תיקון 53 לחוק התכנון והבנייה הוא פרי יוזמה מבורכת של ח"כ מאיר פורוש, שהגיש את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון 53) (פטור מהיטל), התש"ס-2000. ההצעה עסקה בארבעה נושאים עיקריים:
(א) הוספת הקדש ציבורי לרשימת הנישומים הפטורים מהיטל השבחה.
(ב) הרחבת תנאי הפטור למוסד ציבור: מוסד ציבור שמוכר נכס שלא שימש את מטרותיו, אך תמורתו מיועדת לשמש את מטרותיו, פטור מהיטל השבחה.
(ג) הרחבת שטח דירת מגורים שבנייתו אינה נחשבת ל"מימוש זכויות" עד ל-160 מ"ר.
(ד) מחיקת המילים "כאמור בפסקה 1" מסעיף 19(ג)(2) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.
ב-7 ביוני 2000 הציג פורוש את הצעת החוק לכנסת. שר הפנים דאז, נתן שרנסקי, התנגד בשם הממשלה להצעת החוק, בנימוק של "הפסד הציבור מאי גבייה". פורוש ביקש, כי הצעתו תעבור לדיון בוועדת הפנים, והוחלט להעבירה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת.
ב-14.11.00 עלה החוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. לאחר שפורוש הציג את התיקון, הביע ח"כ בני אילון תמיכה בתיקון לחוק, אולם עבר לאחר מכן לדון במצב המדיני. לעומתו, התנגד ח"כ אופיר פינס לתיקון, בטענה, ש"הקדש ציבורי מעורפל, ולא ברור מהי ההגדרה האמיתית". גם ח"כ יוסי פריצקי התנגד לתיקון, בטענה שהפטור יפגע בתקציב הרשויות המקומיות, שמצבן רע ממילא.
בישיבת ועדת הכספים שנערכה ב-23.11.00 הציג פורוש את התיקון, ונשאל על ידי יו"ר ועדת הכספים דאז, ח"כ אלי גולדשמידט, שאלות שתכליתן להבין מה מוסיף "הקדש" על "מוסד למטרות דת". פורוש אמר, בין היתר, "אני לא בטוח שהדבר הזה פוטר כאשר לא כתוב הקדש". עו"ד זמרת מהלשכה המשפטית של משרד הפנים התנגד להצעת החוק בטענה, שתכלית היטל השבחה לממן את תקציב רשויות הציבור, כדי שיוכלו לבנות גם בנייני ציבור. לכן נקבע בחוק, כי "מוסדות ציבור" יהיו פטורים מהיטל השבחה, ואילו "הקדש" יכול להיות גוף שאינו בעל אופי ציבורי.
לגבי ההרחבה מ-120 מ"ר ל-160 מ"ר הוסכם, כי דירת 160 מ"ר היא דירת יוקרה. הרחבת תנאי הפטור לגבי מכירת נכס של מוסד ציבור התקבלה בוועדת הכספים. אולם פורוש סירב להסתפק בתיקון זה. הישיבה נחתמה בדחיית ההצבעה, כדי שחברי הכנסת יבדקו את "עמדתם לגבי כל החוק".
ב-27.11.00, בישיבת ועדת הכספים, נערכה ההצבעה. פריצקי העלה הסתייגויות לכל סעיפי החוק. הן נפלו, והצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה שאושרה כללה הרחבת הדירה עד 130 מ"ר ולא עד 160 מ"ר. ב-4.12.00 אושר תיקון 53 בקריאה שנייה ושלישית. במליאת הכנסת נכחו שישה(!) ח"כים בלבד. פורוש הציג את החוק והעלה שתי הסתייגויות - לכלול בדירת מגורים מחסן עד 20 מ"ר וכן החלה רטרואקטיבית של התיקון בסעיף 19(ג), בתנאי שלא ניתן היתר בנייה. פריצקי, מתנגד ותיק לתיקון, שהוזמן לפרט את הסתייגויותיו, לא הסתייג.
התוספת לחוק ההסדרים הקפיאה את תיקון 53 עד ל-31.12.01. בתוספת נקבעו הוראות מעבר, שלפיהן על השבחה שחלה במקרקעין לפני היכנסו לתוקף של תיקון 53, יחול החוק בנוסחו החדש, כלומר: כפי שהיה לפני תיקון 53, אלא אם כן עד ליום תחילתה של התוספת לחוק ההסדרים (1.4.01) קיבל בעל המקרקעין היתר בנייה, או העביר את הבעלות במקרקעין, או החכירם לדורות. עוד נקבע, כי תיקון 53 יחול על השבחה, שנוצרה לפני 1.4.01, בתנאי שבעל המקרקעין קיבל היתר בנייה, או העביר את הבעלות או החכיר את המקרקעין לדורות.
