ראיינתי את מר יהושע ישי מנהל חברה קדישא בתל אביב.
- מתי נוסדה חברה קדישא, מהו מעמדה המשפטי ומהו הגדרת תפקידיה?
בכל מקום היו לה גלגולים אחרים. בתל אביב, למשל, היא הוקמה לפני 160 שנה, והחלה בפעילותה כוועד הקהילה הספרדית שהוקם ביפו, עד שנרשמה כעמותה בשנת 1980.
יש כמה סוגים של חברות קדישא. יש הקשורות לרשויות המקומיות, אחרות קשורות למושבים או לקיבוצים, ויש חברות עצמאיות שמאוגדות כעמותות בלי כל קשר לרשות זו או אחרת. לכל חברה קדישא יש מספר חלקות קבורה הנתונות לתחום אחריותה, ושירותים נלווים המסופקים לה על ידי המועצה הדתית. בערים גדולות מנוהלות חברות קדישא באופן עצמאי על ידי המועצות הדתיות.
חברות קדישא פועלות לפי חוק שירותי ה דת היהודיים שנחקק בשנת 1971 וחוק הביטוח הלאומי משנת 1995, שקובע את הסדרי המימון לקבורה על ידי הרשויות. חברות קדישא מטפלות באחזקת בתי הקברות, מנהלות ומבצעות את ההלוויות. חברות קדישא מטפלות גם במקרים של אסונות ופיגועים, בקבורת חלקי גופות, בקבורת אלמונים וגלמודים, בזיהוי חללים ומשתתפות במערך החרום.
- מה המיוחד בתכנית מתאר ארציות (תמ"א) המתייחסת לבתי עלמין?
תמ"א 19 עוסקת בבתי עלמין. מאיזה מרחק ממקום מגורים ניתן לקבור, איך לגדר, איך לסמן. משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל מחלקים ביניהם את התכנון הארצי והקצאת הקרקעות לצורך בניית בתי עלמין, זוהי תכנית שמטרתה להגדיר את המיקום של בתי העלמין. לגבי גוש דן הקצתה התכנית מספר אתרים שלמעשה קשה לבנות בהם בתי עלמין.
גן רווה הוא אתר ארכיאולוגי. באזור, השטח שהוקצה נמצא בתוך פארק איילון, המתכננים קבלו הוראה לשלב את בתי העלמין בתוך הפארק, אבל יש מתנגדים לתכנית. ב"גני עד" ליד המחצבה של ברקת עובדים עכשיו כדי להכשירו לבית עלמין, אך גם כאן הוגשו התנגדויות. בגעש יש אתר קרוואנים וחברי הקיבוץ מתנגדים. ברמת אביב ג' התושבים הגישו התנגדות.
- לפי מה בוחרים את אתרי הקבורה ואילו גורמים צריכים להלקח בחשבון?
אחד השיקולים בבחירת אתר קבורה הוא שזו תהיה קרקע שלא ניתן לעשות בה שום דבר בעתיד. אזורים כאלה אפשר למצוא בשולי מסילות רכבת ובאזור שדה תעופה סמוך למסלולי המראה. יש למצוא מקום שהקמת בית עלמין בו לא תפגע בתכנון האורבני, ומתוך התחשבות באוכלוסייה.
קיים ויכוח תמידי האם להקים בית עלמין רחוק ממקום ישוב, למשל בנגב, או קרוב למקום ישוב, כדי לאפשר למשפחות לפקוד את קברי יקיריהן. בתי הקברות טרומפלדור, קרית שאול, ונחלת יצחק – מצויים בלב איזור מיושב. הקמת בתי עלמין דורש מהמדינה להביא את הציבור למודעות בחשיבות הקמתם כחלק מהסביבה האורבנית של הקהילה.
- מי הם הבעלים של קרקעות בתי העלמין?
חברה קדישא היא בעלת הקרקע של בתי העלמין. מרבית הקרקעות של חברה קדישא הן אדמות מדינה. אין קרקעות בחינם, ומינהל מקרקעי ישראל דורש את מלוא התשלום מחברה קדישא, בהתאם לחוות דעת שמאית. רק בישובים קטנים שמחליטים להקצות מהקרקע שלהם לקבורה – חברה קדישא אינה משלמת תמורת הקרקע.
- האם חברה קדישא קונה קרקע גם מיזמים פרטיים?
לעתים כן, ואז חברה קדישא קונה את הקרקע במחירי השוק.
- האם ניתן להפקיע קרקע פרטית לצורך הקמת בית עלמין?
ניתן, אבל צריך לפצות את בעל הקרקע. שר האוצר מוסמך להפקיע קרקע.
- מי משלם עבור הפיתוח?
חברה קדישא מממנת מתקציב המדינה את הפיתוח. המדינה אינה תומכת בחברות קדישא העצמאיות, והן מממנות את עלויות הפיתוח מכספים שהן מקבלות ממכירת חלקות קבר.
- מה יקרה כשיגמרו השטחים הפתוחים לקבורה?
בחברה קדישא מאד חרדים מהמצב הזה. יש לזכור, כי עד היום הוקצתה הקרקע לקבורה במדינת ישראל בדמי חכירה סמליים, למשך 999 שנה. כדי לפתור את בעית המחסור בקרקע, פיתחו הקבורה הרוויה, הכוללת מספר שיטות:
קבורה זוגית - קבורה משפחתית, בה נקברים בני זוג זה מעל זה ובכך חוסכים כ- 50% מהשטח. אם בדונם אפשר לקבור 250 נפטרים, בקבורה זו ניתן לקבור 500 נפטרים. המקום העליון שמיועד לבן הזוג שעדיין בחיים והוא לא לשימוש מידי.
קבורה בקומות – שיטת קבורה זו מבוססת על הקמת מבנים בני שלוש קומות או יותר ובתוכם "כוורות" לקבורת נפטרים. בבית העלמין בקרית שאול יש מבנה כזה.
קבורה מרובת נדבכים – זהו עקרון שדומה לקבורה הזוגית, אם חופרים בור עמוק מאד ניתן להטמין כמה בני משפחה זה מעל זה, כשמעליהם מניחים מצבה משותפת אחת.
קבורה רמה – זאת שיטה שמאפשרת קבורת שדה או קבורה זוגית, אחרי הקבורה יוצרים משטחי קרקע מלאכותיים על גבי עמודים מעל המשטח הראשון. היתרון הוא שהשיטה מאפשרת פיתוח בשלבים, מה שמקל על תזרים הוצאות הפיתוח. קבורה כזו יש בירושלים, בגבעת שאול, וניתן להגיע ל- 2000 נפטרים בדונם, לפי מספר הקומות ואופי הקבורה בכל קומה.
הבעייתיות בסגנונות קבורה אלה היא ההתנגדות של המשפחות עצמן, שאינן מתלהבות מהרעיון, ויש צורך בהסברה. העלויות של המבנים הן כ- 5,000 ש"ח ליחידת קבר אחת. נוצר מצב, שאם המימון צריך לבוא מאזרח שרכש יחידת קבר עוד בחייו, עליו לממן את המקום של עצמו ושל 2 נפטרים אחרים. על כל 3 מקומות 2 הם בחינם, ואחד שהוא רוכש.
- מהם יתרונות הקבורה בשיטה הרוויה?
לשיטה זו יתרונות רבים. מנצלים טוב יותר את הקרקע, ואפשר להגיע כאן לצפיפות של עד 1,500 קברים לדונם. גם העלויות של הקרקע, הפיתוח והקבורה לכל יחידת קבר נמוכות יותר מקבורת שדה, וכמובן, לא צריך לחפש שוב אתרים חדשים לבתי עלמין. גם למלווים נוח יותר – קל יותר להתמצא בבית העלמין כשמחפשים את הקבר של הנפטר, ומאחר שאזור הקבורה מקורה, לא צריך לסבול משמש בקיץ ומגשמים בחורף.
- היכן מתכננים הקמת בתי עלמין בשיטה זו?
קבורה זו יש בקרית שאול, בחולון, בהר המנוחות ובבית העלמין תל-רגב. באגף לתכנון ולפיתוח במינהל מקרקעי ישראל מכינים תכנית לבית עלמין "גני עד" באתר המחצבות הנטושות בברקת, ומתכננים אתר של 5 דונם בבית עלמין ירקון לקבורה רמה. חשוב שלא נשכח שבתי עלמין משמשים לא רק את המתים, אלא גם את החיים, ולכן צריך לנצל כל פיסת קרקע בדרך הטובה ביותר.
- מה עומד תחת הכותרת "בתי עלמין סגורים"?
יש בתי עלמין שמוכרזים מבחינה משפטית כ"בית עלמין סגור" למשל, בתי העלמין ביפו, בטרומפלדור, בחולון ובנחלת יצחק. המשמעות היא שחברה קדישא ממשיכה לתחזק את האתר, לגנן, ויש גם יחידות שניתן לקבור בהם תמורת תשלום. בית עלמין ירקון הוא היחיד באזור תל אביב, שניתן לקבור בו ללא תשלום, למעט בחלקות המוגדרות כחריגות.
- לפי אילו קריטריונים קוברים בישראל?
יש שלוש קטיגוריות: יהודים, גויים ומסופקים – שיהדותם לא ברורה. כולם נקברים באותו בית עלמין אך בחלקות שונות. יש אוכלוסיות שגם במותם רוצות להקבר בסמיכות, ולכן חברה קדישא נענית לפניית קבוצות – חלקת אנשי מחתרות, סופרים ועתונאים, נפגעי פעולות איבה, הורים שכולים, בני עדות שונות ועמים שונים המבקשים להיקבר ליד חבריהם או בני עדתם.
- למה אי אפשר להקבר בקרקע פרטית של אדם?
כל נושאי הקבורה מוסדרים על פי החוק, והחוק אינו מאפשר זאת. קרקע צריכה להיות מיועדת לקבורה, ולכן בקרקע שמיועדת למגורים או לחקלאות לא ניתן לקבור. במקרה של אריאל שרון, שבקש לקבור את אשתו בחוות השקמים, עשו שינוי ייעוד לקרקע וקידשו אותה, כי לבית עלמין קדושה מיוחדת.
קישור - חפירות ארכיאולוגיות של קברים עתיקים
- היכן קוברים מחבלים?
זה נושא שהצבא מטפל בו, ויש אתר מיוחד בגשר אדם.
- היכן קוברים אלמוני, גופות בלתי מזוהות וחלקי גופות?
נפטרים אלמונים נקברים בקבר רגיל ובניית המצבה נעשית בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי. חלקי גופות נקברים בחלקה מיוחדת. לפי ההלכה היהודית חייבים רק בהטמנה, ולכן אין צורך לבנות מצבה. המשמעות ההלכתית בנושא זה היא עניין הטומאה, ולכן חייבים לקבור.
- כמה עולה קבורה בישראל, ומהם שירות קבורה בתשלום?
המוסד לביטוח לאומי משלם לחברות קדישא את כל הוצאות הקשורות בעלויות יום הקבורה של הנפטר - העברה מהמקום שבו הוא נפטר לבית העלמין, הכנתו לקבורה, כריית הקבר, המלווים והחזן. על פי ההסדר, יש לשלם תורת לוויה שתעבור דרך בית הנפטר, תכריכי פשתן ועוד. אך ההוצאה הכבדה ביותר היא נושא הקרקע. אם רוצים שהנקבר ייקבר בחלקה ספציפית שמוגדרת בהסכם שלנו עם ביטוח לאומי כחריגה, כ- 10% מכל בית עלמין, אז החברה קדישא רשאית לגבות תמורתה תשלום.
- מדוע אין קוברים את הנפטר בארון?
קבורה בארון גוזלת 20% תוספת מהשטח הרגיל של הקרקע לקבורה. הלכה אוסרת ליצור הבדל בין נפטר לנפטר. מי שידו אינו משגת לא ייקבר בארון, ומי שיש לו אפשרויות ייקבר בארון?
- מהי עמדתך לגבי קבורה אזרחית ואלטרנטיבית?
אין לי בעיה עם זה. המטרה היא לכבד את רצון המשפחה, אנחנו לא מחייבים להגיד קדיש או לעשות קריעה. תלוי במשפחה איך היא מעונינת להיפרד מהנפטר, ומה הייתה אמונתו של הנפטר. המערכת הגיעה להסכמה בשנים האחרונות שיש ליצור מקומות לקבורה אזרחית אלטרנטיבית.
