|
|
|
|
נישום לפי פרק ג' או נישומים סוג ג' לשם קיצור
לנוכח הדברת האינפלציה הגבוהה ועליית משקל הריבית הריאלית בסל הוצאות הריבית שנושאים העסקים, קיימת חשיבות רבה לצורת ניהול הנהלת חשבונות. העדר שימת לב לשיטת ניהול הפנקסים עלולה להסב לעסקים בינוניים וקטנים הפסד ניכר שלא שיערו כלל
מאת רו"ח יוסף עפרוני*
הוצאות ריבית, אינפלציה וחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)
ירידת שיעורי האינפלציה עד לאפס, הביאה לתוצאה שכמעט כל מרכיב הריבית שמשלמים הנישומים הינו ריאלי. דא עקא, שלפי הוראות חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) נישומים מסוימים, שיפורטו להלן, אינם יכולים לתבוע אלא 20% מהוצאות המימון בגין רכישת נכסים קבועים, קרי, מקרקעין מכונות ריהוט וכד'.
כך למשל, משרד עורכי-דין, אשר אינו מנהל הנהלת חשבונות כפולה והשותפים רכשו השנה מבנה המשמש כמשרד בעלות של 2,000,000 ש"ח, שמומן בהלוואה הנושאת ריבית בשיעור 6%, יוכל לתבוע כהוצאה רק 24,000 ש"ח מסך הוצאות המימון לרכישת הנכס המגיעות ל- 120,000 שקל חדש. אובדן הוצאה זו של 96,000 שקל חדש, כפי שנראה להלן, הינה תולדה של העדר שימת לב המחוקק וחוסר יכולתו להתאים את הוראות החוק לנסיבות המשתנות.
הרקע
בעת חקיקת חוק התיאומים, עמד לנוכח עיני המחוקק כי לגבי סקטור שלם של עסקים אשר אינם מנהלים פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה לא ניתן להחיל את שיטת המיסוי האינפלציוני במתכונתו. לפיכך, במסגרת פרג ג' לחוק התיאומים, חוקקו סעיפים 15 עד 18, בהם יוחדו הוראות לגבי אלו אשר לא ניהלו פנקסים בשיטת החשבונאות הכפולה.
סעיף 17(א)(1) בפרק זה קובע, כי לא יותרו בניכוי הוצאות הריבית שהוצאו בשל רכישת נכסים קבועים אלא בשיעור 20% מהוצאות המימון. סעיף זה חוקק בשעה ששיעורי האינפלציה הגיעו למאות אחוזים בשנה, והנחת היסוד של המחוקק בחוקקו סעיף זה הייתה, כי מרכיב הריבית הריאלית הגלום בהוצאות המימון בגין נכסים אלו הינו כ-20%, ומכאן קביעתו.
רצו הגורל ונגיד בנק ישראל, והדבירו את שיעורי האינפלציה עד אפס. עתה נוצרה הפלייה בין נישומים, אשר מנהלים פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה לבין האחרים. ביום 6/5/2001 פרסמה נציבות מס הכנסה את הוראת ביצוע 18/2001 בדבר יישום הוראות חוק התיאומים בשנת המס 2000. עמדת הנציבות, כפי שמצאה את ביטויה בחוזר, הינה, כי לגבי נישומים החייבים בניהול פנקסים בשיטה הכפולה, עליהם חל פרק ב' לחוק התיאומים, אין לחשב תוספת או ניכוי בשל אינפלציה. אולם נישומים, שהוראות פרק ג' חלות עליהם, ימשיכו לקיים את הוראות החוק כלשונם. אמור מעתה, כי קיימים נישומים, שהחוק כלל אינו פוגע בהם, וקיימים נישומים סוג ג', לגביהם תיוותר פגיעת הריבית בבחינת "צרה כפולה ומכופלת".
וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ
תיקון מה לעניין זה ניתן למצוא בהוראות סעיף 28 לחוק התיאומים. לפי סעיף זה רשאים יחידים ושותפויות, שניהלו הנהלת חשבונות כפולה ואינם חייבים לעשות כן, להודיע עם הגשת הדו"ח השנתי, כי בחרו שיחולו עליהם הוראות פרק ב' במקום פרק ג'.
כך למשל, יחיד שרכש בהלוואה מקרקעין ומשכיר אותה למטרת עסק, יטיב לעשות אם ינהל הנהלת חשבונות כפולה, ולו במתכונת מצומצמת, וכך יוכל לתבוע את כל הוצאות הריבית. בדוגמא שצוינה לעיל, ניהול הנהלת בשיטה הכפולה יעניק למשרד עורכי הדין הוצאה נוספת בסך 96,000 ש"ח.
מאחר שהתוספת בשל אינפלציה בגין נכסים קבועים אינה משמעותית עקב שיעורי האינפלציה הנמוכים, נראה, כי במרבית המקרים ניהול בשיטה הכפולה יחסוך כסף רב לנישום.
קיימת פרשנות, כי יחידים שניהול בשיטה הכפולה כרוך בהוצאה ניכרת, יכולים לנהל פנקסים בשיטה הכפולה רק לגבי העסק בו נרכש הרכוש הקבוע וליהנות מהתרת הריבית כולה.
_________________
* הכותב הוא רואה חשבון המתמחה במיסוי נדל"ן.
|
|
|
| |
|
|