|
תיאגוד משק המים והביוב - היבטי מס
מאת עו"ד שי עינת*
בתקופה הקרובה תוגש בכנסת לקריאה שניה ושלישית הצעת החוק לתיאגוד משק המים והביוב בישראל. הצעת החוק באה להפריד את משק המים והביוב מהרשות המקומית לתאגיד מים בשליטת הרשות המקומית. ברשימה זו נבקש להתייחס בקצרה למספר מצומצם של היבטי מס העולים מקריאת הצעת החוק.
נוכל להקדים ולומר כי הצעת החוק בניסוחה כיום לקונית ביחס להיבטי המס, זאת למרות שדווקא היבטים אלו עשויים להיות מהותיים ביותר הן ביחס לרשות המקומית, ביחס לתאגיד המים והביוב והן ביחס ליזמים הפרטיים אשר בעתיד יצטרפו לתאגידים אלו כמשקיעים.
א. מודלים אפשריים להתאגדות
הצעת החוק למעשה מאפשרת התאגדות בשני מודלים עיקריים:
מודל א' - העברת תשתיות המים והביוב לתאגיד מים וביוב בשליטה מלאה של הרשות המקומית.
מודל ב' - העברת תשתית מים וביוב לתאגוד מים וביוב בבעלות משותפת של כמה רשויות מקומיות סמוכות.
הצעת החוק מחייבת את הרשות להעביר את תשתית המים במלואה לרבות מקרקעין, יתרת לקוחות, חובות, התחייבויות, הסכמים.
ב. פיצול פטור ממס
הצעת החוק מעדיפה לאמץ מודל המוכר כהעברת נכסים כנגד הקצאת מניות (ר' סעיף 104 לפקודת מס הכנסה). ישום הוראת סעיף 104 לפקודה במקרה זה בלתי אפשרי לאור החובה להעביר התחייבויות אשר בידי הרשות המקומית. אלטרנטיבה אפשרית לניתוק פעילות הביוב והמים יכולה להיעשות במסגרת פיצול פטור ממס. יחד עם זאת הוראות פקודת מס הכנסה בניסוחן כיום אינן מאפשרות לבצע פיצול פטור ממס ביחס לרשות מקומית.
הצעת החוק כיום מאפשרת העברת מקרקעין לתאגיד. עסקינן בהעברת מקרקעין אשר בידי הרשויות זה עשרות שנים. העברת מקרקעין אלו הינה למעשה הסטת הון מהרשות המקומית לבעלי ההון בטווח קצר לאור העובדה שבתום שלוש שנים יוכל התאגיד להקצות מניות ליזם פרטי. מכירת מקרקעין אלו ע"י התאגיד תחויב בשעור מס שבח נמוך (24% - 12%) מחד וקבלת תמורה מקסימלית מאידך לאור מיקומם המצוין בד"כ של מקרקעין אלו.
ידוע לנו כי הרשויות המקומיות מודעות לאפשרויות העיסקיות הנרחבות אשר טמונות במקרקעין אשר בבעלותן ובכוונתם לדרוש כי המקרקעין עצמם לא יועברו לתאגוד אלא יוותרו בבעלות הרשות המקומית.
ג. ייקור המים - עובדה !
תאגיד הביוב והמים עשוי להיתקל במספר בעיות מיסויות אשר כיום אינן נחלת הרשות המקומית. כך למשל, הרשות אינה משלמת מס חברות ומע"מ בגין רווחיה משיווק המים לציבור התושבים, בעוד שהתאגיד ישא בעלויות משמעותיות אלו. תאגיד המים יידרש לשלם מס חברות בשיעור 36% על רווחיו ובנוסף לכך מע"מ עסקאות על מחזור עסקאותיו. הדבר לטעמנו יוביל לייקור מחיר המים, אלא אם כן שר האוצר יקבע הסדר מיסוי מיוחד לתאגידים אלו (ידוע לנו כי האוצר מתנגד למתן אפשרות זו).
אנו ממליצים על הענקת מעמד של "מפעל מאושר" לכל תאגיד מים אשר יוקם. עיון בחוק עידוד השקעות הון מלמד כי תאגידי המים והביוב עשויים לעמוד במטרותיו. מעמד זה אשר יינתן לתאגיד במסגרת חוק עידוד השקעות הון יאפשר הטבות מס משמעותיות לתאגיד. הטבות אלו, בדרך של פחת מואץ ואחרות יעודדו השקעות חדשות בתשתית המים והביוב הישנה ועשויות למנוע את ייקור המים הצפוי.
ד. העברת תשתיות קודם לכניסת החוק לתוקף
אנו בדעה כי העברת התשתיות לחברת בת בבעלות הרשות המקומית טוב שתעשה קודם לכניסת החוק לתוקף (כך למשל פורסם לאחרונה כי עירית ת"א צפויה להעביר את משק המים והביוב לחב' אוהל שם אשר בבעלותה. בהצעת החוק קיים ניסיון למנוע התאגדויות חפוזות אלו. יחד עם זאת במעט יצירתיות משפטית ניתן להתגבר על קושי זה. בנוסף לכך העברת התשתיות קודם לכניסת החוק מאפשרת תכנון מס אשר מחד ימנע את הגירעון הצפוי בקופת הרשות המקומית, ומאידך יאפשר לתאגיד מגן מס משמעותי.
אנו בדעה כי טוב יעשו הגורמים המעורבים בדבר, אם קודם להעברת החוק לקריאה שלישית יבוצעו התיקונים המתאימים ביחס להיבטי המס אשר הינם מהותיים ביותר ביזמיות אלו, ולא יותירו להתמודדות עתידית כאשר ההצעה תהפוך כבר לחוק.
___________________
* עורך דין המתמחה בתחום המסים.
| 
