עמוד 11 שנה שניה * גיליון מס' 13 מאי-יוני 2001 האם הגיע הקץ להנחות ולפטורים ממסים למקורבים לצלחת השלטון? בית המשפט הגבוה לצדק קיבל את העתירה של עמותת עם חופשי וביטל את ההנחות הניתנות לאברכים שתורתם אומנותם ולמשפחות שיש להם 4 ילדים ויותר. מי הבא בתור? הערות לבג"צ 6741/99 עמותת עם חופשי נ' שר הפנים ועיריית ירושלים מאת: עו"ד הנריק רוסטוביץ ועו"ד רונית כהן-כספי*   מעשה בהנחה שבוטלה בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) משנת 1993 הסמיך שר הפנים את המועצות הנבחרות של הרשויות המקומיות ליתן הנחה בארנונה לנישומים מסוימים, ובין היתר לשתי הקבוצות הבאות - א. נישומים הזכאים ל"הבטחת הכנסת מינימום" ממשרד הדתות. ב. נישומים שיש להם הכנסה נמוכה. בתקנה זו נקבע, שלצורך קביעת גובה ההכנסה, אין לכלול קצבאות ילדים המשולמות בגין 4 ילדים ויותר. עיריית ירושלים העניקה הנחות בארנונה לאברכים ש"תורתם אומנותם", וכן למשפחות מרובות-ילדים. "עמותת עם חופשי" עתרה לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד חוקיותם של ההנחות הניתנות לשתי קבוצות של נישומים. העתירה נומקה בשני טעמים: א. תקנות ההסדרים חורגות מסמכות ובלתי-סבירות בעליל. ב. מועצת עיריית ירושלים בהחלטותיה חרגה מהסמכות שניתנה לה בתקנות הנחה. בית המשפט העליון קיבל את מרבית טענות העותרת. בפסק דין ארוך ומנומק קבע כבוד השופט חשין מבחן בלעדי לבחינת חוקיות הנחות בארנונה והוא המבחן הכלכלי. נפסק - הוראת תקנה 2(7)(א) סיפא בטלה, כמו גם החלטת העירייה שנתקבלה בעקבותיה. הוראת תקנה 2(8)(ב)(1) בלתי תקפה, ויש להשוות את דינן של כל המשפחות המקבלות קצבאות ילדים. הקצבאות תנוכינה מהכנסתן של כל המשפחות כולן, או שלא תנוכינה מהכנסתה של אף לא של משפחה אחת. עוד נפסק, כי תקנות אלו יתבטלו בשנת הכספים 2002. הנפקויות של פסק הדין על הנחות ופטורים אחרים לפסק דין חשוב זה יתכנו השלכות על סוגיית הפטורים והנחות במסים שונים. בדיני המסים, יש הנחות ופטורים שאינם מושתתים על בסיס של מבחן כלכלי, אלא על שום תכונות אחרות של הנישומים, כגון: פלוני בעל ממון יזכה בהנחה במס הכנסה בגין מקום מגוריו הסמוך לגבול הצפוני של מדינת ישראל. לפסק דין זה יהיו השלכות רבות על סוגיית הפטורים וההנחות בדיני הארנונה. כבוד השופט חשין התייחס באמרת אגב להנחות אחרות הקבועות בתקנות הנחה הנ"ל כגון הנחות לתושבים ותיקים. השופט המליץ לשר הפנים "לסרוק במסרק צפוף את כל תקנות ההנחה כולן, ואם יימצאו בהן פגמים - לטהר אותן מאותם פגמים שבהן". לדוגמא - לצד ההנחה שנקבעה לאברך שתורתו אומנותו, נקבעה הנחה למי שמקבל הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה. אברכים שתורתם אומנותם אינם זכאים לגימלה על-פי חוק הבטחת הכנסה, בין היתר, משום שיש להם כושר לעבוד, אלא שאין הם עובדים ועל כן "עלה הצורך" לייחד להם הנחה ספיציפית. שר הפנים השיב לעתירה ואמר, כי אין כי אין הבדל בין מי שתורתו אומנותו לבין מי שזוכה לקבל גימלה כהבטחת הכנסה, וכי זכאים שניהם זכאים להנחה בתשלום ארנונה. השופט חשין השיב לטענה זו בשני אלה. ראשית, העתירה היא כנגד הנחת בארנונה הניתנת למי שזכאים לקבל תשלום להבטחת "הכנסת מינימום" מהמשרד לענייני דתות. שנית, היותו של נישום תלמיד חכם ההורג עצמו באוהלה של תורה, אינה רלוונטית למתן הנחה בארנונה. לבסוף קובע השופט חשין "ניתן לקבוע, כי תינתן הנחה בארנונה למי שהכנסתו אינה מאפשרת לו לשלם ארנונה, כולה או מיקצתה, גם אם אין הוא נהנה מגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה. ואולם, אם זה הטעם להנחה, מן הדין הוא שההנחה תינתן באופן כללי, קרא: לכל אדם שאין לו הכנסה בשיעור מסוים". בכך מחווה השופט חשין את דעתו, כי גם הנחה זו אינה חוקית. וזרח השמש ובא השמש בפסק הדין בחן בית המשפט העליון את הסבירות בחקיקת המשנה של שרים ושל רשויות מקומיות. אחת ההצדקות לביטולה של התקנה, המקנה הנחה למי שתורתו אומנותו, מוצא השופט חשין בנימוק של עירוב מין בשאינו מינו, וכך הוא מסביר: "בעירובה של מדיניות כלל-מדינתית במדיניות עירונית. לא הרי זו כהרי זו. יש מדיניות כלל-מדינתית שאינה יפה למדיניות עירונית, ויש מדיניות עירונית שאינה יפה למדיניות כלל-מדינתית." השופט חשין מבאר, כי המדינה מוסמכת ליתן הקלות כספיות בדמות הנחות ממסים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות. לעומת זאת, רשות מקומית אמורה לדאוג לקהילתה ולא לכלל קהילת המדינה. בקהילה קטנה כרשות מקומית, לעומת מדינה, יש להקפיד על-כך שהכל ישלמו ארנונה להוציא חריגים. נפסק, כי שר הפנים שגה בהקישו ממדיניות המדינה למדיניותה של הרשות המקומית, ואימץ כללים שנקבעו לעניין אחר. "אני לעצמי" פוסק נחרצות השופט חשין, "לא ידעתי כיצד זה הקיש שר הפנים מרחל ללאה ומחנה לפנינה". אכן, קיים הבדל בין מספר תושבי המדינה לבין מספר תושבי רשות מקומית, אולם לדעתנו, כשם שרשות מקומית מממנת את השירותים לתושביה מתוך כספי הארנונה ותשלומי חובה אחרים, כך גם המדינה מממנת את השירותים לתושביה מתוך כספי המסים. אזרח הפטור מתשלום מסים, קל וחומר פלח באוכלוסייה הפטור ממסים שונים, מגדילים את נטל המסים על הנישומים שלא זכו לאותם פטורים. הנחות ופטורים ממסים אמורים לענות על צרכים של שכבות חלשות מבחינה כלכלית, שנאמר: "גר יתום ואלמנה" (שאין ידם משגת כדי קיומם). בין השורות של פסק הדין ניתן לקרוא, כי התרעומת של בית המשפט כוונה לכך, שההנחות בארנונה הוענקו ל"גר יתום ואלמנה" (השייכים לציבור בוחרים מסוים). אכן, מרבית ההנחות והפטורים במסים אינם מושתתים על מבחנים כלכליים-חברתיים טהורים, אך במקרה הנידון, אפילו הלן קלר הייתה קובעת באופן נחרץ, כי עסקינן בשוחד בחירות שהפריץ העניק לבוחריו על חשבון נתיניו האחרים. מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש, אמר קהלת, וחבל! _____________________ * עו"ד רונית כהן-כספי מתמחה במיסוי נדל"ן.