ואלוהים דיבר אל נוח ואמר לו כך:
בתוך שנה מהיום אני עומד להביא על הארץ מבול גדול שיכסה את פני האדמה, וכל החי על פניה ייכחד. אבל, אני רוצה שאתה תציל את האנשים הצדיקים שמגיע להם לחיות, וכן שניים מכל סוג של חיות, זכר ונקבה. לפיכך, הנה, אני נותן לך הוראות בנייה מדויקות לבנייה של תיבת ענק אשר תצוף על פני המים הרבים. בהבזק אחד של ברק נתן אלוהים לנוח את כל הפרטים מידות, חומרים, ואפילו שרטוטים מדויקים של תוכניות הבנייה.
בחיל וברעדה לקח נוח את כל התכניות, והסכים לבנות את התיבה.
"זכור" אמר לו אלוהים, אתה חייב לסיים את כל העבודה, ולהעלות עליה את כל מי שציוויתי בתוך שנה בדיוק."
כשהגיע התאריך, התקדרו השמיים, הארץ החלה לרעוד והים גאה. אלוהים הציץ למטה לארץ, והנה הוא רואה את נוח יושב על מרפסת ביתו ובוכה.
"נוח, היכן התיבה?" רעם אלוהים בקולו.
"הו, אלוהים, אנא סלח לי" יבב נוח. "עשיתי כל מה שהיה ביכולתי לעשות, אבל היו המון בעיות קודם כל הייתי צריך להשיג רשיון בנייה, אבל התוכניות שנתת לי לא התאימו לנהלים ולתקן. נאלצתי לשכור חברת
הנדסה שתשרטט את התוכניות מחדש.
ואחר כך נקלעתי לויכוח גדול עם משרדי הכבאות האם התיבה זקוקה לגלאי עשן ולמערכת מטפים וזרנוקי מים לכיבוי אש. הפקח של העירייה אמר שאני עובר על הוראות הבנייה, ושאני עובר על חוקי העזר העירוניים בכך שאני בונה תיבה בחצר שלי. נאלצתי להשיג אישורים מיוחדים מהמחלקה לתכנון ושיפור פני העיר.
אחר כך הייתה לי בעיה להשיג מספיק עצים לבניית התיבה, כי יש איסור חמור על כריתת עצים, על מנת להגן על זן הינשוף המנומר שהולך ונכחד. בסופו של דבר הצלחתי לשכנע את רשות היערות שאני זקוק לעצים כדי להציל את כל הינשופים בעולם ולא רק את הזן המנומר, אבל הסתבר שהחברה להגנת בעלי הכנף אסרה ציד ינשופים, כך שתדע לך שלא הצלחתי להשיג זוג ינשופים בכלל.
אחר כך הנגרים התארגנו ועשו להם ועד עובדים, והועד הכריז על שביתה ומתן על תנאי העסקתם, ובלית ברירה הייתי חייב לחתום הסכם עם הסתדרות הנגרים לפני שמישהו בכלל הסכים להחזיק ביד גרזן או מסור. עכשיו יש לי 16 נגרים על התיבה, אבל אף ינשוף.
כשהתחלתי לכנס את החיות, הוגשה נגדי תביעה על ידי המועצה להגנת בעלי חיים. הם התנגדו לכך שאקח אל התיבה רק שניים מכל סוג של חיה, הם טענו שלכל החיות יש זכויות שוות וצריך להציל את כולן. בדיוק כשהצלחתי להביא לביטול התביעה בבית המשפט, הגיעו אלי נציגים של הרשות לאיכות הסביבה, והם דרשו ממני למלא דוחות מפורטים אודות המבול הצפוי שאתה עומד להביא על הארץ. הם לא בדיוק אהבו את הרעיון שמשהו שקשור לתחומם יקרה ללא מעורבות פעילה שלהם.
אחריהם בא אלי הצבא, ודרש שאציג בפניו מפות מפורטות של אזורי המבול ותחזיות של גובה המים במילימטרים. שלחתי להם את המפות ואת כל הנתונים. ובדיוק עכשיו אני שקוע באמצע מערכה משפטית מול המרכז להזדמנות שווה, שטוענים שאני עושה אפליה על רקע דתי בכך שאני לא לוקח אל התיבה אנשים לא מאמינים.
מס הכנסה עיקל לי את כל הנכסים ואת חשבונות הבנקים, בטענה שאני מתכנן את התיבה כדי לברוח באמצעותה מהארץ וככה להתחמק מתשלום מסים. כרגע קיבלתי מכתב התראה ממשרד התיירות על כך שאני צריך לשלם מס עינוגים מיוחד לכלי שייט שנבנים למטרת נופש, הם טוענים שהתיבה הינה למעשה ספינת שעשועים.
ואם כל זה עדיין לא הספיק, אז הארגונים האנטי-דתיים הגישו גם תביעה לבג"צ שיורה על הפסקת הבנייה מאחר ואם אלוהים הולך להציף את הארץ במים הרי שזה אקט דתי ומנוגד לחוקה, הם טוענים כי זו מדינת חוק ולא מדינת הלכה.
האמת, אלוהים, אני לא חושב שאני יכול לסיים את הבנייה של התיבה הזאת לפחות עוד חמש-שש שנים!"
איך שסיים נוח את דבריו, התבהרו לפתע השמיים, השמש יצאה מאחורי העננים, הים נרגע וקשת הופיעה בענן.
נוח הביט למעלה בשמחה ובתקווה, ושאל: "מה פירוש של כל זה, אלוהים? האם שינית דעתך ואינך מתכוון עוד להרוס את הארץ?"
ענה לו אלוהים: "לא, אין כל צורך שאני אעשה זאת. הממשלה כבר עשתה את זה במקומי."
