|
הידועה בציבור והפטור ממס רכישה
מאת: הנריק רוסטוביץ* ופיני גלעד (גלדקוב)
פרולוג
בשנת 1974 פגש הילל את עליזה וליבו הלך שבי אחריה. לא יצאו ימים רבים ועליזה עברה להתגורר עם בחיר ליבה בדירתו אשר בקריית אתא.
חלפו עברו 22 שנה ולהט האהבה שכך. עליזה עברה להתגורר בנפרד מהלל ותבעה ממנו מחצית מהרכוש אשר נצבר במהלך חייהם המשותפים כבני זוג לכל דבר ועניין. מקץ שנתיים ימים הגיעו בני הזוג לשעבר להסכם חלוקת הרכוש המשותף, והסכם זה זכה לאישורו של בית הדין לענייני משפחה.
הלל כיבד את ההסכם והעביר לזוגתו לשעבר את הנכסים שהוסכם עליהם. או אז, יצאה עליהם קצפו של מנהל מיסוי מקרקעין, אשר תבע את ליטרת הבשר שלו בדמותו של מס רכישה.
"על מה ולמה" זעקה עליזה, הרי בסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין נקבע במפורש, כי העברת בעלות במקרקעין בין בני זוג על פי פסק דין לגירושין אינה חייבת במס שבח ובמס רכישה?
אינכם בני זוג השיב מנהל מיסוי מקרקעין, ומכל מקום, גם אם הייתם בני זוג שאינם נשואים כדת וכדין זה לזו וזו לזה לא נפרדתם ב"פסק דין לגירושין". והוראת סעיף 4א אינה חלה עליכם.
החלטת ועדת הערר
ועדת הערר של מיסוי מקרקעין בראשות כב' הנשיא (בדימוס) מ. סלוצקי ובהשתתפות ה"ה אליהו ארבל ואביב שניאור קיבלה את טענותיו של מנהל מיסוי מקרקעין, וכה פסקה: "הכלל הוא שאם לפרש כל חוק על פי לשונו, וכשהלשון ברורה אין מקום להוסיף או לגרוע נוסחו של סעיף 4א לחוק הנ"ל מביאנו למסקנה שהמחוקק לא התכוון להחילו על ידוע או ידועה בציבור, אלא על בני זוג הנשואים כדת וכדין הנפרדים על פי פסק דין של גירושין."
עם זאת קבעה ועדת הערר, כי מאחר שבבני זוג עסקינן, זכאית עליזה להנחה של 2/3 מתעריף מס הרכישה על פי תקנה 20 לתקנות מס רכישה.
הרהורים על הקשר בין הדין העברי לבין מס הרכישה
המחוקק התכוון להקל על בני הזוג המפרקים את התא המשפחתי ולא להטיל מס רכישה או מס שבח בגין העברות נכסי מקרקעין שנעשים בין בני זוג ומהם לילדיהם. על מנת למנוע שימוש לרעה בפטור זה נקבע, כי העברת הרכוש צריכה להיות מעוגנת בפסק דין לגירושין ואין די בכך ששני בני הזוג נפרדו לפרק זמן מסוים.
בדברי ההסבר להצעת החוק של סעיף 4א הנ"ל פורטה מטרת התיקון בהאי לישנא: אין הצדקה לגביית מס שבח במקרה של העברת נכס מקרקעין במסגרת הליכי גירושין, ולפיכך מוצע שלא לראות בהעברה כזו מכירה לצורך חוק מס שבח.
במקרה הנדון, לא נטען, כי הלל ועליזה נפרדו לפרק זמן קצר, או שהם מנסים להערים על שלטונות המס. אולם, עובדה זו לא שכנעה את מנהל מיסוי המקרקעין, כי עליזה זכאית ליהנות מאותו פטור ממס רכישה שלו זכאי כל זוג שעמד לרגע תחת החופה ושבר כוס לזכר ירושלים שחרבה. גם ועדת הערר לא מצאה לנכון להעדיף את תכליתו של הפטור על פני לשונו הברורה, הדורשת פסק דין לגירושין, וחבל שכך.
על פי הדין העברי גבר נושא אישה בשלוש דרכים ומגרשה בשתי דרכים. אין בדין העברי הכרח, כי בטקס אזרחי זה ישתתף רב, כהן, נביא או נציג אחר של הקדוש ברוך הוא, וזהו הדין גם לגבי הליך הגירושין.
כאשר ידועה בציבור נפרדת מבן זוגה, היא חייבת להתגרש ממנו כדת וכדין ולקבל גט לחומרא. הטעם לכך הוא שאם אותה אישה תלד ילד לגבר אחר, יש חשש כי אותו ילד יחשב כממזר, אפילו נישאה לאותו גבר כדת וכדין.
הצורך בקיומו של פסק דין לגירושין ובביצוע גט בפני בית דין נעוץ בחשש מפני ממזרות, שמא הגירושין לא היו כדת וכדין ואזי אין האישה מותרת ופנויה לגבר אחר. הטעם הנוסף הוא ליתן מעמד וכוח לדיינים, שופטים ופקידים שפרנסתם על כך.
ומה לכל אלה ולפטור ממס רכישה?
אפילוג
איני יודע כמה מס רכישה גבה אוצר המדינה בעקבות הליך זה. אולם, אין לי כל ספק, כי מי שבחר להתעקש על הטלתו לא לקח בחשבון את זמנם של תריסר הפקידים, הדיינים, השופטים והפרקליטים שעסקו באיוולת כלכלית זו. בוודאי לא נלקחה בחשבון העלות הכלכלית שיש לניהול הליכים כגון דא מול התועלת הכלכלית של העברת ליטרת הבשר מכיסה של עליזה לאוצר המדינה.
האם יש במשרד האוצר מאן דהו שתפקידו לתת את הדעת לכך שהטלתו וגבייתו של מס פלוני עולה פי כמה מונים על הסכום שנגבה בפועל?
אפשר שאנו מדינה שומרת חוק. האם נהיה מדינה שומרת אדם?
| 
