ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 28/5/2017
גרסת הדפסה

חובת הדיווח לצורך ארנונה

האם חלה חובה על בעל הנכס או על השוכר להודיע לעירייה על השינוי בשימוש, האם אי הודעה כאמור היא עברה פלילית?


2/10/2007

בדיני הארנונה לא מוטלת חובה בעל הנכס או על שוכר של נכס להודיע לרשות על שינוי בשימוש, וממילא אי מתן הודעה כזו אינה עבירה פלילית, ואין סנקציה פלילית בצידה.

בחקיקת הארנונה לא נקבע, כי לרשות המקומית יש סמכות להוציא שומת ארנונה רטרואקטיבית, באילו נסיבות היא רשאית לעשות כן, ולכמה שנים היא רשאית לתקן את שומות הארנונה.

כאשר לרשות המקומית נודע, כי חל שינוי בשימוש בנכס, היא יכולה להוציא שומות ארנונה רטרואקטיביות לתיקון השומות הקודמות.

בפסקי דין רבים שללו בתי המשפט את זכותה של הרשות המקומית להוציא שומות ארנונה רטרואקטיביות כאשר השינוי נבע כתוצאה מהתרשלות הרשות המקומית או כתוצאה מפרשנות חדשה לדיני הארנונה.

באותם מקרים, שבהם בנה הנישום תוספת למבנה ללא היתר בנייה, והרשות המקומית לא ידעה על כך, התירו בתי המשפט לרשות המקומית להשית חיוב ארנונה רטרואקטיבי בגין מבנים אלה.

על אותה דרך, כאשר הנישום משנה את השימוש בנכס לשימוש שניתן לחייבו בתעריף ארנונה גבוה יותר, ולא מדווח על כך לרשות המקומית, ניתן להשית עליו שומת ארנונה בהתאם לשימוש החדש, ולא תעמוד לו הטענה, כי הסתמך על השומות הקודמות, משום שהאשם הוא בו ולא ברשות המקומית.

כאשר הרשויות המקומיות מוציאות שומות ארנונה רטרואקטיביות, הן נוהגות לעשות זאת לתקופה שאינה עולה על 6-7 שנים לפני השנה שבה מוצאות שומות הארנונה הרטרואקטיביות.

אין אחידות בפסיקה לגבי מניין השנים שהותרו לשינוי שומות, וכל מקרה נידון לגופו ולנסיבותיו. השיקולים שנלקחים בחשבון הם "האשם" של הנישום בשתיקתו מחד וההתרשלות של הרשות המקומית מאידך.

לסיכום, למרות שאין חובת דיווח על הוספת שטחים או שינוי שימוש, ואין סנקציה פלילית בשתיקת הנישום, עלולה להיות לכך נפקות כספית.

כאשר מוצאת שומת ארנונה רטרואקטיבית, רשאי הנישום להגיש השגה למנהל הארנונה לגבי יסודות השומה תוך 90 יום מיום קבלתה, וימי פגרת בתי המשפט באים בחשבון מניין הימים. על החלטה בהשגה רשאי הנישום להגיש ערר תוך 30 יום לוועדת הערר של הארנונה, ועל החלטתה רשאים הנישום ומנהל הארנונה להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

למנהל הארנונה ולוועדת הערר של הארנונה אין סמכות לדון בעצם זכותה של הרשות המקומית להוציא שומת ארנונה רטרואקטיבית.

מטעם זה, הנישום רשאי לעתור כנגד עצם הוצאת השומה הרטרואקטיבית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים תוך 45 יום מיום קבלת השומה הרטרואקטיבית, וזאת במקביל להגשת ההשגה למנהל הארנונה כאמור לעיל. ימי פגרת בתי המשפט אינם באים בחשבון מניין הימים להגשת העתירה.

למרבה האבסורד, במסגרת העתירה המנהלית מוסמך בית המשפט לדון בטענות שהוא אינו מוסמך לדון בהם במסגרת הערעור המנהלי, ולכן יש ללכת בשתי הדרכים בעת ובעונה אחת.


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן