עו"ד אבי אפטקמן תבע את עו"ד ניק בנרי לשלם לו 100,000 ש"ח פיצויים לפי חוק איסור לשון הרע. במהלך הדיון בתביעה טען בנרי, כי אפטקמן זייף את החתימה על יפויי הכח, טען "אמת דיברתי" וטען לקיום חסינות על דברים שנכבו במסגרת הליך משפטי.

בית המשפט פסק, כי סוגיית החתימה על יפוי הכוח מעוררת שאלות ביחס לתוקף יפוי הכוח וזהות החתום על יפויי הכוח, אולם אין בכך הוכחה למרמה. כאשר מדובר בטענות לביצוע עבירות מרמה וזיוף, דרושות ראיות כבדות משקל על מנת לעמוד במידת ההוכחה במשפט האזרחי. בנרי לא הוכיח את טענת אמת דיברתי, אולם החיסיון ממנו נהנים המתדיינים ובאי כחם במהלך דיון משפטי אינו כפוף להוכחת אמיתות הדברים.

בנרי נקט בלשון בוטה וחריפה אולם לא הוכיח את אמיתות הטענות. אין מדובר בדברי ביקורת אלא בהאשמות חמורות. עורך הדין אינו משמש כערב לכך שכל הנטען בכתבי הטענות, בשם הלקוח, הוא אמת. לכן הדברים שנאמרו בכתבי הטענות בתיק ההוצל"פ חוסים תחת החסינות המוקנית לדברים שנאמרו במסגרת דיון משפטי, ואין עילת תביעה בלשון הרע.

עוד נפסק, כי בפניה ללשכת עורכי הדין יש לשון הרע, כי התנהלותו של בנרי בניהול הגנתו בתביעת הדיבה הייתה משוללת רסן, וכי זהו ניצול לרעה בחוסר תום לב של הליך משפטי. בנרי חויב לשלם פיצוי של 40,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד של 8000 ₪ בתוספת מע"מ.

שנו חז"ל בבבא מציעא, נ"ח: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים", ובמסכת אבות, פרק ג', משנה י"א נכתב: רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:

בחודש ספטמבר 2004 כתבתי: " חופש הביטוי וחופש העיתונות שנגזר ממנו, הם היסודות החשובים והבסיסיים ביותר של המדינה הדמוקרטית" והוספתי, כי לא כל אמירה ראויה להגנת חופש הביטוי. נותר רק להצטער על כל מקרה שבו אדם נוטל לעצמו חירות לפגוע בחירות של זולתו, ופגיעה בשמו הטוב של אדם היא פגיעה בחירות. וידע כל אדם, כי כאשר הוא מלבין פני חברו ברבים, הוא צפוי לשלם לו פיצוי נכבד על פגיעה בשמו הטוב.

_________