עמוד 3 דיור מוגן עליית תוחלת החיים וההתבגרות של האוכלוסייה הישראלית, העלו לסדר היום הציבורי את נושא הדיור המוגן - מגורים לבני "גיל הזהב". אילו קהילות של דיור מוגן פועלות בארץ, ומהם ההבדלים בין סוגי התשלום השונים לנושא זה ? סיפורה של רשת "בית בכפר" שמציעה דיור איכותי לאוכלוסייה מבוגרת מאת : בתיה שורר התפתחות הדיור המוגן תוחלת החיים במאה הנוכחית בעולם המערבי, עלתה במידה נכרת ובמקביל חלה ירידה משמעותית בשיעורי התמותה. בארץ, תוחלת החיים של גברים עומדת על 76 שנים ושל נשים על 80 שנה. סף הגיל שעולה וימשיך לעלות, מחייב לחשוב על שילוב אוכלוסיית הקשישים בתכנון העתידי של הבנייה בישראל. מעל ל- 12% מתושבי המדינה הם גימלאים, בעוד שבדיור מוגן נמצאים מקסימום 60,000. ייתכן שהעובדה המספרית הזו נובעת מכך, שהמדינה לא מוציאה מספיק מכרזים לקרקע שיעודה הוא דיור מוגן, ולעומת זאת מסבסדת יחידות לדיור מוגן, בתחרות לדיור המוגן שמציעות חברות פרטיות. אוכלוסיית הקשישים זקוקה לתנאים מיוחדים, כדי שתוכל להשתלב בחיי היומיום של הקהילה, ולכן בתוך תמהיל הדירות המתוכננות בכל אתרי הבניה, יש לייעד יחידות דיור מתאימות לאוכלוסיית הקשישים. בראיונות שנתן בעבר שר השיכון והבינוי, נתן שרנסקי, הוא דווח כי מתקציב 2001 של משרדו, הוקצו רק 147 מיליון ש"ח לפתרונות דיור לקשישים, סכום שאינו עונה, כמובן, על הצרכים השוטפים. קהילות דיור מוגן מופעלות בארץ בשלושה מגזרים: המגזר הפרטי - מפעיל כ 32% מכלל יחידות הדיור. מגזר זה מעמיד סטנדרטים גבוהים ביותר של שירות, ובהתאם - אמצעי המימון יקרים, כיון שיש צורך בתשלום דמי פקדון או דמי כניסה גבוהים. מספר היחידות הפנויות הגבוה ביותר במגזר זה מרוכזות במחוז ירושלים ובשרון. המגזר ההתנדבותי (ארגונים ועמותות) – מפעיל כ 33% מכלל יחידות הדיור בארץ. בדרך כלל, גם כאן נדרשים הדיירים לשלם דמי כניסה. ישנן אגודות ציבוריות, אגודות על בסיס השתייכות ארגונית (כגון "משען" לחברי הסתדרות) ואגודות ציבוריות של התאחדויות עולים. הריכוז העיקרי של היחידות במגזר זה מצוי בשלוש הערים הגדולות: תל אביב, חיפה וירושלים. המגזר הציבורי - חברות הדיור הציבורי מסבות עשרות בניינים ברחבי המדינה למבני דיור מוגן לקשישים. כמו כן מתוכננת בניית 3-4 הוסטלים וכ- 400 יחידות דיור במסגרת בתי דיור חדשים, שנבנו מאז שנות ה- 90, שעמדו בסימן גל העליה העצום ממדינות חבר העמים. עמיגור, חברת בת של הסוכנות היהודית שנוסדה בשנת 1972 הרחיבה בשנים האחרונות באופן משמעותי את פעולותיה בתחום פרוייקטים הנדסיים לבני גיל הזהב. פרוייקטים אלו כוללים בניית בתי גמלאים חדשים, הסבת מבנים, בעיקר מרכזי קליטה והוסטלים לבני גיל הזהב, הרחבת מבנים קיימים והוספת אגפים למבנים קיימים. החברה עוסקת בזיהוי ואיתור פוטנציאלי להשבחת נכסים החל משלב היזמה ואיתור תורמים, תכנון, בנייה, פיקוח וכלה בבקרה טכנית ותקציבית. הפרוייקטים מבוצעים במימון גורמים שונים כגון: תקציבי מדינה ותרומות מקרנות שונות. משנת 2001 מנהלת עמיגור 51 בתי דיור מוגן, בכללם 23 מרכזי קליטה שהוסבו לדיור מוגן, ושהם למעלה מ 4700 יחידות דיור. במהלך השנים פיתחה עמיגור מודל ניהול חברתי שנועד לספק לקשישים לא רק פתרונות דיור, אלא גם להעניק להם את כל מערך השירותים הסוציאליים במטרה לספק להם איכות חיים גבוהה ותחושת שייכות. שיטות התשלום שיטת התשלום משתנה מחברה לחברה: החל מתשלום על בסיס חדשי, תשלום קבוע ותוספת תשלום בעבור שירותים נוספים, תשלום דמי כניסה חד פעמיים בנוסף על התשלום החודשי הקבוע. תנאי השבת דמי כניסה, דמי פקדון חד פעמי בנוסף על תשלום חודשי קבוע, פקדון שיוחזר / לא יוחזר על פי ההסכם, ומכירה בבעלות מלאה. א. שיטת דמי הפקדון כמעט כל הדירות בעשרות פרוייקטים לדיור מוגן בארץ נמכרות בשיטת דמי הפיקדון: הקונים או יורשיהם זכאים להחזיר את הדירה ליזמים ולקבל את כספם חזרה, אך יש החושבים שהם מפסידים כמה פעמים: מנכים מהסכום המוחזר 2.5% - 3% לשנה, עד תקרה של 10 שנים. הסכום צמוד לדולר ולא למדד מחזירים את הכסף ללא ריבית הדירות אינן רשומות בטאבו ולכן לא ניתן להשתמש בהן כבטחון להלוואה. ב. מכירה בבעלות מלאה הפרוייקט הראשון במרכז הארץ, בו נמכרו דירות בבית דיור מוגן בבעלות מלאה והדירות נרשמו בטאבו על שם הקונים, הוא הפרוייקט של חברת "גני שרונים" בבעלות משקיעים מאוסטרליה וקנדה, שבנתה 220 דירות בבית דיור מוגן באבן יהודה. בנוסף על הבעלות המלאה על הדירה, הקונה יכול להשתמש בדירה כבטחון להלוואה כמקובל. בפרוייקט זה הקונים משלמים דמי אחזקה נמוכים יחסית, כ- 1,300 שקל לחודש לדירה. קבוצת יובל, ש"גני שרונים" היא חלק ממנה מכרה בשנה שעברה 30 דירות בנות 3 חדרים ב- 195 אלף דולר לדירה. ו- 60 דירות בנות 2 חדרים ב- 180 אלף דולר לדירה. קבוצת יובל הוציאה לשוק חלק מהדירות להשכרה. התשואה על השכרת הדירות גבוהה מהמקובל בשוק הדירות. הבעיה העיקרית בפרוייקט זה היא שכאשר דייר רוצה למכור את דירתו – לא יוכל למכרה עד שהרשת תמכור את כל הדירות, וגם אז יש קושי למכור דירה בפרוייקט של דיור מוגן. סיפורה של רשת "בית בכפר" - הרשת הפרטית הגדולה בישראל לדיור מוגן היזם של רשת "בית בכפר" ונשיא הרשת הוא שלום בלושטיין, שכל בני משפחתו פעילים ברשת. הבן יניב הוא מנכ"ל על של הרשת, בתו מאיה ממונה על יחסי הצבור והפרסום, וחנה, אשתו אחרית על עיצוב הפנים. הניהול המשפחתי מאפשר לדייר לפנות בבקשות והערות ישירות לאחד מבני המשפחה, דבר שהוא בלתי אפשרי כמעט בחברות ציבוריות. מי יכול להגיע ישירות למועצת המנהלים ולשטוח את דבריו? מרכזי המגורים של רשת "בית בכפר" לגמלאים עצמאיים הוקמו מתוך תפיסה כי אנשים מעונינים ליהנות לאחר פרישתם מעבודתם במגורים במסגרת תומכת ומוגנת, תוך שימוש במשאבים שחסכו בשנות עבודתם. במרכזי המגורים של רשת "בית בכפר" ניתנים שירותים של מלון מפואר, במסגרת קהילה המהווה בית לדייר. הדיירים נהנים מדירה גדולה, שטיחים וריהוט מודרני, לובי ואודיטוריום מרשימים, חדר כושר ומועדון בריאות, קפטריה וחדר אוכל, שירות כביסה, מרפאה, חדרי חוגים ותכניות תרבות ובידור. הדיור מתאים לגמלאים פעילים ועצמאיים, המעונינים לקבוע בעצמם את תוכניותיהם ללא מעורבות או תכתיבים של הממסד. מרכזי המגורים מנוהלים במקצועיות, כשמצפים מהדיירים להיות מעורבים בקביעת המדיניות החברתית של הבית. פתרונות הדיור של הדיור המוגן מתוכננים להמשיך ולספק שירותים לדייריהם, גם לאחר שתתחיל ירידה בתפקודם הגופני והקוגנטיבי, לשם כך הוקמו מחלקות סיעודיות בכל אחד מבתי הרשת. הפרוייקטים של רשת "בית בכפר" בית בכפר - הבית הראשון ברשת "בית בכפר" נפתח בשנת 1992 בכפר סבא, בית דיור מוגן זה כולל 105 יחידות דיור לעצמאיים ומחלקה סיעודית. בית בכפר הדרים - נפתח בשנת 1996 בכפר סבא, בבית דיור מוגן זה 174 יחידות דיור לעצמאיים ומחלקה סיעודית. בית בכפר - ביתן אהרון – הבית החדש של הרשת בלב פרדסי השרון. בית דיור מוגן הכולל 235 יחידות דיור לעצמאיים ושתי מחלקות סיעודיות. בית בכפר – גינוסר – כפר גימלאים בהקמה על חוף הכנרת בסמוך לקיבוץ גינוסר. הכפר יכלול 300 יחידות דיור לעצמאיים ומחלקה סיעודית. בית בכפר – גדרה – בית דיור מוגן בהקמה. 22 יחידות דיור. בכל הפרוייקטים מגוון דירות בגדלים שונים על פי דרישת הדייר. בית בכפר – ביתן אהרון בכדי להתרשם מקרוב כיצד מתנהל בית של דיור מוגן ברשת "בית בכפר", בקרתי בביתן אהרון, בית חדש שנפתח באוקטובר האחרון. המבנה בנוי על גבעה גבוהה שמשקיפה מצד אחד על הים ועל אזור נתניה ומצד שני על עמק חפר והשרון הצפוני. הנוף המרהיב נשקף מכל דירה במבנה, היות שהדירות בנויות בצורה מדורגת. הלובי המפואר בכניסה – "לב הבית" , נותן הרגשה מיידית של שהייה במלון חמישה כוכבים. בדלפק הקבלה מקבלים הדיירים מענה לכל בקשותיהם, ואותות לחצני המצוקה הנמצאים בכל דירה נראים מיד על המסך וזוכים לטיפול מידי. המבנה מכיל מסעדה, ספריה, בית כנסת, אודיטוריום ובו 450 מקומות ישיבה, בו מתבצעת פעילות תרבותית מידי ערב, חדר כושר בו מתאימים תכניות אימון אישית לפי צרכי הדיירים, בריכת שחיה עם דגש על התעמלות במים, חדר חוגים, מרפאה, חדר כביסה, מספרה / מכון יופי ומינימרקט. חשוב לציין שכל העובדים הינם עובדי הבית, צוות קבוע שעובר הדרכה, מכיר את הדיירים ויוצר אתם קשר אישי, וכל זאת מתוך מגמה ליצור אוירה של בית חם. ראיון עם בן ציון מילר מנהל השיווק של הרשת מהו ההבדל, לדעתך, בין דיור מוגן לבין "בית אבות" מסורתי ? דיור מוגן, בעיני, הוא שלב מודרני, חדש, בהתפתחות של דיור מיוחד לאוכלוסייה מבוגרת, והוא המוביל של התחום הזה. דיור מוגן הוא מסגרת פתוחה שבה אנשים מנהלים אורח חיים עצמאי, אבל יחד עם זה הם חבוקים במערכת של שירותים, השגחה, תשומת לב, תוכן – וזה מקנה להם תחושת בטחון ורווחה. בית אבות מסורתי הוא מקום בעל אופי יותר מוסדי עם "משטר" נוקשה. באילו גילאים אנשים פונים אליכם ? כיום אנשים לא מחכים להגיע לגיל של זקנה ותשישות, יש אצלנו אנשים שהם באמצע שנות השישים שלהם, הממוצע הגילאי הוא 72, זוהי אוכלוסייה שרוצה להגיע אלינו בגיל פעיל, כדי שתוכל לחיות חיים יותר נוחים עם פחות דאגות. המוטו הוא : STOP WORRYING – START LIVING יש לנו דיר בן 90 שבתו גם היא דיירת בדיור מוגן ואחת לשבוע הם נפגשים אצלנו וסועדים יחד, ואחת לשבוע הם נפגשים בבית דיור מוגן בו היא נמצאת. האם יש יותר נשים מגברים ? בביתן אהרון יש שויון בין נשים וגברים. בשאר בתי הרשת יש מעט יותר נשים. מהו אחוז הזוגות בביתן אהרון ? הזוגות מהווים כ- 40% מכלל הדיירים. מהו ה"פרופיל" של עדות ומקצועות של הדיירים ? רוב הדיירים באים מרקע אשכנזי, וזאת משום שברקע התרבותי הזה הנושא של דיור מוגן הוא יותר נפוץ, יותר בתודעה, אפילו אין מבחינה חברתית. בין הדיירים שלנו תמצאי אנשי עסקים, בעלי מקצועות חפשיים, סוחרים וגם שכירים. מה הדבר המכריע שמשפיע על החלטת הדיירים לעבור אליכם ? אין דבר אחד – יש אוסף של דברים שנוגע בכל תחומי החיים. המסגרת שלנו מציעה הרבה שירותים ועזרה. אין בעיות תחזוקה (מתי תבוא העוזרת ?), אין בעיות חנייה (לדיירים יש חנייה בתוך חצר סגורה), יש השגחה רפואית 24 שעות ביממה, בדיקות נלקחות במקום ומועברות לקופת החולים המתאימה, הדיירים מקבלים את התרופות שלהם הם נזקקים, ולא צריכים לעמוד בתור ולבזבז זמן יקר. קיימת פה שמירה על הבניין, מערכות הגנה נוספות סמויות כמו גלאים ומצלמות. מה באשר לחיי חברה ותרבות ? אנחנו מעונינים שהדיירים יחיו חיי חברה פעילים, ולא ישבו כל היום מול מקלט הטלוויזיה. לשם כך אנו מקיימים בבוקר חוגים, בתחומים של יצירה ואמנות וגם בתחומים עיוניים, ובערבים – כל ערב יש מפגש, הרצאה, קונצרט, משחקי חברה, או כל פעילות חברתית אחרת. גב' יולי גת, מנכ"ל הרשת מקיימת פעם בחודש מפגש עם כל הדיירים, מפגש שקרוי "שגרת הבית" ובו מעלים רעיונות והצעות. חשוב לציין שבאים לכאן אנשים שיש להם יכולת לתרום, ולשם כך הקימו וועדות – ועדת קליטה, ועדת תרבות וחברה, ועדת ספורט, ואפילו גזבר. בהחלט יש מעורבות של דיירים בניהול הבית. מה מייחד את הדירות שלכם ? יש לנו 235 דירות, בגדלים של 1.5 – 2 – 2.5 ו- 3 חדרים, הדירות שלנו הן מרווחות במיוחד, מעל המקובל בדיור מוגן. כל דירה מצוידת במטבח מאובזר, כולל מקרר, כיריים חשמליים וארונות. לכל דירה מערכת מיזוג אויר מרכזית, כל אמצעי הבטיחות של לחצני מצוקה, גלאי אש ועשן בחדרי המגורים, בשירותים ובחדר שינה. האם נהוגה אצלכם תקופת נסיון ? יש לנו דירות אירוח לשבוע עד 10 ימים בתשלום. אם אדם מחליט להרשם, הוא מקבל החזר. מעבר לזה – אנחנו לא מקבלים דיירים לתקופת נסיון של 3 חדשים. אין זה הוגן כלפי הדיירים שתהיה פה אוכלוסייה מתחלפת של אנשים בסטטוס של נסיון, זה יוצר ארעיות. האם הדיירים זכאים לשעות עזרה מהביטוח הלאומי ? בהחלט כן, כאן האדם חי בדירתו הפרטית, לכן הוא זכאי לקבל שעות ביטוח לאומי. האם אפשר להכניס לדירה מטפלת צמודה ? כן, בתנאי שאותה מטפלת תנהג לפי נורמות וכללי התנהגות בבית. מי מחליט על מעבר למחלקה סיעודית ? רופא הבית לפי קריטריונים ברורים, ואם המשפחה רוצה, עושים זאת בהתיעצות עם רופא המשפחה. יש לציין שאם דייר עובר מדיור רגיל למחלקה הסיעודית, הוא זכאי ל 10% הנחה בתשלום למחלקה הסיעודית. הרשת כפופה לתקנון פיקוח ? הרשת נמצאת בפיקוח של הגורמים הרלוונטיים כמו משרד הבריאות והרווחה. הסדרי תשלום. צורת ההתקשרות היא פיקדון. האדם מקבל תמורת הפיקדון זכות להיות בדירה כל ימי חייו. יש כמה מסלולים שנועדו לתת פתרונות לצרכים שונים של אנשים. הפיקדון הרגיל – שהוא השיטה הנפוצה ביותר. פקדון זה (צמוד לדולר) נשחק ב 2% + מע"מ לשנה. יתרת הפיקדון מוחזרת לדייר או יורשיו בעת פינוי הדירה. מסלול של שחיקה מוגבלת של 2.5% + מע"מ. מסלול של שחיקה שמוגבלת ל- 10 שנים בלבד. מסלול זה מתאים לאדם שרוצה להבטיח סכום כסף ליורשיו. דמי פקדון ללא שחיקה – בסכום זה מופקד הפקדון בתוספת 30%. דמי כניסה – שהם עוד ורסיה של פיקדון. זה פיקדון מופחת בשיעור של 60% מהפיקדון המקורי. זה סכום שהוא בשחיקה מהירה של 2% לחודש + מע"מ. במשך 50 חודש, כ 4 שנים וחדשיים נשחק כל הסכום ועדיין הדייר נשאר בדירה לאורך שנים, (יש אנשים, דווקא בעלי אפשרויות שמעדיפים צורת תשלום זאת שמאפשרת להם לשמור על נכסיהם ולא למכור אותם). אם גיל הדייר נמוך מ- 70 בעת המסירה, תחול תוספת. בנוסף על הפקדון, יש לשלם דמי אחזקה חדשיים שתלויים בגודל הדירה ולא במספר האנשים שגרים בה. תמורת דמי אחזקה שנקובים בדולרים וצמודים למדד, מקבלים הדיירים שירותי נקיון, תחזוקת הדירה, והדייר אינו משלם מסים עירוניים, ועד בית, מים, ואף חשמל מקבלים בחינם (עד למכסה מסוימת), וכמובן את כל שירותי הקבלה – טיפול בדואר, עתונים, שירותי מרפאה, עובדת סוציאלית, כל פעילויות הבית כמו חוגים ופעילות תרבותית. מחירון טיפוסי ינואר 2001 טיפוס גודל דירה שטח שטח מרפסת דמי פקדון החל מ: דמי כניסה החל מ: אחזקה F חדר וחצי 32 מ"ר 2.4 מ"ר 104,000$ 62,000$ 720$ C שני חדרים 51 מ"ר 11 מ"ר 146,000$ 88,000$ 950$ A שני חדרים וחצי 56 מ"ר 10 מ"ר 205,000$ 123,000$ 1050$ Q שלושה חדרים 80 מ"ר 11.5 מ"ר 270,000$ 162,000$ 1425$ עכשיו כשאנחנו יודעים היכן אפשר לחיות חיים פעילים עד שיבה טובה, כדאי להזדרז ולהרשם, כי אין מקום לכולם.