שנה שלישית * גיליון מס' 17 ינואר-פברואר 2002 המו"ל: המכון לחקר מיסוי מוניציפלי בע"מ פקס 035626222 דבר העורך אובדן הבסיס המוסרי של ישראל בתום מלחמת ששת הימים נותן הכשר לסרבנות. האתר של לשכת המסחר ישראל פולין עלה לאויר. הוא צעיר, הוא בתחילת דרכו, אבל הוא עתיד להיות מקור המידע החשוב ביותר שיש בשפה העברית על פולין. קרא בעמוד 2 הנה באה הרכבת מאת בתיה שורר מי ייחלץ לעזרתו של הנהג הישראלי שתקוע בפקקים הנצחיים? רכבת הפרברים כמובן. מבט מקרוב על התכנון העתידי של רכבת הפרברים, התקציבים, הקו האדום, הקו הירוק והתפעול שמיועד לשנת 2009 קרא בעמוד 3 בגיליון זה קרא אודות מגזין ARNONA המגזין היחיד בישראל התלוי במדינה הקלק. לרשותכם מנוע חיפוש באתר הפועל לפי מילות מפתח, וכן ראו את אינדקס המאמרים של הגליונות הקודמים וקישורים לכל עמודי השער. קרא בעמוד 4 חוק המיזוגים כמשל לאסימטרייה בדיני המס מאת עו"ד שי עינת בתקופת מיתון חברות רבות מנסות להתייעל ולצמצם הוצאות עד כמה שניתן. מיזוג בין חברות מתחרות, או מיזוג של חברות בתוך אשכול חברות, כמו למשל מיזוג חברה בת לתוך חברה אם, עולים על הפרק. עינינו הרואות, כי לפנינו מצב בלתי נסבל. אותו מחוקק, החרד כל כך לקופת המדינה ובולם בחקיקה פיסקלית נוקשה מיזמים אשר עשויים להאיץ את שוק הנדל"ן, פוער פרצות מס ללא הצדקה עניינית. קרא בעמוד 10 מתוך העיתונות פרשנות "תכליתית" של חוקי המס מיסוי מקרקעין ביהודה ושומרון: אפליה מול תושבי הקו הירוק? לא ניתן לגבות חובות ארנונה שנויים במחלוקת עתירה מינהלית ותובענה מינהלית התיישנות: הטענה שמורה לנתבע הפוטנציאלי אין כפל מבצעים שלילת דמי תיווך בהעדר הסכם תיווך בכתב מ-2003: 5 רשויות יקבעו הארנונה עפ"י שווי הנכס הנחה מירבית בארנונה תינתן רק לזוגות עם שני ילדים קרא בעמוד 6 נישום לפי פרק ג' או נישומים סוג ג' לשם קיצור מאת רו"ח יוסף עפרוני לנוכח הדברת האינפלציה הגבוהה ועליית משקל הריבית הריאלית בסל הוצאות הריבית שנושאים העסקים, קיימת חשיבות רבה לצורת ניהול הנהלת חשבונות. העדר שימת לב לשיטת ניהול הפנקסים עלולה להסב לעסקים בינוניים וקטנים הפסד ניכר שלא שיערו כלל. קרא בעמוד 18 מקורות לפנסיה אשר תאפשר חיים בכבוד מאת: רו"ח שלמה סמולסקי כיום, אין לעובד השכיר יציבות בעבודה, וגם העצמאי אינו בטוח לאורך זמן בהכנסותיו. יש לחשוב על רעיונות יצירתיים, כדי להבטיח שתהיה פנסיה, ושתהיה גדולה ככל האפשר. במשך שנות הפעילות היצרנית של חיינו אנו עובדים במקומות עבודה שונים: או במעמד של שכירים או במעמד של עצמאיים. לכן, יש לתת יחס שווה אל הרעיונות המובאים במאמר. קרא בעמוד 9 הפרשה לאחריות תיקונים ובדק אצל קבלני בניין מאת: רו"ח שאול טבח ב- 31 בדצמבר 2001 פורסמה ע"י נציבות מס הכנסה - המחלקה המקצועית, הוראת ביצוע חדשה, מספר 25/2001 הקובעת הסדר מס חדש בהתייחס להפרשה לאחריות, תיקונים ובדק (ההפרשה) אצל קבלני בנין של דירות מגורים. פרסום הוראת הביצוע גורם להרעה במצב הקבלנים מהיבט המיסוי. זאת, מאחר וסכום ההפרשה המותר בניכוי קטן מהותית לעומת הסכום שהותר בניכוי על פי טיוטת הוראת הביצוע. קרא בעמוד 19 מדור הפסיקה והחקיקה מדור זה כולל פסקי דין בקשר לפרשנות דיני מס הכנסה, מס שבח מקרקעין וארנונה עירונית, ותיקון לתיקון 53 לחוק התכנון והבנייה בקשר להיטל השבחה. הקוראים מתבקשים לשלוח למערכת פסקי דין נוספים שיש להם חשיבות משפטית. קרא בעמוד 12 מדור שמאות המקרקעין ניוד זכויות בנייה בין מגרשים מאת: בועז ברזילי, שמאי מקרקעין המטלה הכספית בהפקעת מקרקעין לצורכי ציבור מחד-גיסא ומצבן הפיננסי של הרשויות מאידך גיסא, מובילות לרעיונות "יצירתיים" לגבי אפשרויות הפקעה שאין עמן תשלום כספי. באופן כללי, העיקרון הוא כי תשלום פיצויי הפקעה הנו בכסף, אלא אם קיימת הסכמה אחרת בין הבעלים לרשות. קרא בעמוד 13 המיתון וסכנת העיכבון מאת שמאי מקרקעין דן לאופר זכות העיכבון שימשה עד כה כקוריוז בשולי השוליים של ענף הנדל"ן בישראל. עיקר פרסומה בה לה דווקא מאותו מקרה בו חברת שיפוצים סירבה לפנות מטוס שסיימה בו את העבודה עד שישולם לה שכרה במלואו. אז מה עושים? לא עולה בדעתי שיטה שתאפשר פתרון מלא מול סכנת העיכבון, למעט עירנות ודריכות. קרא בעמוד 11 מס ערך מוסף אינו חלק מההשבחה מאת בועז כהן, עורך דין "האם בקביעת היטל ההשבחה, יש להתחשב במע"מ כמרכיב בהשבחה". שאלה יסודית זו בתחום היטל ההשבחה הועלתה לאחרונה לדיון במספר בתי משפט שלום, ומפתיע הדבר שעד לאחרונה, לא זכתה שאלה יסודית זו להתייחסות מצד משלמי היטל ההשבחה אשר ממשיכים לשלם היטל השבחה הגבוה מהקבוע בחוק. הצגת התשתית העיונית והמשפטית לקביעה שעולה מהוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. קרא בעמוד 20 די לשחזורי הפקעות ברפרצלציה מאת שמאי מקרקעין דן לאופר שחזור הפקעות נשאר נדבך מרכזי בהכנת לוח איזון לרפרצלציה. הסיבה לכך היא כנראה היסטורית: כאשר הפקעה ללא תמורה הייתה הדרך היחידה לכפות הפרשת קרקעות לצורכי ציבור בלא עלויות, התגבשה ההכרה כי בסופו של יום יופקעו מכל חלקה אותם 40% המותרים. ומכאן שכאשר עלינו לגזור שווי יחסי בין שתי חלקות בגודל זהה, יהיה יתרון לחלקה שבעבר הופקעו ממנה שטחים רבים יותר, כך שהשטח נטו המובטח בה גדול יותר. קרא בעמוד 5 פיצול אישיות מאת בעז ילינביץ, יועץ מס נדמה כי פרקליטי המדינה לא זנחו כל טענה בכדי לשכנע את בית המשפט שלא לדון בעניינים שלדעתם, אז, אבד עליהם הכלח: הסדר הציבורי, זמנו היקר של בית המשפט, זכותו של אדם לעמוד על זכויותיו מוגבלת בזמן סביר ועוד. כל טיעון שהעלתה המדינה מגובש להפליא ומגובה בפסיקה ואזכורים למכביר, עד שאפילו ספקנים כמונו השתכנעו. והנה בעניין רוזנברג - מטמורפוזה – יש להסביר לבית המשפט ולשכנע אותו כי יש לשמור על זכויותיה של המדינה לתקן ולשנות (ספק) מעשים ומחדלים של פקידיה שנעשו 33! (שלושים ושלוש) שנים קודם לכן. גם הסברים אלו היו כמובן מלומדים ומגובשים וגם מההסברים החדשים שהיו משכנעים ומתוחכמים לא פחות כמעט ששוכנענו - עד שנזכרנו באלו הקודמים. קרא בעמוד 8 זכויות לחלוקת חלקות מגורים בנחלה עדי צביקל - שמאי מקרקעין מנהל מקרקעי ישראל, העניק אומנם סוכרייה המאפשרת הפרדת זכויות בנחלה, אך כאמור זו סוכרייה מורעלת ולא רק שאינה כדאית אלא ממשיכה לסבך את ההתיישבות בסדרה של עשרות החלטות שחלקן סותר האחד את השני. הרושם הנוצר כאילו החקלאים מקבלים זכויות ללא שרכשו מאומה לעומת המגזר העירוני, הנהנה אמנם, אך שילם - הינו רושם מוטעה. בפועל המדובר בשני המגזרים בחלוקת זכויות נוספות שהחוכרים לא שילמו בעבורם מלכתחילה. ההגיון שבמתן מענקים ע"ח הציבור הינו היגיון כלכלי שביסודו מבוסס על העובדה, המצערת, שבמידה ולא יינתן תמריץ הרי ששני הצדדים יצאו נפסדים ולא יוכלו לנצל את הקרקע. קרא בעמוד 21 מדור ארנונה עירונית יחידת השומה וסיווג הנכס על פי צו הטלת הארנונה מאת עו"ד עדי מוסקוביץ זיהוי יחידות השומה שעליהן תוטל ארנונה כללית לפי הסיווגים המופיעים בצו הארנונה היה ונותר שאלה קשה, העומדת ביסודן של מחלוקות רבות, המתבררות בפני בית המשפט וועדות הערר. על מנת להקל את מלאכת הפרשנות בסיווג הנכס, יש לזהות תחילה את יחידת השומה, ורק לאחר מכך לקבוע את סיווג הנכס לפי השימוש, סוג הנכס ומיקומו, בבחינת "ילך הטפל אחרי העיקר." קרא בעמוד 14 גם בר רשות יכול להיות נישום מאת עו"ד הנריק רוסטוביץ ועו"ד רונית כהן-כספי מאז 1995 יש מגמה ברורה של תיקוני חקיקה, שמטרתם לצמצם את הפטורים שנתן המחוקק המנדטורי לנכסי המדינה ולשורה ארוכה של מיוחסים. הרעיון העומד מאחורי מגמת הצמצום הוא, כי אותו ציבור הנזקק לשירותי מוסדות אלה מממן את הוצאותיה של הרשות המקומית באמצעות נטל מוגבר של ארנונה המוטלת עליו. התפישה המודרנית היא, כי כל משתמש בנכסים ישלם את הארנונה בגין נכסיו. קרא בעמוד 7 תיקון שומת ארנונה למפרע: תלוי מי אשם בטעות מאת עדי מוסקוביץ, עו"ד גם כשמדובר בתיקון שומה רטרואקטיבי ולא בהטלת ארנונה למפרע על-ידי מועצת הרשות המקומית, יש משקל נכבד לאינטרס ההסתמכות של הנישום. בטרם יותר תיקון שומה למפרע, מן הראוי לבחון האם הטעות שאותה מבקשת הרשות לתקן נגרמה בשל הטעייה מצד האזרח. קרא בעמוד 15 "כיבוס" רווחים חוקי בארה"ב - בעקבות פס"ד קומפאק מאת ד"ר א. אלתר, צ. אלטמן וז. שרון* רשויות מס הכנסה בארה"ב סופגות לאחרונה מכה אחר מכה ממערכת בתי המשפט הפדרליים בארה"ב, כשהאחרונות שבהן הן שתי החלטות תקדימיות חשובות ביותר שנתקבלו על ידי בית המשפט לערעורים בפרשות IES ו- Compaq. אנו תקווה שבתי המשפט בארץ ילכו בעקבות עמיתיהם בארה"ב ויגיעו למסקנות דומות על אף העובדה שפסקי דין אלו לא מחייבים אותם. קרא בעמוד 22 No hope for Margaret Hope מאת הנריק רוסטוביץ כאשר חגגה מרגרט הופ 60 שנה, הייתה ל"אזרח ותיק" לפי חוק האזרחים הוותיקים, וזכתה להנחה של 30% בגין דירת מגוריה בחיפה. לימים, נישאה מרגרט לבחיר ליבה, יוסף - "אזרח ותיק", ועברה להתגורר עם בעלה הטרי בדירתו בזכרון יעקב. הזדרזה מרגרט והודיעה למרשם האוכלוסין במשרד הפנים על כתובתה החדשה, וכתוצאה מכך ביטלה עיריית חיפה את ההנחה שהעניקה לה. קרא בעמוד 17 המטבח הפולני יצחק רויזנטול סוגיית התזונה היא ההתנסות הטראומטית הראשונה של התינוק הפולני, ועליו להתמודד יומיום בשלוש ארוחות על טוהרת המטבח הפולני. קרא בעמוד 23 רוחב מסילות הברזל רוחב פסי הרכבת בארה"ב הינו 143.5 ס"מ. (4 פיט ו 8.5 אינץ'). זהו מספר די מוזר. למה דווקא כזה רוחב? ככה בנו אותם בבריטניה ולכן כך נבנו בארה"ב ע"י הבריטים המוגלים. קרא בעמוד 24 הומור ליקט הנריק רוסטוביץ הביטחון בזבל, הכלכלה על הקרשים, האבטלה גואה, פקידי המס מתעמרים, נותר רק מפלט אחד - לצחוק על המצב. קרא בעמוד 25