|
דבר העורך
קוראת יקרה, קורא יקר
הגזל השיטתי של הקרקעות
אני חורג ממנהגי, ומביא כאן את דברים שכתבתי לפני שבוע ימים בnewsletter
משפט נדל"ן ומסים של גלובס. עם קוראי ה-newsletter
הסליחה.
הרכוש הפרטי, והקרקע במיוחד, הם הבסיס לכל חברה דמוקרטית וקפיטליסטית. כל פגיעה ב"קדושת" הקניין הפרטי יכולה להתקיים רק במקרים יוצאי דופן כאשר הוא חיוני לציבור - ואז יש לתת פיצוי מלא (ונדיב) למי שקניינו נלקח ממנו נגד רצונו, אבל רשויות השלטון בישראל לא שמעו על כך.
סיפורו של המלך אחאב
בספר מלכים א' פרק כא מסופר על המלך אחאב, אשר חשקה נפשו בכרם של נבות היזרעאלי. אחאב הציע לנבות עסקת חליפין או תשלום במזומן: "תנה-לי את-כרמך ויהי-לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה-לך כסף מחיר זה."
נבות סרב, איזבל אשת אחאב שכרה שני אנשים בני-בליעל, אשר העלילו על נבות כי קילל את אלהים ואת המלך, ואז סקלו את נבות באבנים. בעקבות זה, התנבא אליהו התשבי, כי שושלת אחאב תכרת. אחאב קרע את בגדיו, שם שק על בשרו, ויצום.
מוסר ההשכל של הסיפור הוא, כי אפילו המלך לא היה רשאי ליטול את קניינו הפרטי של נתינו נבות בניגוד לרצונו - לא תמורת כסף ואפילו לא תמורת כרם אחר טוב ממנו. על עדי שקר ותחבולה נענש המלך באיבוד שושלת המלוכה.
הגזל השיטתי של הקרקעות
2000 שנה הייתה ארץ ישראל תחת שלטון זרים. מדינת ישראל קמה כמדינה בעלת שלטון דמוקרטי, והכנסת אף חוקקה את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הקורא התמים המאמין, כי הקניין הפרטי מוגן כיום יותר מאשר בימי אחאב, יתכבד ויקרא בעיון רב את הכתבות שהתפרסמו בשבוע החולף.
כתבת השבוע - כתבתו של פרופסור אהרון נמדר, דוקטור למשפטים, מרצה ומחבר ספרי משפט ומסים - "הפקעה כפגיעה בזכות יסוד לקניין".
מאחרי התיאור המשפטי המפורט בדבר פרסום דבר ההפקעה ב"רשומות" (מתי לאחרונה קראת את ילקוט הפרסומים?) וההתישנות של הזכות לתבוע פיצויים, עומדת אמת פשוטה - המדינה גוזלת באופן שיטתי את הרכוש הפרטי שנפש נוגשיה חשק בו.
כתבתו של עו"ד רמי שר-ישראל "המדינה פלשה ל-15 דונם בתל ברוך" - הכותרת אומרת כמעט הכל, ובית המשפט אמר את היתר.
|
למי שנותר ספק קל, יתכבד ויקרא את כתבתה של סטלה קורין ליבר "גם בזיסר אסור להתעלל". בנימוק המרושע של עיריית תל אביב "כיום יש לנו סיבות לחשוש, כי עבודות השיפוץ בבניין ישמשו מסווה לשינויים קיצוניים ומהותיים בחזיתות הבניין, תוך פגיעה חמורה באופיו ובעיצובו..." הוצא צו מנהלי להפסקת עבודות השיפוץ של בית I.B.M - אדוני ראש העירייה, אם עיצובו של הבניין כה חשוב לך, התכבד וקנה אותו.
אבל לא רק המדינה והרשויות המקומיות עושות ברכוש הפרטי של אחרים כמו בשלהם (בעצם ברכוש שלהם הם אינם עושים כך), ועל כך בכתבתו של משה ליכטמן "לפרק את הבתים האלה מיד".
לסדום היינו לעמורה דמינו. ולנוגשים אומר - ראו את אשר היה לאחאב.
המגבלות של חופש המידע
פסק דין חשוב ניתן ביום 20.9.01 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי השופטת מיכך רובינשטיין, והוא דן בסוגיית חופש המידע וקובע לו סייגים. הטעם בסייגים אלה הוא למנוע ניצול מופרז של הזכות למידע.
עת"מ 1242/01
תביעת דיבה
קובלנה פלילית פרטית מתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב. הקובל הוא שמאי המקרקעין שאול ויסמן והנאשמים הם חגי גולן עורך גלובס, ומשה ליכטמן, עורך גלובס נדל"ן.
ביום 16.10.01 ניתנה בתיק זה החלטה בבקשה מקדמית שהגישו סנגורי הנאשמים. פרטי העניין אינם מוכרים לי, ואני מאחל הצלחה לחגי גולן ולידידי משה ליכטמן.
ההחלטה - ק"פ 145/00
הודעה אישית
לפני כחודש ימים סיימתי במז"ט מסע מרתק בן 7 שנים. בשנת 1994 נרשמתי ללימודי תואר שלישי בפקולטה לשיווק של אוניברסיטת אורדיה ברומניה (לא, אני לא ממוצא רומני).
נושא הדוקטורט הוא
marketing of real estate
ועד כמה שזה יישמע מוזר, כנראה שזהו הדוקטורט הראשון בנושא הנדל"ן באקדמיה של מדע השיווק. לחיים, וברומנית
norok.
ילד בא לעולם
המהדורה החמישית של הספר ארנונה עירונית תצא לאור החודש.
חברו אליי לכתיבה שותפי פנחס גלעד, עו"ד משה וקנין המתעמר בנישומים של עיריית נתניה - בור סוד שאינו מאבד אף לא פסק-דין אחד, ועו"ד נורית לב שפרשה מעיריית נתניה לטובת השוק הפרטי (הידד).
שלוש שנים נמשכה מלאכה זו, ואני חב תודה לשותפיי כמו גם לעו"ד רונית כהן כספי, אשר בששת החודשים האחרונים עזרה ליידי וערכה את הספר, ולשגיב חנין, סטודנט למשפטים, שכתב פרק נפלא ועזר להביא את הספר לדפוס.
ארנונה עירונית
שלכם ובשבילכם
הנריק רוסטוביץ
|
