עמוד 22 שנה שניה * גיליון מס' 13 מאי-יוני 2001 דברים שרק הישראלים מכירים לנסוע בנתיב של תחבורה ציבורית, ושהפראיירים האחרים יחכו בסבלנות. למכור מכונית יד חמישית של שנת 88' עם 22 אלף קילומטרז'. לרוקן את המאפרה של האוטו לכביש. לשאול ברמזור: "מוכר, מוכר?" לעשות מנגל על אי תנועה. לחכות בנתב"ג בהרכב משפחתי מלא, כולל הסבתא והכלב, לקרוב-רחוק שנסע לנופשון של שלושה ימים באנטליה. להביא מתנות לכל המשפחה, כולל הסבתא והכלב, מנופשון של שלושה ימים באנטליה. לשמוע: "ארזת לבד?" לחזור משבוע בניו-יורק עם 40 קילו אובר-ווייט, ולחפש ישראלי שיתחלק איתך. לנסוע לחו"ל רק כדי לקנות מקרר בדיוטי-פרי. להשאיר עגלה ריקה בתור לקופה ולהגיד לזה שעומד מאחור: "אני רק הולך להביא כמה דברים". לעמוד עם עגלה מלאה בתור המהירה (עד חמישי פריטים) ולהגיד "שישה גביעי לבן זה פריט אחד". לשאול "בכמה קניתם?" רק כדי לענות "לי זה עלה פחות". לתדלק רק כדי לקבל את העיתון בתחנת דלק. לקחת הביתה את סידור הפרחים בסוף החתונה. להשאיר הודעה ארוכה כאורך הגלות במשיבון סטייל: "שלום, הגעתם למשפחת פוצי. יופי שהתקשרתם. כאן מוצי (קול של אמא), גוצי (קול של אבא), ולוצי (קול של בן שלוש). אנחנו לא בבית. תשאירו הודעה אחרי הביפ, ושיהי לכם יום נהדר, שבוע נפלא, אושר, אהבה, ושלווה." להגיד: "יש לי רק שאלה" (בתור לקופת חולים, אלא מה). להגיד: "אני לא הפרעתי לך, אתה אל תפריע לי", וגם "דברי הוצאו מהקשרם", וכמובן :"שותים את דמי". לענות לפלאפון באמצע קונצרט, הצגה, או, להבדיל, הלוויה. לדעת מה הדעות הפוליטיות של כולם לפי הסטיקרים על הרכב. לשמוע מנהג המונית את הדעות שלו על ראש הממשלה. ללמד ילדים בגן שהמן הרשע רצה להשמיד את היהודים , המצרים רצו לענות אותם, היוונים רצו להרוג אותם, ושבכלל-העולם כולו נגדנו. לנגב חומוס עם מצה. לאכול שרימפס כשר. להיות בן של אמא פולנייה ו"לא חשוב מאיזו עדה היא".