עמוד 18 התפתחות עולמית דרמטית מקלטי המס ימשיכו לשרת אותנו עוד שנים רבות מאת: צבי אלטמן, עו"ד מבוא בעקבות רוח חדשה הנושבת מכיוון ארה"ב, ארגון המדינות המתועשות (OECD) ספג לאחרונה מהלומה קשה ביותר במלחמתו כנגד מקלטי המס, ובאופן יוצא דופן הסכים לסגת באופן ניכר ממלחמתו כנגד מקלטי המס בעולם. למי מכם שאינו יודע מהו מקלט מס, נסביר בפשטות שמדובר במדינות (לרוב איים קטנים אקזוטיים) אשר מבטיחות למשקיעים זרים פטור מוחלט ממס אם יפעלו באמצעות חברות שהוקמו שם. אוצר אותם מדינות אומנם לא מתעשר ממסים, אולם התעשרותו באה באופן עקיף משוק שלם של נותני שירותים שמתפתח סביב אותם חברות. דוגמה לכך הם עו"ד ורו"ח מקומיים הנותנים שירותים לחברות אלו, תאגידים שגובים עמלות עבור הקמת חברות מקומיות ועבור מתן שירותי דירקטוריון ונאמנות, בנקים מקומיים הנהנים מעמלות בגין הון זר המופקד אצלם, רשם החברות אשר נהנה מאגרות שנתיות וכיוצ"ב. יזמים ישראלים שהשתמשו בשנים האחרונות במקלטי מס נהנו מהטבות מס מפליגות, וזאת באופן גלוי וחוקי. דומה כי לאור ההתפתחות האחרונה בשנים האחרונות רק ילך ויגבר השימוש במקלטי המס ומי שישכיל לעלות על הסוס, וירכב בצורה מבוקרת, נכונה וגלויה, יוכל רק להרוויח וליהנות ממשבי האוויר החמימים שמקלטי המס באיים האקזוטיים הללו יכולים להציע. היוזמה כנגד מקלטי המס מקלטי המס אינם תופעה חדשה אלא מדובר בתופעה שקיימת כבר עשרות שנים. אולם רק לאחרונה החלו המדינות המתועשות להרגיש מאוימות ממקלטי המס ולחשוש מבריחת הון ופגיעה בבסיס המס שלהם לטובת אותם מקלטים. הסיבה לכך פשוטה – בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בכל הקשור לטכנולוגיה פיננסית כך שכיום כל אדם יכול להעביר הון רב ממדינה אחת למדינה אחרת בשיחת טלפון או בלחיצת כפתור פשוטה. לזאת מצטרפת הכלכלה החדשה שמקורה באינטרנט והעובדה שניתן להקים שרת אינטרנט בכל מקום בעולם. לאור האמור, עוד בשנת 1998, החליט ארגון ה – OECD (ארגון המדינות המתועשות) להקים ועדה אשר מתפקידה היה לבדוק כיצד ניתן להתמודד עם התופעה. ועדה זו פרסמה בחודש יולי 2000 רשימה שחורה ובה 35 מדינות אשר "אינן משתפות פעולה עם הארגון" ואשר מהוות לדעתו מקלטי מס. בדו"ח זה איים הארגון להטיל סנקציות קשות על אותן מדינות המופיעות ברשימה אלא אם כן יסכימו לשתף עימו פעולה. במסגרת הסנקציות שאיים הארגון להטיל ניתן למצוא: 1. מניעת ניכויים, זיכויים ופטורים בכל הקשור לעסקאות שנעשו עם חברות שהוקמו במקלטי מס 2. חובת דיווח מוגברות על עיסקאות עם חברות אלו 3. אימוץ הוראות CFC (הרמת מסך בתאגידים נשלטים) ביחס לחברות אלו 4. גביית מס במקור 5. מניעת חתימה על אמנות למניעת כפל מס וביטול אמנות קיימות 6. מניעת ההכרה בהוצאות הכרוכות בהקמה או ברכישת תאגידים במקלטי מס ז. הטלת היטלים חדשים על עסקאות שנעשו עם תושבי אותן מדינות. היות ובארגון המדינות המתועשות חברות 30 המדינות העשירות ביותר, אשר לפי פרסומי הארגון מייצרות כ – 2/3 מהסחורות והשירותים בעולם, התייחסו מקלטי המס לאיומים אלו ברצינות רבה. נכון להיום 10 מדינות התחייבו לשתף פעולה עם הארגון, ואלו הם ברמודה, איי קיימן, קפריסין, מלטה, מאוריציוס, סאן מרינו, איי מאן, האנטילים ההולנדים, איי סישל ואחרונה חביבה מחודש יוני 2001 - ארובה. הביקורת הרבה כנגד המלחמה במקלטי המס למותר לציין כי כנגד יוזמה זו קמה ביקורת רבה ממספר טעמים: תחרות מס בינלאומית, ככל תחרות כלכלית אחרת, מובילה להפחתת שיעורי המס המוטלים במדינות המתועשות ומייעלת לכן את הגבייה באותן מדינות; אין זה ראוי שארגון בינלאומי יתערב בחוקים הפנימיים של מדינות ריבוניות אחרות וכל שכן תוך איום להפעיל סנקציות; הדרך היחידה הנתונה למקלטי המס להתמודד עם המדינות העשירות על חלק מהעושר העולמי הוא באמצעות הטבות מס, ואין פסול שבמסגרת המאבק התמידי על ההון העולמי וחלוקה שוויונית יותר של עושר זה, ישתמשו מקלטי המס באמצעי המס. מדובר באמצעי לגיטימי לעידוד השקעות זרות אשר מרבית מדינות העולם משתמשות בו, ויהיה זה בלתי הוגן לדרוש ממקלטי המס רפורמה אשר שאר מדינות העולם לא מבצעות בעצמן. אין חשש יותר גדול מאשר קרטל מסים בינלאומי אשר יתערב בשיעורי המס בכל מדינה ומדינה. להוי ידוע שאין תמימות דעים בעולם באשר למדיניות הסוציאלית הנכונה שיש לטפח – ואין צריך לומר כי כל מדיניות סוציאלית בראש ובראשונה מיושמת באמצעות דיני המס. ויודגש, כמעט כל מדינה בעולם (לרבות המדינות המתועשות) מעניקה למשקיעים זרים הטבות מס שמטרתן לעודד זרימת הון זר למדינה, כך הם חוק עידוד השקעות הון בישראל, פטור ההשתתפות בהולנד, משטר ה – offshore בהונגריה, הפטור שניתן בארה"ב למשקיעים זרים על מכירת מניות בחברות אמריקאיות, פטור ההשתתפות בבלגיה ובדנמרק, הרפורמה במס בגרמניה ועוד דוגמאות רבות אחרות. דומה כי הביקורת נפלה על אוזניים קשובות, ובראשם ממשל בוש החדש. בעוד ממשל קלינטון תמך בהתלהבות ביוזמת המדינות המתועשות כנגד מקלטי המס, מממשל בוש ניתן להרגיש רוח קרה מאד (אם לא קפואה) ביחס ליוזמה זו. הביקורת הגיעה לשיא בדברי שר האוצר של ארה"ב, פול אוניל, אשר לפני כחודשיים יצא בקריאה פומבית וקרא לארגון המדינות המתועשות לבחון מחדש את היוזמה. לדעתו של אוניל יוזמה זו רחבה מדיי ופוגעת בזכותם הריבונית של מדינות העולם לקבוע בעצמן את משטרי המס הפנימיים. נציין כי גם מנהיג הרוב בקונגרס, ריצ'רד ארמי, יצא בקריאות דומות ותומך ברעיון צמצום היוזמה. דומה כי המיתון הבינלאומי בכלכלה החדשה יצר מצב בו הכלכלה הישנה בארה"ב (שהנשיא בוש נמנה על חבריה) חוששת פחות ממקלטי המס ומוכנה לחשוב על אפיקים אחרים, פחות קיצוניים, למניעת דילול בסיס המס של ארה"ב. היות וארה"ב היא חברה מרכזית, אם לא החשובה ביותר בארגון ה – OECD, לא יכל הארגון להתעלם עוד מהדברים ובישיבת הועדה הפיסקלית של הארגון שהתכנסה בתאריך 27.6.01 – 26, הסכימו המדינות החברות להיענות לרוב דרישותיו של הממשל החדש בארה"ב, הסכמה אשר קיבלה את אישור מועצת הארגון ביום 28.6.01. מקלטי המס ניצחו במלחמה – אין עוד דרישה שיעלו את שיעורי המס במסגרת הצהרת פשרה (שהייתה אמורה כבר להתפרסם בסוף חודש שעבר בפריז ע"י הארגון ושפרסומה נדחה מטעמים שיסברו להלן) הסכימו המדינות החברות ב – OECD למספר שינויים מרחיקי לכת ביוזמה ובכללם: השינוי המשמעותי והחשוב ביותר הוא שהארגון החליט שלא לדרוש עוד ממקלטי המס להפסיק את הטבות המס למשקיעים זרים – ובכך נסוגו למעשה מלב ליבה של היוזמה כנגד מקלטי המס. (למעשה הדרישה שממנה הארגון נסוג הייתה הדרישה שמקלטי המס ישוו את שיעורי המס על חברות בעלות פעילות מקומית שעליהן תמיד הוטל מס רגיל, לשיעורי המס החלים על חברות בעלות פעילות בינלאומית שהיו עד כה פטורות ממס (Ring Fencing)). נציין כי הארגון ימשיך להתחשב בקריטריון זה בבחינת מקלטי המס, אולם לא יהיה בקיומו בלבד כדי לגרום להטלת סנקציות כלפי אותה מדינה. זאת ועוד, כל אותם מדינות שהסכימו בעבר ליוזמת ה – OECD יורשו, ככל הנראה, לחזור בהם מהתחייבויותיהן, ובכלל זה כזכור נמצאות מדינות כגון מלטה, קפריסין, איי מאן, האיים האנטילים ומדינות אחרות (אם כי חלקם מחויב בהסכמים אחרים להשוות את שיעורי המס ויש לשים לכך לב). הארגון אף הסכים לרדת מדרישתו שמקלטי המס יתחייבו לחשיפה גורפת של המשקיעים בפני רשויות המס במדינות המתועשות, והסתפק מנגד בדרישה קלה יותר לחשיפה מוגבלת במענה לדרישות ספציפיות אד-הוק מטעם רשויות המס (וגם דרישה זו נתונה במחלוקת רבה וטרם נאמרה המילה האחרונה לגביה). לבסוף הסכים הארגון לדחות את המועד שבו ימליץ על הטלת סנקציות על מקלטי המס עד לחודש אפריל 2003. באותו מועד אמורות גם שאר המדינות החברות בארגון ליישם הוראות חשיפה דומות להוראות שתוארו לעיל. נכון להיום ה – OECD טרם פרסם את הסכם הפשרה היות וספרד מתנגדת לחתום עליו עד אשר ישונה הסטטוס של גיברלטר, וייקבע כי גיברלטר נמצאת תחת אחריותה של אנגליה לשינוי חוקיה. כל זאת למרות שספרד אינה מתנגדת לעצם ההסדר שהושג. דומה כי המלחמה שהחלה כמלחמה נגד מקלטי המס המירה את אופיה למלחמה כנגד סודיות בלבד, ונישומים רבים ברחבי העולם ימשיכו להנות מהטבות מס מרחיקות לכת שינתנו להם במקלטי המס, אם כי כבכל דבר חשוב לשמור על יד על הדופק ולהיות קשובים להתפתחויות עולמיות. ויודגש, כל יזם ישראלי יכול להנות מהטבות מס מפליגות באם יפעל, באופן נכון, באמצעות מקלטי מס. היות ומומלץ תמיד לכל יזם שיפעל בגילוי מלא מול רשויות המס בישראל ויפנה אליהם מבעוד מועד בבקשה להגיע להסדר מס מראש, דומה כי ליוזמת ה – OECD לא צריכה להיות כל השפעה על אותו יזם אשר ממילא לא מסתיר דבר מרשויות המס. __________________ * עו"ד בעל תואר ראשון במשפטים וכלכלה ותואר שני במשפטים, עובד במשרדו של ד"ר אברהם אלתר, מרצה בענייני מס בפורומים שונים.