|
ברוך חייקין
הגדרת מרתף
שלום לכולם, אודה אם תסייעו בידי בשאלה הבאה.
ברשות מסוימת פטור מרתף עד 2.20 מ' מארנונה. מאחר ואין הגדרה למרתף בצו הארנונה, פרש היועץ המשפטי לרשות כי אם השימוש במרתף הנ"ל הינו למגורים או כל שימוש אחר, שאינו השימוש הרגיל למרתף, יחויב המרתף במלוא הארנונה. מהי הגדרת "מרתף" מבחינת אופן השימוש בו?
****************
דן י. ארטן
מרתף - שימוש אל מול סוג הנכס
ברוך שלום
למיטב הבנתי זו דוגמא נוספת לטעות הרווחת ברשויות רבות הנוטות לאחד בין קריטריון סוג הנכס לבין קריטריון השימוש בנכס. סוג הנכס כולל את מאפייניו הפיזיים של הנכס כגון מרתף (בנוי מתחת לאדמה) או צריף (מבנה טרומי עשוי פח או עץ) לבין השימוש בנכס אשר כשמו כן הוא נקבע על פי השימוש בפועל או על פי פוטנציאל השימוש בנכס (לדוגמא בנק, חנות או בית מלאכה) שני קריטריונים אלה נקבעו בנפרד בסעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג1992- ורשויות רבות נוטות לבלבל ולאחד ביניהם.
לסיכום, הגדרת מרתף, תלויה אף ורק במאפייניו הפיזיים שכן עליו להיות כולו או חלקו בנוי מתחת לפני הקרקע, ולשאלת השימוש בו בפועל או בפוטנציה אין כל השלכה לשאלת סיווגו.
דן
נ.ב.
אני תוקף את הצו של מודיעין בשאלה דומה, שם התעלמו כליל מקריטריון סיווג הנכס והתעריף נקבע רק לפי השימוש ושטח הנכס.
דן
****************
עדי מוסקוביץ
יופי דן
אני תוקף ברשות אחרת באותו עניין. הפרשנות שלך היא הפרשנות הנכונה. כאשר יש התנגשות בין סיווג נכס לפי סוגו או מקומו לבין שימושו, הרי שידו של השימוש על התחתונה. עדכן אותי אם יש לך תוצאה!
עדי
****************
Henryk Rostowicz
im"a dan and adi
did I understand your point of view? If the building is 2.10 (less than minimum) and is used for apartment - is it free of arnona? sorry, I do not think so.
im"a Henryk
Budapest
****************
דן י. ארטן
לא פטור - תעריף שונה
אנו לא מדברים על פטור אלא על תעריף שונה, אין דינה של חנות נעליים הבנויה במרתף כדינה של חנות זהה בעלת שטח דומה המצויה בקומת הקרקע של קניון.
לכן קבע המחוקק (ומחוקק המשנה אמץ) חמישה קריטריונים שונים לקביעת שומת הארנונה (מחזיק, שטח, שימוש, אזור וסוג הנכס) שרק שקלול של כולם עומד ביסוד שומה חוקית. כשם שרשות מקומית לא יכולה לקבוע בצו המסים הוראה כי כל שטחי הנכסים יחושבו באופן אחיד כ- 100 מ"ר כך אינה יכולה לקבוע כי באותה הרשות סוג נכס אחד בלבד ולהתעלם ממאפייניהם הפיסיים השונים של נכסים שונים.
האם הבהרתי את עמדתי.
דן
****************
עדי מוסקוביץ
תיקון קל
לדן,
מחזיק אינו קריטריון/פרמטר לחיוב בארנונה, אולם בית המשפט המחוזי בנצרת (פס"ד עפולה) הרחיב לקריטריון זה שלדעתו הוא חלק בלתי נפרד מהפרמטר "שימוש". אין חובה לדעתי שבצו הארנונה יהיו כל הפרמטרים, כך שיתכן צו ארנונה שיש בו רק סוגי נכסים או רק סוגי שימושים. כמו כן גם סוג הנכס מכיל מאפיינים של שימוש - כמו למשל אנטנה או בריכה.
יתכן גם סיווג מורכב על בסיס כל הפרמטרים: "בניין מפח המשמש לצורכי שיווק באזור ד' עד 100 מ"ר". החלוקה לפרמטרים חיונית מקום בו יש התנגשות בין פרמטרים שונים, באופן שבו ניתן לחייב נכס לפי שני סיווגים שונים, למשל - פעם לפי שימושו ופעם לפי סוגו. במקרה זה ידו של השימוש תהא תמיד על התחתונה, שכן שימוש הוא כלל (סיווג כללי), הנסוג מסיווג ספציפי/ייחודי כמו סוג הנכס או האזור.
עדי
****************
דן י. ארטן
יסודות השומה
עדי שלום
ברשותך לא אקבל את ה- "תיקון הקל שהצעת"
אני סבור שזהות המחזיק היא כן קריטריון עצמאי לחיוב בארנונה. לכן חנות "רהיטי עדי" בנוה חמציצים תשלם ארנונה בתעריף מסוים ברשות אחת, תהיה פטורה מארנונה אם תופעל בידי עמותה מוכרת ברשות אחרת, ותשלם תעריף של רשת שיווק במידה ותקים סניף נוסף ברשות שלישית.
על מה אתה מבסס את עמדתך כי לא בכל צו ארנונה חייבים להיות כל רכיבי השומה. הוראות סעיף 8(א) כמו גם 274ב' שקדם לו הן חד משמעיות וכוללות את כל הרכיבים ולכן אם נחזור לדוגמא הקודמת כשם שלא ניתן להתעלם מקריטריון שטח הנכס בבואנו לערוך את שומת הארנונה כך לא ניתן להתעלם מקריטריון של סוג הנכס או האזור ולקבוע כי כל העיר היא אזור אחד או כי כל הנכסים הם סוג נכס אחד, (אלא אם באמת אין הבדלים פיזיים בין כל הנכסים הבנויים בעיר, באמצעות אי מתן רשיונות בניה המתירים בניה קלה או איסור על חפירת מרתפים וכו...).
גם אם הקביעה כי לעיתים יכיל סוג הנכס מאפיינים של שימוש אני מתקשה להסכים, אנטנה לא חייבת תמיד לשמש לשידור או לקליטה, אלא יכולה לשמש כפלטפורמה לכל מה שברצונך לתלות עליה, ואילו בריכה צריכה לשלם תעריף שונה אם היא משמשת לשחייה או לגידול קרפיונים. לדעתי שומת ארנונה חוקית היא רק שומה המורכבת מכל רכיבי החיוב כאשר אין לשום פרמטר עדיפות על האחרים.
דן
****************
עדי מוסקוביץ
לאט לך אמ"א ארטן
לחלק הראשון הנוגע זהות המחזיק, ראה כי הדיון שלך הינו פרקטי ולא נורמטיבי (בחינת מה צריך להיות). נכון הוא שיסוד המחזיק מהווה בפועל קריטריון נפוץ לחיוב בארנונה, אך זכרו לא בא בחוק ההסדרים. מסכים אני (חלקית) אם פס"ד של השופט ממן כי מכיוון שפרמטר המחזיק מכיל אלמנטים של שימוש הוא לעיתים חוקי למרות שמקומו נפקד מחוק ההסדרים. קביעתו בעניין פס"ד עפולה צודקת עוד יותר נוכח היות רשת שיווק שימוש של ממש השונה משימוש מסחרי אחר, ולאו דווקא מחזיק.
בנוגע לטענה שצו הארנונה חייב להכיל את כל הפרמטרים, אז מדוע לא תדרוש גם שכל סיווג יכיל את כל הפרמטרים (סוג, מקום, שימוש וגודל). האם לשיטתך כל צו שרואה את העיר כאזור אחד הוא בלתי חוקי?! נכון שצו כזה (המכיל את כל הפרמטרים) הוא אוטופי, אולם בין אוטופיה למציאות המרחק רב, במיוחד בישראל.
אגב פרקטיקה ואי מתן עדיפות לפרמטרים, זוהי הצהרה לא מעשית. הרי לפעמים נגזר לתת עדיפות לפרמטר מסוים. מה תשיב לשאלה הבאה המונחת על שולחן ביהמ"ש המחוזי - צו הארנונה קובע סיווג ל"תחנת דלק" וסיווג ל"סככות ומבני עזר". כיצד תסווג את הסככה בתחנה, לפי השימוש (תחנת דלק) או לפי סוג המבנה (סככה)?
עדי
****************
עמיר עירון
מרתף - שימוש
אני עוקב אחר ההתכתבות בנושא. מאחר ואיני משפטן ובכל זאת מעוניין בתחום - אני מבקש להבין, האם מרתף המצוי מתחת לפני האדמה, (עם חלונות סמוך לתקרה), ואשר תקרתו נמוכה מהגובה 2.20 מ' ואשר משמש כחדר טלוויזיה, חדר משחקים וכד' אינו יכול להיכלל בשטח הדירה כחייב בארנונה למגורים?
אם שטחי שירות זכאים להנחה בגובה 50 אחוז, האם הנחה זו חייבת לחול על מרתף זה גם אם אינו משמש כמחסן או שטח שירות?
מה דעתכם על פתרון הרואה מראש חלק משטח המרתף כזכאי להנחה כשטח שירות ויתרת השטח מחויבת כמגורים, כדי למנוע התמקחות עם מחזיק הנכס לגבי הסיווג?
****************
מולי אופיר
מרתף דינו כדירה אלא אם צוין אחרת בצו המסים
****************
עדי מוסקוביץ
שטחי שירות
אם צו הארנונה קובע כהגדרה ששטח שירות יחויב ב- 50% הרי שזהו חיוב לפי סוג המבנה ומכל הטעמים שהבאתי לעיל הוא גובר על כל סיווג לפי שימוש.
אם אתה מעוניין לדעת האם מדובר "בשטח שירות" , תואיל להציץ בסעיף 9 (ב) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב - .1992 שם תגלה כי השאלה אם שטח הוא "שטח שירות" נגזרת מהשימוש גם שלו.
לדעתי, בשל הגובה (פחות מ- 2.5 מ"א), חייבים לראות בשטח כשטח שירות, שכן לא ניתן לעשות בו שימוש הדומה ממש לשטח עיקרי.
עדי
****************
ברוך חייקין
מרתף המשמש למגורים
קראתי בעיון רב את כל ההתייחסויות ולדעתי התייחסותו של הנריק היא הנכונה ביותר. בצו הארנונה אליו התייחסתי פטור מרתף עד 2.2 מטר מתשלום ארנונה.
לדעתי, וכל עוד אין הגדרת "מרתף" בצו הארנונה, הרי שיש לחפש את הגדרת מרתף במקורות חיצוניים. הגדרה מילונית של מרתף מבוססת על פי רוב על השימוש הנעשה בו (כגון מרתף יינות וכד').
לפיכך יש לדעתי לראות את המרתף עד גובה 2.2 מ' הפטור מתשלום ארנונה כמרתף ששימושו כמרתף על פי הגדרתו של מושג זה. הגדרה כאמור, לצורכי ארנונה, אינה יכולה להסתפק בהגדרה הלקוחה מחוקי התכנון בלבד והמתייחסת למידותיו ומיקומו הפיסיים של המרתף.
לכן, כאשר נעשה שימוש אחר במרתף, כגון שימוש בו למגורים, יש לסווג את המרתף, על אף הפטור לכאורה בצו הארנונה, כשטח מגורים ולחייב את המרתף בהתאם.
ודרך אגב, הפסיקה מיעטה להתייחס למרתף. למיטב ידיעתי ההתייחסות בפסיקה היא לניצול המסחרי פחות-הערך של מרתף ויש בכך כדי לתמוך בעמדה הבודקת את השימוש שנעשה במרתף, שהרי אף הפסיקה הכירה בעקרון של בדיקת אופן השימוש במרתף.
בברכה
ברוך
****************
הנריק רוסטוביץ
החיבור בין "מרתף" ו-"גובה"
הרעיון בקביעת גובה מזערי הוא שמה שבנוי בגובה "קטן" אינו בניין לחיוב אלא מעין "בוידעם" "מדף" "נישה". בתוך החווכים הללו אנו מאחסנים דברים ולכן אין לשום אותם כבניין. ומכאן הקשר למרתף. אבל אם אנו גרים בבוידעם או עושים בו מתנ"ס או מסחר בנקניקיות או משרד לעו"ד מתחיל - זה לא בוידעם, זה בניין כשר. הסוגיה אינה תעריף אלא מהות.
אבל, אם הסוגיה היא תעריף נמוך נניח ב- %30 ואין בצו איפיון של שימוש, אז ההנחה או התעריף הנמוך מגיע לכל שימוש, משום שהוא "פחות" בתועלתו הכלכלית מגובה מלא.
****************
עמיר עירון
מבקש להבין
האם בגובה הנקוב לא ניתן להשתמש כי לא ניתן פיזית, למשל חדר משחקים למשפחה - טלוויזיה, צעצועים וכד'?
או שלא ניתן כי אסור?
אם אסור אבל עושים בפועל שימוש כשטח עיקרי?
****************
עדי מוסקוביץ
אם אתה ישן במוסך זה עדיין לא הופך אותו לשטח עיקרי.
| 
