עיריית אילת עיקלה מיטלטלין במשרדו של עו"ד שמעון ביטון לגביית חוב ארנונה. ביטון הגיש תביעת נזיקין נגד מנהל אגף הגבייה, שהוסמך כ"פקיד הגבייה" על פי פקודת המסים (גביה) וחתם על כתב הרשאה לתפוס ולמכור מיטלטלין במשרדו של הנישום. העירייה ביקשה למחוק את התביעה נגד הפקיד בטענה שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
לאחר חתימת צו ההרשאה, התייצבו מעקלים במשרדו של הנישום בליווי שוטר במדים, והוא נאלץ לשלם את החוב. בתביעת הנזיקין טען הנישום, כי נגרמו לו עגמת נפש, ופגיעה בשמו הטוב ובפרנסתו כעורך דין. צו ההרשאה ניתן למרות ערר תלוי ועומד על חיוביו בארנונה.
החוק מעניק חסינות מהותית לעובד ציבור על מעשה שנעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור והמקים אחריות בנזיקין. חסינות זו לא תחול אם המעשה נעשה ביודעין, מתוך כוונה לגרום נזק, או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו. התובע בנזיקין חייב להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש לשלילת החסינות - כי המעשה נעשה ביודעין לצד כוונה לגרום לנזק, או לחילופין אדישות לאפשרות גרימתו במעשה. המדינה רשאית ליתן "הודעת הכרה" באחריות עובד הציבור, אולם מנגנון זה לא קיים ביחס לעובד של רשות מקומית.
התברר, כי אילו היה הנישום זוכה בערר על כל חלקיו, אזי החוב שנגבה היה מתבטל לחלוטין. מנהל אגף הגבייה העיד, כי קיבל חוות דעת בכתב, כי מותר לו לנקוט בהליכים כאמור, אולם, למרבה הפלא חוות הדעת לא הוגשה. נפסק, כי גם אם הייתה חוות דעת כזו, אזור היה להתעלם מהערר שטרם הוכרע, וכי לא התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א' לפקודת הנזיקין.
נפסק, כי העירייה ומנהל אגף הגבייה מצווים לנקוט בהליכי הגבייה בסבירות ובאופן שאין בו כדי לבוא חשבון עם האזרח: "בהפעלת הסמכויות רחבות ההיקף מכוח פקודת המסים (גביה) או מכוח פקודת העיריות, חובה על כל רשות ובעל תפקיד להפעיל שיקול דעת, ולהפעילן בסבירות ובאופן מידתי תוך איזון בין דחיפות ונחיצות האמצעי לבין הנזק אשר יכול ויגרם בעטיו."
עוד נפסק, כי יש ספק אם המיטלטלין שהתכוונו לעקלם היו מניסים פירות באופן יעיל לנוכח הוצאות האחסון, המכירה הפומבית ושאר ההוצאות הנלוות להליכים אלה. על פקיד הגבייה היה להישמר מפגיעה בלתי הפיכה במשיב, ולהקפיד על מידתיות וסבירות ההליך הננקט על ידו. בית המשפט שוכנע, כי בעת המעשה התקיים בו יסוד נפשי של "שוויון נפש".
פקידי הגבייה - היזהרו
כל עיקול הוא הליך דורסני, ועיקול מיטלטלין בביתו או בעסקו של החייב הוא הליך דורסני במיוחד. למדינה ולרשויות המקומיות הוקנתה זכות לעקוף את ההליך המשפטי הרגיל של תביעה, פסק דין, והוצאה לפועל על ידי הקניית כוח של גבייה מנהלית, המתבצעת בחתימת יד של ראש העירייה (על פי פקודת העיריות) או של פקיד הגבייה (על פי פקודת המסים גביה).
בתי המשפט מתחו ביקורת נוקבת על כוח מופרז זה, ופסקו, כי יש להשתמש בו רק במקרים יוצאי דופן, ולאחר הפעלת שיקול דעת. כאשר גבייה מנהלית מתבצעת בעוד הליך של ערר על סכום הארנונה תלוי ועומד, אזי היא בלתי חוקית לפי הוראות צו ההרחבה לפי פקודת המסים (גביה), ובלתי ראויה לפי פקודת העיריות.
וזהו המסר שלי לפקידי הגבייה של הרשויות המקומיות באשר הם:
פקיד גבייה יקר, בטרם תניף את ידך ותחתום על צו הרשאה לעיקול מיטלטלין או על צו עיקול נכסים בבנק של החייב, פעל לפי כללי הנוהל שלהלן.
אודות ARNONA
גרסת הדפסה
