|
בקשה לפטור ממס שבח לדירת מגורים ע"י כונס נכסים
הערות לע"ש 4476/98 עו"ד רוני אקלר (כונס נכסים) נ' מנהל מס שבח
מאת הנריק רוסטוביץ
סיפור המעשה והחלטת ועדת הערר הראשונה
כונס נכסים מונה לדירת מגורים לאחר שחייב לא עמד בהתחייבות ההלוואה שלקח מהבנק. החייב, שאינו תושב או אזרח ישראלי, סירב לשתף פעולה בהליכי ההוצל"פ ובהעדר שיתוף הפעולה נאלץ הכונס להגיש הצהרה חתומה על ידו לפטור ממס שבח.
מנהל מס שבח סירב לקבל את ההצהרה, היות שהיא לא נחתמה ע"י בעל הדירה אלא ע"י כונס הנכסים. דיון בעניין זה נערך בהליך אחר בפני ועדת הערר (עמ"ש 300/96), בו נקבע, כי לנוכח סעיף 54(א) לחוק ההוצל"פ, מוקנות לכונס הנכסים זכויות וחובות הנלוות למכירת נכסי החייב, ובין השאר גם זכות לבקש פטור ממס שבח. עם זאת, קבעה אז ועדת הערר, כי על הכונס להשלים את הבקשה לפטור שלא מולאה במלואה. הכונס הגיש שנית את הבקשה לפטור, אולם מנהל מס שבח דחה את הבקשה, היות שלא נמסרו בה פרטים המספיקים בכדי ליתן את הפטור.
החלטת ועדת הערר השנייה
ועדת הערר בראשות כב' השופט (בדימוס) י. בן-שלמה קבעה, השאלה עליה נסב ערר זה היא האם בהצהרה שנתן הכונס למס שבח הורם נטל הראיה שמוטל על בעל הנכס בכדי לקבל את הפטור. נטל ההוכחה, כי דרישות הפטור מולאו, מוטל על כתפי הטוען לפטור (ע"א 58/80 בשבסקי בע"מ; ע"א 210/80 אמוני זרע). אם המצהיר עומד בנטל הנדרש, עובר נטל ההוכחה על השולל את תכולת הפטור (ע"א 43/87 שניאור).
נפסק, כי העובדה, שהמבקש אינו בעל הנכס אלא כונס נכסים, אין בה כדי להקל על נטל הראיה המוטל על כתפי מבקש הפטור ואין בעובדה, כי כונס הנכסים לא זכה לשיתוף פעולה מצד בעל הנכס, בכדי לשנות את נטל הראיה.
במקרה דנן, הצהיר הכונס, כי הפרטים עליהם נסמכת בקשתו אינה בידיעתו האישית אלא מכלי שני, ולא פירט מיהו אותו "כלי שני". כמו כן, לא ציין הכונס כי ניסה לאמת את המידע. בנסיבות אלו אין הבקשה יכולה לשמש כבסיס לפטור, שהרי אין בה ראיה לכאורה המצביעה על אמיתות הדברים הנאמרים בה.
הערר נדחה ביום 20.5.2001. ב"כ העורר: עו"ד ר. אקלר; ב"כ המשיב: עו"ד א. ליבנה. *
הזכות לקבל פטור ממס שבח
אין לי כל הערות להחלטה של ועדת הערר השנייה. על נישום המבקש פטור או הנחה במס מוטלת החובה לעמוד בכל תנאי הפטור ועליו מוטל הנטל להוכיחם, באותה מידה שבה מוטל על הרשות להוכיח כי התקיימו כל התנאים להטלת המס.
דא עקא, אין בתי המשפט מחמירים עם פקיד השומה כפי שהם מקפידים עם הנישום. הנימוק המרושע לחוסר הסימטרייה הוא "חזקת התקינות" של מעשה הממשל. "חזקת התקינות" נוגדת את הכלל כי הצדדים המתדיינים הם שווים בבית המשפט, ומקורה בשיטות שלטון לא דמוקרטיות. מוטב לה לחזקה זו שתיקבר בקבר שאינו קבר ישראל.
לדעתי, אין להסכין עם ההלכה שנקבעה על ידי ועדת הערר הראשונה. הזכות לקבל פטור ממס שבח היא זכות קניינית, ומקבל הפטור מאבד זכות לקבל פטור אחר. אם לא נקבע במפורש בהסכם ההלוואה, כי המלווה רשאי לבקש את הפטור בשמו של הבעלים של דירת המגורים, אין ללמוד זאת מסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל.
אין פסול בכך, כי הבנקים יוסיפו הוראה כזו להסכם ההלוואה. יש פסול בכך, שזכותם לגבות את הכסף שהם הילוו לקונה גוברת על זכות הקניין שלו. מתי נלמד לכבד את זכות הקניין???
__________________
* תקציר פסק הדין באדיבות מס פקס - העיתון המקצועי לענייני מסים טלפון 03-6163929 פקס 03-6163989
| 
