנת 2000 בסך 728,000 ₪. עוד מצוין במכתב זה, כי לפנים משורת הדין הכותב מאשר ליעקב להשלים את תשלום הסכומים הכלולים בהסדר התשלום עד 10.2.01 וכי היה ולא יוסדר תשלום יתרת הסכומים, יהיה הסדר התשלום הנ"ל בטל ומבוטל וחובו של יעקב יועמד על מלוא הסכום הרשום בפנקסי העירייה (נספח ט' ל- נ/1 ונספח לט' ל- ת/1).

ב- 20.2.01 הגישה רויאל קלאס ארועים בע"מ הליך של המרצת פתיחה לבית משפט השלום בחיפה למתן פסק דין הצהרתי לפיו רויאל קלאס ארועים בע"מ היא הבעלים היחיד והבלעדי של כל הריהוט, הציוד, הקבועות, המלאי העסקי המצויים בעסקים הידועים כאולם שמחות רויאל קלאסיק בשד' ההסתדרות 60 מפרץ חיפה וארמונות היכל דוד ברח' מקלף 3 מפרץ חיפה, ומהווים את תכולתם. עוד התבקש בית המשפט, להצהיר כי למשיבים - עידן דוד נכסים בע"מ ואיי.אם.איי בע"מ אין שום זכויות קניין או זכות נטענת אחרת בתכולת אולמי השמחות רויאל קלאסיק והתבקש צו המכוון למשיבים או למי מהם להימנע מפגיעה בזכויות הבעלות - קניין והחזקה של המבקשת בכל תכולת אולמי השמחות רויאל קלאסיק וארמונות היכל דוד. על פי האמור בתצהיר שצורף להמרצת הפתיחה, מצוין כי המבקשת, רויאל קלאסיק ארועים בע"מ, חתמה ב- 15.2.01 על הסכמים עם עידן דוד נכסים בע"מ ואיי.אם.איי בע"מ, לפיהם קיבלה על עצמה ניהול והפעלה, בין היתר של אולמי שמחות הידועים בשם רויאל קלאסיק בשד' ההסתדרות 60, וארמונות היכל דוד ברח' מקלף 3, וכל תכולת האולמות הם רכושה, ואין לשום אדם או גוף אחר, שום זכות בתכולה. תובענה זו הועברה על ידי כב' נשיא בית משפט השלום לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ובהמשך נמחקה (נספחים לד', לה' ל- ת/1).

ב- 30.9.01 הוגשה התביעה הנוכחית.

ב- 22.10.01 פנתה הנתבעת 1, רויאל קלאס ארועים בע"מ, למחלקת הגבייה בעירית חיפה במכתב ובו ציינה כי לאחר שקיבלה את תביעתה המשפטית של העירייה, היא פונה שנית בבקשה להסכם פשרה ביחס לחוב הארנונה ומבקשת להתחשב בכך שב- 29.5.01 הוצא צו סגירה נגד אולמי רויאל קלאסיק בגין מבנים מסוכנים, עקב אסון ורסאי. במצב זה, כותבת הפונה, נאלצה לבטל ארועים רשומים וחדלה מפעילות עסקית באמצע העונה, דבר שגרם לה נזקים בלתי הפיכים. משכך, ביקשה לשלם ארנונה בסך של 1,000,000 ₪ בפריסה ל- 30 חודש, כשהסכום הנ"ל יכסה את החוב עד לסוף שנת הכספים, קרי, עד 31.12.01, ויכלול את מיסי הארנונה לאולמות היכל דוד, ארמונות היכל דוד, ורויאל קלאסיק, שנוהלו עד ל- 4/01 על ידי חברת ניהול בשם נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ, שהסתבכה, כשהחברה החדשה, רויאל קלאס ארועים בע"מ, נאלצה ליטול עליה את כל חובות החברה הישנה שנרכשה מידי נס ומנהלת כיום את מרכזי הארועים ומעוניינת לסלק את החוב ולפתוח דף חדש (נספח מ' לתצהיר גדיאל, ת/1).

בתשובה השיבה העירייה ב- 31.10.01 כי התביעה שהוגשה ב- 30.9.01 הוגשה בגין חוב שהצטבר לסכום כולל של 2,753,299.25 ₪, כי אין מניעה לסלק את החוב בתשלומים, באופן שיוסכם עליו, אך כי הסכום שהוצא איננו מקובל (נספח מא' ל- ת/1).

בעקבות פניית רויאל קלאס מ- 22.10.01, לא נקשר הסדר נוסף.

5. חובת תשלום מיסי ארנונה

נושא הארנונה הכללית מוסדר בס' 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג - 1992 (להלן: חוק ההסדרים).

חובת תשלום הארנונה חלה על ה"מחזיק למעשה בנכס" כפי שהוגדר בס' 1 לפקודת העיריות (נוסח חדש), המשלים את הגדרת המונח בסעיף 269 לפקודת העיריות ומשמש לפירוש המונח גם ביחס להוראות הרלבנטיות בחוק ההסדרים.

ההגדרה בסעיף 1 לפקודת העיריות (נוסח חדש) מורה כדלקמן:-

""מחזיק" - אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;"

ה"מחזיק למעשה", לצרכי ארנונה, פורש כגורם בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס במועד הרלבנטי לחיוב וראה רע"א 9813/03 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' עירית ראשון לציון תק-על 2007 (1) 1239, פסק דין מ- 4.2.07 וכן, ע.א. 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטיין נ' עירית ראשון לציון תק-על 2003 (1) 1478.

בענין רע"א 9813/03 הנ"ל צוין כי הביטוי "מחזיק" אינו מתכוון דווקא למי שמוקנות לו הזכויות המשפטיות המקיפות ביותר לגבי הנכס, אלא למי שהינו בעל הזיקה הקרובה ביותר אל הנכס באופן יחסי, כאשר זיקתו של בעלים לנכס לצורך הנדון עשויה לסגת, מקום שקיים שוכר או בר רשות או מחזיק במובן אחר, אך המצב יהיה שונה, מקום שלא קיים גורם חוצץ והבעלים הוא העומד לבדו מול הרשות (ראה שם, סוף פסקה 8 לפסק הדין).

6. בעוד בכתב התביעה נטען כי חוב הארנונה בגין החזקת הנכסים הוא ביחס לנכס ברח' מרדכי מקלף 3 בגין התקופה החל מ- 1/95 בסך 1,151,403.34 ₪, ביחס לנכס ברח' ההסתדרות 8/16 בגין התקופה החל מיוני 89' בסך 247,854.90 ₪, ובגין הנכס ברח' ההסתדרות 60/3 בגין התקופה החל ממאי 98' בסך 1,354,041.01 ₪, כאשר הערכים הננקבים הם ל- 9/01, הרי בתצהירו של יוסי גדיאל מצוין כי הסכום הנדרש עבור הנכס ברח' ההסתדרות 8/16 בסך 247,854.90 ₪ מתייחס לתקופה שהחל מינואר 96'. עוד מצוין בתצהיר, כי שלושת החיובים ננקבו בגין תקופות שעד למועדים שונים בחודש דצמבר 01'.

7. תצהירו ועדותו של גדיאל

בתצהיר זה מציין גדיאל כי עידן דוד נכסים בע"מ נרשמה ב- 5.10.97, נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ נרשמה ב- 4.1.98, איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ נרשמה ב- 18.6.90, ורויאל קלאס ארועים בע"מ נרשמה ב- 14.2.01.

גדיאל טוען בתצהירו שנס, שנרשמה ב- 4.1.98, החלה לנהל אולמות שמחה והיתה למחזיק הנכסים ברח' מקלף 3 וההסתדרות 8/16 ומפנה להסכם ניהול חברה מ- 4.1.98 (נספח ז' ל- ת/1). נספח זה הוא הסכם שנערך בין יצחק ויעקב איטח, משה קדוש ואסתר סוסנה וחברת נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ משד' ההסתדרות 60 מפרץ חיפה, ואכן, בס' 3 להסכם מצהירים הצדדים כי חברת נס תנהל עסק של אולמי שמחות וקייטרינג שינוהלו בשלב הראשוני ברח' מקלף 3, בשני האולמות שהחברה תשכור מחברת איי.אם.איי.איי. השקעות בע"מ.

אין בהסכם זה איזכור של הנכס ברח' ההסתדרות 8/16.

עוד טוען גדיאל, כי בכל זמן רלבנטי לתביעה נוהלו הנכסים כמרכזי ארועים שכונו על ידי הנתבעים כ"ארמונות היכל דוד" ברח' מקלף 3, "היכל דוד" בנכס שברח' ההסתדרות 8/16, ו"רויאל קלאסיק" בנכס שברח' ההסתדרות 60/3 (ס' 8 ל- ת/1).

לתצהירו צירף גדיאל תדפיסי חיוב ארנונה המתייחסים לגוש 11665 חלקה 16 המצוי ברח' מרדכי מקלף 3/2 מספר פיזי 1125455, ביחס לתקופה שמ- 31.12.95 ועד סוף שנת 2001. השם הנקוב בתדפיסים אלה הוא שמה של חברת נס.

כן צורפו לתצהיר תדפיסי חיוב המתייחסים לגוש 11665 חלקה 14 ברח' ההסתדרות 8/16 מספר פיזי 1124068 על שם חברת נס, לתקופה שמ- 1.4.90 ועד סוף 9/01, בסכום של 247,910.98 ₪, כשכאמור לעיל, החוב הנתבע בגין נכס זה מתייחס רק לתקופה שמ- 1/96.

יש לשים לב לכך שאמנם על פי הכתובת והמספר הפיזי זהו הנכס הנזכר כנכס השני בתביעה ובתצהיר גדיאל, אך בעוד בתביעה ובתצהיר מצוין כי מדובר בגוש 11665 חלקה 15, הרי בתדפיסי החיוב מדובר בגוש 11665 חלקה 14. למרות אי התאמה זו אין מחלוקת בדבר זיהוי הנכס ומדובר בנכס בו מתנהל אולם שכונה "היכל דוד", נכס המצוי ברח' ההסתדרות 8/16.

עוד צורפו תדפיסים המתייחסים לגוש 11661 חלקה 12 ברח' ההסתדרות 60/3, מספר פיזי 1124523 כשהשם הנקוב הוא "עידן - דוד נכסים" לתקופה שמ- 1.5.98 ועד סוף 9/01, בסכום של 1,354,040.92 ₪.

על פי תצהירו של גדיאל, דורשת העירייה את חוב הארנונה בגין החזקת שלושת הנכסים הנדונים (ס' 5 ל- ת/1), בהתאם לתדפיסי חוב הארנונה שצורפו לתצהיר.

8. גדיאל מוסיף בתצהירו ומפרט נסיונות גביה מינהליים שנעשו ביחס לנכסים הנדונים, טרם הגשת התביעה.

נמסר, בין היתר, על הודעת דרישה שהוצאה ביולי 99' ותעודות לתפיסת מטלטלין שהוצאו ביולי ודצמבר 99' לעידן דוד בגין הנכס ברח' ההסתדרות 60/3, ופעולה דומה שבוצעה גם במהלך שנת 2000, כאשר ב- 1.11.00 בוצע עיקול ברישום של מטלטלין.

פעולות דומות נעשו ביחס לעסק "היכל דוד" שבנכס שברח' ההסתדרות 8/16, מקום שבשנת 2000 היה העסק רשום בפנקסי העירייה על שם "ארמונות היכל דוד בע"מ", אך נמסר כי נציג הנתבעים הציג במקום על פי חשבונית מס' 4000 (מ- 10.4.00) וקבלה מס' 2000 מ- 2.8.00, כי העסק במקום זה והעסק ברח' מקלף 3 הם בבעלות חברת נס (ראה נספחים כב' 1 ו- 2 ל- ת/1).

בשנת 99' ובשנת 2000 הוצאו דרישות ותעודות לתפיסת מטלטלין לארמונות היכל דוד בע"מ ביחס לנכס ברח' מקלף 3 ובוצע עיקול ברישום.

9. עיון בחשבונית מס' 4000 מ- 10.4.00 מראה כי בראש המסמך מצד ימין מופיע "נס אולמי שמחות בע"מ" מקלף 3 חיפה 32690 ומספרי טלפון. בתחתית המסמך, לכל רוחבו, מצויינים שמות שלושת האולמות - ארמונות היכל דוד, רויאל קלאסיק הולס והיכל דוד. הכתובת הניתנת מתחת לשלושה שמות אלה היא צ'ק פוסט מקלף 3 חיפה.

גם הקבלה מס' 7000 מ- 2.8.00 הוצאה על נייר זהה וכך גם עדכון הזמנה מס' 5000 מ- 22.1.01 (נספחים כב' 1 ו- לא' ל- ת/1).

10. ב- 22.1.01 פעלה העירייה לביצוע עיקולים בשלושת הנכסים, אך לאור טענות יעקב איטח במקום, לפיהן מי שיושב בנכסים היא חברת נס, הורתה המשטרה כי לאור מסמכים שהציג איטח ובהם קבלות וחשבוניות ואישורו של עו"ד אבוחצירה, לא תוכל העירייה להמשיך בביצוע העיקול אלא אם תצטייד בצו עיקול על שם חברת נס, עניינים שפורטו בתצהירה של עו"ד גב' אסיף, נספח לז' ל- ת/1.

במהלך נסיון גביה זה שנערך בינואר 01' הוצג בפני המעקלים מכתבו של עו"ד אבוחצירה מ- 22.1.01 לפיו כל תכולת האולמות, היכל דוד, ארמונות היכל דוד ורויאל קלאסיק, הינה בבעלות נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ והיא המנהלת את האולמות (נספח לו' ל-ת/1).

11. עוד טוען גדיאל בתצהירו להרמת מסך כנגד הנתבעות 4-1, וטוען כי חברות אלה הוקמו תוך שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, על ידי נתבעים 7-5 בסמוך לחיובן של נתבעות 2 ו- 4 בתשלום הארנונה, הכל כדי לחמוק מתשלום חוב.

12. בחקירתו על תצהירו מסר המצהיר, מר גדיאל, כי החוב שהוא מתייחס אליו בתצהירו ביחס לנכס ברח' מקלף 3, הוא עד 2.12.01, ציין כי החיוב השנתי הוא 309,489 ₪ ובתשובה לשאלה האם מאחר והתביעה הוגשה ב- 30.9.01 נכון להפחית את הדרישה עבור חודשים אוקטובר ונובמבר 01', השיב שהסכום המתקבל עבור חודשיים הוא 52,226 ₪ (עמ' 12).

לעניין הנכס ברח' ההסתדרות 8/12 אישר כי עד לינואר 96' שולמו החובות עבור נכס זה והחיוב הוא לתקופה שמ- 1/96 (עמ' 12).

משהוצג לו שהגורם שניהל בפועל את שלושת העסקים היא חברת נס, השיב שהחיוב בעירייה התנהל על שם חברת נס ביחס לנכס ברח' מקלף ובשד' ההסתדרות 8/12 אך החיוב בגין הנכס בשד' ההסתדרות 60 התנהל על שם עידן דוד נכסים וציין כי הוא איננו יודע מי בפועל ניהל את הנכסים (עמ' 18). מר גדיאל אישר שידוע לו כי חברת איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ היא הבעלים של הנכס ברח' מקלף 3 ולא ידע לאשר כי גם לעידן דוד יש זכויות בנכס זה. לדבריו, החיוב בגין הנכס בשד' ההסתדרות 60 התנהל עד שנת 01' על שם עידן דוד, שכן, לא התקבלה בעירייה הודעה על שינוי המחזיק. מאידך, אישר שהתשלום שהתקבל, התקבל מחברת נס. לגישתו, מקום שהמשיכו לחייב את עידן דוד משמע הדבר שלא התקבלה הודעה על פיה הנכס מתנהל על ידי גורם אחר (עמ' 19). כשנשאל מדוע איי.אם.איי.איי, למרות שאינה רשומה בעירייה כמחזיקה, נתבעה בתביעה, השיב שאולי הוטעו ברישומים הקיימים בעירייה (עמ' 20). העד לא ידע לומר מה עושות החברות השונות ומה עיסוקיהן ומסר כי שינוי שמות החברות המחזיקות בנכסים נעשתה למטרת השתמטות מתשלומי ארנונה. בהמשך, מסר כי את המידע שיש לו במועד מתן עדותו על חברת נס קיבל רק לאחר ביצוע נסיון העיקול (עמ' 21). לאחר מכן אישר שידוע לו שנס ניהלה את שלושת הנכסים, אך כי הדבר נודע לו רק בדיעבד (עמ' 22). לבסוף מסר כי כל פעם שנצבר חוב על שם חברה אחת, כשמגיעים המעקלים הם מוצאים במקום חברה אחרת. גדיאל לא טען שהבעלים מתחלפים, אלא שהמחזיקים מתחלפים (עמ' 23).

13. תצהירו ועדותו של יצחק איטח

בתצהירו של יצחק איטח, נ/1, מציין המצהיר כי החברות איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ (נתבעת 3) ועידן דוד נכסים בע"מ (נתבעת 2) הן חברות שעיסוקן בהשקעות בנכסים, מגרשים ובנין, ואינן עוסקות בניהול העסקים עצמם ו/או ניהול אולמות הארועים. עוד מצוין בתצהיר, כי יתר החברות הנתבעות, קרי, רויאל קלאס ארועים בע"מ (נתבעת 1) ונס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ (נתבעת 4), עיקר עיסוקן הוא בהפעלת אולמי חתונות ו/או עיסוק במזון ו/או מסעדנות (סעיף 8 ו- 10 ל- נ/1).

בתצהירו פירט המצהיר כי בעליו של הנכס ברח' מקלף 3 בכל הזמנים, היתה חברת איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ, כאשר לעידן דוד נכסים בע"מ יש זכויות במבנה, כי הבעלים של הנכס ברח' ההסתדרות 60/3 היא חברת עידן דוד נכסים בע"מ, כשגם לאיי.אם.איי.איי בע"מ זכויות בנכס זה (ס' 8 לתצהיר).

אין פירוט מלא בדבר בעלי הנכס שברח' ההסתדרות 8/16, אך מצוין כי לאיטח יעקב זכויות בנכס בשד' ההסתדרות 8 (ס' 9 לתצהיר).

בתצהירו מזכיר איטח כי הוא מצרף נסחי טאבו - נספחים ו', ז' ו- ח' לתצהירו, אך לא מצאתי נספחים כאלה (ס' 9 לתצהיר).

איטח מאשר כי חברת נס (נתבעת 4) ניהלה למעשה את שלושת הנכסים - ברח' מקלף 3 ושד' ההסתדרות 8/16 ו- 60/3, בתקופה שמשנת 98' ועד שנת 01', כאשר חברת רויאל קלאס ארועים בע"מ (נתבעת 1) המשיכה את הניהול מפברואר 01' וממועד זה הינה המחזיקה לענין שלושת הנכסים (סעיף 13 לתצהיר).

עוד מוסר איטח בתצהירו, כי מ- 24.1.02 מנהלת את הנכס ברח' מקלף 3 חברת בשם "תמי אולמי שמחות בע"מ" (סעיף 8 לתצהיר).

בתצהירו מאשר המצהיר למעשה כי חוב הארנונה עד למחצית 2/01 הוא חובה של חברת נס בע"מ, שניהלה את שלושת האולמות, ומציין כי נסיונו להגיע להסדר עם העירייה נעשה בשמה של חברה זו (ס' 13 לתצהיר).

14. בין הראיות הוגש כאמור לעיל גם אישור שנערך על ידי עו"ד א. אבוחצירה ב- 22.1.01, לפיו חברת נס היא המנהלת ובעלת כל התכולה של כל שלושת האולמות, הגם שהאולם הראשון הנזכר במסמך נזכר תוך ציון כתובת לא מדוייקת.

עורך המסמך מציין כי הודעה על כך נמסרה בזמנו לעירית חיפה (נ/2).

בתצהירו מפנה איטח למסמך זה בהתייחס לטענה כי חברת נס היא המנהלת את שלושת הנכסים. עוד מפנה המצהיר לנספח ב' לתצהירו, הוא הסכם ניהול חברה שנערך בין חברת נס לבין יצחק ויעקב איטח, משה קדוש ואסתר בן אלול ב- 4.1.98, שעניינו ניהול שני אולמות המצויים ברח' מקלף 3 בצ'ק פוסט בחיפה, אולמות שיישכרו על ידי חברת איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ.

עוד צורף הסכם ניהול ותפעול שנערך ב- 15.2.01 לפיו איי.אם.איי בע"מ משכירה לרויאל קלאס ארועים בע"מ חלק מהמבנה המצוי בהסדרות 60 מפרץ חיפה ומעבירה לידיה ניהול ותפעול של אולמות השמחות הנזכרים בהסכם, אולמות הידועים כ"רויאל קלאסיק". בו ביום נערך הסכם נוסף בין עידן דוד נכסים בע"מ לרויאל קלאס ארועים בע"מ, לפיו עידן דוד משכירה לרויאל קלאס ניהול ותפעול אולמות שמחות הידועים כ"ארמונות היכל דוד" במבנה המצוי ברח' מקלף 3 מפרץ חיפה.

ב- 26.11.97 מודיע רו"ח אברהם היימן לעיריית חיפה כי כרואי חשבון של חברת "היכלי איטח דוד בע"מ" וחברת "ארמונות היכל דוד בע"מ", הרי הוא מאשר כי חברת היכלי איטח דוד בע"מ הפסיקה את פעילותה העסקית ביום 31.12.94 וחברת ארמונות היכל דוד בע"מ החלה את פעילותה העסקית ב- 1.1.95 באותו מקום בו פעלה חברת היכלי איטח דוד בע"מ (נספח ט' ל- ת/1).

לתצהירו של איטח צורפו דוחות כספיים של עידן דוד נכסים בע"מ לשנים 99' עד 2002 וכן דוחות כספיים של "נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ" לתקופת 99' עד 01'.

15. בתצהירו מוסר איטח כי הנכס ברח' ההסתדרות 60/3 שנוהל בתקופת 98' עד 01' על ידי חברת נס ומ- 15.2.01 על ידי רויאל קלאס בע"מ נסגר באמצעות צו של בית משפט ב- 1.6.01 על פי חוק למבנים מסוכנים ומפנה לעותק צו סגירה, נספח ה' (סעיף 8). עיון בנספח ה' יראה כי מדובר במסמך שנערך ב- 20.7.03 במשרד מהנדס העיר ובו מצוין כי בהמשך לפגישה שנערכה ב- 10.7.03 במשרד היועץ המשפטי של העירייה, הוחלט שיש לאכוף את צו הסגירה והפינוי שהוצא למקום ב- 29.5.01, מלבד קומת הקרקע ולא להתיר כל שימוש ביתר הקומות, כשבמידת הצורך ניתן להפעיל את שירותי המשטרה לאכיפת הצו.

16. לתצהירו צירף איטח פרטים מרשם החברות בדבר החברות השונות ומהם עולה כדלקמן:-

איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ נוסדה ב- 18.6.90 כתובתה ברח' מקלף 3 חיפה, אצל ארמונות מפרץ חיפה. בעלי מניותיה ומנהליה הם שטרית אברהם ויצחק איטח. עיסוקה כמופיע במסמך הרשם הוא השקעות.

עידן דוד נכסים בע"מ נוסדה ב- 5.10.97 כתובתה בשדרות ההסדרות 60 בחיפה, בעלי מניותיה הם יעקב ויצחק איטח, סוזנה אסתר בן אלול וקדוש משה אמסלם, כל אחד רבע, ומנהלי החברה הם יצחק איטח וקדוש אמסלם משה. עיסוקה כמופיע במסמך הרשם הוא השקעות בנכסים, מגרשים, בניינים וכו'.

נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ נוסדה ב- 4.1.98, כתובתה ברח' מקלף 3 חיפה, בקומה א', בעלי מניותיה הם יעקב ויצחק איטח וקדוש משה וסוזנה אסתר. עיסוקה כמופיע במסמך הרשם הוא מזון ומסעדות.

רויאל קלאס ארועים בע"מ נוסדה ב- 14.2.01 כתובתה ברח' ההסתדרות 60 בעל מניותיה ומנהלה הוא קדוש משה.

תמי אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ התאגדה ונרשמה ב- 24.1.02.

17. בחקירתו על תצהירו, מסר יצחק איטח כי קדוש משה, שותפו בחברת נס ובחברת עידן דוד, הינו מי שקנה את חברת נס בפברואר 01' (עמ' 30). עוד אישר, כי חברת רויאל קלאס היא שקנתה מחברת נס ציוד וסחורה בשנת 01'.

איטח מסר כי חברת נס קמה בשנת 98' "כשרכשנו את המבנה עידן דוד בשד' ההסתדרות 60, היא עבדה עד 01'. היה סכסוך בין משה קדוש ליעקב איטח ואז הבן של משה קדוש החליט שהוא יחד עם אביו קונים את נס ארועים ופותחים חברה וככה זה היה. הם פתחו את חברת רויאל קלאסיק והפעילו אותה במשך שנה עד שחברת תמי ארועים בע"מ קנתה ממשה קדוש את חברת רויאל קלאסיק. משה הוא תושב חוץ, יושב באורוגוואי, מי שמנהל את האולמות הוא בחור בשם עמי שושן שזה הגיס של משה קדוש" (עמ' 32). איטח מסר כי חברת נס ניהלה 5 אולמות (עמ' 30) וכי חברת רויאל קלאסיק גם היא ניהלה את כל חמשת האולמות (עמ' 32).

יצחק איטח מסר כי הפסיק להיות מעורב בניהול העסקים בשנת 01'. כשהוצגה לו פרסומת של אולם בשד' ההסתדרות 60 (נ/3), פרסומת המשתרעת על פני עמוד שלם ובה מצוין כי אולם הארועים הוא בהנהלת איציק ויעקב איטח, פרסומת מעיתון ידיעות חיפה מ- 20.5.05, אישר שב- 20.5.05 הוא ממשיך לנהל את העסק. לדבריו, האולם נפתח ב- 2005 כשלפני כן היה סגור מאז צו הסגירה שניתן במאי 01'. איטח מסר כי רצה לפתוח את המבנה ב- 04' אך "נתקעתי ולא היה לי כסף להשקיע הכל. הכנסתי שותף למבנה שהוא הביא את ההשקעה ופתחתי ב- 2005. שם האולם הוא "ארמון" שם החברה שמפעילה את זה "ירין ארועים בע"מ" אני מפעיל היום את אולם הארמון ומפרסם. לקחתי בשכירות את המבנה מחברת עידן דוד נכסים, אני מתכוון שירין ארועים בע"מ לקחה את המבנה בשכירות. אני הבעלים של ירין ארועים בע"מ" (עמ' 33).

לאחר מכן השיב שבתקופה שמ- 01' ועד 05' לא היה מעורב בניהול האולמות והוסיף כי שכח לציין שהמשפחה עברה אסון כי יעקב איטח איבד ילד בן 10 ממחלה קשה "ובגלל זה יצאנו מן האולמות" (עמ' 34).

בהמשך נשאל האם הוא הינו מי שכתב את נספח מ' ל- ת/1, מ- 22.10.01 היא פנייתה של רויאל קלאס לעירייה, והשיב שיכול להיות שמי שכתב אותו הוא יעקב איטח או משה קדוש, אבל לא הוא עצמו, והוסיף "אני יותר מעורב בתבשילים במקום במשרד" (עמ' 34).

בהמשך נשאל האם הוא חושב שחברת נס היתה חייבת ארנונה כשסיימה ב- 01' והשיב "אני חושב שכן" (עמ' 35). כשהתבקש להתייחס לאמור במכתב רויאל קלאס מ- 22.10.01 לפיו חברת הניהול, נס, הסתבכה והחברה החדשה, רויאל קלאס, נאלצה לקחת על עצמה את חובות החברה הישנה שרכשה מנס, מסר כי "חברת נס ארועים נסגרה, אחי יעקב לא רצה לעבוד, אני גם לא רציתי, עד היום הוא לא מפעיל איתי את העסק, הוא קיבל מכה חזקה, הוא איבד ילד, זה היה בסוף 00', משהו כזה. צריך להיות באוקטובר 00' שהילד נפטר" (עמ' 35). בהמשך אישר שראה את המכתב של עו"ד רוזנברג ובו פירוט ההסדר, מסר שבמסגרת ההסדר שולם סכום של 550,000 ₪ במקום 700,000 ₪, וכשנשאל מי השתתף בישיבות שהתקיימו בעניינים כספיים, השיב שאם משה קדוש היה בארץ הרי השתתף, עמי שושנה תמיד השתתף ויעקב ויצחק עצמו (עמ' 36).

18. עובדות

מחומר הראיות עולה כדלקמן:

הנכס ברח' מקלף 3:

בנכס זה התנהל אולם שמחות בשם "ארמונות היכל דוד".

בעלת הנכס היתה חברת איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ, כאשר גם לעידן דוד זכויות במבנה.

ארמונות היכל דוד בע"מ היא שניהלה את הנכס ברח' מקלף 3 בשנים 94' עד 98'.

נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ ניהלה את הנכס בתקופה שמ- 1/98 ועד 2/01.

רויאל קלאס בע"מ ניהלה את הנכס בין 14.2.01 ל- 24.1.02.

הנכס ברח' ההסתדרות 8/16:

בנכס זה התנהל אולם שמחות בשם "היכלי דוד".

המידע בדבר הבעלים של נכס זה לכאורה אינו מלא, אך מתברר כי לאיטח יעקב זכויות בנכס זה (ס' 9 ל- נ/1).

היכלי איטח דוד בע"מ היא שניהלה נכס זה משנת 94' ועד 98'.

נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ ניהלה את הנכס בין השנים 98' ל- 01'.

רויאל קלאס ניהלה את הנכס מאז 2/01 (סוף ס' 13 לתצהיר נ/1).

הנכס ברח' ההסתדרות 60/3:

בנכס זה התנהל אולם שמחות בשם "רויאל קלאסיק".

בעלת הנכס היא עידן דוד נכסים בע"מ, כאשר גם לחברת איי.אם.איי.איי בע"מ זכויות בנכס (ס' 8 ג' ל- נ/1). גם ליעקב איטח זכויות בנכס זה (ס' 9 ל- נ/1).

נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ ניהלה את הנכס בין השנים 98' עד 01'.

רויאל קלאס ארועים בע"מ ניהלה את הנכס מ- 15.2.01 ועד לסגירתו על ידי צו בית משפט ב- 1.6.01 בהיותו מבנה מסוכן.

19. על פי המסמך שערך עו"ד אבוחצירה ב- 22.1.01, מנהלת האולמות ובעלת כל התכולה שלהן אותה תקופה, היא נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ.

נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ נוסדה ב- 4.1.98 ובעלי מניותיה הם יעקב ויצחק איטח וקדוש משה וסוזנה אסתר.

רויאל קלאס ארועים בע"מ נוסדה ב- 14.2.01 ובעל מניותיה ומנהלה הוא קדוש משה.

20. העולה מעובדות אלה הוא כי מחזיקת שלושת הנכסים בתקופה שמ- 1/98 ועד 2/01 היא נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ.

מ- 2/01 ועד למועד הגשת התביעה 30.9.01, מחזיקת הנכס ברח' מקלף 3 והנכס ברח' ההסתדרות 60/3 היא רויאל קלאס ארועים בע"מ.

אשר לגורם שניהל את העסק ברח' ההסתדרות 8/12 ושימש כמחזיק בו מאז פברואר 01' ועד 30.9.01, בסוף ס' 13 לתצהירו, מוסר איטח כי מ- 2/01 החלה רויאל קלאס בניהול 3 הנכסים נשוא התביעה. מכאן, יש לקבל כי רויאל קלאס ניהלה גם עסק זה החל מ- 2/01.

הנה כי כן, הוכח ויש לקבוע כי המחזיק למעשה ב- 3 הנכסים מ- 1/98 ועד מחצית 2/01 היא חב' נס (נתבעת 4), וממועד זה ועד 30.9.01 (מועד הגשת התביעה) מחזיקה בנכסים רויאל קלאס (נתבעת 1) וכך אני קובעת.

21. הבעלים של הנכס ברח' מקלף 3 היא איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ, כאשר לעידן דוד זכויות שלא הובררו במבנה (ס' 8 א' ל- נ/1).

הבעלים של הנכס ברח' ההסתדרות 60/3 היא עידן דוד בע"מ, כאשר לאיי.אם.איי.איי בע"מ זכויות שלא הובררו בנכס (סעיף 8 ג' לתצהיר נ/1).

אשר לזכויות בעלות בנכס שברח' ההסתדרות 8/16, כל שהוכח הוא שליעקב איטח זכויות בנכס זה (ס' 9 לתצהיר איטח).

22. טענות הצדדים

על פי הסכמת הצדדים התצהירים שהוגשו במסגרת בקשות הרשות להתגונן הם המהווים את הגנת הנתבעים.

כפי שצויין כבר לעיל, בתצהירים אלה נטען בעיקרו כי התחשיבים שצורפו לתביעה בדבר חוב נטען של חברת נס וחברת עידן דוד, אינם נוגעים ליתר הנתבעים, כי ככל שקיים חוב ארנונה הרי הוא באחריות המחזיק, חברת נס בע"מ, וכי לא הוכחו היסודות הנדרשים לצורך הרמת המסך, כאשר הגשת התביעה נובעת מכשלון העירייה לגבות את חובה מהחייבים האמיתיים ועניינה לתבוע את כל המעורבים, בין שהם חייבים על פי דין, ובין שאינם, כדי להיפרע בכל מחיר, תוך ניצול לרעה של בית המשפט.

הנה כי כן, הנתבעים מעלים בעיקרו שתי טענות. האחת, כי ככל שקיים חוב ארנונה, הרי הוא חובה של המחזיקה בנכסים, חברת נס. השניה, כי לא הוכחו היסודות להרמת המסך.

ככל שהנתבעים מעלים עתה בסיכומיהם טענות נוספות לאלה אין לדון בהן שכן לא הועלו בתצהירים שתמכו בבקשות הרשות להתגונן.

טענות העירייה התובעת נזכרו לעיל.

23. המחלוקת

עיקר המחלוקת הוא אם כן בשאלת גובה החוב, בשאלת זהות החייב ובשאלה בדבר הרמת המסך.

טענות הצדדים תידונה רק ככל הדרוש להכרעה.

24. גובה החוב

התביעה הוגשה ב- 30.9.01.

נספחים א'1 עד 3 לתצהירו של גדיאל הם תדפיסי חוב הארנונה לפי פנקסי העירייה.

הנכס ברח' מקלף 3 - גוש 11655 חלקה 16 מספר פיזי 1125455

בענין נכס זה צורפו לתצהירו של גדיאל 6 תדפיסים (נספח א' 1 לתצהיר). עולה מהם כי החוב הנטען מתחיל מ- 31.12.95, כאשר היתרה ליום הוצאת התדפיס 6.8.01 עומדת על 1,046,270.94 ₪ ויתרת סוף שנה היא 1,151,471.58 ₪.

ב- 1.5.01 נערך חשבון מודפס ביחס לנכס זה (נספח ב' 1 לתצהיר) ובו מצוין החוב למועד עריכת המסמך כ- 1,151,403.34 ₪.

בתצהירו טוען המצהיר כי סכום זה הוא החוב ל- 2.12.01 (ערך 9/01).

הנכס ברח' ההסתדרות 8/16 - גוש 11665 חלקה 14 מספר פיזי 1124068

בענין נכס זה צורפו לתצהירו של גדיאל 13 תדפיסים (נספח א' 2 לתצהיר). המועד המוקדם ביותר הנזכר בתדפיס הוא 1.4.90, והמועד האחרון הוא 28.4.01, כאשר היתרה לסוף השנה עומדת על 247,910.98 ₪.

ב- 1.5.01 נערך חשבון מודפס ביחס לנכס זה, המתייחס ליתרת חוב מ- 1.1.96 ומציין כי יתרות החוב עד למועד זה שולמו. בסיום החשבון מצוין כי יתרת החוב ל- 31.12.01 עומדת על 247,854.90 ₪.

בתצהירו מסר גדיאל כי חוב זה מתייחס לתקופה שמינואר 96'.

הנכס ברח' ההסתדרות 60/3 - גוש 11661 חלקה 12 מספר פיזי 1124523

בענין זה צורפו 4 תדפיסים (נספח א' 3 לתצהיר). המועד המוקדם ביותר הנזכר בתדפיס הוא 1.5.98, והמאוחר הוא 28.1.01, כאשר היתרה לסוף השנה עומדת על 1,354,040.92 ₪. החשבון שנערך ביחס לנכס זה נערך ב- 30.4.01, עניינו חיובי מיסי ארנונה מ- 5/98 ול- 31.12.01 מדובר בסכום של 1,354,041.01 ₪.

בתצהירו טוען המצהיר כי החיוב מתייחס לתקופה שמ- 5/98 ועד 11.12.01.

25. הנתבעים לא הציגו חישוב נגדי ולא העלו בהגנתם (תצהירי בקשת הרשות להתגונן) טענות לענין גובה החיוב. אין לדון בטענות השונות שהעלו בענין זה לראשונה בסיכומים. יש לקבל את העולה מהתדפיסים והחשבונות שצורפו לתצהירו של גדיאל בדבר גובה החוב למועדים שונים בדצמבר 01' ביחס לשלושת הנכסים. מאחר והתביעה הוגשה ב- 30.9.01 יש להפחית סכום יחסי בגין התקופה שמאוקטובר 01' ועד לתום תקופת החיוב ב- 12/01 ביחס לנכס ברח' מקלף 3. הוברר כי ההפחתה היא בגובה סכום של 52,226 ₪ (עמ' 12). גם החיוב בגין שני הנכסים הנותרים הוא עד מועדים בדצמבר 01' ומכאן, גם מחיובים אלה יש להפחית סכום יחסי לחודשים שמאוקטובר ועד מועדים שונים בחודש דצמבר.

החישוב יבוצע בהמשך פסק הדין.

כפי שצוין לעיל, הוברר כי הצדדים הגיעו להסדר מסויים על פיו היה על הנתבעים או מי מהם לשלם עד 10.2.01 (לאחר הארכה), סכום של 700,000 ₪ בגין העבר, ואת מלוא חובם לשנת 2000.

אין חולק כי הנתבעים לא עמדו במלוא ההסדר, יחד עם זאת, הנתבעים שילמו על חשבון חובם, כל עוד קיימו את ההסכם, סכום של 475,000 ₪, לגרסת העירייה, ו- 550,000 ₪ לגרסת הנתבעים (ס' 13 ל- נ/1 ועמ' 29).

בעוד העירייה טוענת כי הסכום שהודתה בו הופחת מהחוב והסכומים הנזכרים לעיל הם סכומי החוב לאחר הפחתה זו, טוענים הנתבעים כי אין ראיה על כך שסכומים אלה הופחתו.

בחקירתו הסביר העד גדיאל את הסכומים ששולמו על חשבון החוב ופירט אותם. גדיאל מסר כי בסך הכל מדובר ב- 475,000 ₪ על פי חישוב שביצע וכי החוב עליו הצהיר הוא לאחר קיזוז התשלומים שבוצעו (עמ' 14-13).

מעדיפה אני את דבריו של גדיאל ומקבלת כי הסכומים הנזכרים בתדפיסים ובחשבונות כסכומי החיוב בארנונה שלא שולמו ננקבו לאחר שהופחתו מהם התשלומים שבוצעו.

איני רואה מקום לדון בטענות הנתבעים בסיכומיהם כנגד החוב, ככל שלא הועלו בהגנתם - בתצהירים שלוו את בקשות הרשות להתגונן.

26. זהות החייבים

תדפיסי החיובים מציינים בצד הגוש והחלקה את השם אליו מפנה העירייה את החיוב. ביחס לנכס ברח' מקלף מצויין כי החיוב הוא על שם "נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ". בצד הנכס ברח' ההסתדרות 8/16 מצוין שוב שמה של נס, ואילו ביחס לנכס בשד' ההסתדרות 60/3 מצוין כי החיוב הוא על שם "עידן דוד נכסים".

החשבונות נערכו בהתאם.

כפי שצוין לעיל, בתצהירו של גדיאל נטען כי על פי מידע שנמסר לעירייה על ידי מי מהנתבעים, בכל זמן רלבנטי לתביעה, היתה עידן דוד הבעלים ו/או בעלי זכות החזקה בנכס שברח' ההסתדרות 60/3 ומהווה את המחזיק בנכס זה, וכי נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ, שנרשמה ב- 4.1.98, החלה לנהל אולמות שמחה והיתה למחזיק בנכסים ברח' מקלף 3 וברח' ההסתדרות 8/16.

לעיל צויין גם כי גישת הנתבעים היא כי מי שימש כמחזיק בכל שלושת הנכסים בתקופה שמ- 1/4/98 ועד 2/2001, היא נס אולמי שמחה וקייטרינג בע"מ בלבד. לאחר מכן הופעלו האולמות על ידי רויאל קלאס בע"מ (נתבעת 1), שפעלה כשנה, ובהמשך נכנסה לתמונה חברה בשם תמי אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ, כשתקופת פעולתה של זו אינה כלולה בתביעה.

27. העירייה טוענת אם כן כי המחזיקים בשלושת האולמות הם נתבעת 4 (נס) ונתבעת 2 (עידן דוד). בסיכומים (ס' 4) מבקשת העירייה שבית המשפט יקבע מי מהנתבעים או על מי מהנתבעים או כולם יחול חוב הארנונה ושמא יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב גם את נתבעים 5,6 ו- 7 באופן אישי בחוב שנצבר.

למעט שאלת הרמת המסך, לא מפרטת העירייה מכח איזו הוראה אמור חוב הארנונה לחול על נתבעות 1 ו- 3.

כאמור, הנתבעים מקבלים כי חברת נס היא שהיתה המחזיקה בשלושת הנכסים, אך אינם מקבלים כי חברת עידן דוד היתה מחזיקה באיזה מנכסים אלה.

בתצהירו טען אמנם גדיאל כי לפי ידיעות שנמסרו לו על ידי מי מהנתבעים היתה עידן דוד המחזיקה של הנכס, אך לא פירט מה טיבן של ידיעות אלה וההסכמים שצורפו לתצהירו של איטח מלמדים כי מי שניהל את העסקים בנכסים הנדונים היא חברת נס.

28. כפי שצוין לעיל (רע"א 9813/03) בעלות בנכס המקרקעין כשלעצמה, אינה מצדיקה חיוב, מקום שקיים מי שמשתמש במבנה, שהינו בעל זיקה קרובה יותר לנכס לצורך סיווגו כמחזיק.

הוברר כי בתקופה שמ- 1/98 ועד 2/01 המחזיק בשלושת הנכסים היתה חברת נס וכי בתקופה שמ- 2/01 ועד מועד הגשת התביעה היתה המחזיקה בשלושת הנכסים חברת רויאל קלאס.

התביעה הוגשה ב- 30.9.01.

יש אם כן לומר כי בתקופה שמ- 1/98 עד 2/01 החבה בתשלומי הארנונה היא הנתבעת 4, נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ, ואילו ביחס לתקופה שמ- 2/01 ועד 30.9.01 החבה בתשלומי הארנונה ביחס לשלושת הנכסים היא רויאל קלאס ארועים בע"מ, נתבעת 1, וכך אני קובעת.

29. הרמת המסך

בכתב התביעה טוענת העירייה כי נתבעות 1 עד 4 הוקמו על ידי הנתבעים 7-5 בסמוך לחיובן ובעקבות חיובן של נתבעות 2 ו- 4 לשלם את חוב הארנונה, וכי פעילותן עברה מאחת לחברתה ולבסוף לידי נתבעת 1, במטרה לחמוק מתשלום חוב הארנונה, להונות את התובעת ובמטרה להבריח את רכוש הנתבעות ואת רכוש הנתבעים 5 עד 7 ועל ידי כך לסכל כל נסיון לגביית החוב בהליך מינהלי או משפטי.

עוד נטען, כי הנתבעים 5 עד 7 הקימו את הנתבעות 4-1 חדשות לבקרים כדי שיוכלו לעשות בהן שימוש לצורך הימנעות מנשיאה בתשלום חוב הארנונה בגין החזקת הנכסים וכי בכך עשו שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, הביאו לתרמית כלפי התובעת ונהגו בהתנהגות בלתי נאותה ועל כן מהווים באופן אישי "מחזיק הנכס" כמשמעות המונח בפקודת העיריות.

עוד טוענת העירייה בתביעתה, כי נסיבות הקמתן של נתבעות 4-1 מצדיקות את הרמת המסך וחיוב הנתבעים 5 עד 7 באופן אישי במלוא חוב הארנונה של נתבעות 2 עד 4, בהיותם בעלי מניותיהן, מנהלן או חבר בדירקטוריון שלהן, הכל על פי חוק החברות תשנ"ט - 1999 (סעיפים 11-9 לכתב התביעה).

התובעת טוענת אם כן להרמת המסך לצורך חיוב נתבעים 7-5 באופן אישי - בהיותם לטענתה "מחזיק הנכס" אישית ובהיותם בעלי מניות, מנהלים או חברים בדירקטוריון שלהן.

30. את הטענה בפן הראשון שלה, במובן ראיות הנתבעים 7-5, אישית כמחזיקים, יש לדחות שכן, איני רואה כיצד ניתן לראות בנתבעים 5 עד 7, עצמם, אישית, משום מחזיקי הנכס מקום שהמחזיקות הן, כפי שצוין לעיל, חברת נס ביחס לתקופה שעד 2/01 וממועד זה ועד 30.9.01 חברת רויאל קלאס.

לענין הפן השני של טענת הרמת המסך - הטענה לפיה יש להרימו לאור נסיבות ומטרת הקמתן הנטענת של הנתבעות 1 ו- 4, בהיות נתבעים 7-5 בעלי מניות, מנהלים או חברי דירקטוריון, הרי, ככל שטענות אלה להרמת המסך מתייחסות לנתבעות 2 ו- 3, יש לדחותן שכן, הוברר שנתבעת 2 (חברת נס) הוקמה ב- 4.1.98 ונתבעת 3 (חברת איי.אם.איי.איי) הוקמה ב- 18.6.90, ולא הוכח כי חברות אלה הוקמו בסמוך לחיוב ובעקבותיו.

31. נותר לבדוק את שאלת הרמת המסך באשר לנתבעות 1 ו- 4.

בעלי מניותיה של נס הם יעקב איטח, יצחק איטח, קדוש משה וסוסנה אסתר, שאינה נתבעת בתביעה זו. מנהליה של נס הם יצחק איטח וקדוש משה.

בעל מניותיה ומנהלה של רויאל קלאס הוא משה קדוש בלבד.

הוברר כי החבה בארנונה עד ל- 15.2.01 היא נתבעת 4, חברת נס, והחבה ממועד זה ועד 30.9.01 היא רויאל קלאס, נתבעת 1.

32. התובעת טוענת כי נסיבות הקמתן ומטרת הקמתן של נתבעות 1 ו- 4 בידי נתבעים 5 עד 7, מצדיקות הרמת המסך מעליהן בהיות נתבעים 5 עד 7 בעלי מניותיהן ו/או מנהליהן ו/או חברים בדירקטוריון שלהן.

בסיכומיה מסבירה התובעת כי יעקב איטח היה מעורב בהקמת כל הנתבעות, הצהיר מטעמן בתמיכה בבקשתן לקבלת רשות להתגונן והינו האיש המרכזי בכל ה"פרשה". נזכר כי יעקב איטח הוא זה שפנה לתובעת במטרה להגיע להסדר כספי והתחמק מלהופיע בבית המשפט, כשמי שניצב בבית המשפט הוא האח יצחק איטח, במקומו.

התובעת בסיכומיה ביקשה להסביר את טענתה בדבר דרך ההתחמקות מתשלום חוב הארנונה בכך שב- 22.1.01 בוצע נסיון עיקול מטעם העירייה, בו ביום ניתן האישור של עו"ד אבוחצירה, ב- 12.2.01 נרשמת רויאל קלאס אצל רשם החברות וב- 15.2.01 מקבלת על שמה את ניהול אולמות הארועים מחברת נס, כאשר ב- 20.2.01 הוגשה המרצת הפתיחה להצהיר כי היא הינה בעלת כל הציוד והמלאי של האולמות, המרצת פתיחה שהוגשה כנגד עידן דוד ואיי.אם.איי.איי השקעות בע"מ (נתבעות 2 ו- 3 בתיק זה).

העירייה סבורה כי הגשת תביעה 5 ימים לאחר שנקשר הסכם להעברת ניהול אולמות השמחה, הוא נסיון מלאכותי ליצור מצג כלפי התובעת, קרי, להתחמק מארנונה.

עוד נזכר, כי בעוד עו"ד אבוחצירה מצהיר ב- 22.1.01 כי חברת נס היא מנהלת האולמות, הרי בהסכם מ- 15.2.01 הועברה זכות הניהול מחברת נס לנתבעת 1, רויאל קלאס.

העירייה סבורה כי לא הוצג כל נימוק לרישום החברות השונות והעברת הציוד של אולמות הארועים ביניהן.

מנגד, טוענים הנתבעים כי יש לדחות טענה זו ומזכירים כי חברת נס הוקמה בתחילת 1998 עת נרכש המבנה בשד' ההסתדרות 60 וכי חברה זו פעלה עד שנת 01', כי נוכח סכסוך שהתגלה בין מר קדוש למר יעקב איטח, החליטו מר קדוש ובנו לרכוש יחד את חברת נס ולפתוח חברה חדשה, היא רויאל קלאס, שפעלה במשך שנה. הנתבעים בסיכומיהם מוסיפים כי כפי שהסביר יצחק איטח בחקירתו, הוא ואחיו לא פעלו באולמות בין השנים 01' עד 05' עקב מותו הטראגי של בנו של יעקב. הנתבעים טוענים כי כל אחת מהחברות הוקמה לתכלית אחרת, כמפורט בהצהרת המטרות המפורטת במסמכי רשם החברות, ומוסיפים כי לא הובאו ראיות בדבר כוונה נטענת להתחמק מחוב או לחוסר תום לב וכי עמדת הנתבעים בענין זה לא נסתרה, ואף מציינים כי זהות החייבים בארנונה היתה ברורה והוצגה לעירייה באמצעות החוזים שהופקדו אצלה.

הנתבעים מודים בסיכומיהם כי ככל שמי מהנתבעים חייב בחוב הנתבע, הרי אלה נתבעות 1 ו- 4 שהינן המחזיקות על פי דין (ס' 6 לסיכומים).

33. מסיכומי העירייה עולה כי למעשה טענתה בדבר הקמת חברה לצורך התחמקות מתשלום הארנונה, מתייחסת להקמת הנתבעת 1 בלבד, רויאל קלאס, שנרשמה ב- 14.2.01, בסמיכות מסויימת לנסיון העיקול שביצעה העירייה, וב- 15.2.01 קיבלה על שמה את ניהול האולמות מחברת נס.

מהמועדים הנ"ל עולה כי הנתבעת 1 הוקמה וקיבלה על שמה את ניהול האולמות כ- 3 שבועות לאחר ביצוע נסיון העיקול, כאשר כשבוע לאחר הקמתה הגישה את המרצת הפתיחה הנזכרת לעיל.

אמנם סמיכות הזמנים עשויה במקרה מתאים לתמוך במחשבה שמדובר בהברחת נכסים, אך לא שוכנעתי כי זהו המצב במקרה זה.

נכון הוא כי לכאורה הדמות המרכזית בניהול האולמות הינה יעקב איטח, שבסופו של דבר לא נחקר בבית המשפט, כשמי שניצב מטעם הנתבעים להגיש תצהיר עדות ראשית הוא יצחק איטח.

עוד נכון הוא כי האסון שארע במשפחתו של יעקב איטח לא נזכר בתצהיר העדות שהוגש מטעם הנתבעים או בתצהירים שתמכו בבקשתם לקבל רשות להתגונן.

אלא, שהוכח כי חברת נס שילמה במסגרת הסדר הפשרה שביצועו לא הושלם, סכום של 475,000 ₪ במהלך שנת 2000, ענין שאינו עולה בקנה אחד עם כוונת התחמקות.

בעוד בעלי המניות של עידן דוד ונס הם זהים - יעקב ויצחק איטח, אסתר סוזנה וקדוש משה. הרי, בעלי המניות של רויאל קלאס, שנכנסה בנעליה של נס, הם משה קדוש בלבד.

אזכיר, כי בפנייתה של רויאל קלאס אל עיריית חיפה מ- 22.10.01, לאחר הגשת התביעה הנוכחית, ציינה כי חברת הניהול "נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ" הסתבכה וכי על כן נאלצה החברה החדשה לקחת על עצמה את כל חובות החברה הישנה ומנהלת כיום את מרכזי הארועים, מעוניינת לסלק את החוב ולפתוח דף חדש.

לא הוברר טיבה של הסתבכות זו. מה שהוברר בדברי יצחק איטח הוא שה"ה קדוש הסתכסכו עם ה"ה איטח והחליטו לרכוש את חברת נס ולהקים לצורך כך חברה חדשה, היא רויאל קלאס, ענין שבוצע כ- 3 שנים לאחר הקמת נס.

34. מובן הדבר שנס, הנתבעת הרביעית, חבה חוב ארנונה לתקופה שעד 15.2.01 ואילו רויאל קלאס, הנתבעת הראשונה, חבה בחוב הארנונה ממועד זה ועד 30.9.01.

בכך שהנתבעת הראשונה מציגה את עצמה כמי שמוכנה לשאת בתשלומים החלים על חברת נס, אין כדי לחייב את העירייה ואין באמור במכתבה של רויאל קלאס בענין זה כדי לפטור את חברת נס מחובה.

35. לאחר ששקלתי את כל הנסיבות שהתבררו, לא שוכנעתי כי הקמתה של רויאל קלאס נעשתה לצורך התחמקות מתשלום ארנונה, גם אם מדובר במחזיק חדש שבא בנעליו של המחזיק הישן.

משכך, מסקנתי היא שהתובעת לא הוכיחה את טענתה לפיה נסיבות הקמתן של נתבעות 1 ו- 4 מצדיקות את הרמת המסך וחיוב נתבעים 5 עד 7 במלוא חוב הארנונה של המחזיקות. משכך, דין הטענה להידחות.

36. סכומי החיוב

לעיל הוברר כי החיוב בגין הנכס ברח' מקלף 3 בסך 1,151,471.58 ₪ הוא ל- 2.12.01 על פי ערך של 9/01.

עוד הוברר, כי החיוב בגין הנכס ברח' ההסתדרות 8/16 הוא בסך 247,854.90 ₪ ל- 31.12.01 על פי ערך של 9/01.

כמו כן, הוברר כי החיוב בגין הנכס ברח' ההסתדרות 60/3 הוא בסך 1,354,041.01 ₪ ל- 11.12.01 (ערך 9/01).

יש לקבוע מהם הסכומים בהם חייבת חברת נס, החייבת עד ל- 15.2.01 ומהם הסכומים בהם חייבת חברת רויאל קלאס, החייבת ממועד זה ועד 30.9.01.

עוד יש לקבוע, מהו סכום ההפחתה מהחיוב ביחס לכל נכס לאור העובדה שהתביעה הוגשה ב- 30.9.01 ואילו סכומי החיוב שנתבעו מתייחסים גם לתקופה מאוחרת יותר, עד מועדים שונים בדצמבר 01'.

חישוב זה יבוצע להלן.

37. הנכס ברח' מקלף 3

לענין נכס זה, עולה מדברי מר גדיאל כי החיוב החודשי בשנת 01' עמד על 26,113 ₪ (מחצית מ- 52,226 ₪, עמ' 12).

החיוב בגין נכס זה לשנת 01' מתייחס לתקופה שעד 2.12.01.

יש להפחית מחיוב זה את החיוב בגין חודשים אוקטובר - נובמבר ולצרכי נוחיות אתעלם משני הימים של חודש דצמבר.

יש אם כן להפחית את החיוב בסכום של 52,226 ₪ והסכום המתקבל הוא 1,099,245.58 ₪. זהו סכום החיוב ל- 30.9.01.

כדי לקבוע מהו סכום החיוב שעל חברת נס לשאת בו לעומת סכום החיוב בו על רויאל קלאס לשאת, יש להפחית מהסכום של 1,099,245.58 ₪ סכום המייצג חיוב של 7.5 חודשים. לעיל הוברר שהחיוב החודשי עומד בשנה זו על 26,113 ₪. סכום החיוב ל- 7.5 חודשים עומד על 195,847.05 ₪.

חיובה של רויאל קלאס יעמוד אם כן בגין נכס זה על 195,847.05 ₪.

חיובה של נס יעמוד על 903,398.08 ₪.

הנכס בשד' ההסתדרות 8/16

יתרת החיוב לסוף שנת 2000 היתה 223,411.34 ₪. יתרת החיוב לסוף שנת 2001 היתה 247,910.98 ₪. ההפרש עומד על 24,499.64 ₪. חיוב זה ננקב עד 31.12.01.

יש להפחית מחיוב זה את החיוב בגין חודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר 2001.

סכום של 24,499.64 ₪ מחולק ל- 12 חודשים נותן 2,041.06 ₪ בעיגול. למשך 3 חודשים הסכום המתקבל הוא 6,123.18 ₪.

החיוב בגין נכס זה לתקופה שעד 30.9.01 עומד אם כן על 247,910.98 ₪ בהפחתת 6,123.18 ₪. הסכום המתקבל הוא 241,787.80 ₪.

כדי לקבוע מהו הסכום בו חייבת רויאל קלאס יש לקבוע מהו סכום החיוב החודשי לשנת 01'. סכום של 241,787.80 ₪ (סכום החוב ל- 30.9.01), בהפחתת 223,411.34 ₪ (הוא גובה יתרת החוב לסוף 2000) נותן סכום של 18,376.46 ₪. חלוקת 18,376.46 ₪ ל- 9 חודשים נותנת סכום של 2,041.8 ₪. סכום זה כפול 7.5 חודשים נותן סכום של 15,313.5 ₪.

חיובה של רויאל קלאס עומד אם כן על 15,313.5 ₪.

חיובה של נס עומד על 241,787.80 ₪ פחות 15,313.5 ₪. הסכום המתקבל הוא 226,474.3 ₪.

הנכס ברח' ההסתדרות 60/3

החיוב בגין נכס זה הוא בסך 1,354,041.01 ₪ ל- 11.12.01 ומתייחס לתקופה שעד 11.12.01.

יש לקבוע מהו גובה החיוב ל- 30.9.01 ויש להפחית ממנו את סכום החיוב עבור אוקטובר- נובמבר 01' ושליש (בעיגול) מהחיוב החודשי עבור דצמבר.

היתרה לסוף שנת 2001 עמדה על 1,354,040.92 ₪.

מלוא החיוב השנתי המצוין בתדפיסים לשנת 2001 עומד על 369,328.47 ₪.

סכום זה בחלוקה ל- 12 מגיע ל- 30,777.37 ₪. שליש מסכום אחרון זה עומד על 10,259 ₪ בעיגול.

כדי לקבל את סכום החיוב ל- 30.9.01 יש להפחית מיתרת סוף שנת 2001 חיוב בגובה שני חודשים ושליש החודש, המתבטא בסכום של 71,813.74 ₪.

1,354,040.92 ₪ פחות 71,813.74 ₪ נותן סכום של 1,282,227.18 ₪. זהו אם כן סכום החיוב ל- 30.9.01 בגין נכס זה.

כדי לקבל את סכום החיוב היחסי שעל רויאל קלאס לשאת בו, יש לחשב את סכום החיוב למשך 7.5 חודשים. לעיל הוברר כי סכום החיוב החודשי בשנת 01' עמד על 30,777.37 ₪. סכום חיובה של רויאל קלאס עומד אם כן על 30,777.37 ₪ כפול 7.5 חודשים, הסכום המתקבל הוא 230,830.27 ₪.

חיובה של נס הוא אם כן 1,282,227.18 ₪ פחות 230,830.27 ₪. הסכום המתקבל הוא 1,051,396.91 ₪.

38. סכום חיובה של נס בגין שלושת הנכסים, עד ל- 15.2.01, עומד אם כן על 903,398.08 ₪ + 226,474.3 ₪ + 1,051,396.91 ₪. הסכום המתקבל הוא 2,181,269.29 ₪.

סכום חיובה של רויאל קלאס בגין שלושת הנכסים לתקופה שמ- 15.2.01 ועד 30.9.01 עומד על 195,847.05 ₪ + 15,313.5 ₪ + 230,830.27 ₪. הסכום המתקבל הוא אם כן 441,990.82 ₪.

39. התוצאה

אשר על כן, אני מחייבת בזאת את הנתבעת נס אולמי שמחות וקייטרינג בע"מ (נתבעת 4) לשלם לתובעת, עיריית חיפה, את סכום חיובי הארנונה החלים על שלושת הנכסים לתקופה שעד 15.2.01 בסכום כולל של 2,181,269.29 ₪.

אני מחייבת בזאת את הנתבעת רויאל קלאס ארועים בע"מ (נתבעת 1) לשלם לתובעת, עיריית חיפה, את סכומי חיוב הארנונה החלים על שלושת הנכסים לתקופה שמ- 15.2.01 ועד 30.9.01 בסכום כולל של 441,990.82 ₪.

שני החיובים יישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"מ - 1980, כתיקונו בתשמ"ד - 1984.

התביעה כנגד יתר הנתבעים, קרי, נתבעים 2, 3, 5, 6 ו- 7 (עידן דוד נכסים בע"מ, איי.אם.איי.איי השקעות בע"מ, יעקב איטח, יצחק איטח ומשה קדוש אמסלם) נדחית.

חברת נס תישא בהוצאות העירייה ובשכר טרחת עורך דינה בסכום של 40,000 ₪ + מע"מ, רויאל קלאס ארועים בע"מ תישא בהוצאות העירייה ובשכר טרחת עורך דינה בסכום של 10,000 ₪ + מע"מ.

בנסיבות המקרה, איני מחייבת את העירייה בהוצאות כלפי הנתבעים שהתביעה נגדם נדחית.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום כ"א באב, תשס"ז (5 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.

ר. חפרי-וינוגרדוב, שופטת


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן