עמוד 21 איך מתכננים משרדים לחברות הי-טק? מאת אדריכל מיכאל סתר זה מתחיל מהמוסך שליד הבית, או במרפסת הסגורה של חדר הילדים בבית, על הרהוט והציוד הביתי שבו. זה ממשיך במשרד השכור הראשון, באזור תעשייה נידח, עם רהיטים שנאספו ממכירות פומביות וממכרים. זה עובר למשרדים גדולים יותר, ייצוגיים יותר, באזור נחשב יותר. ועכשיו, החברה גדלה, הסטרט-אפ הפך להיות יותר "אפ" אבל כבר לא "סטרט", והגיע הזמן לבנות את המשרדים של החברה. נשכר או אולי אפילו נקנה שטח להקמת המשרדים, הוכנה "פרוגרמה" על ידי אנשי מקצוע, שקבעו את מהלך זרימת העבודה, ואת המיקום והשטח של יחידות שונות וממלאי תפקידים, נבחרים אנשי צוות התכנון וההקמה – אדריכל, מהנדס, מפקח - ועכשיו מגיע רגע האמת: מתחיל התכנון האדריכלי של משרדי החברה. מה חשוב בתכנון חברת הי-טק? באופן אידאלי, משרדים כאלו צריכים לעמוד בשלושה עקרונות: גמישות, נגישות ובנין חכם. גמישות היא הנושא החשוב ביותר. חברות הי-טק הינן דינמיות במהותן: הן יכולות לשנות את תחום העסוק, מספר העובדים, אופן העבודה וזרימת העבודה. שינויים אלו באים בדרך כלל לידי ביטוי בארכיטקטורה. משום כך, ככל שהתכנון מאפשר גמישות, עלות השינוי עבור הארגון נמוכה יותר. נגישות חשובה גם היא. מדובר לא רק במיקום המשרדים, מבחינת יכולת ההגעה העצמאית והחניה של עובדים ושל לקוחות, אלא, בעיקר, נוחות של פריקה וטעינה של מוצרי החברה (למעט, כמובן, חברות תכנה, שמוצריהן וירטואליים...). לא פעם נשכרים משרדים בבניין מפואר, ואז מתברר שאין דרך נוחה להעברת ציוד ומוצרים מוגמרים. "בנין חכם" הוא פתרון המאפשר שכל החווט והמיזוג בבניין יעבור מתחת ל "רצפה צפה", ובכך ניתן לעשות שינויים ללא עלויות ומאמץ. בנינים חכמים הם הסטנטרד באירופה ובארה"ב, אך בישראל עדיין נדירים ביותר. עלות ההקמה של בנין חכם גבוהה יותר, אך עלויות השינויים הינן זניחות. איך ניגש האדריכל לתכנון פנים של חברת הי טק? ארבעה סוגי שיקולים מנחים אותו בתהליך התכנון: אילוצים מבניים, שיקולים פונקציונליים, התייחסות לתרבות הארגונית ולתדמית שהחברה רוצה לשדר, וגישה עיצובית. להלן נסקור את השיקולים הללו: אילוצים מבניים מתחילים מאופיו של המבנה הנתון. מבנה הבניין הוא "מעטפת", כלומר מבנה חדש או ישן, בעל נפח מסוים, ואותה האדריכל מתחיל למלא. כאן יש לקחת בחשבון מספר קומות, גובה הקומה, מבנה גיאומטרי, מרכיבים של קונסטרוקציה ופתחים. החברה יכולה להשתרע מספר קומות סטנדרטיות: לכל קומה כניסה מלובי מעליות, לובי קומתי וממנו גישה לפונקציות השונות בקומה. התכנון והחלוקה הפנימית במקרה כזה פשוטים יחסית מבחינת התנועה, הקשר ללובי ומרחקי המילוט. האפשרות השכיחה ביותר היא להגדיר את תכולת הקומות לפי הפונקציות שהן כוללות. למשל: קומה של מעבדות, קומה הכוללת משרדים ו"אופן ספייס", קומה לכל יחידה מרכזית בארגון, קומה לחדרי הרצאות והדרכה וכו'. (יש גם יוצאים מן הכלל. בבניין משרדים מפורסם בארה"ב, חלוקת הקומות נעשתה על פי המיקום בהיררכיה: המנהלים הבכירים ישבו בקומות העליונות, מנהלי דרג ביניים בקומות הביניים, והעובדים מן השורה בקומות התחתונות...) במקרה אחר, אותו שטח יכול, לעומת זאת, להיות מרוכז בקומה אחת. במקרה כזה, הבעיה המרכזית היא תכנון התנועה בתוך הקומה. זהו, בעצם, תחליף לתנועה האנכית בבניין בין מספר קומות. במקרה של שטח גדול על קומה אחת. קיימת בעיה של מרחקי הליכה ארוכים בבניין, נגישות בין אזורים שונים והתמצאות בתוך החלל הזה. השטחים המשמשים כמעברים יהיו גדולים יותר באופן יחסי מהשטחים בבניין בן מס' קומות. כמו כן עשויה להיווצר בעיה בטיחותית של מרחקי מילוט בעת סכנה. תכנון נכון לוקח בחשבון את הקשר והיררכיה בין הכניסות השונות בבניין (לובי ראשי, לובי משני וכו'), מאפשר התמצאות קלה בבניין על ידי חלוקת הקומה לאזורים שונים בהתאם לאופי העבודה, תוך מתן גישה נוחה לאזורים ציבוריים וללובי. חלק מהגדרת המעטפת היא הצורה הגיאומטרית של הבניין – צורת הקומה תשפיע על אפשרויות התכנון. למשל: קומה מלבנית צרה וארוכה תתאים לתכנון חדרי משרדים, ואילו קומה ריבועית נרחבת תאפשר תכנון חללים עבור עמדות "אופן ספייס". מיקום העמודים בתוך החלל משפיע על גמישות התכנון ועל אפשרויות החלוקה. חברה בעלת תרבות של חלל פתוח תעדיף אולמות גדולים עם מעט הפרעות קונסטרוקטיביות (עמודים, קורות וכו'). מיקום הכניסות, המעליות וחדרי המדרגות בקומה ישפיע על ארגון החללים הפנימיים בכל קומה. גובה הקומה יקבע באיזו מידה ניתן להתקין רצפות צפות, למקם מערכת ותשתיות בתקרה, ועדיין להישאר עם חלל מספיק גבוה. אפילו קורות יורדות בתקרה גורמות פעמים רבות הפרעה למעבר מערכות וכך גובה התקרה הסופי מונמך יותר. גורם נוסף בתוך המעטפת הוא קיומם של שטחים פתוחים, כגון מרפסות חיצוניות או חצרות פנימיות: חצרות פנימיות מגדילות את שטח הפנים של המעטפת ומאפשרות פתיחה נוספת לחלל חוץ ע"י חלונות ומבטים. הן גם עשויות להיות מקום נוסף לפעילות לא פורמלית ואזורי עישון בחברה. שיקולים פונקציונליים אופי העבודה בחברה (או בקבוצות שונות באותה חברה) יקבע את תכנון חללי העבודה. לרוב קיימת חלוקה בין שטחים ציבוריים, בהם מבוצעות פונקציות קולקטיביות כגון חדרי ישיבות, קפיטריות, חדרי הדרכה וכו', לבין אזורי עבודה הכוללים חדרי משרדים, עמדות "אופן ספייס" , ומעבדות פיתוח. כאמור, חברות היי-טק הינן דינמיות ומשתנות בקצב מהיר. נתון זה מחייב גמישות בתכנון שמאפשר התאמה מהירה ופשוטה של המרחב הפיזי, בהתאם לשינויים באופי העבודה ובהיקפה. הגמישות הזו צריכה לבוא לידי ביטוי כבר בתכנון התשתיות בבניין (תקשורת, חשמל). מיקומם של אלמנטים קשיחים כגון: ארונות חשמל ותקשורת, חדרי שירותים וכו', רצוי שיהיה צמוד לחדרי מדרגות ולוביים. זאת כדי שלא יהוו מכשול או אילוץ כאשר יידרש שינוי, ולא יהיה צורך לערוך שינוי במיקומם. כאמור, פתרון לגמישות הוא ה"בנין החכם", המאפשר משרד שכולו על רצפה צפה בה עוברות כל המערכות כולל מיזוג אוויר. אופי העבודה והצורך בגמישות הנובע ממנה משפיע על בחירת חומרי הבנוי בתכנון הפנים. לדוגמא: עדיף לבחור במחיצות מודולריות בחדרים במקום בקירות, או אפילו במחיצות גבס. זאת משום שבמחיצות מודולריות קיים מגוון רב של חומרים כגון: זכוכית, מתכת, עץ, ההתקנה והפרוק פשוטים, המראה עכשווי ויש אפשרות לחופש עיצובי רב. שימוש במחיצות "אופן ספייס" מאפשר פרוק והרכבה מחדש לפי הצורך . כאשר מדובר באולמות ובחללים גדולים, הגמישות מתאפשרת ע"י שימוש במחיצות אקוסטיות ניידות. חברות הי-טק רבות מעדיפות לשכור/לקנות שטחים גדולים יותר מכפי הצורך המיידי, מתוך חשיבה לגבי גידול עתידי של החברה . ניתן לאתר ולהשאיר שטחים לא מתוכננים בחלקים מסוימים של הבניין ולהגדיר אותם מלכתחילה כרזרבות. בתקופה של צמצומים ניתן להשכיר לתקופה קצובה שטחים אלו. התרבות הארגונית תרבות ארגונית הינה מושג חמקמק ומופשט וקשה להגדרה אך לגורם זה חשיבות רבה. תרבות ארגונית משמעותה מערכת הערכים והנחות היסוד של הנהלת החברה ועובדיה. התרבות באה לידי ביטוי במראה החיצוני של החברה, בסמלים, בצבעים, ברהוט, בבחירה או בסידור המרכיבים העיצוביים, וכו'. מרבית חברות ההי-טק , גם אם לא כולן, מאופיינות בתרבות ארגונית פתוחה, שוויונית, דינמית, ו"אורגנית". במילים אחרות, יש נסיון למחוק הבדלים של סטטוס והיררכיה, ולאפשר זרימת תקשורת חופשית בין העובדים. בין ההשלכות של תרבות זו – נסיון להנמיך עד כמה שאפשר סממני יוקרה מפוארים, לתת תנאי עבודה דומים הן למנכ"ל הן לעובדים, (שבאים לידי בטוי למשל במיעוט של חדרים סגורים, שימוש בחדרי ישיבות ציבוריים בעת הצורך) ולבנות סביבת עבודה צעירה, עליזה ו"כיפית". דגש רב מושם בחברות אלו על יצירת אפשרות לאינטראקציה בלתי פורמלית בין העובדים אשר עשויה לקדם עניינים מקצועיים. מקומות המיועדים לקשר כזה מהווים לא פעם את המרכז הפיזי של החברה, ולכן עליהם להיות נגישים מבחינת התנועה במקום. לדוגמא: פונקציות ציבוריות ימוקמו לאורך ציר התנועה הראשי, כך שע"מ להגיע אל אזורי העבודה השקטים יש לעבור דרך המקומות הציבוריים. כך נוצרת פעילות מעצם התנועה באזור, ואין צורך "להגיע במיוחד" למקום מפגש. זוהי, למעשה, תפיסה עירונית במהותה: ניתן לדמות זאת ל"רחוב" ראשי הכולל "כיכרות", בתי קפה ומרכזי פעילות וממנו מתפצלת התנועה לרחובות קטנים ול"שכונות" שהן אזורי העבודה. שעות העבודה הארוכות המקובלת בחברות היי-טק וכן התחרות על עובדים בענף גרמו לכך שהחברות שהשקיעו מאמצים להעניק לעובדים תנאים משופרים כגון: חדרי כושר, קפיטריות, ספריות, חדרי "בריאות", חדרי האזנה למוסיקה ועוד. גם אם נטייה זו ירדה בתקופה האחרונה, עדיין יש לתת את הדעת על הצורך של העובדים באזורים של רגיעה ומנוחה בתוך שעות ארוכות של עבודה. התרבות הארגונית אמורה לשדר מסרים גם כלפי חוץ, לגבי הדימוי של החברה, שהינו בעל משמעות רבה בעיצוב: כשמדובר בחברות היי-טק הדימוי הוא, לרוב, צעיר ודינמי. הסביבה אמורה לשקף את התדמית הזו ע"י שימוש בחומרים, בצבעים, בריהוט ובאלמנטים אשר ידגישו את תדמית החברה, מבלי להתעלם משיקולים של אחזקה, עמידות, אקוסטיקה, בטיחות וכו'. כיום קיימים בשוק מוצרים אשר מתאימים לתדמית הנ"ל ובד בבד עשויים לפתור גם את הצורך בגמישות ובשינויים במשך הזמן. אסטטיקה ועיצוב אדריכלים באים בדרך כלל עם תפיסה עיצובית מגובשת, אשר לא פעם מגיעה לכלל אידיאולוגיה. זו נוצרה במהלך הקריירה שלהם, תוך למידה, ניסיון, הכרות עם עבודות של מעצבים אחרים בארץ ובעולם, וידע בחומרים ואופנות מתוך ביקורים בתערוכות מקצועיות וקשר עם ספקים. נטייה טבעית של האדריכל, בעיקר בחברת הי-טק, היא לתת דרור לנטייה היצירתית, ולנסות דברים חדשים, ייחודיים, המביאים לידי ביטוי את טעמו ואת כשרונו. לקוחות – יזמים ומנהלים בחברות ההי-טק, באים בדרך כלל עם חלומות ורצונות שהתגבשו במהלך שנות יצירת החברה. בדרך כלל תפיסתם אינה מגובשת, אבל הקשר הרגשי שלהם אל המבנה והמראה של החברה, ה"בייבי שלהם", חזק יותר. הבחירות העיצוביות, בנוסף לאילוצים המבניים, הן המרכיב המשמעותי ביותר בתמחור הבינוי. כמובן, ניתן לעצב את המשרדים באופן חדשני וייחודי בעלויות שאינן מאוד גבוהות. אך בחירה בחומרים יקרים, יחס ברוטו/נטו, צורות גיאומטריות ייחודיות שמחייבות פתרונות שאינם סטנדרטיים, כל אלו יעלו באופן משמעותי את עלות הבנייה. _________________ * מיכאל סתר, אדריכל ומתכנן ערים, בעלים של חברת "סתר אדריכלים בע"מ", תכנן בשנים האחרונות משרדים של חברות רבות: סיסקו ישראל, HP, קונברג'יס, יעל תכנה, הפניקס-הדר, כלמוביל, מורגן-סטנלי, פלאפון ועוד.