עמוד 9 מקורות לפנסיה אשר תאפשר חיים בכבוד כיום, אין לעובד השכיר יציבות בעבודה, וגם העצמאי אינו בטוח לאורך זמן בהכנסותיו. יש לחשוב על רעיונות יצירתיים, כדי להבטיח שתהיה פנסיה, ושתהיה גדולה ככל האפשר מאת: רו"ח שלמה סמולסקי במשך שנות הפעילות היצרנית של חיינו אנו עובדים במקומות עבודה שונים: או במעמד של שכירים או במעמד של עצמאיים. לכן, יש לתת יחס שווה אל הרעיונות המובאים במאמר, בהקשרם של שני המעמדים, עד למועד סיום חיי העבודה והכניסה לגמלאות. הואיל והמקורות לפנסיה של העובדים העצמאיים דומים לאלו של העובדים השכירים - יש לאחד בקרן אחת את הכספים שנצברים למטרת הפנסיה. הרעיון הוא לאסוף את המקורות לפנסיה מהפרשות של העוסק (העובד או העצמאי) והמעסיק (המעביד) ומחסכונות בעלויות העסקה שיצטברו בקרן אחת על שם העוסק. נוסף על חסכונות בקרן פנסיה - לפי השיטה המוכרת מהעבר, ישנן אפשרויות לגיוס משאבים לפנסיה על ידי ניצול נכסי המקרקעין של הגמלאי, כדי להשתמש בהם לשם קיום בכבוד. אין צורך לשם כך במעורבות הממשלה, למעט יצירת המסגרות ליישום הרעיונות. מימוש הרעיונות יביא בעקיפין להגברת הפעילות המשקית ולשיפור יחסי העבודה, משום שכולם יצטרכו לעבוד. שכן, אם לא יעבדו לא יהיו להם מקורות, משל עצמם, למחיה. החסכונות יעמידו לרשות הגמלאים מקורות נוספים לצריכה לשם קיום בכבוד ולהעלאת איכות חייהם. n להלן - רשימה חלקית של מקורות, שניתן להעבירם אל הקרן, כדי לחסוך לפנסיה: א. פיצויי פרישה 8.1/3% משכרו האחרון של העובד משולמים לו בעת שיפוטר, או שיתפטר, מעבודתו מסיבות מסוימות. מעסיקים נמנעים מלהעלות שכר, משום שהעלאת שכר גורמת לעלייה גדולה בחבות לפיצויי פיטורים. לעתים, פיצויי הפטורים אינם משולמים לעובד השכיר במלואם, מכיוון שבעת שחל תשלומם, יכול להיות שהמעביד הוא חדל פירעון; והסכום, שמשלם המוסד לביטוח לאומי, אינו מפצה את העובד השכיר במלוא סכום הפיצויים המגיעים לו. אם יועבר כל חודש סך בשיעור 8.1/3% לקרן הפנסיה, כתשלום סופי בעבור פיצויים, ולא תחול הגדלת סכום הפיצויים למפרע בעבור שנים קודמות כפי שנהוג היום - תתבטל ההתנגדות להגדלת שכר מסיבה זו (המעסיק ידע בדיוק כל חודש את עלות השכר ופיצויי הפרישה) ולא יהיה סיכון בקבלתו. וכן לא יהיה אפשר להשתמש בסכום זה למטרה אחרת (כגון: נסיעה לחוץ לארץ חתונה לבן הרחבת דירה מן המטרה שהוא יועד לה במקור - לאמצעי קיום עד למציאת עבודה אחרת. סכום דומה ישלם העוסק העצמאי לקרן פנסיה. ב. קרן השתלמות לפי סעיף 17 (5א) לפקודת מס הכנסה מותר לעצמאי לנכות 4.5% לתשלום לקרן השתלמות מעבר ל2.5% מהכנסתו עד 202,000 ש"ח בשנת המס 2002. כדי לזכות במירב ההטבות יש להפקיד 7% מההכנסה מעסק עד 202,000 ש"ח - 14,140 ש"ח, מהם יינתן ניכוי (עד 4.5%- מ202,000- ש"ח) שהם 9,090 ש"ח. לשכירים - לקרן ההשתלמות, ניתן למעסיק לשלם עד 7.5%- מהמשכורת, עד לתקרת הכנסה של 15,400 ש"ח לחודש בשנת 2001. (טרם נקבעה תקרה לשנת 2002), וזאת בתנאי שהעובד ישלם לקרן ההשתלמות עד 2.5%- מהמשכורת הקובעת. כל הסכומים בקרן ההשתלמות לרבות ריבית הפרשי הצמדה ורווחים אחרים, ניתנים למשיכה ללא מס עפ"י סעיף 9 (16א)(א) לפקודה. התנאי לקבלת הפטור הוא אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון או פחות בתנאים מסוימים. מוצע, להעביר את כל הסכומים שיחסכו לקרן הפנסיה, ולא לנהוג בהם כחיסכון לזמן קצר. ג. אבטלה כיום מנהל המוסד לביטוח לאומי ענף ''אבטלה", הממומן מההפרשות של העובד והמעביד. דמי אבטלה משולמים למובטלים. חלק מהעובדים עיסוקם הוא, בעצם, "אבטלה" (לעתים, הם מועסקים גם בעבודה אחרת ללא דיווח; וכך, דמי האבטלה בצירוף ההכנסה הבלתי מדווחת עולים על ההכנסה ממקום העבודה אשר מציע שירות התעסוקה). יהיה אפשרי להשתמש לצורכי הפנסיה בסכומים שייחסכו, אם יועברו ההפרשות לדמי אבטלה אל קרן הפנסיה - וממנה ימשכו המובטלים את דמי האבטלה. עובד, היודע כי דמי האבטלה משולמים, בעצם, מתוך הקרן שלו - יתאמץ יותר, כדי למצוא, ולקבל, עבודה מוצעת. סכום דומה ישלם העוסק העצמאי לקרן פנסיה. ההפרש בין הסכומים המופרשים לדמי אבטלה לבין הסכומים שנוצלו לדמי אבטלה יצטבר בקרן הפנסיה. ד. חופשה שנתית לזכות העובד החדש במקום העבודה החדש שלו, זוקפים 14 ימי חופשה שנתית. לעומתו - לזכות עובד ותיק במקום העבודה זוקפים 28 ימי חופשה שנתית. יותר צודק ומועיל יהיה לשלם בעבור העוסק (השכיר או העצמאי) לקרן פנסיה כל חודש, חלק יחסי מן השווי של 28 ימי החופשה השנתית. לכשיצא העוסק לחופשה, הוא יקבל תשלום מחשבונו בקרן (חובה עליו, כדי להחליף כוח ולהתרענן, ליטול לפחות 14 ימי חופשה בשנה; כלל זה טוב, בעיקר, לעצמאיים הממעטים לצאת בחופשה). ההפרש בין הסכומים המופרשים לחופשה לבין הסכומים שנוצלו לחופשה יצטבר בקרן הפנסיה. ה. דמי הבראה דמי ההבראה מחושבים ומשולמים, גם כן, על בסיס הוותק של העובד. החוק וההסכם הקיבוצי מפלים לרעה עובד חדש ללא כל יחס לגילו. יותר צודק ומועיל יהיה לשלם כל חודש לקרן הפנסיה בעבור העוסק (השכיר או העצמאי) חלק יחסי משווי המספר המרבי של ימי ההבראה השנתית שנהוג לשלם לעובד שכיר; וכשיצא העוסק להבראה, הוא יקבל תשלום מחשבונו בקרן (חובה עליו, כדי להחליף כוח ולהתרענן, ליטול לפחות 4 ימי הבראה בשנה; כלל זה טוב, בעיקר, לעצמאיים הממעטים לצאת להבראה). ההפרש בין הסכומים המופרשים להבראה לבין הסכומים שנוצלו להבראה יצטבר בקרן הפנסיה. ו. דמי מחלה עובד מקבל תשלום "דמי מחלה", אם הוא מביא אישור מרופא על מחלתו. לדעתי, יש לשלם בעבור כל העובדים, כל חודש, לקרן בעבור "דמי מחלה"; וזאת - גם אם העובד אינו חולה. כאשר העובד יחלה - הוא ימשוך, כהבנתו האישית, מ"דמי המחלה" שבקרן בגבולות שיותרו. הוא לא יזדקק ללכת אל הרופא, כדי להצטייד אצלו ב"אישור מחלה". המשיכה מהחשבון האישי תצמצם את מספר ימי המחלה ותאפשר עבודה רציפה. סכום דומה ישלם העוסק העצמאי לקרן פנסיה; וכאשר הוא יחלה - הוא יקבל "דמי מחלה" מהקרן. יתרת סכום "דמי המחלה", שלא תנוצל לתשלום "דמי מחלה", תצטרף לקרן הפנסיה. ז. שכר מינימום גמלאי, המבקש לעבוד משיקולים שלו (הוא רוצה שיהיה לו מקום ללכת אליו כל בוקר, או הוא רוצה לתרום לחברה, וכו') בשכר הנמוך משכר מינימום - אין כיום רשות להעסיקו בתנאים שלא בהתאם לחוק. יש לאפשר לגמלאי לעבוד בכל מחיר, כדי שיהיה לו מקום ללכת אליו, וכדי שתהיה לו הרגשה של שווי אישי, וכן מקום למען הכנסה נוספת להעלאת רמת מחייתו. כל אלה מציבים לפניו מטרה כדי להשיגה. הכנסה זו צריכה להיות פטורה מכל מס. ח. קופות גמל חלק מן הנישומים מפקידים סכומים בקופות גמל. קופות הגמל מקבלות דמי ניהול. האוצר מפחית את המס ממי שמפריש מכספו לקופת הגמל ומפקיד בה; ולאחר פרק זמן קצר הוא מושך את הסכומים שהפקיד. פרק זמן קצר זה הוא: עד שש שנים - בקרן השתלמות. השכירים יכולים למשוך את כספי התגמולים שהצטברו בקופת תגמולים, שישה חודשים לאחר שעזבו את מקום עבודתם, בתנאי שבמקום עבודתם החדש אין מפרישים בעבורם לקופת תגמולים. עצמאיים, המפקידים בחיסכון בקופת גמל, אינם יכולים למשוך את כספם, שהפקידו בקופת הגמל, לפני תום 15 שנים מן היום, שבו הפקידו בה את הסכום הראשון שלהם. כאן אפשר לנקוט "תעלול" בחיסכון לטובת החוסך: במשך כ13- שנים העמית מפקיד סכומים קטנים לשמירת הוותק; זמן קצר לפני תום תקופת 15 השנים מפקידים בקופת הגמל את הסכום המותר להפקדה, ואף סכום אחרון זה מקבל את "ותק החיסכון" המלא. כלומר: כאילו היה מופקד בקופת הגמל 15 שנים תמימות. במקום לשחרר כספים אלה - יש לצרפם לקרן פנסיה. ט. מימוש דירת הגמלאי כיום - משום שאין הגמלאי יודע מה ילד יום, הוא צריך להשאיר כספים, כדי שיהיו זמינים לו לשימוש בימי סגריר, שמא אלה יתרחשו. לפיכך אסור לגמלאי להשתמש בכל המקורות שחסך. בין הנכסים שהוא שומר לעצמו (למעט אם הוא עובר לבית אבות) נמצאים נכסי מקרקעין שהוא אינו יכול "לאכול". יש אפשרות להעביר נכסים אלה לקרן פנסיה על תקן של מכירה עתידית. הדירה הנמצאת בבעלות הגמלאי, שתמורתה נזקפת לזכותו בקרן הפנסיה, מעלה את הסכומים הנרשמים לזכות הגמלאי בקרן; זו, בעצם, "המשכנתא ההפוכה", המאפשרת לגמלאי לקבל פנסיה, הגבוהה מהפנסיה, שאינה מביאה בחשבון את עניין הדירה של הגמלאי. דוגמה: אדם בן 65, שתוחלת חייו מגיל זה מוערכת ב20- שנה, הרוצה לחיות ברווחה נוספת, ושיש לו דירה ששווייה 240 אלף דולר - יוכל להגדיל את הפנסיה שלו ב1,000- דולר לחודש למשך 240 חודשים - שווי הדירה (בלי להתחשב בריבית, ובמסירה המאוחרת של הדירה). רעיון זה מתאים בייחוד לאנשים שאין להם יורשים, שיוכלו לתמוך בהם לעת זקנתם, או שאין להם שום עניין להעביר את רכושם לאחרים. הרעיון מתאים גם למי שיש לו ילדים שאינם רוצים, או שאינם יכולים, לממן להורים תוספת לרמת המחיה שהם מצויים בה בהווה. להורה, הרוצה להוריש לילדיו חלק מהמקרקעין, תהיה אפשרות לערוך הסכם על חלק מהמקרקעין. לפי ההסכם שייערך עם הגמלאי, נשארים המקרקעין בחזקתו כל ימי חייו, והוא אינו חייב להחזיר את הכספים שקיבל, מכל סיבה שהיא. הקרן, אשר תעסוק בכך, תשקיע גם בנדל"ן. הרעיון המוצע יאפשר לגמלאי להמשיך להתגורר בדירתו, להשכירה או לשכור דירה אחרת כרצונו, ובכלל זה לעבור לבית אבות; וגם לקבל הכנסה חודשית, שתבטיח את זקנתו בכבוד לכל ימי חייו הנותרים. ריכוז שיעורי המקסימום, באחוזים, להפרשות למטרות השונות לקרן פנסיה המטרה להפרשה מקסימום קיים מקסימום מוצע עובד מעביד עצמאי עובד מעביד עצמאי פיצוי פרישה   8.33     8.33 8.33 קרן השתלמות 2.5 7.5 7 2.5 7.50 10.00 אבטלה 0.15 0.04   0.15 0.04 0.19 חופשה שנתית   8.33     8.33 8.33 דמי הבראה (משוער)   2.00     2.00 2.00 דמי מחלה   8.33     8.33 8.33 קופת גמל 5.00 5.00 12.00 5.00 5.00 10.00 סך הכול 7.65 39.53 19.00 7.65 39.53 47.18 הואיל והסכומים המוצעים עולים על הסכומים הנהוגים כיום, יש אפשרות למעסיקים להמשיך לשלם לפי ההצעה את סך כל התשלום כפי שהוא משולם כיום, תוך כדי חלוקה שונה בין התשלומים לקרן הפנסיה לבין השכר ברוטו שיקטן. אפשרות אחרת היא הקטנת ההפרשות; ומזאת - יקטנו גם סכומי החיסכון לפנסיה. אם ישוו את מיסוי העצמאי למיסוי השכיר, ואם יתנו לעוסק את האפשרות לבחור את הקרן שפעולותיה ושביצועיה יהיו שקופות; ולעבור מהקרן כאשר ביצועיה נמוכים משל ביצועי הקרנות האחרות, יש לתוכנית סיכוי להתקבל באהדה, משום שכל אחד יפיק תועלת ממנה, כמפורט להלן. המעסיק - ידע שלאחר התשלומים לעובד ולקרן ולאחר תשלומי המסים אין לו שום התחייבות בגין העובד השכיר. העובד השכיר - יצבור סכומים נאותים לפנסיה, והוא יוכל לעבור ממעסיק למעסיק בלי שפיצויי הפיטורים ימנעו זאת. מאידך, ישמור העובד היטב על מקום עבודתו, משום שאם יעזוב את מקום עבודתו, אין הוא יודע אם ייקלט היטב במקום עבודה חדש; והוא יודע, כי אם לא יעבוד, הוא יצטרך לממן את הוצאותיו ממקורותיו החופשיים או מקרן הפנסיה שלו. העצמאי - יצבור, גם הוא, סכומים לפנסיה; וכן יהיו לו קרנות למטרות המצוינות לעיל. v על המחוקק לתת את הדעת למימוש רעיונות אלה ולקבוע, בחקיקה, כללים להפעלת התוכנית לפנסיה ממלכתית במסגרת חדשה. מסגרת זו תדון באלה: ברישוי הקרנות ובאופן ניהול, באופן התשלום לקרן, במסמכים ובהוכחות שיש להמציא לקרן כדי לקבל גמולים, בשינויים בחוקי העבודה, בשינויים בחוק המקרקעין, בחישובים אקטואריים, במיסוי ההכנסות, בהגנה על זכויות נכסי העמיתים בקרנות; וכן בנושאים אחרים, הכרוכים ביישום הרעיונות. התוכנית תוזן, כאמור, מאמצעים כספיים שיופנו אליה, מהתייעלות העבודה ומנכסי הגמלאי. התוכנית תאפשר לגמלאי שלא להיות נטל כלכלי על משפחתו ועל החברה; ובכך תתקבל תפילתנו-תחנונו, כנאמר בתפילה מתפילות יום כיפור: "אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כוחנו אל תעזבנו".