עמוד 14 שנה שניה * גיליון מס' 13 מאי-יוני 2001 פקודת המסים (גבייה) מאת עו"ד עדי מוסקוביץ מבוא ביום 24 בפברואר 2000 הכריז שר האוצר, כי על גביית ארנונה כללית ועל תשלומי חובה המגיעים לרשות מקומית יחולו הוראות פקודת המסים (גביה). תוקף האכרזה האמורה פג ביום 31 לדצמבר 2000 והוארך באכרזה נוספת עד ליום 31.3.2001. לאחר מכן הוארכה האכרזה פעם נוספת באופן מסוייג, כך שהסעיף הדן במאסר חייבים בוטל. כמו כן השעבוד הראשון הניתן לרשויות המקומיות ביחס לנכס ממנו מגיע המס בוטל, ושעבוד על מקרקעין יחול לפי סדר הקדימויות הרגיל הנובע מלוחות הזמנים בהם נוצרו השיעבודים. נכון לכתיבת שורות אלה יש כוונה לעגן את חלקים מפקודת המסים (גביה), בצרוף שינויים בהליכי הגבייה המנהליים, כתיקון לפקודת העיריות. על פי הכרזה זו, חובות לרשות המקומית יהיו "מס" כמשמעו בפקודה. בכך יש כדי לשפר באופן משמעותי את אפשרויות הגבייה של הרשויות המקומיות ולתת להן אמצעי גבייה נוסף על האמצעים הקיימים: הליכים לפי פקודת העיריות והליכים משפטיים רגילים. עוד לפני האכרזה היו לרשויות מקומיות סמכויות לשימוש בפקודת המסים גבייה, לצורך גביית הודעות תשלום קנס על עבירות חניה. סמכות זו תישאר בין שתפקע האכרזה ובין שתעוגן בחיקוק כלשהו. הכוח נוטה להשחית ונטיית האדם לעשות בו שימוש מופרז. מן הראוי אפוא לעשות בפקודת המסים (גביה) שימוש זהיר, בין שהיא תשתרש כאמצעי לגביית תשלומי חובה לרשויות המקומיות ובין אם לאו. בעיתיות האכרזה והשימוש בפקודה כאמור פקודת המסים (גביה) הוחלה במקביל להוראות פקודת העיריות. פקודת העיריות היא חיקוק מאוחר לפקודת המסים גבייה, וחלק מהוראותיה מאזכרות את תקנות המסים (גביה), אשר הותקנו מכוח פקודת המסים (גביה). בפקודת העיריות יצר המחוקק דין ספציפי שהסדיר את הליכי גביית הארנונה, מכאן שספק רב אם הסמכות של שר האוצר להכריז על הארנונה כמס לא פקעה עת שחוקקה פקודת העיריות. למעלה מ- 250 רשויות מקומיות יש בישראל. לכל אחת זכות למנות "ממונה" על הגבייה לפי פקודת המסים (גביה) (להלן גם - "הפקודה"). אף לא אחד מהממונים עבר הכשרה ראויה לעשות שימוש בהוראות הפקודה, שהיא ללא צל של ספק קשה ליישום ליודעי דת ודין, דבר אשר יש בו כדי לפגוע קשות בחיי הכלכלה והעסקים. גם "גובה מס" עשוי להיות בכל רשות. יש ו"גובה המס" מקבל שכר טירחתו כאחוזים מהמס אותו הוא גובה, או שהוא הגורם ברשות המקומית שעושה שימוש בכסף והעומד מול הספקים השונים להסביר את מצוקותיה הכספיות של הרשות המקומית. ניגודי האינטרסים שהודגמו הם קצה הקרחון ומקור פיתוי בלתי מבוטל לעקוף את הוראות החוק, לקצר דרך ולפגוע פגיעה קשה בזכויות הנישום או ה"סרבן". כאמור, השימוש בהוראות הפקודה קשה. הואיל והפקודה נחקקה ב- 1929, חלק מהחיקוקים והביטויים המצויים בה אינם רלבנטיים כיום. הפקודה תוקנה שלוש פעמים בלבד מאז קום המדינה, חרף שהמציאות המסחרית כלכלית השתנתה לבלי הכר. כך, למשל, נמצא בפקודה ביטויים כגון "מפגר" (סרבן מס), "מוכתר", "נכבדים מן הכפר" וכיוצ"ב. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו העלה את זכותו הקניינית של אדם וכבודו למדגרה חוקתית על חוקית. בית המשפט העליון חזר ושנה, כי מיום היכנסו לתוקף של חוק היסוד תינתן פרשנות מצמצמת לפגיעה בקניין ובכבוד האדם. במסגרת מדיוניות משפטית זו, אשר רגליה בחוק היסוד, תיפסל כל חקיקה, ראשית או משנית, אשר אינה עומדת בתנאי "פסקת ההגבלה" שבחוק היסוד. הינו – כל חקיקה שאינה: לפי חוק או מכוח הסמכה מפורשת בו. החוק הולם את עריכה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. החוק נועד לתכלית ראויה. החוק אינו פוגע בזכויות היסוד במידה שעולה על הנדרש. ספק אם האכרזה עומדת באיזה מהתנאים הנ"ל, מלבד היותה לתכלית ראויה. נוכח הדברים והקשיים האמורים לעיל, הוגשה לאחרונה עתירה לבג"צ (בג"צ 4968/00 העמותה למען טוהר מידות ומנהל תקין נגד שר האוצר ואח') כנגד האכרזה. עתירה זו נמשכה לאחר שהארכה האחרונה של האכרזה סוייגה ונשללה הזכות למאסר חייבים וצומצמה העדיפות על נושים מובטחים, ולאחר שהמדינה הודיע כי בימים הקרובים יופץ תזכיר בדבר הצעת חוק לתיקון הליכי הגבייה המנהליים שבפקודת העיריות. העותרת משכה את העתירה, תוך שהיא מודיעה שתחזור ותעתור אם במסגרת הוראות התיקון לפקודת העיריות והנוהלים המופצים על-ידי מרכז השלטון המקומי לא יקבעו מגבלות שיש בהם כדי למנוע פגיעות מיותרות בזכותם של האזרחים נשוא הליכי הגבייה המנהלית. ההבדלים בין פקודת המסים (גבייה) לבין פקודת העיריות - יתרונות וחסרונות היתרון הבולט של פקודת המסים (גבייה) על פקודת העיריות מתמצה בעיקול מהיר של כלי רכב ומקרקעין, לרבות שיעבוד מקרקעין לטובת המס. יתרון נוסף - קשור ביכולת להטיל עיקולים לפי פקודת המסים (גבייה) לצורך גביית אגרות והיטלי פיתוח. הבדל חשוב של פקודת המסים (גבייה) לעומת פקודת העיריות, הוא העיקול אצל צד ג' הממתין ("הצף") למשך 3 חודשים מיום הטלת העיקול, לעומת יום אחד (היום בו הגיע העיקול) לפי פקודת העיריות. לשון אחר – עיקול לפי פקודת המסים (גבייה) ממתין לטרפו במשך 3 חודשים מיום הטלת העיקול, ואילו העיקול לפי פקודת העיריות "תופס" רק מה שהוחזק אצל צד ג' ביום בו הגיע צו העיקול. עקרונות בסיסיים בשימוש בפקודה מכיוון שחוקתיות האכרזה מוטלת בספק, והואיל ואמצעי הגבייה הם דרסטיים, נדרשת זהירות בשימוש בסמכויות לפי הפקודה ומומלץ לנקוט בה כאמצעי האחרון. יש להקפיד על כל מילוי דקדקני של כל הפרוצדורות הכרוכות בפקודה. עמדת שר האוצר, שהאכרזה אינה מעניקה סמכויות לגביית קנסות מכוח חוקי עזר. לפיכך יש להימנע מלעשות בה שימוש לצורך גביית קנסות כאמור, למעט קנסות חניה או אחרים אשר ניתנים לגבייה מכוח חיקוק אחר. לא ניתן לגבות תשלומים המגיעים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה באמצעות פקודת המסים (גבייה), ובכלל זה אין לגבות היטל השבחה לפי הפקודה. עד שתבוטל או תפקע הארכזה, עומדות לרשות שתי אפשרויות לגביית ארנונה: 1. לפי הדין שהיה ערב האכרזה - פקודת העיריות או הליך משפטי רגיל. 2. לפי פקודת המסים (גבייה). על העוסקים בגבייה לציין על כל מסמך שיוצא תחת ידם מכוח איזו פקודה הם פועלים. לא ניתן לעבור מהליך גבייה אחד להליך גבייה אחר. יש להתחיל את כל הפעולות בהליך שאליו עוברים, מהתחלה. אין לפצל את החוב לצורך הליכי הגבייה - כלומר, אין לנקוט בהליך גבייה לגבי חלק מהחוב ואח"כ לגבי חלק אחר. בכל רשות מקומית חייב להתמנות "ממונה על הגבייה" - מעמדו כשל שופט שלום. לממונה יש את כל הסמכויות של פקיד הגבייה וניתן להסתפק רק במינוי ממונה. הממונה רשאי למנות "מוכתר" ויש לו סמכויות ערעוריות וסמכות להכריע בדבר זכויות קנייניות של צד ג' בנכס המעוקל. הממונה רשאי לחקור צד ג' ויהיו לו כל הסמכויות לפי חוק ועדות החקירה. מינוי בעלי התפקידים לפי הפקודה צריך להתפרס ברשומות ועליו להיות מינוי פרסונלי, כזה הכולל את שמו ושם משפחתו של בעל התפקיד. אים למנות תפקיד (כמו גזבר, מנהל הכנסות וכיוצ"ב) לממונה על הגבייה או פקיד גבייה. הממונה חייב להיות עובד הרשות המקומית. הממונה מתמנה ע"י שר האוצר לבקשת הרשות המקומית, ובהמלצת שר הפנים. מינויו חייב להתפרסם ברשומות. פקיד גבייה - כפוף לממונה. מתמנה באותה דרך שבה מתמנה הממונה. מקביל לראש ההוצאה לפועל. חייב להיות עובד הרשות המקומית. גובה מס - מתמנה על-ידי הממונה. אינו חייב להיות עובד הרשות המקומית. מקביל למוציא לפועל. "נישום אדם כהלכה" - בבג"צ 346/86 נפסק, כי לא ניתן לעשות שימוש בפקודה לגביית חוב שנוי במחלוקת, כאשר מקור הסמכות לפקודת מצוי בחקיקת משנה דוגמת הכרזת שר האוצר. לפיכך, פקודת המסים (גבייה) תחול אך ורק על שומות סופיות שאין עליהן ערעור או זכות ערעור. ניתן לעקל רכב גם ברחוב, בעוד שעל-פי פקודת העיריות אין הדבר אפשרי. על מקרקעין המגיע מהם מס מהחייב רובץ שיעבוד אוטומאטי שאין צורך לרושמו, גם כאשר מדובר בחברה. יש לשים לב, כי אם החייב הוא אינו בעל המקרקעין, אין כל תוקף לשעבוד, גם אם המס מגיע בשל החזקה במקרקעין. אם השיעבוד נוצר לאחר שנוצר שיעבוד אחר קודם בזמן, השעיבוד לפי פקודת המסים גבייה יהיה בדרגה שנייה, וכך הלאה. כאשר לחייב מקרקעין אחרים שהמס שבפיגור אינו קשור בהם, יש לרשום את השעבוד, ואם מדובר בחברה - גם ברשם החברות (ולקבל תעודה המעידה על הרישום). לא מומלץ לנסות לעקל או למכור מקרקעין שאינם רשומים על שם הסרבן, אם כי יש תקדימים שהדבר צלח. עיקול, הערת אזהרה או הסכם מכר, קודמים לכל שיעבוד שנרשם או שנוצר (אם התגבש חוב מס המגיע מהמקרקעין נשוא השעבוד) לאחריהם. אין לגבות הוצאות גבייה, אלא אם היו מלכתחילה חוב שנוצר כדין ואשר נדרש במסגרת הדרישה הראשונה והשנייה, או אם הם הוצאות הכרוכות בעיקול פיסי של נכסים, כגון הובלה, אחסנה ומכירה - עד 10% לפי החלטת פקיד הגבייה). כמו-כן ניתן לגבות הוצאות ששולמו לצד ג' בגין המעוקלים. לא ניתן לגבות הוצאות בגין משלוח דרישה או עיקול לצד ג'. יש להימנע מעיקול מיטלטלין הפטורים מעיקול - רשימת המטלטלין הפטורה מעיקול זהה לזו שלפי פקודת העיריות. אין לפרוץ לנכס שבבעלות צד ג'. כניסה בכוח לחצרי החייב תעשה בשעות היום בליווי שוטר (או במעמד מוכתר ושני נכבדים מן הכפר). אין להצטייד מראש באישור מהממונה לצורך פריצה בכוח. חוב אשר נוצר בעת מתן צו עיקול לצד ג' הינו בר עיקול, גם אם מועד תשלומו חל לאחר שחלפו 3 חודשים. מיטלטלין ממושכנים (בעיקר כלי רכב הממושכנים לטובת הבנק) ניתנים לעיקול ומכירה, אולם זכותו של בעל המשכון להיפרע קודמת. אם מתנהל רישום לגבי המיטלטלין, יש לרשום בהקדם את העיקול אצל הממונה על המרשם, אחרת לא יהיה תוקף לעיקול למי שקנה בתום לב ובתמורה. סיכום פקודת המסים (גביה) היא אמצעי דרסטי,קיצוני ושנוי במחלוקת לגביית תשלומי חובה ברשויות המקומיות. הפקודה אף מסובכת וקשה ליישום, ונוכח סמכויות גבייה מנהליות מקבילות ניתן בקלות רבה להיכשל ביישומה. נדרשת אפוא תשומת לב וזהירות רבה בשימוש בסמכויות הנתונות לפי הפקודה.