ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    3 תגובות לכתבות מאז : 21/8/2017
גרסת הדפסה

פרשת עדנה בקנשטיין

בית-המשפט אינו מהווה לטיפונדייה של הנשיא, ואינו אחוזה שהוא שולט בה ללא מצרים


25/7/2008

תולדות הפרשה

סגנית נשיאת בתי-משפט השלום במחוז תל-אביב, השופטת מיכל שריר, שימשה מאז שנת 1999 בניהולו של בית-משפט השלום בהרצליה. כהונתה הוארכה בתפקיד זה 3 פעמים.

בשנת 2001 ביקשה השופטת לנצל את זכותה לחופשת שבתון, ונשיאת בתי משפט השלום, השופטת עדנה בקנשטיין, אישרה לה שבעה חודשי חופשה, שחלקם תוכנן להתממש בשנת 2006.

בראשית שנת 2005 ביקשה הנשיאה מהשופטת לקצר את תקופת השבתון המתוכננת, בשל מחסור זמני בכוח-אדם בבית-משפט השלום בהרצליה. השופטת לא הסכימה והציעה לדחות את מועד היציאה לחופשה במספר שבועות. המחלוקת העצימה את מערכת היחסים העכורה בין השתיים.

השופטת עדנה בקנשטיין השופטת עדנה בקנשטיין נשיאת בתי משפט השלום

ביוני 2005 מונה שופט אחר לסגן-נשיא בבית-משפט השלום בהרצליה. השופטת שריר לא ידעה על המינוי, וסברה כי מדובר בממלא מקום זמני עד לחזרתה מן החופשה. בית המשפט העליון, השופט א' א' לוי, פסק, כי "במינוי זה נרקמה מאחורי גבה החלטה להדיחה מהתפקיד."

בבואה לבית-המשפט גילתה השופטת, כי לוח הדיונים שלה ריק וכי כל התיקים בהם טיפלה חולקו בין שופטי בית-המשפט. מעובדי המזכירות היא שמעה על מינויו של סגן-נשיא תחתיה. אפילו עורכי-הדין המופיעים בפני השופטת ידעו על סיום תפקידה קודם שלה נודע הדבר.

מאמציה של השופטת לברר את פשר השינוי הפתאומי "נתקלו בחומה של אטימות או, גרוע מכך, בתגובה מיתממת. השופטת שריר התבקשה לפנות את לשכתה בבית-המשפט ואף היה מי שטרח וארז במקומה את חפציה."

השופטת שריר פנתה לנשיא בית-המשפט העליון דאז, שהגיב בהפתעה גמורה על האופן בו השתלשלו הדברים, אך לא מצא מקום להתערב בפרשה לפני שתלובן בין המעורבים בה ישירות.

הנשיאה נפגשה עם השופטת, לא הביאה לידיעתה את הביקורת שמתחה עליה, החמיאה לה על מקצועיותה, והכחישה כי התגבשה כוונה להדיחה. הפגישה הסתיימה באווירה חמימה ובהבנה, כי בתום חופשתה תשוב השופטת לבית-המשפט בהרצליה.

פסיקת בית המשפט העליון

"הכללים המסדירים יחסי עבודה ראויים, חלים על מערכת בתי-המשפט כשם שהם חולשים על כל רשות שלטונית אחרת.

המעט לו היית מצפה מאותה מערכת הוא כי ביישומם היא תנהג הקפדה יתרה, הגינות ודרך ארץ, כמתחייב מן המסד הערכי בו נטועים יתדותיה ומן הערכים שמבקשת היא, מעשה יום-ביומו, להנחיל לאחרים...

רשות שלטונית המבקשת למלא תפקידה בנאמנות לא תוכל לנהוג מנהג כפול, אף לא לנקוט בעשייתה לשון סותרת. מחויבותה לערכים שבבסיס קיומה, חוצת תחומים היא ומשתרעת על אפיקי פעולתה כולם. וגם על זאת אין אנו נדרשים להכביר מלים, כי מי שבידיו הסמכות המנהלית ולוֹ מסור שיקול הדעת בהפעלתה, אינו רשאי להתעלם מאותם עקרונות ואפילו סמכותו מקנה לו כוח ניכר, ושיקול דעתו רחב הוא. אדרבה, דומה כי דווקא בנסיבות מעין אלו, יש להקפיד שבעתיים בקיומו של עקרון ההגינות השלטונית. כך הוא במשפטנו המנהלי, וכך הוא בדינים הנוגעים למסגרות מקצועיות וליחסי עבודה, בהקשרם נודעת לעקרון זה חשיבות מיוחדת.

לא כך נהגו המשיבות בעותרת. חוששני, כי אף לא אחד מבין היסודות אותם מניתי לעיל הוגשם באופן בו הן התנהלו בענינה של השופטת שריר. במיוחד אמורים הדברים בזכות הטיעון. דומה, כי ככל שרב הדגש בתשובת המשיבות על הקפדה שהקפידו, כביכול, בזכותה של העותרת להישמע טרם נפלה ההחלטה הנוגעת לה, כך מתחדדת ההכרה בכך שזכות זו לא קוימה כלל ועיקר. אם מציין "מכתב ההנמקות" כי "השופטת שריר נשמעה והביאה טיעוניה הן בפגישותיה עמי [עם הנשיאה], הן בפגישותיה עם מנהל בתי המשפט והן בפגישותיה עם כב' הנשיא א' ברק" (שם), על כורחך תוהה אתה כיצד זה יכולה זכות טיעון להיות מוגשמת שעה שלטוען, כמו גם לשומעיו, נודעים הכשלים המיוחסים לו אך בדיעבד, לאחר שהתקיימו אותן פגישות…

למרבה הצער, למקרא השתלשלות הדברים אף אינך יכול שלא לחשוש, שמא השיקול המקצועי גרידא לא היה היחיד שנשקל, אף לא הראשי. בכל אלה הופרה באופן בוטה חובת ההגינות המוטלת על המשיבות אשר לא השכילו לראות כיצד זה, במו ידיהן, מסכלות הן עיקרי יסוד של מִנהל תקין, בהתנהלן באורח אשר לוּ הובא בפניהן בשבתן בדין, זוכה היה ודאי לגינוי שיפוטי נמרץ.

דבר אינו מצדיק לנהוג כך באדם. דבר אינו מצדיק לנהוג כך בשופט, העושה עבודתו ימים כלילות, בהשקעה ובתעצומות נפש הידועות אך למי שהתנסה במלאכת השפיטה. מה חפץ לו בלשכה, מה לו באולם מרווח? אין לו מאום מלבד שמו הטוב, כבודו והמוניטין שלו, שבנייתם מושגת בעמל של שנים אך הפגיעה בהם – על נקלה מתרחשת. אין זה מתקבל על הדעת כי חילוקי דעות אישיים, עמוקים ככל שיהיו, יובילו לתוצאה שכזו. בידי המערכת כיום כלים טובים מבעבר להתמודד עם טענות נגד שופטים מכהנים…

בית-המשפט אינו מהווה לטיפונדייה של הנשיא, ואינו אחוזה שהוא שולט בה ללא מצרים...

מערכת היחסים שבין הגורמים המעורבים כה העכירה, לבלי תקנה, עד כי בנסיבות הקיימות ציווי על החזרתה של העותרת לתפקידה הקודם יהא בבחינת ייקוב הדין את ההר."

העתירה נדחתה, אולם הנהלת בתי המשפט חויבה לשלם לעותרת את שכר-טרחת באי-כוחה, בסכום של 25,000 ש"ח.

הרהורים נוגים

מפאת כבודו של בית המשפט לא אוסיף ואמתח ביקורת על התנהלותה של נשיאת בתי משפט השלום, השופטת עדנה בקנשטיין, מעבר למה שעשה שופט בית המשפט העליון א. א. לוי. אסתפק בהעלאת מספר שאלות, וישיב כל קורא לשאלות אלה בלבו.

  1. האם הייתם רוצים לעבוד בשירות מעסיק, אשר רוקם החלטה מאחורי גבו של עובד בכיר להדיחו מתפקידו?

  2. האם הייתם רוצים לעבוד בשירות מעסיק, שמדיח מתפקידו עובד בכיר ללא ידיעתו, ולעובד נודעת הבשורה המרה מהמזכירות ומהלקוחות?

  3. האם הייתם רוצים לעבוד בשירות מעסיק, אשר בפגישה עם העובד המודח מסתיר ממנו את הביקורת שמתח עליו, מחמיא לו על מקצועיותו, מכחיש את הכוונה להדיחו, וגורם לו להבין כי ישוב לתפקידו בתום החופשה?

  4. האם הייתם רוצים לעבוד בשירות מעסיק, אשר מתעלם באופן שיטתי מזכות הטיעון של העובד בטרם יחליט להדיחו מתפקידו?

  5. האם הייתם רוצים לעבוד בשירות מעסיק, אשר טוען כי נתן לעובד זכות טיעון לאחר שהחליט להדיחו?

  6. האם הייתם רוצים לעבוד בשירות מעסיק, אשר נפסק לגביו, כי הפר באופן בוטה את חובת ההגינות המוטלת עליו ולא השכיל לראות כיצד במו ידיו הוא מסכל את עיקרי היסוד של מִנהל תקין?

  7. האם הייתם רוצים לעבוד בשירות מעסיק, אשר מתייחס לתאגיד שבניהולו כאל לטיפונדייה פרטית שהוא שולט בה ללא מצרים?

קוראת נכבדה, קורא נכבד, אם השבתם 7 פעמים "לא", אבל תבקשו לקבל משרה כלשהי בבתי משפט השלום במחוז תל אביב והמרכז.

________

בג"ץ 2561/07 כבוד השופטת מיכל שריר נגד הנהלת בתי-המשפט וכבוד השופטת עדנה בקנשטיין – נשיאת בתי-משפט השלום במחוז תל-אביב
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק
בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט י' דנציגר
24.7.2008


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. זהו קצה הקרחון   מאת: אבגד    25/7/2008
  2. תגובה לאבגד   מאת: הנריק רוסטוביץ    25/7/2008









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן