עמוד 24 מילואים - תצפיות, הבחנות ותובנות מאת רוני רוחקין* במהלך חודש יוני, במסגרת שירות מילואים פעיל (למדי), ערכתי תצפיות נרחבות, מעמיקות וחודרניות על אורח החיים של אזרחים מן השורה, הנקראים להפר את שגרת חייהם וללבוש מדים לתקופה שנעה בין שבוע ל28- יום. את ממצאי בנוגע לתופעה הנקראת חייל מילואים (להלן: "המילואימניק"), העברתי לשני מכוני מחקר שונים: הפקולטה למדעי התנהגות באוניברסיטת ירושלים (להלן: "הפקולטה") המכון לחקר השוואתי של התנהגות האדם באוניברסיטת תל אביב (להלן: "המכון"). הממצאים ותגובות מכוני המחקר מובאים להלן. מצב כללי 300 גברים לבושים בירוק, מרוכזים במקום אחד, מהווים תת-תרבות משל עצמם. המילואימניק מפתח נטייה לגירבוץ תמידי, ליריקות תכופות ולפליטת רעשים מכל נקב אפשרי בגוף. נושאי השיחה שלו מצטמצמים לאוכל, מין, כסף ופוליטיקה. קיימים מספר מאפיינים עיקריים של התנהגות המילואימניק, שאותם אנסה לתאר להלן. מדים עם לבישת המדים הופך המילואימניק מיידית לעייף, רעב וחרמן. סדר העדיפויות נקבע על פי הנטיות האישיות. אנשי הפקולטה טוענים, כי זהו זיכרון קדום, הטבוע בגזע האנושי, וכי המדים משמשים רק טריגר להעלאת אותו זיכרון קדום אל פני השטח. אנשי המכון טוענים, לעומתם, כי כזה הוא הגבר הישראלי, ומה בכלל הקשר למדים? התנהגות בעת החיול חל על המילואימניק תהליך מיידי של רגרסיה התנהגותית, שבו מאבד המילואימניק חלק מסממני התרבות המערבית העכשווית, כגון סבלנות, נימוס, כבוד הדדי ותרבות שיחה. המילואימניק נעשה בטוח יותר בעצמו ומשוכנע שכרסו המשתפלת היא סמל מעמד וגבריות. תהליך הרגרסיה אינו פוסח גם על אוצר המילים שלו, שהופך דל ביותר (ראה ערך). מעניין לציין את התהליך ההפוך, המתרחש בכל פעם שהטלפון הנייד (ראה ערך) מצלצל ואשתו של המילואימניק על הקו. אז עובר המילואימניק תהליך של רה-רגרסיה, שבו הוא חוזר להתנהגות הנורמטיבית שלו, קרי - כתפיים שמוטות, מבט מושפל לעבר כפות הרגליים ומלמול תכוף ונפחד של המשפט הסתום: "כן, בסדר". אנתרופולוגים מסוימים חוו סיוטי לילה במשך שנים לאחר שצפו בתהליך, בעוד אחרים סובלים עד היום מכאבי בטן, עקב פרצי צחוק לא נשלטים. אנשי הפקולטה טוענים, שהתופעה מוכיחה כי המצ'ואיזם הישראלי הוא כעובי המדים. אנשי המכון ענו על ממצאי התופעה במלים: "כן, בסדר", ולפתע חוו בעיות בקו הטלפון ולא היו זמינים לשארית הדיון בסוגייה. טלפון נייד המילואימניק יישכח את הנשק באוהל, את האפוד בעמדה, את השעה שבה הוא צריך להתייצב למשמרת, אך לעולם לא יישכח את הטלפון הנייד שלו בשום מקום. על פי רוב יהיה המכשיר אחוז תמידית בידו של המילואימניק או מחובר לחגורת המכנסיים שלו בכוננות שליפה מיידית. המילואימניק ישתמש בטלפון הנייד לפחות פעם בשעה, במשך כל שעות היום, כדי לוודא את תקינות המכשיר. אנשי הפקולטה הגיעו למסקנה, שהמילואימניק העתיק למעשה את רגשי גבריותו ובטחונו האישי אל מכשיר הטלפון הנייד, ולכן הוא סומך עליו יותר מאשר על כלי נשק מיושן כדוגמת ה-M-16. דוגמאות ואסמכתאות הם מביאים מתוך ארכיון כתבות הטלוויזיה, שבהן נראים מאבטחים ואזרחים העומדים מאחורי המרואיין, טלפון נייד צמוד לאוזניהם והבעת בטחון ואושר עילאי נסוך על פניהם. אנשי המכון הגיעו למסקנה דומה, ואף הוסיפו פרט מעניין: תופעת המזעור המתחוללת בעולם הסלולרי, מעידה לדעתם על השלמה מצד המילואימניק וקבלת המציאות. משנתבקשו לפרט, מלמלו החוקרים משהו לגבי גודל יחסי, והלכו להוריד משהו שהם בדיוק שכחו על האש. עמידה בזמנים המילואימניק לעולם לא יגיע בזמן, אך עם זאת, לטענתו, לא ייתכן שהוא מאחר. הוא פשוט התעכב רגע, "למה מה קרה"? הדבר נכון לגבי יום החיול, בעת התייצבות למשמרת, סיור או כל פעילות מתוזמנת אחרת. במפתיע, התופעה מתהפכת לקראת סופה של אותה פעילות, כאשר המילואימניק עומד לסיים את משמרתו. או אז הוא דורש במפגיע שיחליפו אותו בדיוק בזמן, ואם אפשר חצי שעה קודם, כי בדיוק התחיל לכאוב לו הגב (ראה ערך). אנשי הפקולטה טוענים, שזמן המשמרת הוא זמן למידה והתפכחות עבור המילואימניק, ולכן בסופה הוא מודע לערך העמידה בזמנים. לשאלתי - מדוע הדבר חוזר על עצמו מחדש בכל משמרת? השיבו בפקולטה, שהמדים מנטרלים את הזיכרון ארוך הטווח ואין שום סיכוי שמילואימניק יזכור משהו ליותר מחמש-שש שעות. אנשי המכון לא הגיעו בזמן לדיון וטענו למחרת, שהם בסך הכל הלכו לשתות קפה, "למה מה קרה"? שפה עם התגייסותו שוכח המילואימניק את השפה העברית. אוצר המילים שלו מצטמצם לכמאה מילים, ונדיר לשמוע משפט המכיל יותר מארבע. אנשי הפקולטה הסבירו, שלמעשה מדובר בפעולת הסתגלות מתוחכמת ביותר, שכן מוח המילואימניק מוותר על פרטי מידע זניחים וכך "מפנה מקום" לקליטת המידע החדש, הדרוש לו לביצוע המשימות בשטח (מידע הידוע גם בשם אל"מ: איפה הקפה? למה דווקא אני? מי מחליף אותי?). אנשי המכון טוענים, שהמידע מוטעה. אם ניקח בחשבון את כל שיטות הגירבוץ, סגנונות היריקה השונים, הנחירה, משיכת הכתפיים ונפנוף הידיים, נקבל שפה עשירה ביותר, המחליפה את השפה שאותה נטש המילואימניק מאחוריו בעת החיול. ועוד שפה תת סעיף באותו נושא מכונה: מה שהייתי עושה לה. המילואימניק יתאר בקול רם מה היה עושה מבחינה מינית לכל חיילת החולפת על פניו, וגם מאריך ומפרט מה תהיה תגובתה של אותה חיילת למעשיו. מבחינת התזמון בשטח - התיאור ייעשה תמיד לאחר שהעלמה יצאה כבר מטווח שמיעה. מעניינת ומרתקת העובדה, שתיאורי הפעילות המינית והצעותיו של המילואימניק לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי (ראה ערך), דומים בצורה מפתיעה. את תגובות המומחים לתופעה קשה היה לקבל. לאחר שקיבלו אנשי הפקולטה דוח תצפית מפורט על מילואימניק כבן 40, שמן, שעיר ומקריח, המתאר את מעלליו עם דוגמנית בת 19, הם קיבלו קלקול קיבה קבוצתי ויצאו לנופש מאורגן ברשת בתי מחסה לחולי נפש באוגנדה. כשחזרו, חיוורים אך רגועים יותר, הסבירו שהמילואימניק נוטה לשכוח את מצבו האמיתי. לבוש מדים, אוחז בנשק, בחברת חיילות צעירות, המילואימניק משוכנע שהוא עדיין אותו צנחן צעיר בעל בלורית. ההתרברבות המוגזמת נובעת כנראה מהעובדה שגם אז הוא לא קיבל. איש המכון, שקרא את אותו הדוח, סירב לנתח אותו עד שלא נעביר לידיו את מספר הטלפון של אותה דוגמנית. החולה המילואימניק, אשר באזרחותו נוהג לעשות ג'וגינג, להתאמן בקביעות בחדר כושר, ליטול ויטמינים באורח מסודר ולעבור בדיקות תקופתיות לאישור בריאותו וכושרו הגופני המצוין, מפתח עם חיולו תחלואים וסימפטומים ייחודיים, המונעים ממנו לבצע את המשימות הדרושות. "התעקמה לי האצבע", "לוחצת לי הנעל", "נתפס לי הישבן", "נמתח לי השריר באוזן" וכדומה, הם משפטי מפתח המתארים את מצוקותיו של המילואימניק. אנשי הפקולטה טוענים, שמדובר ברגרסיה זמנית למחוזות הילדות, המאפיינת מצבים של חוסר בגרות נפשית ומתח סביבתי, תופעה הידועה גם בשם הנפוץ יותר: "אמא, הוא הרביץ לי". אנשי המכון היו בדיוק במסדר חולים ולא יכלו לחוות דעתם על הממצאים. היועץ המילואימניק הוא מומחה מטעם עצמו בכל תחום ולכל עניין ודבר. הוא מייעץ לכל לגבי רכישת רכב, עסקאות נדל"ן או מסחר בבורסה, גם, ובעיקר, אם אין לו שום מושג בנושא. המילואימניק יפרט אחת לאחת את טעויותיו של נגיד בנק ישראל, למרות שהוא לא בדיוק יודע מה תפקידו. כמובן שלמילואימניק יש את הפתרון האולטימטיבי לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי, פתרון שאותו הוא לא יהסס להשמיע בקול רם, תוך פליטת רוק וקליפות גרעינים לכל עבר. אינטראקציה מעניינת נוצרת, כאשר מתרחש מפגש בין שני מילואימניקים, האוחזים בדעות שונות לגבי אותו פתרון אולטימטיבי. צפייה במפגש כזה עלולה לגרום להתקפי חרדה ואינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 13. אנשים בוגרים, לעומת זאת, עשויים למצוא במחזה שכזה הפוגה קומית משגרת המילואים. אנשי הפקולטה מסבירים, שעם קבלת הנשק והמדים מרגיש המילואימניק, כאילו מוטלת עליו אחריות כוללת לפתרון בעיות החברה, המדינה, המזרח התיכון והעולם כולו, ומכאן נובע הצורך שלו לייעץ לסובבים אותו. כששאלתי בנוגע לידע/השכלה בנושא המדובר, הסבירו לי כי המילואימניק לא מעוניין בזוטות וכי העובדות רק מסבכות עבורו את העניינים. אנשי המכון אמרו, כי מאחר וחברת AD&G מתמזגת עם קונצרן PICVISION, יש האטה בשוק הברזל העולמי וקיימת יציבות בהשפעת קרני הגמא של המאדים על חיי המין של הצפרדעים המנוקדות באמריקה הצפונית, זהו זמן מצוין להשקיע באופציות מעו"ף לא צמודות, להתחתן עם אישה ממוצא אסיאתי, להתרחק מהמודל האחרון של פורד, לשבור את הביצה למחבת חמה מאוד ולהנמיך את האש בהדרגה. המתנה עובדה היא, שבעת המילואים, למעלה מ70- אחוזים מן הזמן מועברים בהמתנה ובציפייה. המילואימניק ממתין להסעה, לאוכל, לציוד, לקצין תורן, לסמל תורן, לטבח תורן, לנהג תורן, לתורן תורן. נראה שהמילואימניק נוטה לקבל את התופעה בהבנה, ולאחר כמה דקות וניסיונות קלושים להביע חוסר שביעות רצון, הוא מרגיש שעשה את המצופה ממנו והולך לישון/לקרוא עיתון/לדבר בנייד. לדעת אנשי הפקולטה, מדובר בקונספירציה ממשלתית לחינוך מחדש של המילואימניק לסבלנות ולסובלנות. אנשי המכון, הממתינים כבר יומיים לתיקון מכונת הקפה, טענו שהממסד מחורבן, שום דבר לא מאורגן כראוי ושמצדם כולם יכולים ל^#$%&*%$#%&*$!!!!! אחריות עם קבלת אחריות יעשה המילואימניק הכל על מנת להעביר אותה מידיו במהירות האפשרית. העיקרון ניקרא SEP (Someone Else's Problem). תרשים הזרימה מתנהל בצורה הבאה: אנשי הפקולטה הסבירו שזו לא התחמקות אלא תרגול מעשי בביזור והאצלת סמכויות. כך כל הגדוד מרגיש חלק פעיל מהמאמץ. אנשי המכון הפנו אותי להרצל, האחראי על אגף ענייני אחריות. במשרדו הייתה הודעה האומרת שהוא בחופש לפרק זמן בלתי ידוע. כששאלתי מי מחליף אותו בהיעדרו ענו לי שהחלפות וממלאי מקום הם בטיפול האגף לענייני אחריות ושאשאל שם. _______________ * הערות, הארות ותוספות יתקבלו בברכה e-Mail