עמוד 22 שנה שניה * גיליון מס' 12 מרס-אפריל 2001 צרור חרוזים מאת: רו"ח גדעון להבי שפע המסים המוטלים בישראל על מקרקעין, אינם תורמים לעידוד הענף - וזאת: בלשון עדין. שהרי ידוע לכל, כי על עיסקה פלונית כלשהי בתחום הנדל"ן בישראל, עשויים לחול מסים: הכנסה, שבח, רכישה ומס המכירה שראוי לבטל; שלא להזכיר עוד מסים, אגרות והיטלים באותה נשימה, כמו - מע"מ, ארנונה, היטל השבחה, דמי היתר והסכמה. (ואם אומנם מחפשים למס חדש - רעיון ושם, ראוי לספר על שר אוצר שברכבו להנאתו נמנם, ובשעה שחלפו, ביעף, ליד בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה, העיר נהגו של שר האוצר כי "מאוד מסריח בסביבה", שר האוצר נעור מיד מנמנומו, ושאל את הנהג בהתלהבות וכמעט בצעקה: "תגיד עוד פעם מהר: איזה מס איזה מס בדיוק אמרת לפני חצי דקה?"...). ונחזור לענייננו: כנס זה הוא למשתתפיו - ממש רווח, שהרי, הוא מקנה ידע חשוב - בעיקר בחוק מס שבח, שהוא ללא ספק חוק קשה-הבנה ומסובך, והיכן שתשים בו אצבע תמצא ליקוי ממש-כך. כמו הוראות מסורבלות לפטור במכירת "דירת מגורים מזכה", שאם אינך נועץ ונזהר מספיק - תופס אותך המס בחכה; הסתבכות ללא מוצא בעסקאות קומבינציה, פינוי-בינוי, ומינהל, כאשר בהשלכות המסים למיניהם - שתוארו לעיל - הכל די מעורפל. (אגב, עיסקת הקומבינציה הראשונה בעולם, נעשתה, האמינו או לא, בין אלוהים לבין "האדם" - כאשר אדם, כזכור, תרם צלע מצלעותיו לעיסקה, ואילו אלוהים, כ"קבלן מבצע", עשה את שרותי הבנייה... ויצר בעבור אדם את יצירת הפאר "לכאורה", כפרס - את האישה הראשונה - "חוה" - כ"שבח עתיר מס"...). ואשר לרשימת הניכויים המותרים מהשבח, יש בהחלט על מה לדון, באי ההצדקה לסגירת הרשימה ובעיקר למה לא יותרו הוצאות מימון? או למשל מי שמניות ב"איגוד מקרקעין" מכר, רואים כאילו מקרקעי האיגוד נמכרו והעיוות נוצר, שכן, ההתחייבויות של האיגוד בקביעת התמורה - יוק! והמוכר משלם מס ביתר לא מוצדק (כמו שמ...) אך כחוק. וחמור מזאת(!): גם בהקצאת מניות באיגוד כאמור, הוא הדין, בניגוד לאי חבות במס האיגוד אחר, שאינו איגוד מקרקעין. ועוד, בפסק הדין "בן אאיס" נקבעה כ"איגוד מקרקעין" גם חברה קבלנית, למרות שלפי מאמר סגן הנציב - אוסקר אבו ראזק - אין לכך לרוב תשתית, שהרי מעמד זה של החברה הקבלנית, בהחלט הוא עלול, לגרום ב"פעולה באיגוד" ובמכירת המקרקעין - למיסוי כפול. (ובהקשר זה מספרים: ביום תשעה באב האחרון בשנת 2000, נפגשים שני ידידים, קבלני בניין, בעיר הבירה - ירושלים. שואל קבלן אחד את ידידו משכבר הימים: "אמור נא לי, מדוע בתשעה באב צמים?" עונה הידיד - "כי ביום התשעה באב, בית המקדש שלנו בירושלים נחרב". מהרהר הקבלן ושואל בקול מהוסס ועמום: "ואם הבניין נחרב, המגרש לא שווה כלום?"...). קצרה היריעה, אפוא, וקצר הזמן מתיאור כל הליקויים שבחוק, אך הראש הישראלי הוציא מתוק מעז ולמד את המס לשחוק. וכך, ההתלהבות היתרה לסתום את כל הפרצות בחקיקה בכל מחיר, גרמה, בעיקר בעסקאות מקרקעין, להיווצרות תכנוני מס למכביר. ובאמת - בעידן המילניום, כשהמדע פיצח את הגנום, וכשמפלגות יריבות בישראל מצליחות להקים ממשלת אחדות - אולי ראוי גם איחוד מס הכנסה ומס שבח לשקול ברצינות? ובינתיים - את הליקויים לפחות לתקן, כך שהמס על מקרקעין יהא יותר הוגן. ונקווה כולנו, כי הוועדה החדשה לבדיקת מיסוי הנדל"ן, תגבש המלצות הוגנות וישימות - עד שנפגש שוב כאן. חן חן על ההקשבה: ובהזדמנות חגיגית זו, כולנו זה לזה נאחל - שלום, בריאות, ייצוב הכלכלה - ו"השבח" ("ללא מס ביתר") לאל.