לכל איש ואשה יש שם.
בעבר, יכולנו לבנות "פרופיל אישי" של אדם לפי שמו.
תהליך זה נמשך עד שקם הדור הצעיר ש"לא ידע את יוסף", והעניק לילדיו שמות חדשניים ויצירתיים. בכך נשמטו המאפיינים הקלאסיים שהקלו עלינו בכתיבת "תסריטים" לבעלי השמות השונים והשאירו אותנו תוהים: מי מסתתר מאחורי אליענה, יותם וסתו?
פעם יכולנו לקבוע את שייכותם הגיאוגרפית והדמוגרפית של הבריות לפי שמם:
את נחשון, מורן, סופה ויערה - מצאנו בקיבוצים;
שון, אלינור, כליל וסטיב - שכנו אחר כבוד בכפר שמריהו, רעננה, רמת השרון וסביון;
לימור (במלרע), אורטל ומורטל - בדרום תל-אביב;
בן, סהר, אזדרכת ולהבה - ילדים לאמהות מורות;
יפית, זהבית וטובית - תזכורת מתמדת לסבתות שהלכו לעולמן;
יעקב, חיים, ישראל ומשה - נציגים של סבים שאינם אתנו עוד;
מוריה, אמונה, צופיה ומתן - שמות מובילים במגזר הדתי.
נוסף על השייכות הגיאוגרפית רומזים השמות על גילם של הרשומים מטה -
את צילה, נחמה, שרה ופנינה - נוכל למצוא על קו הרצף שבין 50 - 70.
ציונה, חרותה, בת-עמי, עמיחי ועמיקם - גילם כגיל המדינה;
נתנאל ודוריאל - נמצאים בעשור השני של חייהם;
תו, עדן, גנית ופרח - זה מקרוב באו.
ומה באשר לנטיות הפוליטיות ?
אצל אוהדי הליכוד נמצא את ירדן, בית"ר, בגין וימית;
ובמחנה השמאל - יקדמו אותנו שלום, רעות ונצח.
עמית, יפית, קרן ואור - נידונו להגשים את ציפיות הוריהם.
גלעד, אילת, יהב וכנרת - הם הוכחה ניצחת לאהבת הארץ הטמונה בשמם.
רקפת, כלנית וסביון - יכולים לשמש בשעות הדחק תזכורת לא לקטוף את פרחי הבר.
שאול, קינן, יעל ואילימה - מחזירים אתנו למקורות.
מיכאל, דניאל, יהונתן, דפנה ומיכל - מייצגים את השמות הישנים - חדשים, ואולי, אולי מבשרים את החזרה לשמות היפים של פעם.
ומיחיאל ועד אליחי - אסור לשכוח שאין לייחס לשם יותר מדי...
