להפתעתם, הפרה הייתה נהדרת והניבה חלב רב כל הזמן. האנשים היו מאושרים, והחליטו לרכוש פר שירביע את הפרה, כדי שתמליט עוד פרות כמותה, וכך לעולם לא יצטרכו לדאוג עוד לאספקת חלב.

וכך עשו. הם קנו פר והביאוהו לשדה המרעה עם פרתם האהובה. ואולם, לצערם הרב, בכל פעם שהפר התקרב אל הפרה, היא התרחקה ממנו. שום גישה שניסה הפר להתקרב אל הפרה לא הועילה והיא המשיכה להתרחק ממנו.

האנשים התאכזבו מאוד והחליטו להתייעץ ברב שלהם, שהיה מאד חכם. הם סיפרו לרבי מה קרה: "בכל פעם שהפר מתקרב לפרה היא מתרחקת ממנו. אם הוא מתקרב מאחור, היא לפנים. אם הוא מתקרב מלפנים - היא זזה לאחור. כל ניסיון להתקרב אליה מהצד נכשל, היא מיד מתרחקת לצד האחר".

הרבי חשב על כך דקות אחדות ושאל: "האם קניתם את הפרה הזו במינסק?".

תדהמת הכל הייתה עצומה, היות שאיש מהם לא הזכיר אפילו ברמז היכן הם השיגו את הפרה.

נאנח הרבי והשיב בעצב: "גם אישתי ממינסק".

מוקדש לכל הפולניות באשר הן