המועצה הארצית לתכנון ובניה הורתה על הכנת תכנית מתאר ארצית לשדות תעופה ביום 1.8.72. גיבוש התכנית והדיונים בועדות ההיגוי של התכנית נמשכו עד לשנת 1993. בשנה זו הונחה לראשונה התכנית על שולחן המועצה הארצית, שדנה בה והחליטה להעבירה להערות הועדות המחוזיות לתכנון ובניה (על פי סעיף מס' 52 לחוק התכנון והבניה). משנת 1994 התקיימו דיונים בהערות שהתקבלו מהועדות המחוזיות.
ביום 4.5.2000 אושרה תמ"א לתפרושת שדות תעופה מס' 15 וקבעה את תפרושת שדות התעופה במדינה.
התכנית כוללת 23 אתרים מוצעים וקיימים לשדות תעופה. השדות מחולקים ל- 4 רמות:
1. שדה תעופה בינלאומי.
2. שדה תעופה אזורי לטיסות שכר בינלאומיות.
3. שדה תעופה לטיסות פנים ארציות.
4. שדה תעופה למטוסים קלים וחקלאיים.
התכנית מחייבת הכנת תכנית מפורטת לכל שדה ומתווה מסגרת אחידה לטיפול בתכניות מפורטות לשדות תעופה לרבות הכנת תסקירי השפעה על הסביבה ושילוב הגבלות הבניה סביב השדה.
בהוראות להכנת התכניות המפורטות, קובעת תמ"א 15 מגבלת זמן של שלוש שנים להגשת תכניות מפורטות וניתנה למועצה הארצית בלבד סמכות להארכת המועד. אם לא תוגש תוך פרק זמן זה תכנית מפורטת, יתבטל סימונו של האתר בתמ"א. כמו כן נקבעו הוראות המונעות פגיעה בשטחים ביטחוניים, לרבות מרחבי אוויר בטחונים, בכך שנדרש אישור מנציג שר הביטחון להפקדת תכניות על פי התמ"א.
המועצה הארצית רואה בתכנית את הבסיס ליצירת מערך שדות התעופה אשר יבטיח את קידום התעופה בישראל, תוך ניצול יעיל של הקרקע ושמירה על הסביבה. כמו כן התכנית באה לקבוע עקרונות להסדרת ההשפעות הסביבתיות ההדדיות בין השדה לסביבתו במגמה למזערן.
ההקפאה
בהמשך למגבלות שצוינו לעיל (אישור נציג שר הביטחון, תכנית מפורטת + תסקיר סביבה ועוד) התייחסה התכנית לכל אתר וקבעה נקודות ציון אשר יאפרו איתורו על גבי מפה, אלא שבניגוד לאיתור מדויק יחסית אשר הופיע במסמכי התכנית שבהכנה (נ"צ ב- 12 ספרות) הרי שבמסמכי התכנית כפי שאושרה מצוינים האתרים בנ"צ של 6 ספרות בלבד (לדוגמא: אתר כרוזים מצוין ב- 205
E / 260N ). המשמעות היא שנקודת ההצטלבות של קו האורך עם קו הרוחב יוצרת מסביבה מתחם "מוקפא" גדול מאוד. בנוסף לכך, עניין מיקומם המדויק של השדות המתוכננים עומד ותלוי גם בשל העובדה שבתקנון התמ"א נאמר במפורש כי "מיקום השדה שנקבע תכנית אינו סופי ואיתורו יעשה ע"י הועדה המחוזית, תוך התחשבות בתנאי השטח ואילוצי הסביבה, ולאחר בדיקת החלופות למיקומו המדויק של השדה שצערך עם בחינת תסקירי הסביבה".
אם נוסיף לבעיית האיתור המדויק (נ"צ) את עניין המיקום הסופי (תסקירי סביבה) ואת הדרישה לשמירה על ס' 160 לחוק התכנון והבניה (שר הביטחון) ואישור הולקחש"פ (שיידרש במידה ומדובר בקרקע חקלאית) הרי שבכל אותם אזורים בעצם "מוקפאת" הקרקע עד להחלטתה הסופית של המועצה הארצית בדבר הארכת המועד.
למען הסר ספק צוין (פרק ג' סעיף 8 לתקנון התמ"א) כי "עד להפקדת התכניות ידאגו הועדות המחוזיות בין בעצמן ובין באמצעות אחרים, למניעת שימושי קרקע העלולים לסכל את מימוש התכנית".
