השמועה פשטה לה כאש בשדה קוצים - כל מי שחשקה נפשו, יוכל להכנס לאתר
www.hevre.co.il
שם ייפגש ב "קולות מן העבר", שליוו אותו במהלך חייו במסגרות לימודיות, צבאיות וחברתיות.
מר וגב' ישראלי, שחפשו מזור לזכרונות הצרובים של ילדותם הנאיבית, חברו למדורת השבט שדולקת ומשלהבת את הצופים באתר הנ"ל. אך במבט מעמיק ומדוקדק, נראה שהכמיהה לגעת שוב במחוזות הילדות האבודים, נותרה ללא מענה, וזאת עקב 2 סיבות עיקריות:
א. הסודיות - חלקם הגדול של "חברה" בחר לא לנדב יותר מידי פרטים משמעותיים שעלולים להסגיר אותם בשלב זה או אחר של חייהם. לכן, בכרטיס האישי שלהם ציינו רק פרטים בסיסיים, שלא רק שלא השקיטו את השאלות המתבקשות, אלא אף עוררו אותן. למשל - כשבמצב המשפחתי מצויין: נשוי, מתעוררות השאלות : האם אלה נישואים ראשונים? האם התחתן עם חדווה, אהובת נעוריו? האם הוא שומר לה אמונים? ובנושא העיסוק, לדוגמה, מה פירוש "עובד הייטק"? האם הוא בתפקיד ניהולי? האם זכה לממש את האופציות? מתי פוטר ולמה? ובדיווח על מגורים - האם גר בבית משותף או פרטי? ובאיזה חלק של הרצליה הוא מתגורר? האם בשכונת "בנה ביתך" או "הרצליה הצעירה"? כל השאלות הללו שנותרו ללא מענה, מקשות עלינו לשרטט את הפרופיל האישיותי הנכון של בעל הדבר.
ב. הזמינות - רוב החברה שרשומים באתר, נכנסו אליו בדצמבר 2001, ומאז לא נגע בו פאלם ידם. מה שמוכיח, שאישיותם הווירטואלית אינה מעונינת באמת לפגוש את החברה, אפילו ברמה של מציצנות וסקרנות, או שמא הם מונעים על ידי הפחד הקמאי שמאן דהוא מעברם יגלה בהם התעניינות יתרה, מה שיחייב אותם להתנחמד כלפי מישהו שהוא כיום זר מוחלט עבורם.
לעומת שתי המכשלות הללו, יש הצלחה גדולה לפורומים שמתנהלים באתר. אלה מאפשרים למשתתפים לרכל על כל הדמויות הפדגוגיות שעצבו את ילדותם, החל מ"קרפדה", המורה למתימטיקה, שאיש אינו זוכר את שמה האמיתי, וכלה במורה המיתולוגי למוסיקה, שיש הטוענים שהעדיף את היפות שבחבורה על פני אלו שהיה להן כשרון ווקלי מוכח.
גם מקומם של "אנשי הצללים" לא נפקד. להג רב נשפך על רב השרתים יעקב (שם בדוי), שלא ברור מה עשה בחדרו הצר והסגור ליד חדר המלאכה של הבנים, ולפרץ של נוסטלגיה זכתה הגברת פרנקל המיתולוגית, בעלת הקיוסק חמוצת הפנים, שספקה בזול "סוכריה מחליפת צבעים".
למרות האמור לעיל, ו/או בהתחשבות למה שנכתב, יש ארומה מיוחדת ל"חברה / סי או אי אל", שניתן לראות בו מעין חידוש של המדור לחיפוש קרובים, אי של נוסטלגיה בימים ש "העולם כולו נגדנו".
